בבוקר הנורא של שבעה באוקטובר המוני אזרחים התעוררו למשמע ההתרעות על מטח הרקטות והפצמ"רים הכבד ביותר מאז קום המדינה. ההיקף החריג של אותם שיגורים המחיש את האיום המתמיד מצד ארגוני הטרור ברצועה: ירי תמ"ס (תלול-מסלול) שעלול לתפוס ישראלים רבים בכל רגע נתון.
במשך תקופה ארוכה התושבים, בעיקר בעוטף, חיו עם שגרת "טפטופים" שנבעה מאותו איום. במלחמה הנוכחית לצה"ל הייתה מסקנה ברורה, שממנה אי אפשר להתעלם - המציאות בדרום צריכה וחייבת להשתנות. המשימה הזו הפכה למטרתו העיקרית של צוות מכלול התמ"ס באוגדת עזה בפיקוד הדרום.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
המערכה נגד השיגורים מעזה דורשת שילוב של טובי המוחות - בצה"ל ובתעשיות הביטחוניות – לצד מודיעין איכותי, טכנולוגיה מתקדמת, הפעלת אש קטלנית, וגם שימוש בבינה מלאכותית. כל הכלים והיכולות הללו נועדו להוביל למטרה, שאותה שמעתי השבוע מהקצינים שעוסקים בכך יום-יום: לסכל את ירי התמ"ס של חמאס והג'יהאד האיסלאמי, עד כדי הגעה לאפס.
גם כאשר צה"ל פירק את רוב גדודי חמאס והשתלט על חלקים רבים משטח עזה, עדיין נמשכים ה"טפטופים" מצידן של חוליות בשטח. בצה"ל מבינים עד כמה השיגורים הללו מקשים על התושבים לחזור לדרום ופוגעים באמון שלהם ביכולת להשיב את הביטחון. לכן צה"ל מרכז מאמץ גדול מאוד בנושא – איסוף המודיעין שיוביל את הכוחות אל בורות השיגור, המשגרים, החוליות והמחבלים כדי לפגוע בהם ולפרק את היכולת הזו עד תום.
"תקפנו אלפי רקטות מוכנות לשיגור"
סרן ת' הוא ראש המדור שאמון על מיגור הירי בפיקוד הדרום. הוא למד במשך שנים את אופי פעילות האויב : "מערך התמ"ס של ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האיסלאמי מבוזר מאוד, ואת תשתיות השיגור אפשר להציב או לטמון כמעט בכל מקום", הוא מסביר. "ארגוני הטרור מאחסנים אמל"ח ומשגרים מתשתיות רגישות כמו בתי ילדים, מתקני או"ם ותשתיות נוספות, מה שמקשה עוד יותר על הפעולות נגדם".
השילוב בין הידע המודיעיני ליכולות הטכנולוגיות מאפשר את התקיפה של אותן מטרות: "אנחנו מפרקים את מערך התמ"ס חלק אחרי חלק, בתקיפת מטרות כל יום - סיכול מפקדים ופעילים במרחבי השיגור ובבתיהם", מצהיר ת'. ואכן בדרך הזו חוסלו מפקד מערך השיגורים בחמאס, מחליפו – ועוד מאות מפקדים ואנשי חמאס מכל הדרגים.
"אנחנו מפעילים יכולות וטכנולוגיות לאיתור תשתיות השיגור ופעילי מערך התמ"ס – כך אנחנו תקפנו אלפי רקטות מוכנות לשיגור בתשתיות שיגור ובמחסנים, בתקיפות אוויריות, קרקעיות ועל ידי הכוונת הכוחות המתמרנים בשטח. במקרה שבו המאמצים לא מנעו את השיגורים, אנחנו תוקפים תשתיות של ארגוני הטרור במרחב השיגור שבין היתר מצביעות על השימוש בהן לטובת הירי", הוא מדגיש.
סרן ת' מציג בפניי תיעודים שהצליחו לתפוס את סגירת המעגל - השיגור אל מול החיסול. התיעודים האלה מוכיחים שגם שיגור שיצליח להזדחל מתחת לרדאר יענה באש שתבטיח את מניעת הפעם הבאה.
"מבינים את דפוסי הפעולה של האויב"
לצידו של סרן ת' עובד סרן ע', רמ"ד חופת האש באוגדת עזה, שמספר על סיכול השיגורים והתיעודים שבהם זה עתה צפיתי: "במלחמה הזאת אנחנו מתמקדים בשני מאמצים מרכזיים כדי להביא למינימום את השיגורים. המאמץ הראשון - תקיפת תשתיות ופעילים: בתקיפות תשתית, הרבה פעמים אנחנו מצליחים לסגור מעגל ולתקוף אותה עם המחבל שמגיע לבצע את השיגור. במאמץ השני - לאחר השיגור, תקיפות מיידיות כלפי תשתיות הטרור באזור השיגור".
"התקיפות האלו מתבצעות באופן מדויק מאוד, ואנחנו רואים את התוצאה שלהן - שמהאזורים האלו שבהם תקפנו לא חוזרים לשגר", הוא מצהיר. סרן ע' מציג בפניי בגאווה את המערכת החדשה שפותחה במהלך הלחימה: מערכת מחשוב מבוססת בינה מלאכותית ואלגוריתמים, שמנתחת את כל הסנסורים וסוגי המודיעין - יומינט, ויזינט, סיגינט - כדי לבנות את תמונת האיש או המקום שבו צריך לפעול.
ניכר שהגאווה הזו היא תוצאה של חשיבה ממושכת על תושבי העוטף, שלמענם סרן ע' מציין כי יעשה את הבלתי ייאמן: "פיתחנו במלחמה, בשיתוף עם אגף התקשוב ועם טובי המוחות במודיעין, מערכת שמאפשרת לנו להבין את דפוסי הפעולה של האויב, והצלחנו באופן הזה לבצע מאות תקיפות אפקטיביות שמנעו את השיגורים הפוטנציאליים".
"תחושת האחריות חזקה יותר מהכול"
המערכת המיוחדת הוטמעה גם בטייסות הכטמ"ם (כלי טיס מאויש מרחוק), בטייסות המסק"ר (מסוקי הקרב): "ככה יש לנו שפה משותפת שמאפשרת לנו לפעול מיד ובאופן מדויק. זה עשוי להישמע טריוויאלי, אבל האפשרות לחבר למערכת אחת את כוחות היבשה שמפעילים את האש דרך תאי התקיפה, יחד עם קרונות התקיפה של חיל האוויר, היא שמאפשרת למפעיל הכטמ"ם בזמן אמת לראות על המסך בדיוק את מה שמזהים באוגדה. וכך מתבצעת סגירת מעגל מהירה הרבה יותר על מטרות בזמן אמת".
בעודי יושב עם סרן ע', הוא מקבל שיחות רבות בטלפון האדום. כמעט מאחורי כל שיחה כזאת יש מטרה חדשה שהוא צריך לאשר ולתקוף. בסיומה של אחת השיחות האלו הוא מספר על התחושות: "המלחמה בשיגורים היא סיזיפית, אבל תחושת האחריות חזקה יותר מכל דבר. אנחנו עובדים על זה כל הזמן, מגיבים בעוצמה מול כל שיגור ושוללים מהאויב את היכולת לחזור ולשגר מאותו מקום בפעם הבאה. מתחילת המלחמה אנו תוקפים באופן שיטתי מטרות תמ"ס, ואני רואה לאורך הזמן את הירידה בשיגורים".
"המלחמה בתמ"ס היא ארוכה, להשמיד את כל הרקטות זאת משימה לא קלה", הוא מצהיר. "אנחנו נמשיך לראות שיגורי תמ"ס בעצימות נמוכה, אבל אנחנו מעריכים שהשמדת מערך התמ"ס של האויב תימשך בחודשים הקרובים".
סרן ת' מקשיב בריכוז רב ובעיניים נוצצות, ואז מוסיף: "אנחנו עושים כל מה שניתן כדי למנוע כל שיגור, כדי למנוע פגיעה באזרחים ובכוחות, אך גם כדי למנוע אזעקות בעורף – במטרה לאפשר לאזרחים לחזור לשגרת חייהם אחרי התקופה הקשה הזאת."
"עם התוצאות אי אפשר להתווכח", מציין סרן ת'. "אנחנו רואים את ירידת הכשירות של המערך במספרים ובכמויות השיגורים שמתמעטות, זה קורה בעקבות הפגיעה המתמשכת ביכולת של ארגוני הטרור לשגר והפחד של הפעילים מתקיפות שאנחנו מבצעים."
"ניצלנו בנס ב-7.10 בדרך לבסיס"
לדבריו של סרן ר' מצטרף איש מדור תמ"ס בפיקוד הדרום, סמ"ר ר', תושב שדרות. הוא מספר לי על בוקר 7 באוקטובר שלו: "סביב השעה 6:30 התעוררתי מהירי לשטח הארץ. במשך חצי שעה הייתי בממ"ד ברצף עם המשפחה שלי. מיד הבנתי שמדובר באירוע חריג ושאני צריך למצוא דרך להגיע לבסיס. תוך כדי שהירי הרקטי נמשך, אנחנו מתחילים לשמוע ירי מקלעים. בהתחלה חשבתי שזה ירי מקלעים שנועד להמשיך להפעיל את אזעקות הצבע האדום, אבל אימא שלי אמרה שלדעתה יש חדירת מחבלים".
"יצרתי קשר עם מפקדים אחרים בפיקוד שגרים בשדרות כדי לנסוע איתם לפיקוד, וסביב 07:20 יצאנו לדרך", הוא מוסיף ומשחזר. "כבר ביציאה מהעיר ראינו רכבים מחוררים מירי, ואני חשבתי שהם חטפו רסיסים של רקטות. המשכנו לנסוע, ובאזור צומת שער הנגב הבחנו מרחוק בחמושים לבושים מדי צה"ל. הנחנו שמדובר בחסם צבאי, לכן האטנו ונופפנו לשלום, כדי שלא יחשדו בנו כמחבלים. אחרי כמה שניות החמושים פתחו עלינו בירי".
"אלו היו בערך עשרה מחבלים שירו לעברנו מטווח של מטרים בודדים", נזכר ר'. "כ-20 כדורים פגעו ברכב, כל סנטימטר בזווית הירי, חצי קמ"ש נסיעה לאט או מהר יותר, והכדורים היו פוגעים בנו. ניצלנו בנס והגענו לבסיס ישר לעבודה, לבצע את משימתנו".
"מה שהיה הוא לא מה שיהיה"
באופן סמלי, ר' קיבל עליו אחריות לקראת חזרתם של תושבי שדרות לפני שבועות ספורים. הוא היה אחראי על תוכנית תקיפת מטרות הירי במיקוד ההגנה על העיר: "נערכנו באופן סדור ומקיף לקראת חזרת תושבי שדרות לשגרה ולקראת פתיחת מערכות החינוך בעיר. מבחינתנו מה שהיה הוא לא מה שיהיה, נעשה הכול כדי למנוע את שיגורי התמ"ס לעורף, זה ייקח זמן. בעת הנוכחית אין לנו יכולת למנוע את כלל השיגורים".
עולה השאלה - כמה קשב יש לצה"ל לצורך המערכה נגד השיגורים? "לאחר מבצע 'שומר החומות' (מאי 2021) משימת שיבוש מערכי התמ"ס ברצועה קיבלה מקום מרכזי מאוד", מספר ר'. "אחזנו בבנק מטרות משמעותי שכלל מאות רבות של מטרות. כעת במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' אנחנו עוסקים רבות בפירוק מערכי התמ"ס בעזה, כולל חיסולים של מפקדים בכירים ופעילים בכל הדרגים, בדגש על מוקדי ידע. אנחנו פועלים בצורות מגוונות מאוד כדי לנטרל את האיום הזה מהרצועה בכל שלב ושלב בלחימה".
מציאות חייו של ר' מתארת בצורה הטהורה ביותר את המורכבות של צה"ל בגזרה הזו, את חשיבות המשימה אל מול מורכבותה: "שדרות זה הבית שלי, בה נולדתי, בה גדלתי, בה חוויתי אירועים קשים לא פעם, בה אחיה ובה אמות", הוא מצהיר. "אני לא אעזוב את שדרות, אני אמשיך בתפקיד שלי לעשות כל מה שאני יכול כדי לאפשר את החיים בעיר ובכלל בעוטף בצורה מוגנת ובטוחה".
התוכן המופיע בכתבה אושר לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.