התמרון ברפיח, זה שצה"ל נערך אליו זמן רב ובעולם עקבו בדריכות לראות מה יתרחש בו, התחיל לפני חודשיים, ב-6 במאי. "כשנכנסו לרפיח היינו שני גדודים ראשונים, גדוד 9 שלנו חצה ראשון", מספר לנו מפקד גדוד השריון 9 סא"ל נתי ביטון. "המשימה הראשונה הייתה בשטח דהנייה – זה אזור שהיה ערוך מאוד ללחימה, עם הרבה חוליות נ"ט שיוצאות מהמנהרות. הרגשנו שהם היו מוכנים וחיכו לנו".
"כמעט בכל יום היו לנו שם אירועים, ורוב המחבלים שחיסלנו ברפיח היו באזור הזה. הכוחות התמודדו שם בעיקר עם חוליות צצות, מטענים ושכונות ממולכדות". בריאיון למגזין N12 מתאר סא"ל ביטון את אותן שכונות ממולכדות שהמתינו לכוחות: "בבית אחד גרה משפחה, והבית השני כולו ממולכד. נתקלנו בשכונות צפופות שהיו בהן מטענים וחוליות שיוצאות להילחם". בצבא מספרים כי בשכונות הממולכדות נמצאו כמויות רבות של חומר נפץ, לצד מנהרות לחימה. "הסוגיה של המלכוד ברפיח היא בעצימות גבוהה יותר ממה שפגשנו עד עכשיו – האזור ערוך ואפשר לראות הרבה שטחי לחימה", מציין המג"ד.
בצה"ל אומרים כי התקבל מידע מודיעיני על שכונות שלמות ממולכדות: כדי שלא לסכן את החיילים לשווא, הוחלט לטפל קודם לכן בתווך שמעל לפני קרקע, וכך להקטין את הסבירות לפגיעה בכוחות. הנחת המוצא היא שכל המערכות בשכונות הממולכדות מחוברות זו לזו – וכוללות גם מנהרות הגנה, גם אפשרות חציה למצרים וגם יכולות התקפה. אם כן, השמדת המלכודים משביתה לאויב יכולות רבות – והופכת את התוכנית המסועפת לחיסרון.
כחודשיים מתחילת הפעולה ברפיח, סא"ל ביטון מבהיר: "האחיזה שלנו טובה ואנחנו מצליחים להתמודד עם האתגרים. השבירה של ההתנגדות הייתה מהירה פה ופשטנו לכל המרחבים. יש המון דברים שהתקדמנו בהם – איך נכון להילחם בשטח צפוף באמצעות רק"ם (רכב קרבי משוריין) ואיך חי"ר ורק"ם נלחמים יחד. יש גם רחפן לגדוד, שמסייע. את חלק מהמחבלים מצאנו במחסות, אחרים יצאו להתעמת איתנו – ואנחנו חיסלנו אותם", הוא משחזר. "היום כמעט שאין מחבלים בקרקע, וגם בתת-קרקע אנחנו מצליחים להתמודד איתם: חשפנו עשרות פירים ומנהרות. בסוף הפעולה שלנו בדהנייה השמדנו את האיום מהתת-קרקע באזור".
לפחות 900 מחבלים חוסלו
לאחר כשמונה שבועות בתוך רפיח, צה"ל נמצא בנקודה מתקדמת, ופועל רבות גם בסיכול פעולות והברחות במרחב ציר פילדלפי. בצבא מזהים שכדי לשמור על שרידותו, חמאס מנסה להימנע ככל האפשר מעימות ישיר עם החיילים. בצה"ל מעריכים שהכרעת חטיבת רפיח של חמאס קרובה, ובתקופה האחרונה העמיקו את ההתקפה. לפחות 900 מחבלים חוסלו בקרבות בקרקע, מתוך כ-3,200 המחבלים שהשתייכו לחטיבת רפיח בתחילת המלחמה.
איך אתה מתרשם מהאיומים הגדולים על הכוחות, טילי נ"ט ומטעני גחון?
"הרק"ם שלנו מוכיח את עצמו", מצהיר המג"ד. "בכמה פעמים היו תאונות, אבל החבר'ה שלי ואני מרגישים די בטוחים בכלים שלנו. סוגיית המטענים זו עבודה מדוקדקת, אני לא אדבר פה על הטכניקות, אבל ברוב המקרים אנחנו עוצרים את זה לפני שזה פוגש אותנו".
בהמשך, מספר הקצין, הם עברו לפעול בציר פילדלפי ובשכונות מחנה הפליטים שאבורה. שם, הוא מעריך, המשימה קרובה לסיום: "רמת הכשירות (של חמאס) פה יורדת וההתנגדות כמעט שלא קורית פה". ומה היעד הבא? "כל משימה שיטילו עלינו נעשה".
השיחה גולשת, מן הסתם, לסוגיית השחיקה של הכוחות הלוחמים – ואיך מקנים להם אורך נשימה להמשך הקרבות. "גם פה יש התקדמות", מסביר המג"ד. "בתחילת הלחימה בגדוד שלי היינו 66 יום מתישהו בלי לצאת, והבנו שלזה אנחנו ניגש בצורה טיפה שונה. הלכנו לעשות קצת יותר רענון לחטיבות ולתת לחיילים יותר זמן בבית. המפקדים קשובים לחיילים מאוד, יודעים להרים דגל אדום בזמן, זה כבר מחזור שלישי תוך כדי לחימה וזה כבר כמעט גדוד חדש תוך כדי לחימה".
מה אתה שומע מהם?
"זו לחימה ארוכה, אבל אני שומע הרבה עוצמות, הרבה הבנה של למה אנחנו פה. הרבה מהכוח שלך כמפקד אתה שואב מהפקודים שלך – יש לי פלוגת מילואים שהייתה איתי בכל מקום בלחימה, ואתה רואה את העוצמות. האנשים האלה באים לפה לשמונה חודשי מילואים, וזה משקף לך בצורה הכי ברורה את האווירה ומה עושים פה. אני בכל יום מופתע מהאנשים פה, אנשים שנלחמים מ-7 באוקטובר ולא מפסיקים, זה פשוט מדהים". נתון מעודד אחר הוא עלייה בביקוש ליציאה לקורס מ"כים ולקצונה, מה שמעיד על הרצון להמשיך לשרת בצבא: "יש לי סמ"פ שלא רצה ללכת לקורס מ"פים אם הוא יקבל הכשרות ולא לחימה, כי הוא רוצה להמשיך להילחם. בסוף הגענו לעמק השווה והוא יצא".
אתה רואה את הבית? את המשפחה שלך?
"לא הרבה, יש משפחות שכולות שצריכים ורוצים לבקר, פצועים שרוצים להיות איתם. הסוגיה הזאת של העורף המשפחתי היא מהותית: הנשים שתומכות, הבעלים שתומכים – יש לנו פה קצינות גם בקבע. אשתי פעילה מאוד בסיפור הזה, מרכזת אנשים, מדברת איתם, מלווה אותם. הגדוד הופך להיות כמו קהילה, לא רק מי שנלחם בפנים".
"סוגרים למעשה את האוויר של חמאס"
הביקור של הרמטכ"ל השבוע ברפיח סימן את הכיוון גם להמשך. "שהם ירגישו מותשים ואנחנו נרגיש טעונים ונחושים. בנחישות, בהתמדה ובאורך רוח אנחנו הופכים את זה להתשה לצד השני ולמימוש המשימות מבחינתנו. המערכה הזו היא ארוכה כי אנחנו לא רוצים להשאיר את רפיח עם התשתיות. יש מחבלים שחיסלנו בתת-קרקע, יש מי שניסו לצאת וחוסלו".
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו שיבח את "ההישגים הגדולים מאוד ברפיח" ואמר כי ישראל מתקדמת ל"סיום שלב החיסול של צבא הטרור של חמאס". שר הביטחון יואב גלנט, במהלך ביקורו ברפיח, הצהיר: "אנחנו סוגרים למעשה את האוויר של חמאס – מעבר רפיח, המנהרות. התוצאה היא שאין להם מהיכן להתחמש, אין להם מהיכן להצטייד, אין להם דרך להביא תגבורות, אין להם דרך לטפל בנפגעים שלהם".
עיקר הנזק – בחלק הדרום-מערבי של העיר
תצלומי אוויר שפורסמו לאחרונה חושפים כי עיקר הנזק ברפיח נגרם בחלק הדרום-מערבי של העיר, במחנה הפליטים ברזיל, הסמוך לציר פילדלפי. תמונות הלוויין הראו כי רצועה ארוכה של מבנים שסמוכה לציר נהרסה בעקבות הקרבות העזים שניהל צה"ל באזור.
ההישג בשכונת תל א-סולטאן
התקיפות ברפיח נמשכות גם מהאוויר, למשל במקרה שבו חוסלו מחבלים בתוך מבנה צבא. במקרה אחר זיהו לוחמי חטיבת הנח"ל שהיו במארב חוליית מחבלים חמושים, שהתקדמה ברכב לעברם, וחיסלו אותה במכת אש. השבוע נרשם הישג נוסף בשכונת תל א-סולטאן ברפיח: צוותי קרב חטיבתיים (צק"חים) של עוצבת הקומנדו, חטיבה 401 ויחידת יהל"ם פשטו על אתר תת-קרקע לייצור רקטות ארוכות טווח של הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. מדובר באתר הנחשב לגדול ביותר של ארגון הטרור הזה ברצועה: לפי ההערכות בצה"ל, מאות רקטות יוצרו בעמדה הזו מתחת לקרקע בשנים האחרונות.
פירים אחרים אותרו השבוע ברפיח – והובילו את הכוחות לתוואי מסועף מתחת לפני הקרקע. מהבדיקות עלה כי המנהרה, שאורכה כ-500 מטר לפחות, עברה סמוך לבית ספר של אונר"א. תשע עמדות שיגור רקטות הושמדו במהלך אותה פעילות. במקביל למאמצים במוקדים אחרים כגון סג'עייה, הפעילות ברפיח נמשכת כל העת – מאות מחבלים חוסלו ואחרים ככל הנראה נמלטו.
להיקף הסד"כ הזמין יש השפעה רבה גם על קצב ההתקדמות בתוך רפיח. הצורך בכוחות רבים בצפון וביהודה ושומרון מציב אתגר – ועל המפקדים הבכירים מוטלת האחריות לאזן בין הצרכים השונים. עם זאת, בצה"ל מעודדים מההתקדמות ברפיח ומעריכים כי ההכרעה קרובה – מכיוון שמרכזי הכובד של חמאס נפגעו קשות. במהלך דיון השבוע ביקשו נציגי הצבא מהדרג המדיני עוד כארבעה שבועות להשלמת הפעולה ברפיח, כלומר עד סוף יולי: חלון הזמנים הזה דרוש לצבא כדי לטפל במנהרות שנותרו ברפיח וגם בציר פילדלפי.
גם אם הפעילות ברפיח תיפסק קודם לכן מסיבה כלשהי, כוחות צה"ל צפויים להישאר במעבר רפיח – אותו מוקד ששימש במשך שנים את חמאס להברחת אמצעי לחימה רבים. כדי לשמר את ההישגים במבצע ברפיח, צה"ל עמל על יצירת אזור סטרילי שמאפשר להשמיד מנהרות טרור לאורך 14 הקילומטרים של ציר פילדלפי בצד העזתי. המטרה של יצירת המרחב הסטרילי – שימור חופש הפעולה של צה"ל לפעול ביסודיות נגד המנהרות שחוצות את הגבול עם מצרים, וסיכול הברחות. בפעולה זו מטהר הצבא את השטח גם מאיומים אפשריים, כמו טילי נ"ט ופצצות מרגמה, ושומר לעצמו את היכולת להיכנס שוב לאזור רפיח בצורה חופשית יחסית בשל האחיזה המודיעינית והמבצעית.
גורם ישראלי אמר לפני כשבועיים לוושינגטון פוסט האמריקני כי עד כה איתרה ישראל 20 מנהרות מעזה למצרים, מתחת לציר בפילדלפי, וכי צה"ל השמיד 14 מהן. על פי העיתון, ההערכה היא שיש במרחב המדובר עוד כ-20 מנהרות שטרם התגלו. הגורם הישראלי אמר כי מאז חודש מאי לא בוצעה הברחה ממצרים לעזה בזכות המבצע של צה"ל ברפיח. בצבא מדברים על "הישג הכרעתי" מול חמאס ברפיח, שבקרוב יאפשר לרכז את המאמץ במקומות אחרים.
כל הפרטים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית