את המוזיקה שעלתה מכיכר טישלר, בצומת הרחובות ארלנג'ר, פין, בני ברק ואיגר, אפשר היה לשמוע גם מבעד לאיטום המודרני של הוויטרינות בבניינים החדשים שנבנו באזור. בימים כתיקונם יושבים בכיכר הזו – שממוקמת בלב "הקסבה" של נווה שאנן בתל אביב – נרקומנים, סוחרי סמים, פליטים ונשים בזנות, אבל באותו יום שישי של סוף חודש יוני היו שם גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, תושבי השכונה וחבריהם מהשכונות הסמוכות ואפילו אימהות ואבות עם עגלות תינוק. הם ישבו, שתו קפה, שוחחו וקראו עיתון. בשדרות רוטשילד, מרחק של פחות מקילומטר הליכה, מדובר במחזה שכיח. בשכונת נווה שאנן צריך היה לשפשף את העיניים.
"כבר שנים אנחנו נלחמים שיהיה במקום בית קפה קבוע", מספר מוטי כ"ץ, מוותיקי השכונה ומראשי המאבק בפשיעה בה. "פניתי לעירייה, ביקשתי. היה אפילו יזם של ארקפה שפנה בעצמו, אבל בעירייה לא השיבו". כ"ץ לא ויתר ופנה למנהלת המרכז הקהילתי הגר"א שבשכונה, טלי גוזלצני, בבקשה שתקים במקום פיילוט, בית קפה ארעי בשיתוף העירייה במהלך חודשי הקיץ. "אומנם התפאורה פה לא משהו, גם לא השחקנים מסביב – אבל היא הרימה את הכפפה ויצרו בית קפה יש מאין במהלך חמישה ימי שישי, ביוני וביולי. זה היה פופ-אפ קפה, היו שמשיות, כיסאות, מוזיקה. ראינו כי טוב".
"אומנם הקימו בכיכר הזו גלריה, אבל היא לא משרתת את המטרה שלשמה הוקמה", ממשיך כ"ץ. "מדי פעם יש תערוכה לשעה ואז המקום נסגר וחוזר להיות מוזנח. פתאום, בימי השישי הללו – הגיעו יותר מ-100 איש, ובהם גם תושבי השכונה שלא הכרתי, פתאום נחשפתי לכך שכל האזור השתנה ויש אחלה עוגן".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
לתושבים נמאס
אומנם המחזה הסוריאליסטי משהו של בית הקפה בלב שכונת נווה שאנן מעיד על ניצני שינוי בשכונה, שעדיין ממותגת כ"פוטנציאל הנדל"ן" הבא בתל אביב, אבל ברור שמדובר ביוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. תל אביב אולי צפופה ואין לה לאן להימתח זולת שדרוג השכונות הבעייתיות בה, אבל השינויים בשטח מתרחשים לאט, ולתושבי השכונה – שקיוו שהמציאות תאיר להם פנים מהר יותר – החל להימאס.
סיקור מורחב ב-N12:
- השכונה בתל אביב שבה אין חוק ואין משטרה – והשיחה שחושפת למה
- בעקבות תחקיר שומרים ו-N12: המשטרה סגרה 11 בתי זונות בתל אביב
- "לגדל פה תינוקת? קראו לי משוגע": דקה מרוטשילד: 32 בתי בושת – ונרקומנים
- טירוף מחירים בשכונת הפשע הכי מפורסמת בת"א
לפני יותר משנה עתרו תושבי השכונה לבג"ץ בתקווה שהישועה תגיע משם. את החיצים הפנו התושבים נגד העירייה, המשטרה והמשרד לביטחון לאומי, לאחר שאלה גלגלו אחריות בפניות חוזרות ונשנות ודבר לא נעשה כדי לשפר את איכות החיים. אלמלא יזמי הנדל"ן שהתלבשו על נווה שאנן וניקדו אותה בבניינים חדשים, שייתכן שמנבאים את עתידה, הייתה השכונה מוזנחת בדיוק כפי שהייתה לפני עשור. לטענת התושבים בעתירה, זכותם לחיות בביטחון במקום נפגעה כשמחוץ לחלון ביתם מתבצעות עסקאות סמים יום אחרי יום, וגם ערך השוויון לא נשמר, אם משווים את הפיקוח המשטרתי והעירוני במקום לזה שמתקיים מחוץ לארבעת הרחובות התוחמים את השכונה.
"יותר מחודשיים אחרי הדיון ומה שקורה עדיין לא סביר. אז סגרו כמה בתי זונות. אבל הדבר הגרוע ביותר הוא הסחר בסמים, שעוד מתבצע ברחובות"
מוטי כ"ץ, מראשי המאבק בפשיעה בשכונת נווה שאנן
מאז קיבל בג"ץ את העתירה ודרש מהרשויות השונות להשיב, היה נראה שמשהו מתחיל להשתנות. בתי הזונות ברחוב ארלנג'ר נסגרו אחרי פשיטה של המשטרה, שהתעוררה רגע לפני התשובה ששיגרה לבג"ץ, והרחוב עבר מתיחת פנים. צרכני זנות כבר לא פקדו את הרחוב, תחנות הסמים הפכו לא פעילות, בניינים חדשים התאכלסו, צעירים מלב תל אביב "היגרו" לשכונה שממנה הדירו בעבר רגליים והיה נראה שמשהו סוף-סוף מתחיל לקרות.
אלא שבדיון בבג"ץ שהתקיים בסוף מאי השנה תוארה התמונה באופן קודר הרבה יותר. "המצב עדיין רחוק מלהיות סביר", הסביר פרקליטם של התושבים, עו"ד רועי פדל, לשלושת השופטים בהרכב – נעם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר. "נשים לא יכולות לצאת מפתח ביתן, אם היא יוצאת, מה שהיא רואה זה נרקומנית וזנאי שעושים את שעושים בפומבי, ואין מה לעשות. קריאה למשטרה לא תעזור, קריאה לעירייה לא תעזור. פקחים עומדים ליד ולא עושים דבר".
"המצב עדיין רחוק מלהיות סביר. נשים לא יכולות לצאת מפתח ביתן, אם היא יוצאת מה שהיא רואה זה נרקומנית וזנאי שעושים את שעושים בפומבי ואין מה לעשות. קריאה למשטרה לא תעזור, קריאה לעירייה לא תעזור. פקחים עומדים ליד ולא עושים דבר"
עו"ד רועי פדל, מייצג התושבים בעתירה לבג"ץ
בשלב זה התערבה השופטת וילנר ושאלה אם אין שוטרים שמסתובבים, או שיש והם פשוט מעלימים עין. פרקליט התושבים השיב שיש נוכחות של המשטרה, אבל פעמים רבות אין היא עושה דבר, או טוענת שהאירוע לא בסמכותה. הוא גם הוסיף וסיפר שחלק מתחנות הסמים בשכונה נאטמו, אבל העסקאות עצמן לא התפוגגו אלא התגלגלו לרחוב.
"כל מה שצריך זה רצון", הוסיף פדל. "אין חוסר יכולת, צריך רק לרצות. השוטר צריך לקחת את העבריין ולעצור אותו, לעשות את מה שהיה עושה לו היה רואה את אותה העבירה ברוטשילד, כמה מאות מטרים משם. אם היו רואים אנשים מקיימים יחסי מין בחצר ברוטשילד, והדיירים היו מתקשרים למשטרה – היא הייתה טוענת שזה לא בסמכותה? המשטרה רואה כאן סוחרי סמים, נערות ליווי, אבל שום דבר לא מקבל מענה. זה לא מתקבל על הדעת ואנחנו לא מצליחים לקבל את הטענה שאומרת שזו לא מדיניות".
לפי פדל, למרות סגירת בתי הזונות ואיטום תחנות הסמים – בפועל לא חל שינוי מהותי. "זה מעגל שמלבה את עצמו. בתי הבושת שעוד מתקיימים – למעשה אלה לא בתי בושת, כי לא מנהל אותם סרסור, אז מדובר בחדרי בושת – הם מזמינים סוחרי סמים, מזמינים לקוחות, וזה לא נגמר. אנחנו בטוחים שיש כאן מדיניות של הכלה והנתונים מדברים בעד עצמם".
על הטענות הקשות האלה השיבה העירייה את תשובה מדהימה: מאחר שזנות היא עבירה פלילית, אין לה יכולת לאכוף את הנושא ומדובר בתפקיד של המשטרה. לדברי נציגי העירייה, זולת דוחות על ניקיון או על רכיבה לא חוקית באזור – אין לה דרך לסייע. מאידך גיסא, גם נציגי המשרד לביטחון לאומי ביקשו לומר שאין להם אפשרות להפחית את הפשיעה לאפס, אלא לכל היותר לצמצם אותה.
"הסדרי הפשיעה בשכונה הזו הרבה יותר מסובכים", טען עו"ד אבי מיליקובסקי, שייצג את המשרד לביטחון לאומי. "השוטר שרואה עבירה צריך לטפל בה, כפוף לסדרי עדיפויות, וזה לא צריך להיות שונה ממה שקורה 200 מטר משם, אבל האתגרים שונים. יש צורך לסכל פשיעה בנווה שאנן, אבל האתגר והיכולת והאיום הם שונים". השופט מינץ הסכים שאין ציפייה שהטיפול יהיה בדיוק כמו בשכונה אחרת, אבל האשים את נציג המשרד בכך שהוא מודה שלא נעשה דבר.
"הסדרי הפשיעה בשכונה הזו הרבה יותר מסובכים. השוטר שרואה עבירה צריך לטפל בה, כפוף לסדרי עדיפויות, וזה לא צריך להיות שונה ממה שקורה 200 מטר משם, אבל האתגרים שונים"
עו"ד אבי מיליקובסקי, נציג המשרד לביטחון לאומי בעתירה לבג"ץ
קאנטרי וסמים
חמישה חודשים. זה פרק הזמן שקצבו השופטים למשטרה ולעירייה בסוף הדיון על מנת לבצע שינויים בשכונה ולהוכיח שהם פועלים. תושבי השכונה ששוחחו עם מגזין N12 מספרים שלאחרונה הציבה העירייה יותר פקחי תנועה באזור גינת לוינסקי, שעוצרים את מי שנוסע באופניים חשמליים על המדרכה, ייתכן שבמטרה להציג נתונים כלשהם על "אכיפה" במועד שדרש בג"ץ. אחרים טוענים ששינוי אמיתי, מלמעלה, כמעט לא קיים, ואם רחוב אחד עבר "שדרוג", הרי רחוב אחר עבר "הידרדרות", שכן הזנות והסמים עברו אליו.
"מצד אחד העירייה פתחה בחודשים האחרונים את הקאנטרי שבגבול שבין נווה שאנן לפלורנטין, וזה משנה את הצביון של השכונה לכל הדעות", אומר ארז, תושב השכונה. "קאנטרי קהילתי הוא אחד העוגנים המרכזיים לשינוי ולג'נטריפיקציה, והוא בהחלט דוחה הרבה מאוד מהפשיעה וההזנחה שהיו שם. אנשים צעירים ומבוגרים מכל האזור מגיעים, וזה בהחלט מראה מרענן וחיובי. מצד שני מדובר על אזור ספציפי בנווה שאנן. אם נכנסים פנימה – המצב עדיין לא מספק, ודרושה עוד הרבה עבודה של המשטרה ושל העירייה כדי שנרגיש בטוחים".
"מצד אחד העירייה פתחה בחודשים האחרונים את הקאנטרי בגבול שבין נווה שאנן לפלורנטין, וזה משנה את הצביון של השכונה לכל הדעות. מצד שני מדובר על אזור ספציפי בנווה שאנן. אם נכנסים פנימה – המצב עדיין לא מספק"
ארז, תושב השכונה
"יותר מחודשיים אחרי הדיון ומה שקורה הוא עדיין לא סביר", מוסיף מוטי כ"ץ, מראשי מאבק התושבים. "אז סגרו כמה בתי זונות, אבל עדיין יש יותר מעשרה שפועלים ברחבי השכונה. בחלק מבתי הזונות שנסגרו פתחו חמארות (ברים) והם מרעישות עד שעה מאוחרת, אבל הדבר הגרוע ביותר הוא הסחר בסמים, שעוד מתבצע ברחובות. בעירייה אומרים שלפני הבחירות דבר לא ישתנה, כי איש לא יודע מה יהיה אחריהן, אז מגלגלים הכול למשטרה. המשטרה מצידה טוענת שפשיעה היא גם רוכבי אופניים שרוכבים שלא כחוק. אפילו השופטים הסתכלו עליהם בתמיהה כשהם טענו זאת".
לאחרונה הודיעה עיריית תל אביב על הקמת יחידת "סיירים קהילתיים" שאמורה לעבוד עם המשטרה בכמה שכונות בעיר, ובהן נווה שאנן, ולספק ביטחון. תושבים ששוחחו עם מגזין N12 סיפרו שהם לא מכירים את היוזמה ולא מודעים לנוכחות של סיירים עירוניים בשכונה, אף שלפי הודעת העירייה – חלק מתפקידו הוא "ליצור יחסי אמון וקשר אישי הדוק עם התושבים".
בדצמבר, כשיגישו הרשויות השונות את הנתונים שלהן על השינוי בשטח, אפשר יהיה לדעת אם הן מפנימות את דרישת בג"ץ ברצינות, או שהן ממשיכות לגלגל אחריות ולקבור את הביקורת. התושבים מבטיחים שאם לא יתבצע שינוי דרמטי הם יעתרו פעם נוספת – והפעם יעמדו על כך שאף אחד לא יתחמק מפעולה. בינתיים אפשר להתנחם ברצון הטוב של תושבים בשכונה ובתשוקה של יזמי הנדל"ן לכסף שיובילו את השינוי מלמטה, גם אם הוא יהיה איטי, ממושך ומורכב.
תגובות
תגובות העותרים: "ניכר כי גם יותר מחודשיים אחרי הדיון בבית המשפט, שבו הטיחו שלושת השופטים בעירייה ובמשטרה שיש בשכונת נווה שאנן 'אנדרלמוסיה מוחלטת', דבר לא השתנה. ניכר שהעירייה והמשטרה לא אוכפות בנווה שאנן עבירות קלות כחמורות. תושבי השכונה ומטה המאבק שלה ימשיכו להילחם ולתעד את כל מה שנעשה בה וממתינים לדיון הבא שיתקיים בבית המשפט. תושבי נווה שאנן יוכלו לחיות בשכונתם בכבוד ובביטחון ועל פי עיקרון השוויון".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת באזור נווה שאנן ובכלל אל מול תופעות פשיעה שונות תוך נקיטת פעולות אכיפה רבות ומגוונות הכוללות ניהול תיקי חקירה לשם הבאת עבריינים לדין, סגירת מקומות הפועלים שלא כחוק ומשמשים לפעילות פלילית ועוד.
"פעילות המשטרה, נרחבת ככל שתהא, היא רק חלק בטיפול בסוגיות הקיימות במקום. לצד אכיפה, נדרשת מעורבות של כלל הגופים הרלוונטיים לטיפול בכל הסוגיות החברתיות.
"משטרת ישראל תמשיך לפעול באזור באופן גלוי וסמוי תוך הפעלת כל האמצעים העומדים לרשותה למען שלום הציבור וביטחונו".
תגובת עיריית תל אביב – יפו: "העירייה ערה למציאות המורכבת והמאתגרת בשכונת נווה שאנן. העירייה פעלה ותמשיך לפעול בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה, כפי שעשתה עד כה, על מנת להעלות את רמת הביטחון האישי ולשפר את איכות החיים באזור.
"האכיפה בגין סחר בסמים והפעלת בתי בושת היא בסמכות משטרת ישראל. עם זאת, העירייה פועלת בשיתוף פעולה עם המשטרה במאבק בפשיעה בשכונה, ובמסגרת זו העירייה והמשטרה פועלות לאיטום ולגידור של מבנים נטושים המשמשים כר לפעילויות פוגעניות. כמו כן, היחידה לדרי רחוב של העירייה פועלת לאיתור דרי רחוב ומתן סיוע מקיף להם ואף מבצעת סיורי שטח.
"ללא קשר להחלטת בית המשפט, העירייה פעלה וממשיכה לפעול לפי הכלים העומדים לרשותה ולפי הסמכויות המוקנות לה על פי דין לשיפור המצב בשכונת נווה שאנן".