"עם ההגעה לזירה, בתנועה למדנו על הדינמיקה בין המחבלים שרצחו עם גרזן ונמלטו - מי הדומיננטי ומי פחות מתבלט? האם המחבלים החליטו להתפצל או שהם נעים במרחב יחד? ימתינו לשעת כושר וישובו לשטחים - או שיפעלו במטרה לייצר פיגוע נוסף?". עם השאלות הקשות האלה התמודדו חלק מהשוטרים שהוזעקו לזירת פיגוע הגרזינים המחריד באלעד, בצאת יום העצמאות ה-74 של ישראל. הניעה אותם גם שאלה נוספת, חשובה לא פחות: "אם הם חיים, עם מי אעשה מו"מ ועם מי לא?". במהרה הם מוצאים פרט חשוב שישפוך אור על אופיים של הרוצחים.
החוקרים הללו, מיחידת המשא ומתן המשטרתית, הצטרפו אל הכוח הרב שפעל בזירה לאיתור שני המחבלים שפתחו במסע הימלטות לאחר הטבח - אחרי שרצחו שלושה בני אדם ופצעו עוד שלושה: חודשים לאחר מכן מת מפצעיו אחד הנפגעים. פקד ס', קצינת תורות ומידע ביחידת המו"מ מהיחידה, שחזרה: "באירוע באלעד היו שני אנשים שלקחו גרזן, פגעו באנשים בדרך ונמלטו, ואנחנו מקבלים כל כך הרבה מידעים, עוד לפני שהגענו לנקודה - בטח ובטח שאתה מבין שהרקע לאירוע הוא הקרבה עצמית, אז גם הדינמיקה משתנה".
הפרט ששינה את התמונה הוא מכתב שהשאירו המחבלים, אסעד אל-ריפאעי וסובחי אבו שקיר: "המכתב סייע לנו ללמוד אותם - האם יש בכלל אופק, האם יש להם 'תקווה' לבצע את הפיגוע ולשרוד? או שקיבלו את ההחלטה למות בסוף האירוע?". השאלה הזו מהותית להתנהלות מול המחבלים כאשר ייתפסו: "בנק התגובות שלך לסיטואציה יהיה שונה אם מדובר במחבל שיש לו מה להפסיד, למשל בני משפחה וקרובים, או מחבל שכבר החליט עם עצמו שהוא רוצה למות, המו"מ יהיה שונה בכל מצב", מבהירה פקד ס'.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"כל חדירה היא אפשרות לפיגוע מיקוח"
"יש לנו לא מעט אנשי מזרח תיכון בצוות המשא ומתן במטרה להבין כיצד המחבל פועל כשהוא בא לבצע פיגוע? האם זה מניע של להיות שאהיד? והאם יודעים מהי הקרבה?", רפ"ק א', קצין אג"ם ביחידת המו"מ, מוסיף. "אנחנו יודעים לאפיין בשטח מהי הדמות של המחבל. אנחנו בעולם שלנו מתמודדים עם אירועים מתגלגלים: אם השב"כ יסתכל על האירוע מהזווית המודיעינית, אנחנו נסתכל על האירוע מהזווית האנושית-חברתית, ננסה בתוך זמן קצר לקבל תשובה לשאלה המרכזית מה מניע את המחבל לפעול איך שפעל, ננסה להגיע בהקדם למאפיינים אישיים, מה השיח הנכון לדבר איתו - ברגע שאני יודעת מי אתה אני יודעת מהי אסטרטגיית המו"מ שבה אני צריכה לפעול מולך".
לאחר מצוד של כ-60 שעות נתפסו שני המחבלים, כשהם מותשים ומבולבלים, ביער. אנשי יחידת המו"מ היו שותפים לחיפושים וניסו כל העת להעריך איפה יהיה אפשר למצוא את המחבלים - והאם יהיה אפשר לנהל איתם מו"מ. על השמחה הגדולה של התפיסה העיב התיעוד שבו נראים המחבלים עם סיגריה שקיבלו מהשוטרים, אך בשלב הזה אנשי יחידת המו"מ של המשטרה כבר היו עם הפנים לאירוע הבא.
"גם אם לא נגיע לאירוע של בני ערובה, אנחנו ניקח חלק באירוע פח"ע - היינו באלעד, היינו בפיגועים בדיזנגוף", מדגיש א'. "בכל אירוע שיש בו את המפגע והוא חי, אנחנו ניתן למפקד האירוע את האינפוט איפה יוכל למצוא את המחבל. בכל אירוע פח"ע החוליה שלנו מצטרפת לאירוע. במקביל לאירועים השוטפים אנחנו חיים את העולם הזה - עולם הפח"ע: מבחינתו כל דיווח על חשד לחדירת מחבלים, הוא אפשרות שהדיווח הבא הוא מיקוח ואירוע בני ערובה, כבר מתחילים לעבוד ולעקוב מקרוב אחר התפתחות האירוע. בתפיסת העולם שלנו, כל אירוע שישנו מחבל בתנועה, הוא מבחינת היכון לפעולה".
ההתבצרות ברומניה שנפתרה ב"שלט רחוק"
אירוע אחר התגלגל בזירה רחוקה ומפתיעה - בפרוור לא רחוק מבוקרשט, בירת רומניה. אדם בשנות ה-40 לחייו התבצר למשך יממה עם בתו בת ה-5 ואיים לפוצץ את ביתו באמצעות מיכלי דלק ובלוני גז. הסיבה: סכסוך משפחתי שהלך והחריף. המשטרה המקומית הבינה: נדרשת כאן עזרה מבחוץ, כדי לסיים את הסיטואציה בשלום ובלי נפגעים. המפכ"ל הרומני פנה במהרה לנציג משטרת ישראל ברומניה בבקשה לסיוע, במסגרת קשרי העבודה ההדוקים. מיד נפתח חפ"ק, ונוהל משא ומתן ארוך - כאשר במהלכו הרומנים קיבלו סיוע מקצועי מיחידת המשא ומתן של משטרת ישראל.
בחפ"ק שיתפו פעולה גורמים מקצועיים ופסיכולוגים, חוקרים, מתנדבים, המחלקה לקשרי חוץ במשטרה והמחלקה לתיאום מבצעי חו"ל בחטיבת המודיעין. לאורך כל שעות האירוע הם פעלו להענקת ייעוץ מקצועי והמלצות לפעולה לכוח המשא ומתן המקומי ברומניה ששהה בזירה.
"עם קבלת השיחה משותפינו הרומניים, מיד נכנסנו לפעולה", שחזר ל', סגן מפקד היחידה. "הוקם במהרה חמ"ל מבצעים שעבד בתקשורת ישירה עם צוות המו"מ הרומני. בין היתר עברנו על חומרים שנאספו מהשטח - עדויות של אנשים, דיווחים בעיתונות ומידעים מודעיניים שיכולים לסייע במשבר שהתפתח שם".
בתחילה, ל' מספר, נשקלה האפשרות לשלוח צוות ישראלי לזירה: בסוף הישראלים היו אלו שבנו את משימת ותסריט המו"מ. "כל היחידה הייתה על הרגליים - מתורגמנים, מומחי מו"מ ופסיכולוגים עצרו את יום עבודתם השוטפת והגיעו לחמ"ל המו"מ כדי לפעול לסיום האירוע בצורה מוצלחת עם השותפים מרומניה". לאחר רגעים מתוחים, בת הערובה בת ה-5 חולצה בהצלחה.
לאחר שנשם לרווחה, מפכ"ל משטרת רומניה הודה האירוע לנציג משטרת ישראל במדינה: "חברי, תודה רבה! בבקשה תשלח את איחוליי החמים לצוות הישראלי. הם עזרו לנו רבות. מקצוענים ממש!". גם ראש אגף המבצעים במשטרה, ניצב סיגל בר צבי, שיבחה את עבודת היחידה וציינה: "משטרת ישראל נכונה לתת סיוע למשטרות אחרות ברחבי העולם ככל שהדבר מתבקש. יחידת המו"מ שלנו מוכרת בשדה הבין-לאומי כיחידת עילית ואין זו הפעם הראשונה שהיא נדרשת לסיוע מחוץ לגבולות המדינה".
אירוע בת הערובה ברומניה הוא דוגמה ליחס המכובד שמקבלת יחידת המשא המתן המשטרתית הישראלית ברחבי העולם: "יש לנו שת"פ מאוד נרחב עם יחידות משא ומתן מחוץ לישראל", אומר א', קצין המבצעים של היחידה, "מדובר על קשרים בהרבה מאוד מדינות, גם בכאלה שפחות שומעים עליהן, יש פה שת"פ ברמה שבועית, אם זה חילופי מידע וברכות הדדיות של 'חג שמח ושבת שלום'". לאורך השיחה עם א' היה ברור: ישנה תקשורת יום-יומית עם יחידות מקבילות ליחידת המשא ומתן מסביב לעולם, לא פעם היחידה הישראלית מסייעת באירועים במדינות זרות כמו ברומניה, ומנגד מגיעות לכאן לא מעט משלחות שרוצות ללמוד מהידע והניסיון של יחידת המשא ומתן הישראלית - ידע שהושג ברגעים הדרמטיים בזירות ומהניסיון הענף.
למנוע את המתאבד הבא - גם מקומה 48
שעתיים עברו מאז שאלון (שם בדוי) התיישב על מעקה המרפסת בדירת הוריו, בקומה הרביעית של בניין מגורים בגוש דן, כשגופו בין שמיים לארץ. הוא היה טרוד ומיואש, מתוסכל מהמצב ומהקשיים שאליהם נקלע בחייו. אחד השכנים שחלף ברחוב מבחין באלון ומתחיל לצעוק לעברו "תיזהר, מה אתה עושה שם על המעקה? זה מסוכן, אתה ברגע נופל ומת". בתוך זמן קצר, חניית הבניין שמשקיפה לעבר הבניין מתמלאת בסקרנים, שאליהם מצטרפים גם בני המשפחה ומכריו של אלון - שמפצירים בו שיירד מן המעקה ויחזור אל ביתו.
אחת השכנות מזעיקה למקום את כוחות המשטרה המקומיים ואת מגן דוד אדום. בתוך זמן קצר שכנים וסקרנים, ששמעו על האירוע החריג, מתאספים בחניה. לא יעבור זמן רב עד שהטלפון הבא שיצלצל יהיה בחמ"ל המבצעים של יחידת המשא ומתן המשטרתית: בתוך זמן קצר לוחמי היחידה יתייצבו בבניין, מטרים בודדים מאלון, וינסו להסב את תשומת ליבו, לגרום לו ליצור איתם קשר עין, מתוך ההבנה שכל רגע הוא קריטי וכל שנייה חשובה: "האדם אולי לא רואה את האור בקצה המנהרה באותו רגע, אבל לפחות הוא מרגיש יד על הכתף שמלווה אותו".
בניית הפרופיל שעוזרת גם למצוא נעדרים
יחידת המשא ומתן המשטרתית, שטיפלה בכל המקרים הללו וברבים אחרים, הוקמה כלקח משורת פיגועי מיקוח שאירעו על אדמת ישראל בשנות ה-70 בהם אירוע חטיפת מטוס "סבנה", הפיגוע במלון סבוי ופיגוע המיקוח במעלות - שבו ניסיון החילוץ כשל. הייעוד של היחידה עם הקמתה היה ניהול מו"מ וייעוץ לכוח המשטרתי באירועי פח"ע: בפועל לאורך השנים היחידה נכנסה לפעילות באירועים שונים ומגוונים - איומי התאבדות או והתבצרויות עם בלוני גז; אירועים פליליים ופיגועים הכוללים תפיסת בני ערובה; חטיפות וסחיטות בחו"ל - וגם במרחב הסייבר יש אתגרים שמצריכים את מעורבות היחידה.
בתיקי רצח ותיקי נעדרים הם מוזעקים לבנות פרופיל פסיכולוגי - למשל על סמך מכתבים שהותירו אחריהם נעדרים למיניהם. רפ"ק ל', סגן מפקד יחידת המו"מ, מסביר: "מדובר ביחידה מאוד קטנה שכוללת 12 אנשים מקצה לקצה, מפיקוד דרך מחלקת אמל"ח, מבצעים, מחלקת פסיכולוגיה והדרכה. עם הגרעין הזה, היחידה נותנת מענה מבצעי 24/7". בניסיון להאריך את השמיכה הקצרה ולסייע במאות מקרים מדי שנה, היחידה מכשירה כמאתיים שוטרים נוספים ברחבי הארץ למשימה המורכבת במסגרת מה שקרוי נע"תים (נוסף על תפקיד).
השוטרים והמתנדבים שעברו את הכשרת היחידה היחידה פרושים גם בארגונים מקבילים - השב"ס, משמר הכנסת ומשמר בתי המשפט - כדי שיעניקו מענה ראשוני בעת הצורך. היחידה גם מקיימת קשרים עם יחידות וגופים רבים מזרועות הביטחון, יחידות צבאיות וגורמים ביטחוניים מחוץ לישראל - כפי שקרה במקרה אירוע ההתבצרות ברומניה ובמקרים נוספים.
"כיום לשמחתנו אירועי הפח"ע הגדולים, פיגועי המיקוח שחווינו בשנות ה-70 וה-80, אבל כל מהותה של היחידה היא להיערך לאירועים מהסוג הזה", אומר אלון, קצין המבצעים של היחידה. "היום רוב האירועים שבהם אנחנו עוסקים הם בשדה הפלילי-אזרחי, זה יכול להיות התבצרויות של אנשים על רקע פלילי, על רקע אישי, לא מעט חטיפות - זו תופעה מטרידה שהציבור פחות חשוף אליהן, מרביתן במגזר הערבי". היחידה מסייעת לימ"ר בניהול המו"מ מול החוטפים, בין אם במקרי דרישת כופר או במחלוקות משפחתיות שמסלימות.
להיזרק אל השטח לאירוע הכי רגיש שיש
איך זה עובד בשטח? א', קצין המבצעים של היחידה, ניסה לעשות סדר: "לפני שאנחנו מחליטים את מי להקפיץ לאירוע המתגלגל אנחנו ראשית חייבים לקבל מידע ופרטים ראשונים מהכוח שבשטח במי ובמה מדובר. יחד עם זאת ישנם לא מעט מקרים שאנחנו לא יודעים פרטים - היו לא פעם אירועים, למשל ניסיונות אובדניים, שלא קיבלנו פרטים מקדימים וישר נזרקנו אל השטח".
מהקריאה ועד ההגעה למוקד האירוע, הראש טרוד במחשבות: "בדרך לזירת האירוע אתה כל הזמן חושב עם הצוות איזה פרטים אתה יכול לאסוף על אותו אובייקט שיסייעו לך להתקרב אליו", מציין א'. "מבחינת הכוח שמוקפץ למשימה: יש מנהלי מו"מ, גברים ונשים כאחד, ויש מי שמסנכרן ואוסף את המידע. יש גם תפקיד של מומחה תוכן מבחינת טכנולוגיה, ואת הפעילות הזו מתאמים ומסכרנים עם יחידות אחרות, הכול לפי טיבו ואופיו של האירוע הרגיש. אנחנו משתדלים להתאים את אנשי המו"מ לסיטואציה. אנחנו יכולים לטפל באירוע שאין לנו מושג מי עומד מולנו, ובתוך זמן קצר יחסית אנחנו צריכים להתחבר אליו ולייצר עימו סוג של תקשורת בונת אמון, המטרה היא לייצר שינוי התנגדותי".
א' מדגיש שבכל משימה שאליה מוקפץ הכוח תמיד ישנו ביחידה "מוקד עורפי" (Back office) - יועצים, פסיכולוגים, מומחים ובעלי תפקידים שממשיכים בהליכי חיפוש וניטור המידע גם הרחק מהזירה. "יש כאן מגוון רחב של בעלי תפקידים", אומרת הקצינה ס'. "מדובר באנשים ורסטיליים שיודעים להתמודד עם כל אירוע ולשנות פאזה במהירות, גם אם זה אדם בשנות ה-60 לחייו שעומד על גשר ומקלל אותם וגם אם זאת ילדה שעברה חרם בבית הספר".
מומחי היחידה נקראים לכ-200 אירועים בשנה, ומייעצים ועוזרים בשורת אירועים: "ממצעדי גאווה ועד לבחירות מוניציפליות", הם מספרים במפתיע. "כשאירוע שאליו הוקפצתם דלף לתקשורת זה טוב או רע למשא ומתן?", שאלתי - וס' מיד ענתה: "אנחנו נחליט. זה בהתאם, יכול להיות שבאירוע אחד התקשורת תשרת ותסייע לנו, ובאירוע אחר לא".
גם לנראות של כוח המו"מ יש חשיבות קריטית להצלחת המבצע: "אנחנו תמיד נשתדל ליצור את ההפרדה בינינו לבין המשטרה הכחולה על אף שאנחנו שוטרים, למה? כי לפעמים החזות הזאת של השוטר במדים ועם נשק, היא חזות מרתיעה", מציין ל', סגן מפקד היחידה. "אני לא רוצה ליצור אנטגוניזם מול מחולל האירוע, לכן נגיע על אזרחי, מהמקום הרך יותר, מהמקום המכיל".
"להיכנס לחייו של אדם שנמצא באפלה"
באירועים אחרים, למשל אירוע בני ערובה או אירוע התבצרות עם בלוני גז ועם סכין למשל, אל "קוד הלבוש" תתווסף האבטחה אישית: "נמגן את עצמנו, אנחנו גם יודעים לשקף זאת בתהליך המו"מ לאובייקט, אנחנו נגיד לו למשל 'אנחנו מרגישים לא בנוח מהסיטואציה שנקלעת אליה, אנחנו חוששים מזה שאתה עם הסכין'. אם זה יתאים, בוודאי שנשלב את זה בשיח עם האדם", מבהיר א'.
הקצין א' מספר כי מדי שנה מדווחים בישראל למעלה מ-500 מקרי אובדנות - כמעט פי 1.5 מהרוגים בתאונות דרכים - ולמעלה מ-7,000 ניסיונות אובדנות מדווחים: "אנחנו ביחידה מוצאים את עצמו מטפלים גם באירועים הללו. זה להיכנס לחייו של אדם שנמצא באפלה ברגע קט". נושא אחר שמעסיק אותם יותר ויותר בשנים האחרונות הוא איומי סייבר, "איומי המאה ה-21", כפי שהם מכונים ביחידה - תוך תיאום עם יחידת הסייבר של להב 433.
באירועים מסוג אלה אנשי היחידה משתמשים במושגים וביכולות מתחום ההשפעה והשכנוע, ועל פיהם מתבססים כללי "תגיד ואל תגיד במשא ומתן". כל אלו נועדו למטרה של בניית אמון ושינוי התנהגותי: "אנחנו צריכים להעביר את האדם הנסער שעומד מולנו, אם הוא אובדני או מחבל, מעין מסע לשינוי התנהגותי, הורדה של המקום האמוציונלי והעלאת החשיבה הרציונלית", מוסיף ל'.
"להחזיק אותה על הקו כדי להציל אותה"
בתקופה האחרונה נתקלה היחידה בשלוש נשים שהחליטו לסיים את חייהן בכך שהתחזו למחבלות ונורו בידי כוחות הביטחון. לפני כחודשיים, באזור צומת תפוח, תושבת אשקלון שהתלבשה כפלסטינית ניסתה לדקור חיילים בצומת תפוח - ונוטרלה. לאחר האירוע עלתה הסברה שמדוברת בצעירה מתמודדת נפש.
אירוע מצער נוסף התרחש בחודש מאי האחרון: החיילת המשוחררת ליבנת גרין שהגיעה בהליכה מכיוון הישוב יתיר, לבושה בגדים שחורים. לפתע, היא שלפה נשק ופתחה בריצה לעבר המאבטחים כשהיא צועקת "אללה אכבר", הם הגיבו בירי, שממנו היא נהרגה. לפי ההערכה היא עשתה את המעשה במטרה לשים קץ לחייה. "היחידה מעורבת באירוע ממש מתחילתו, אם זה איש מקצוע מהיחידה שעולה על הקו מול הצעירה הנסערת, מנסה להחזיק אותה כדי שינסו לאתר אותה ולמנוע ממנה לעשות את מה שהיא עושה, להציל אותה. ובהיבט מחקרי, היחידה מנתחת את התופעה ומעבירים מסקנות והמלצות לארגון", מסביר א'.
לדברי אנשי היחידה, תופעה דומה התרחשה גם בגל "המפגע הבודד" בשנת 2016, אז "הרוח הפח"עית" אפשרה ללא מעט צעירים וצעירות שהחליטו לסיים את חייהם, לבצע זאת כשפעלו כמחבלים - כך ציינו ביחידה. ס', קצינת תורות ומידע, מספרת לנו על מחקר שניהלה היחידה באשר ל"מפגע הבודד": "בין 2015 ל-2016 היו לנו יותר מ-300 אירועים של מפגע בודד, מסה של מידע שהיחידה הלכה וניתחה, קיבלה תובנות והעבירה אותן בתוך הארגון ומחוצה לו". התובנות הללו משמשים עד היום להתמודדות עם המקרים הללו - ואירועים נוספים.
הלמידה מתרחשת גם מתוך התבוננות על אירועים קיצוניים מרחבי העולם: לפני למעלה מחודש הנחה מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי כי כמה אגפים במשטרה, בהם גם אגף המבצעים, ילמדו את השתלשלות אירועי הפרות הסדר האלימות בצרפת - כדי ללמוד מה הוביל למחאות ולתגובה הקיצונית של המפגינים בצרפת, מה היו הנחיות המשטרה, כיצד פעלה לפני האירוע שהוביל למחאות ותוך כדי שהאירוע מסלים להפרות סדר אלימות. האחריות ללמידת האירועים האלימים בצרפת הוטלה על יחידת המשא ומתן המשטרתית: "אנחנו יורדים לעומק השתלשלות האירועים בצרפת, לומדים את המכניזם של האירועים, בודקים אם יש קווים משיקים לאירועים שהתרחשו בישראל בעבר ובהווה, כדי שבסיומו של תהליך נקים צוותי חשיבה מחקריים ובסיום התהליך נעביר המלצות ומסקנות לארגון כולו", מציינת ס'.
"במהלך חקירת האירועים אתה מזהה שיש תחושות של אפליה משטרתית כלפי כל קבוצה שהיא לא קבוצת הרוב, תחושה של שיטור יתר באותן אוכלוסיות", היא מדגישה. "ואז עולה השאלה אם הרקע של האירוע הוא דתי, או שבכלל לאומני? וגם נשאל מה תפקידן של הרשתות החברתיות בתוך המחאה - ואיך בכלל הפיקוד המקומי של המשטרה ניהל את האירוע?".
הסייען הפלסטיני שהתבצר 8 שעות בשגרירות
אחד האירועים המכוננים בתולדות היחידה, שהדגיש את החשיבות הרבה והקריטית של אנשיה, התרחש בספטמבר 2006. סמוך לשעה 22:30, לאחר שעות ארוכות, הצליח כוח ימ"מ להשתלט על נדים אינג'אז, בן 28 מרמאללה, שהתבצר בשגרירות בריטניה בתל אביב. אינג'אז טען שהוא חמוש ושיירה בראשו אם לא יובטח לו מקלט מדיני בבריטניה.
צוות משא ומתן ששוחח עמו הצליח להסיח את דעתו, ואז התגנב כוח הימ"מ והשתלט עליו, בלא שהיה צורך להפעיל נשק קר או חם כנגדו. אולם אז התבררה לעומק זהותו: אינג'אז לא רק היה מוכר למשטרה כעבריין רכוש וסמים, אלא היה בעבר סייען שלה. המשטרה פעלה לכל אורך האירוע מתוך הנחה שהאיש נושא אקדח טעון, ואולי גם מטען נפץ: בשל החשש שעוברי אורח ייפגעו, הוזעקו למקום כוחות ימ"מ שנפרסו בבתים הסמוכים. בחיפוש שנערך על גופו נתפס אקדח עשוי פלסטיק, וכן נמצא סכום כסף רב בכיסיו. לאחר האירוע והמעצר המתוקשר התייחס לאירוע מפקד מחוז ת"א דאז, דוד צור, שאמר: "מדובר בסייען שהתאכזב ומבקש לעזוב את הארץ".
לאן נעלמו האם ובנה בן ה-5?
בפברואר 2021 נקלעו אנשי היחידה לדרמה משפחתית-משטרתית מדאיגה: עקבותיהם של גלית צרפתי ובנה בן ה-5 נעלמו. החשד המרכזי של שוטרי מרחב לכיש עם פרוץ האירוע היה שהאם פשוט החליטה להיעלם עם בנה: זה קרה לאחר סירבה לקיים את צו בית המשפט, שהורה להעביר את בנה לחזקת אביו. עם הדיווח על האירוע החריג, נכנסו במשטרה למלאכת חיפושים נרחבת. במקביל פעל אביו של בן ה-5 מול בית המשפט להגדרתו של בנו כחטוף.
אנשי יחידת המשא ומתן זוכרים את שיחת ההקפצה לחמ"ל המבצעים שהוקם במושב באזור לכיש כשנקראו לסייע לכוחות בשטח: "הוזעקנו לשטח ופעלנו עם היחידות המרחביות ויחד עם הימ"ר - לתשאל אנשים, לבנות פרופיל של הדמויות באירוע ולבצע את הערכת המסוכנות - האם האימא היא דמות מסוכנת עבור הילד? אנחנו כאנשי היחידה הצענו למפקד האירועים דרכי חשיבה ודרכי פעולה שיסייעו באיתורם של השניים הנעדרים".
קצין המבצעים א'ן נזכר: "במקרה הזה לא נכנסנו לתמונה עם הרבה פרטי מידע ולקח כמעט שבוע, הודות לעבודה ולייעוץ שלנו, עד שהתקבלה אינדיקציה לחשוב גם על הכיוון של צפון הארץ כאופציה - האם שם האימא מסתתרת עם בנה?". המידע הוביל ל"טיפ" לכוחות המחפשים: "בואו נחשוב רגע אחרת. אנחנו נשתדל ללכת למקומות חשיבה אחרים ולא בעיוורון אחרי החשיבה המשטרתית. חשיבה רעננה שלעיתים נראית למי שמסתכל מהצד לא הגיונית".
בתום מאמצי חקירה נרחבים, כשבועיים לאחר שנעלמו, אותרו האם ובנה בן ה-5 באזור הקריות. השניים נמצאו בריאים ושלמים, הילד הועבר לאביו וצרפתי נעצרה. בתום סאגה משפטית הוגשה נגד כתב אישום חמור בגין חטיפה ממשמורת והפרת הוראה חוקית, וביוני שעבר במסגרת הסדר טיעון נגזרו עליה 12 חודשי מאסר על תנאי ו-100 שעות עבודה לתועלת הציבור. על התחושות של אנשי היחידה לאחר שהילד אותר בריא ושלם אמרו ביחידה: "זאת תחושת הקלה מאוד גדולה, יש המון רגש בעבודה שלנו. בסוף שאתה נכנס לאוטו אחרי האירוע ואתה מגלגל את האירוע, אתה קולט ממה שהיית חלק עכשיו".
"אנחנו מגיעים לאנשים שהחיים לא חייכו אליהם, אנשים שנמצאים ברגעים הכי אפלים בחיים שלהם", מסבירים ביחידת המו"מ. "כשמסתכלים על האירועים האלה, הדבר הכי לא סקסי זה לראות איש מו"מ מדבר עם דלת, כולם זוכרים את המראה של איש ימ"מ צונח מגג ופורץ פנימה, הם לא יודעים ש-6-5 שעות לפני אירוע החילוץ הדרמטי, פעל מישהו שהתנאים יבשילו לחילוץ הדרמטי".
במצבי מצוקה ניתן לפנות לעמותות המעניקות סיוע נפשי:
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית, 1201
בשביל החיים - המעניקה סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו, 03-7487771, www.path-to-life.org
סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, Sahar.org.il
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, 105