שעת שקיעה בברלין, ושלוש נשים יהודיות יושבות על הבר במסעדה ישראלית-ברלינאית. הן מדברות על הבחירות במזרח גרמניה, בחירות שיתקיימו ביום ראשון ועלולות לזעזע את המדינה כולה. הפעם, 79 שנים אחרי השואה, מאוד יכול להיות שמועמד ימני-קיצוני, כזה שרבים כאן מכנים נאו-נאצי, יזכה בבחירות. הנשים מודאגות, והמשפט שחוזר על עצמו שוב ושוב הוא "אבל לאן נלך?".
את השאלה הזו, "לאן נלך?", שואלים עצמם יהודים רבים בגרמניה בחודשים האחרונים. זו אינה רק התחזקות הימין הקיצוני - גם אירועי 7 באוקטובר ועלייה בכוחם של השמאל הרדיקלי והאיסלאם הקיצוני הובילו יהודים רבים לתהות מה הלאה.
אווה ג'ובאלה, בעל מסעדת "שלום" בקמניץ, עיר במדינת סקסוניה במזרח גרמניה, ספג לאורך השנים אין-סוף תקריות אנטישמיות, אבל עכשיו הוא מספר לנו: "זה הגיע למצב כזה שאנו נתונים תחת שמירה כבדה של המשטרה. אורחים שלנו מבטלים הזמנות אצלנו כי הם חוששים מביקור במוסד יהודי, או כי הם 'לא רוצים לתמוך במדינת האפרטהייד ישראל'. אני כבר הרבה שנים אומר שיש לי מזוודה ארוזה במחסן, אני לא רוצה לעזוב את גרמניה - זה הבית שלי, אבל אני גם לא רוצה להיות כמו יהודים אז, שאיחרו את המועד".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"הדבר הכי גרוע שיכול לקרות בבחירות הקרובות", מוסיף ג'ובאלה, "הוא שלא תתאפשר הקמה של קואליציה דמוקרטית, וקבוצות רדיקליות יתבססו בצמרת הפוליטית, כך שהמדינה תהיה מפולגת יותר, וכוחות אנטישמיים יצליחו עוד יותר להרעיל את חיי היומיום. כיהודי בגרמניה, אתה כל הזמן מרגיש במבחן, מאשימים אותך בכל דבר שמשתבש ולפעמים גם יירקו עלייך במרחב הציבורי".
גרמניה בדרך לרעידת אדמה פוליטית, זו אינה הפרזה. ביום ראשון ייערכו בחירות בתורינגיה ובסקסוניה, וב-22 בספטמבר ייערכו בחירות בברנדנבורג. מדובר בשלוש מתוך 16 מדינות המחוז הגרמניות, והסקרים מנבאים עד 30 אחוזי תמיכה במפלגת הימין הקיצוני AFD ("אלטרנטיבה לגרמניה), והכוכב העולה שכבר שנים נמצא בכותרות הוא ביורן הוקה, מנהיג המפלגה במדינת תורינגיה. לא אחת מזוהים חברי המפלגה כנאו-נאצים. מה שעד לפני שנים נחשב לטאבו - עלול כעת להשתנות, ומועמד ה-AFD יכול להפוך לראש ממשלה במדינת מחוז בגרמניה.
ידידותי למראה, אך מסוכן מאוד
מאז מלחמת העולם השנייה וחיסול הנאציזם בגרמניה לא התרחש אירוע כזה, אולם ביורן הוקה מאיים לשנות סדרי עולם. הוקה נחשב לאחד הסממנים הקיצוניים ביותר במפלגת ה-AFD - עד כדי כך שאפילו בית המשפט בגרמניה קבע כי ניתן לכנות אותו "פשיסט". מדובר באדם שמשחק במודע בעבר הנאצי של גרמניה ומשתמש בו לצרכיו הפוליטיים; אדם שהיה מורה להיסטוריה וקרא לאנדרטת השואה בברלין "אנדרטת הבושה". הוא הוסיף כי "לא ניתן להציג את היטלר כתמצית הרוע".
ביום ראשון צפוי הוקה להשיג תוצאות דרמטיות בבחירות למדינת המחוז תורינגיה במזרח גרמניה. על פי חלק מהסקרים, מפלגת ה-AFD בראשותו עלולה לזכות ביותר מ-30% מהקולות. זה אומנם עדיין לא מבטיח לו להפוך לראש הממשלה, אך בהחלט מקרב אותו לשם. רובן ככולן של המפלגות האחרות כבר הבהירו כי "לא יישבו בקואליציה עם נאו-נאצים", ובכל מקרה הוקה צפוי לאתגרים רבים בניסיונו להקים ממשלה. לצד הקושי הצפוי להוקה ולמפלגת ה-AFD, גם המפלגות האחרות, באופן טבעי, ייתקלו בקשיים רבים בניסיון להקים קואליציה נגדית.
בנאומיו הפומביים בעצרות הבחירות במדינת המחוז תורינגיה, הוקה השתמש פעמיים בסיסמה "הכול בשביל גרמניה" המזוהה עם פלוגת הסער הנאצית, ה-SA, בתקופת מלחמת העולם השנייה - שנאסרה בחוק הגרמני. מדובר באדם מסוכן מאוד, שמצליח לדבר אל ליבם של מאות אלפי תושבי מזרח גרמניה, שידועה כבר שנים בנטיות הקיצוניות, על רקע השנים הארוכות שחיו תחת משטרים דיקטטוריים.
הוקה נראה אדם נחמד, ידידותי ולא מזיק. הוא מופיע בציבור ובעצרות פוליטיות לבוש בג'ינס ונראה עממי ומי שמדבר לאזרחים בגובה העיניים. הוא מחייך לתומכיו ומרבה להצטלם איתם, ומקפיד על תדמית של אדם שמחובר לציבור שלו. הוא גם נוהג להתחבק וללחוץ ידיים עם רבים מתומכיו במהלך העצרות הפוליטיות שלו.
בנאומי בחירות הוא טוען שאיחוד גרמניה הוא ניסוי שנועד להביא חברה חד-תרבותית למצב של חברה רב-תרבותית. "אני שואל את עצמי, האם אי-פעם שאלו אותנו אם רצינו להפוך לחברה רב-תרבותית? לא, לא נשאלנו, וזו הסיבה שהניסוי הרב-תרבותי הזה יסתיים בתורינגיה ב-1 בספטמבר", אמר לאחרונה.
עד כמה קיצונית מפלגת ה-AFD ועד כמה היא זוכה לתמיכה של האנשים המסוכנים ביותר? אני לא יכולה לשכוח את הריאיון שקיימתי לפני כמה שנים עם טומי פראנק, אחד הנאו-נאצים המפורסמים ביותר בגרמניה, אדם שעל צווארו מקועקעת המילה "ארי", שמוכר במסבאה שלו את "בירת הרייך" וביום ההולדת של היטלר הוא מוכר שניצל ב-8.88 אירו (הספרות 88 הן שם קוד נאו-נאצי לצמד המילים "הייל היטלר" בגימטריה). הוא אמר לי אז בריאיון: "מפלגת ה-AFD אומרת את הדברים נכון ובצורה חכמה. אם אני הייתי אומר חצי ממה שהם אומרים כבר הייתי יושב בכלא".
הסלמה במתח הפוליטי
כמובן, האווירה הפוליטית הנוכחית בגרמניה אינה מועילה למי שמתנגד ל-AFD ושואף להילחם על הדמוקרטיה במדינה. ההפגנות הפרו-פלסטיניות האלימות שמתקיימות בערים מרכזיות במדינה מאז 7 באוקטובר, והפיגוע האיסלאמיסטי של דאעש בסוף השבוע בפסטיבל בעיר זולינגן במערב גרמניה, שבו פליט סורי רצח שלושה בני אדם ופצע שמונה נוספים - משמשים היטב את הימנים הקיצוניים במדינה שקוראים להילחם בהגירה הבלתי חוקית.
רק לשם הדוגמה וההשוואה, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות בין ה-AFD וה-PVV, ניתן לראות עד כמה ההפגנות הפרו-פלסטיניות בהולנד תרמו להתחזקות כוחה של מפלגת הימין הקיצוני בראשות חירט וילדרס. אם בסקרים בספטמבר 2023 זכתה מפלגתו של וילדרס לאחוזי תמיכה חד-ספרתיים בסקרים - חודשים לאחר מכן, בנובמבר, על רקע ההפגנות האנטי-ישראליות, היא זכתה ל-24% והפכה למפלגה הגדולה בהולנד ולמובילת הקואליציה הנוכחית.
גם הפיגוע בסוף השבוע עלול להשפיע על תוצאות הבחירות ביום ראשון. אפילו הקנצלר אולף שולץ בחר לעמוד מול המצלמה, תוך שהוא מסגל לעצמו טרמינולוגיה קשה הרבה יותר מבדרך כלל. שולץ טען כי יש למצות את מלוא חומרת הדין עם המפגע ולהענישו בעונש הגבוה ביותר שהחוק הגרמני מאפשר. אבל גם כאן הקנצלר הלא פופולרי הפסיד נקודות, לאחר שהתקשורת חשפה כי המחבל היה אמור להיות מגורש מגרמניה כבר לפני כמה שנים – אלא שהוא הצליח להתחבא מהרשויות, שבאו לחפש אותו בביתו פעם אחד בלבד.
מפלגת ה-AFD בגרמניה כולה נמצאת בתקופה האחרונה בזינוק היסטורי, בין השאר על רקע הביקורת ההולכת וגואה במדינה וביבשת על משבר ההגירה הבלתי חוקית. בבחירות לפרלמנט האירופי בחודש יוני הפכה רשימת ה-AFD לשנייה בגודלה בגרמניה, עם כ-16% מהקולות. גם בסקרי בחירות שונים במדינה מתייצבת המפלגה לא אחת במקום השני, עם כ-20% מהקולות ואפילו יותר. בעוד כשנה ייערכו הבחירות לבונדסטאג בגרמניה, ורבים במדינה חוששים כבר כעת מהישגים גדולים של מפלגת הימין הקיצוני.
"רוח גבית לאנטישמים"
ללה זוסקינד, מנכ"לית JBDA, ארגון חינוכי יהודי למען דמוקרטיה נגד אנטישמיות, מאשימה את הממשלה בהתחזקות הימין הקיצוני: "הנדיבות של גרמניה במדיניות ההגירה מביאה לפופולריות העצומה של ה-AFD. הגיע הזמן שגרמניה תתעורר! אנו צריכים חוקי הגירה מחמירים יותר, ואת אלה שיש לנו כבר צריך להתחיל ליישם".
לצד הביקורת הנוקבת והמוצדקת על ההתנהלות שהובילה לפיגוע הקשה, חשוב לזכור כי לא רק הגירה בלתי חוקית מפריעה לאנשי מפלגת ה-AFD, אלא זרים באשר הם. רק בשנה האחרונה נחשפה תוכנית סודית על כך שנאו-נאצים ידועים בגרמניה קיימו כנס חשאי בהשתתפות נציגים ממפלגת ה-AFD סמוך לברלין, ובמהלכו רקמו תוכנית לגרש מגרמניה מיליוני זרים, כולל בעלי דרכון גרמני.
אורי נחמנזון, מדריך סיורים ישראלי בברלין, אומר לנו כי הוא מבין אומנם לליבם של אלה שמאסו בפוליטיקה הנוכחית בגרמניה, אבל מוסיף: "אני באופן אישי לא מאמין שהאויב של האויב הוא חבר שלי. ה-AFD וחבריהם אומנם לא חובבי ערבים ואיסלאם, אבל אני לא מתבלבל לחשוב שמדובר בחובבי יהודים. הם מנסים לבדל את עצמם מהנאצים של פעם בטענה שהם תומכי ישראל, אבל האמת היא שהם פשוט אנטי-זרים וכל מה שלא גרמני בעיניהם. אני לא מאמין שהתחזקות הימין הקיצוני תשפר את מצבם של היהודים והישראלים בגרמניה, אם כבר זה רק ייתן לשונאי הזרים, ובתוכם האנטישמיים, רוח גבית ויעודד אותם – כך שהם ירגישו תמיכה ציבורית לדעות שלהם, לצאת מהחורים שלהם".
את החשש מפני מפלגת ה-AFD מביעים גם בצמרת ההנהגה היהודית בגרמניה. ד"ר יוזף שוסטר, מנהיג המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, אומר לנו כי "למפלגות פופוליסטיות קיצוניות יכולה להיות השפעה משמעותית על מצבה של קהילה דמוקרטית באמצעות בחירות. ככל שהקבוצות הללו יקבלו יותר קולות, כך זה משנה את האופן שבו אנשים חיים יחד, ואז האמון בתודעה הדמוקרטית כולה הולך ומתמעט. זה משפיע גם על החיים היהודיים המקומיים - ה-AFD היא מפלגה שבה אנטישמים מרגישים בה בבית".
ד"ר שוסטר לא טועה. בכירים במפלגת ה-AFD הביעו לא פעם רעיונות אנטישמיים בפומבי. אלכסנדר גאולנד, מבכירי המפלגה, טען כי "12 שנות הנאציזם הן בסך הכול לשלשת ציפורים בעבר גרמני מפואר". מנהיג מקומי נוסף בברנדנבורג, אנדראס קאלביץ, בילה בעבר את חופשות הקיץ שלו בתנועות נוער נאו-נאציות, ויש אפילו תיעוד שלו מצדיע במועל יד. מקסימיליאן קרא, מועמד בכיר של המפלגה לבחירות שהתקיימו לאחרונה לפרלמנט האירופי אמר בריאיון כי לא כל חיילי ה-SS היו פושעים - אמירה שהובילה להדחתו ולכך שאפילו מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, מרין לה פן, בחרה להתרחק מהמפלגה.
אבי טוביאנה, שעסוק בימים אלה בסידורים האחרונים לקראת "ימי התרבות היהודיים" בבירה הגרמנית, אומר לנו כי "ההיסטוריה שלנו לימדה אותנו להיות ערניים. בשנים האחרונות, ה-AFD משכה יותר ויותר תשומת לב באמצעות רטוריקה ועמדות הסותרות את הערכים הדמוקרטיים הבסיסיים של החברה שלנו. בתקופה שבה האנטישמיות, הגזענות והשנאה מתחזקים שוב, זו האחריות המשותפת שלנו לנקוט עמדה ברורה נגד כוחות המפיצים פילוג ופחד. אסור לנו לאפשר לפרקים האפלים של ההיסטוריה להתחדש".
התחושה הזו שההיסטוריה חוזרת משותפת לרבים בגרמניה, וגם פרנזי פון-קמפיס, יועצת פוליטית בכירה ומומחית למפלגת ה-AFD, מזכירה לנו מה עלול לקרות כשמפלגות כאלה זוכות לכוח, גם אם בהתחלה נדמה שמדובר בכוח מקומי בלבד. "אם מפלגה כמו ה-AFD זוכה ליותר כוח באחת המדינות הפדרליות היא יכולה להשתמש במוסדות פוליטיים ובאמצעי כוח כדי להשיג את מטרותיה. המפלגה יכולה להשיג את מה שנקרא מיעוט חוסם, מה שאומר באופן ספציפי שהיא יכולה לחסום את כל ההחלטות בפרלמנט המדינה הדורשות רוב של שני שלישים, למשל בתורינגיה בעת שינוי החוקה או פירוק הפרלמנט של המדינה".
פון-קמפיס מציינת כי באופן מסורתי, המפלגה שזוכה לכוח הרב ביותר זוכה להציע גם את נשיא הפרלמנט. "מדובר במי שמוביל את ישיבות הפרלמנט, תפקיד חשוב, וכולנו צריכים לשאול את עצמו את השאלה: כיצד נגן על מוסדות דמוקרטיים כאשר מפלגות אוטוריטריות מקבלות כוח מדיני ושלטוני לידיים? יש לזה השלכות על כולנו".
קשה עדיין לקבוע מה תהיה מידת ההצלחה של המפלגה הימנית-קיצונית בבחירות בשבוע הבא, ובמדינות מחוז נוספות במזרח גרמניה. כל השחקנים הקואליציוניים יידרשו לתמרונים פוליטיים גדולים כדי להשיג רוב, אבל מה שבטוח הוא שהמפלגה הזאת, שעד לפני כמה שנים נחשבה למילה גסה בעבור רבים, הצליחה בתוך עשור להפוך למפלגה פופולרית שמזעזעת את עמודי התווך הדמוקרטיים של המדינה הגרמנית - שחרטה על דגלה אחרי השואה "לעולם לא עוד".