"45 ימים בכלא? אני כבר הייתי שם. זה לא מפחיד אותי", מצהירה בביטחון שפי פז. אנחנו מדברים יום אחד בלבד לאחר שבית המשפט החליט לשלוח אותה לכלא לחודש וחצי, והיא לא מתחרטת על מעשיה הקיצוניים וגם לא חוששת להיכנס למאסר. "עשיתי מספיק מעצרים בחיי, האזיקים לא מפחידים אותי, וזה המחיר שאני מוכנה לשלם".
"השהייה בכלא בגיל 72 לצד נשים שהמזל לא האיר להן פנים נראית לי כמו ניסוי חברתי מרתק. אעשה שם תחקיר ואנסה להבין מה מוביל נשים לפעול נגד כל האינסטינקטים שלהן", מדגישה פז, פעילת "מחאת דרום תל אביב", בריאיון למגזין N12. לאחר שהתפוגגה האווירה המשכרת, מבחינתה ומבחינת תומכיה, של גזר הדין – היא מדברת על ההחלטה שקיבלה במודע להמשיך במאבקה הפרובוקטיבי והשנוי במחלוקת, יודעת שהיא צפויה לשבת מאחורי סורג ובריח. ואכן, אם לא יקרה משהו יוצא דופן, בתחילת חודש נובמבר תעבור פז בשער הברזל של כלא הנשים נווה תרצה ברמלה ותחל לרצות את עונש המאסר שגזרה עליה שופטת בית משפט השלום בתל אביב מירי הרט-ריץ'.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
הדבר הראשון שבחרה פז לעשות עם קבלת גזר הדין הוא לצייץ ב-X (טוויטר לשעבר) את המילים "45 ימי מאסר בפועל, על גרפיטי". אבל גם פז יודעת שאינה הולכת לכלא רק בגלל כתובת גרפיטי אחת – אלא בשל העובדה שבשיטתיות ריססה גרפיטי נגד פליטים סמוך לבתי שופטים ולמוסדות כמו בתי ספר, גנים ומרפאות של ילדי עובדים זרים בדרום תל אביב. עוד הואשמה בהסגת גבול, לאחר שנכנסה לגן שבו לומדים ילדי עובדים זרים בעת שהתקיימה בו מסיבת חנוכה – והחלה לצלם את מנהלת הגן והילדים בזמן שהיא מפנה האשמות ואיומים. במסגרת עסקת טיעון הורשעה פז בשישה אישומים – וסירבה לעבור הליך שהיה ממיר חלק מהעונש בעבודות שירות.
העימות בגן הילדים – ופרשת הקונדומים
בשיחתנו מדברת פז על האירוע בגן הילדים של מבקשי המקלט – ומודה בדיעבד שאולי לא הייתה צריכה להיכנס לגן באותו יום. עם זאת, היא שבה וטוענת שהמעשה לא נבע ממניעים אלימים או גזעניים, אלא ממחאה כלפי מדיניות. "דלת הגן הייתה פתוחה, שמענו שירי חנוכה ונכנסנו", היא משחזרת. "בדיעבד אולי לא היינו צריכים להיכנס, אני מדגישה שלא פרצנו למקום, לא הרמנו יד, לא פגענו בילדים, לא נגענו בהם. הם בכלל היו בפעילות בחושך לחנוכה עם פנסים. אמרו שהפחדנו אותם, זה דבר שלא קרה".
"הגננת בגן הייתה נוצרייה מגאנה. היא התחילה לתקוף אותנו ואמרה, 'זאת לא הארץ שלכם, תחזרו לרוסיה'. בפועל הרחיקו אותנו מהמקום בעזרת מאבטחים ודאגו אחר כך להעלות סרטון חלקי לתקשורת. מה שרצינו להראות זה איך ילדי המסתננים עוברים את חנוכה". לדבריה, הכניסה לגן הייתה פרובוקציה שנועדה להמחיש את המציאות בדרום תל אביב ובמוסדות החינוך המקומיים.
במהלך השנים הייתה פז שותפה לשורת מקרים שעוררו מחלוקת. הרשימה ארוכה, אבל אחד המקרים הזכורים היה חלוקת קונדומים לנשות מבקשי המקלט בדרום תל אביב. היא תועדה מושיטה אחד למהגרת ואומרת לה, "קחי כדי שלא תתרבי". "חלוקת הקונדומים הייתה פרובוקטיבית", היא מנסה לתרץ, "אבל היא הייתה חלק מאקט מחאה שמטרתו הייתה לעורר מודעות לשימוש באמצעי מניעה בקרב קהילת הזרים. הזמנו מאות קונדומים מעלי אקספרס, צירפנו פתק שהיה כתוב עליו 'השתמשו באמצעי מניעה' וחילקנו". לטענתה, התגובות שקיבלה בשטח היו שונות מאלו שספגה לאחר מכן: "זה היה אירוע חביב, היה שיתוף פעולה מצד הזרות, הן צחקו, היו אפילו כאלה שבאו לבקש מאיתנו קונדומים".
"אל תדבר איתי בהשוואות האלה"
לאורך השיחה שבה פז ומדגישה כמה פעמים: "הפעילות לא הייתה מכוונת כלפי ילדים" – למרות עצם הכניסה לתוך גן ילדים, אירוע חריג שאין חולק כי הוא מותיר את רישומו על ילדים קטנים. היא חוזרת על הטענה כי הסרטון שהפך ויראלי באותם ימים עבר עריכה מגמתית מכוונת כדי להוציאו מהקשרו ולפגוע במחאה: "טענו שפעיל מחאה שלנו חילק קונדומים לילדה, מישהו הפך את הסיפור כדי לפגוע בנו". במקרה אחר המתואר בכתב האישום אמרה פז על גרפיטי נגד מהגרים: "העיקר שזה יהיה פוגעני כלפי הילדים" והציעה למלא דבק במנעולים של גני ילדים של מבקשי מקלט.
אילו היו עושים את הדברים הללו בימי השואה בגטו היהודי, או אפילו באחת השכונות החרדיות כיום בישראל, איך היית מרגישה?
פז מיד קוטעת את השאלה: "אל תדבר איתי בהשוואות האלה, אני לא יודעת מה אני חושבת על זה. אתה צריך להבין – זאת מלחמה, הם מולידים ילדים, יש היום שכונות שאין יהודי אחד בהן. הם לקחו מאיתנו את כל המרחב הציבורי, את כל המוסדות. משתלטים לנו על המרחב הציבורי".
פז מבינה את הרגישות שבנושא ומנסה להסביר את עמדותיה. במהלך הריאיון היא מבהירה שאיננה מעוניינת להשוות את מעשיה למאבקים של משפחות חטופים, אך היא גם לא מוכנה להתעלם מהצורך להשמיע את קולה. "אני לא רוצה את ההשוואה הזו", היא אומרת נחרצות. "הסיפור שלי הוא אחר לגמרי, אין שום קשר בין המאבק שלי למה שמשפחות החטופים עוברות".
לדברי פז היא מעולם לא התכוונה להציב את המאבק שלה באותו קנה מידה של מאבקים משפחתיים כגון אלו של קרובי החטופים בעזה. "אל תעשו את החיבור הזה בבקשה", היא אומרת. "מה שאני עושה זה מהמאבק שלי. אני פועלת למען תושבי דרום תל אביב ואני לא חושבת שמגיעה לנו פחות תשומת לב רק כי המאבק שלי לא נמצא במרכז העניינים לעומת מאבקי משפחות החטופים. אני רואה את המאבק של משפחות החטופים ומבינה שיש להם קול חזק בציבור. זה מאבק חשוב, ואין לי ספק שיש להם התמיכה שלהם, אבל גם אנחנו זקוקים לתמיכה. אני רק מבקשת שלא נישכח".
ההסבר לפרשת הנעצים – והחגיגה עם העוגה
כתב האישום המקורי נגד פז ופעילים אחרים כלל גם את פרשת "פיזור הנעצים": המשטרה חשדה אז כי פז ואנשיה תכננו לפזר נעצים בגינות כושר בדרום תל אביב, אולם בפועל הוסר האישום החמור לבסוף מכתב האישום. פז מסבירה כי השיח על זריקת נעצים היה חלק משיחה פרטית בוואטאספ ולא כוונה למעשה בפועל: "כשאנחנו רואים גינות כושר בדרום תל אביב אנחנו מיד חושבים שזה מיועד לאותם אנשים שאחרי האימון יאנסו וישדדו", היא טוענת.
"מדובר בניסיון להפוך שיח פרטי בין חברים, שיחה שהתקיימה בלילה, שעה שכולנו היינו עייפים, לאישום פלילי כחלק ממסע רדיפה", אומרת פז בנוגע לאותו אישום שלבסוף ירד מהפרק ולא נכלל במשפט. "אם הסיפור כזה חמור, איך אתה מסביר את זה שכשהמשטרה באה לעשות אצלי חיפוש בבית ובמחסן היא לא הלכה לחפש נעצים? זאת הייתה שיחה פרטית בוואטסאפ, וזכותי לדבר על מה שאני רוצה. לא היה ולא נברא".
פז שוכחת לציין בשיחתנו שבאחד מימי ההולדת שלה הכינו לה חבריה עוגה בצורת גן משחקים שפוזרו בו "נעצים", מה שמעיד על כך שה"שיח" הזה הוא גם מעין מקור לגאווה. על עוגה אחרת שהוכנה לה פעם נכתב "מסתננים החוצה", בשנה שעברה חגגה לצד יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וחה"כ שמחה רוטמן עם עוגה שעליה נכתב "שפי פז לחופש נולדה" – והשנה כבר קיבלה עוגה שמדמה את הכלא.
עוגות יומולדת.
— sheffi paz • שפי פז (@sheffipaz) June 16, 2023
ככה בונים מסורת. pic.twitter.com/2OPe7eJeJc
הצוות הקריאטיבי שלנו החליט השנה לשמח גם את ליבם של שונאיי המייחלים ליום שבו איכנס בשערי הכלא. אז במיוחד בשבילכם, עוגת יומולדת 72. ותזכרו שהבטחתם קנטינה. pic.twitter.com/4zdbSzoM7m
— sheffi paz • שפי פז (@sheffipaz) June 21, 2024
"שוטרים אמרו לי: לא תיכנסי לכלא"
התביעה טענה במשפט של פז ושותפיה כי "המבוא לכתב האישום מתאר רק מקצת מהלַך רוחם של הנאשמים והדרכים שבהן בחרו לממש את האידיאולוגיה שלהם. במועד הרלוונטי לכתב האישום הם היו פעילים חברתיים (וחלקם עד היום), ולמעשה מובילי המחאה, שמנהלים מאבק נגד אנשי הקהילה הזרה. הנאשמים, אשר להם אחריות ומחויבות חברתית מכוח היותם מובילי המאבק, לא רק שלא נהגו באחריות המצופה מהם אלא פעלו בצורה נטולת רסן לעיתים".
פז ממהרת להגיב: "זו בדיחה. אם אני יוצאת מהבית ומתנפלים עליי מסתננים ואני מגינה על עצמי, המשטרה יכולה להאשים אותי בסיכון שלום הציבור? סיכון שלום הציבור הוא עבירה שמקיפה הכול. רשמית כתב האישום היה על גרפיטי, 45 ימים על גרפיטי ועוד קנס שאני יכולה להמיר אותו בימי מאסר. זה גועל נפש של אכיפה בררנית. יש לי ערמה של גרפיטי עם השחתת פני מקרקעין של הקפלניסטים. אני רוצה שכל אחד מהם ייעצר, ייחקר ויקבל 45 יום במאסר".
פז אומרת כי היא צועדת "בראש מורם ובידיעה שמאות אלפי אנשים עומדים לצידי", אך בפועל המציאות בבית המשפט הייתה אחרת: פעילי מחאה אחדים וכמה מכרים ליוו אותה לגזר הדין. מי שבלטו בהיעדרם הם השרים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ויצחק וסרלאוף – שנמנעו מלהגיע לבית המשפט ולתמוך בה ברגע החשוב. לדבריה "היו כאלה שהציעו לבוא", אך היא בחרה שלא לאפשר להם להפוך את המקרה שלה ל"עניין פוליטי".
פז הבהירה שקיבלה תמיכה מכמה חברי כנסת ושרים לאחר הדיון: "הם שלחו הודעות ורצו לבוא, אבל ביקשתי שלא יגיעו, אני יודעת שיש לי התמיכה שלהם, זו דרך שאנחנו עושים יחד". חלקם אכן מיהרו לפרסם הודעות תמיכה בפז, גם סרטונים, אך באותו הבוקר היא ישבה שם כמעט לבד, בין כותלי בית המשפט שבסמכותו היא לא מכירה, כפי שהצהירה.
כשאני שב ושואל למה מקורביה בעמדות הכוח נעדרו מהדיון הקריטי, פז עונה: "זה מתחיל מאילוצי עבודה של חלק מהם, אבל גם המילה פחד – רבים מפעילי המחאה, אלה שאתם קוראים להם 'פעילי ימין', מבינים שברגע שהם מגיעים לדיונים הם מסומנים, והם לא רוצים את זה. לך תתווכח עם צלם שתיעד אותך באולם או באירוע מחאה. קיבלתי מאות הודעות תמיכה מתושבים, מפוליטיקאים, ממכרים, מחיילי מילואים ומעורכי דין שכבר התנדבו ללוות אותי ללא תשלום בערעור, היו אפילו שוטרים שעצרו אותי בשכונה ואמרו לי, 'שפי, זה לא יקרה, לכלא לא תיכנסי'".
"בן גביר קצת מתבלבל"
לאורך שיחתנו טוענת פז שוב ושוב שהיא קורבן לאכיפה בררנית של מערכת אכיפת החוק. לטענתה המשטרה סימנה אותה ובחרה באופן מכוון לרדוף אותה ואת חבריה הפעילים. "גדלתי באמונה גדולה במערכת המשפט, בתחושה שמתנהל כאן בישראל משפט צדק, אבל לצערי אני רואה בעיניים את הקרקס, איך הכול מתנהל פה בצורה לא מכובדת ולא הגיונית לכל הכיוונים. באיזשהו שלב סירבתי לשתף פעולה עם המערכת". הדברים האלה תואמים גם להחלטה החריגה שלה לסרב להיבדק במסגרת תסקיר מבחן לבחינת אפשרות של עבודות שירות – החלטה שבעקבותיה נאלצה השופטת להכריע אם לגזור עליה עונש מאסר בפועל, וכך אכן קרה.
"הם קוראים לי 'אישה אלימה', אבל אין לי שום היסטוריה פלילית של אלימות. הדיבורים שלי אולי אלימים, אבל מעולם לא תקפתי מישהו", מדגישה פז – ומזכירה את המקרה שבו טענה שהמשטרה שלחה אנשי מז"פ לכל גרפיטי שיצרה, בדקה צילומים בגרפולוגיה ואספה חומר חקירה בצורה שאינה רגילה.
גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ידידה של פז, לא חומק מהביקורת שלה. "הוא קצת מתבלבל, שוכח בהתנהלות התקשורתית שלו שהוא שר ולא אזרח פרטי. ברור שהוא נכנס לתפקיד ועושה שינויים, אבל המשטרה עדיין במצב רע. רע מאוד".
פז מתייחסת בפירוט להתנהלות פיקוד המשטרה בתל אביב ולמפקדים השונים, ובראשם למפקד המחוז היוצא, ניצב פרץ עמר. היא מספרת שעמר נפגש עימה כמה פעמים והציג לה תוכניות לטיפול בבעיות בדרום תל אביב. "אחרי שבן גביר מינה אותו לתפקיד, הוא עשה את העבודה שלו כמו שצריך ונפגש איתנו, פעילי דרום תל אביב, ושמע מה יש לנו לומר. הוצגו לנו תוכנית עבודה וכוח משימה שכולל שוטרים ומג"בניקים. המטרה: להוריד את הפשיעה באזור, לטפל במצוקות בדרום תל אביב".
לדברי פז נרשם שיתוף פעולה טוב עם עמר, דווקא בתקופה שבה עמדה למשפט והורשעה. "האם זה מספיק? לא. ואגיד לך למה לא – כי אי אפשר להעמיד שוטר בכל קרן רחוב. האם אני חושבת שהוא (עמר) צריך עכשיו לעבור לתפקיד אחר? אני חושבת שלא, גם אמרתי את זה לבן גביר. אין לי באמת השפעה, אני אזרח פרטי".
כשמסתכלים על נתוני ההצבעה באזורך, גם בבחירות המקומיות וגם בארציות, קשה להגיד שהרוב איתך. רשימות שקרובות לעמדותייך לא הצליחו להכניס נציג לעירייה.
"הליכוד בתל אביב לא קיימת. הם לא הצליחו להרים רשימה מכובדת, ואפילו לא הצליחו להיכנס למועצה בצורה משמעותית", משיבה פז. היא מציינת שהיא עצמה קיבלה הצעות להשתתף בבחירות, אך סירבה: "הציעו לי לעמוד בראש רשימה מוניציפלית, אבל סירבתי. המאבק שלי בדרום תל אביב חשוב יותר מהפוליטיקה המקומית". כעת היא מביעה אכזבה גם מהחיבור עם עוצמה יהודית: "ההתמודדות של עוצמה יהודית בבחירות המוניציפליות הייתה בלוף. הביאו מועמדים לא מוכרים שלא הצליחו לגרום לשינוי בשטח".
"ניסוח לא טוב, אבל לא מתנצלת"
לאורך השנים פיזרה פז לא מעט אמירות קשות, כאלה שעוררו זעם ציבורי. אחת מאותן התבטאויות הייתה הצהרתה בגאון שהיא "גזענית גאה". אני שואל אותה אם גם היום היא עומדת מאחורי המילים הקשות האלה, והיא עונה: "הייתי אז טירונית וחסרת ניסיון תקשורתי, ניסיתי בעזרת הפרובוקציה להחזיר את הכוח למילים שמשתמשים בהן נגדי".
פז אף מודה שהיום הייתה נמנעת מלומר זאת, בעיקר בשל ההשלכות החברתיות והמשפטיות של אמירה כזו: "זאת הייתה קונטרה לכל מה שפרסמו עליי. כידוע אני מגיעה מהקהילה הגאה, וניסיתי להעצים את זה. הייתי צעירה, היום לא הייתי חושבת על זה, אני מצטערת שזה נאמר והדגיש את חוסר הניסיון שלי".
למרות זאת, פז לא מתנצלת על אמירות קיצוניות אחרות שלה, כמו הקריאה להעמיד את חברת הכנסת לשעבר גבי לסקי מול כיתת יורים בעקבות הצעתה כי ישראל תקלוט פליטים מאפגניסטן: "אני לא מתחרטת על זה". פז מסבירה שהסיטואציות שבהן נאמרו הדברים נבעו מהכעס שלה על ההתנהלות נגדה ונגד פעיליה. עם זאת, היא מודה שלעיתים השפה שהשתמשה בה הייתה קיצונית ובוטה: "הניסוח לא היה טוב, אבל אני לא מתנצלת. זה לא היה לעניין, היו מספר שרים וח"כים שמיד התקשרו אליי וביקשו שאסיר את הציוץ".
יו"ר הכנסת אז מיקי לוי נכנס לאירוע והרחיק את פעילת דרום תל אביב מבית הנבחרים לשלושה חודשים. "מדובר באמירות חמורות אשר חוצות את גבולות השיח המותר ועלולות להביא לידי פגיעה של ממש בנבחרת ציבור", הצהיר אז. "הכנסת לא תסבול שיח מתלהם ובוטה שכזה נגד מי מנבחרי הציבור, ועל כן יש לדאוג להוקיעו ולהרחיקו גם מגבולותיה הפיזיים של הכנסת עצמה". לסקי הגישה תלונה במשטרה נגד פז על ציוצה דרך קצין הכנסת, תלונה שלבסוף נסגרה.
"הקהילה הגאה הקיאה אותנו"
פז, להט"בית מוצהרת, חיה שנים ארוכות מחוץ לארון ובזוגיות, ומספרת שהיא וזוגתה יחד כבר עשרות שנים. "עברנו דרך יחד, עברנו הרבה בחיים יחד, היא ראתה את כל רמות השנאה שעברתי, והיא הלכה אחריי תמיד". לצד זה, היא מספרת, הקהילה הגאה לא חיבקה אותה. "הקהילה הקיאה אותנו. לא מזמינים אותנו לאירועים, הם מתביישים שאנחנו בקהילה, אז אני עונה להם: אנחנו לא באותה קהילה. מבחינתם נטייה מינית מחייבת אמונות ודעות. אני לא כמוהם, יש לי הקהילה שלי, קהילה יפה של להט"ב ימנים, שמקבלת אותי יפה מאוד".
אף שהשופטת ביקשה התחייבות מצד פז שתימנע מעבירות דומות בעתיד, פז מצהירה שלא התחייבה לכך ומוסיפה: "אני לא מתחייבת שלא להמשיך במאבק. המחאה שלנו חשובה לי, גם אם היא כרוכה במחירים אישיים. זה לא המאבק הפרטי של שפי פז, זה מאבק חברתי צודק". בגזר הדין נכתב שחור על גבי לבן כי פז התחייבה שלא תחזור על העבירות בשנתיים הקרובות: "התחייבות להימנע במשך שנתיים מהיום מהעבירות שבהן הורשעה הנאשמת על סך 5,000 שקל – הנאשמת מסרה התחייבות כאמור לפניי במעמד הדיון".
בימים אלה שוקלת פז לערער על גזר הדין ששלח אותה למאסר ומבטיחה שגם אם תצטרך להיכנס לכלא – לא תגיע לשערי נווה תרצה לבד. "יגיעו אנשים לתמוך בי, אצלנו זה עובד אחרת, זה כמו יום הולדת".