זוג מטוסי ה-F16 ממריא מבסיס חיל האוויר מוואפק, הסמוך לאזראק בצפון ירדן. הטייסים מושכים צפונה, נוסקים לגובה רב. מתחת לכנפי המטוסים נטלו פצצות כבדות מסוג JDAM, פצוות מכוונות GPS. בגובה 20 אלף רגל המטוסים מתהפכים על גבם וצוללים לעבר המטרה. ברגע הנכון הם לוחצים על המפסקים ומשחררים את החימוש הישר למטרות.
כך, לפני חודשיים, תקף חיל האוויר הירדני והרג את סוחר הסמים מרעי אל-ראת'ן - מי שנחשב למבריח וסוחר הסמים הגדול במזרח התיכון. המטוסים תקפו את הבית שבו התגורר במחוז דרעא בדרום סוריה, וגם בית סמוך שבו שכן מפעל הסמים של האיש - מפעל שעוסק בעיקר בסם אחד, קפטגון.
ממכר, מעלים את הפחד - וגם קטלני
הקפטגון שימש במקור כתרופה לטיפול בדיכאון ובהפרעות קשב וריכוז, והוא מעניק תחושה של אנרגיה רבה ואופוריה, מדכא את הפחד - וגם את התיאבון והצורך בשינה. הסם הפך לבלתי חוקי לאחר כמה עשורים שכן נקבע כי ההתמכרות שנוצרה גוברת על היתרונות הקליניים. כיום הוא מוגדר כממכר ואף קטלני במינונים מסוימים - אך ייצורו נמשך, במיוחד במזרח התיכון, ומתדלק ומחזק את המדינות שהמצב בהן עלול לאיים על ישראל.
לקפטגון יש שלל כינויים באזור: הוא כבר זכה לשם "סם הג'יהאד", "הסם של דאעש" וגם "סם העניים". בעבר פורסם כי הוא שימש את לוחמי דאעש לפני יציאה לפיגועים ולפעולות טרור כדי לדכא את הפחד, אך גם לאחר שארגון הטרור נחלש תפוצת הסם נמשכת.
מוברח גם לחופרי המנהרות של חמאס
הסחר וההברחה חוצים גבולות ומטרידים גם את כוחות הביטחון בישראל: לפני חודשים ספורים סוכל ניסיון הברחה של כ-10 קילוגרם ממנו מיהודה ושומרון לעזה בתוך דפנות של מקררים. לפי ההערכות הוא הוברח לישראל גם דרך ירדן. היציבות הירדנית היא אינטרס ביטחוני לאומי עבור ישראל. ככל שהפצת הסם מייצרת הדרדרות ביציבות, ההשפעה על ישראל גדלה. צירי ההברחות מגבירים את הסיכון הביטחוני, ותעשיית הברחות משגשגת היא כאב ראש ממגוון סיבות: בישראל מעריכים כי מדובר בכסף שהולך לטרור, וחוששים מהשפעת הסם על ישראלים ועל פלסטינים.
בדיון שנערך בחודש שעבר בכנסת התריעו בכירים כי "זו מערכה בכל הגבולות". באותו דיון רפ"ק אושרי אמור, מפקד יחידת גבולות צפון במשרד לביטחון לאומי, הוסיף כי "יש בעיה לאומית בגבול ירדן, תנאי השטח קשים ופוטנציאל ההברחה גבוה". טל דהן מרשות המעברים במשרד הביטחון אמר כי הסם הממריץ "מיועד לחופרי מנהרות בעזה", וציין כי במעברים לעזה מוברחים סמים בהיקפים גדולים.
המדינה שהפכה לקרטל סמים
אך הכסף הגדול באמת של תעשיית הקפטגון נמצא באזורים אחרים במזרח התיכון: רק לאחרונה נתפסו בעיראק 250,000 כדורי קפטגון שאוחסנו בבית ספר במחוז ענבאר, ליד הגבול הסורי. וסוריה היא חלק משמעותי בהפצת הסם המסוכן ברחבי האזור. ניתן לאתר את התפשטות הקפטגון באזור זה לפחות משנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, הודות לחיזבאללה.
מאוחר יותר עבר השימוש לסוריה, בעיקר בשל מלחמת האזרחים. התופעה רק מתרחבת, ובמיוחד מאז הניצחון של אסד בבחירות ב-2018. הייצוא הסורי קרס, בצל מלחמת האזרחים, והמקומיים היו צריכים לייצר משהו חדש. "לשאול את הממשל הסורי אם הוא מעורב זה אבסורד", אמר בעבר ג'ואל רייבורן, השליח המיוחד של ארה"ב לסוריה בתקופת ממשל טראמפ. "זה לא שהם מעלימים עין בזמן שקרטלי הסמים עושים את העבודה – הם קרטל הסמים".
הייצור הוא פשוט, לרוב במעבדות ביתיות ובעיקר בדרום סוריה, באזור הגובל בלבנון. חומרי הגלם, שמגיעים מהמזרח, הם זולים מאוד. לאחר הייצור, הסורים עושים ככל שביכולתם כדי להעביר את הסמים דרך הציר היבשתי בירדן ובעיראק. ונתיבי הסחר גדלו משמעותית: אחד הולך דרומה לירדן - ואחד הולך מזרחה למדינות המפרץ.
לאור הרס הכלכלה הסורית עקב המלחמה, הקפטגון הופיע כפעילות מקבילה שמגדילה את הכנסתם של דמויות רבות הקשורות למשטר. על פי ההערכות, מקורביו של הנשיא בשאר אל-אסד מקיימים קשרים הדוקים עם קרטל הסמים. השינוע הוא אלמנט מפתח ונקודה חשובה בפני עצמה: סוריה היא מדינת משטרה ובכל מטר כמעט יש מחסומים. גורמי האכיפה למעשה מאפשרים לחלוטין את המעברים במחסומים וגוזרים על זה קופון, וכך הסחר מממן הרבה מאוד אנשים ולאף אחד אין אינטרס לעצור את זה - גם במעבר היבשתי וגם במעבר הימי.
אחיו של הרודן - וה"איתות" מישראל
אחיו הצעיר של בשאר, מאהר אל-אסד, מפקד על דיוויזיית השריון הרביעית של צבא סוריה ואחראי על הקשר עם חיזבאללה. הוא הואשם בתפקידים משמעותיים ובולטים בפיקוח על ייצור, הפצה, סחר בסמים והפקת רווחים מהם: בדרך זו מובטחת פרנסה לקבוצות החיוניות לקונצנזוס הפנימי של המשטר. בחודש שעבר הוא זכה ל"איתות" מישראל להירגע, כאשר חיל האוויר הפציץ את הווילה שלו שממוקמת בתוך בסיס הדיוויזיה הרביעית.
גורמים שעוקבים אחר אנשי מפתח בצבא סוריה מספרים שדיוויזיה 4 עוסקת בדברים שרק היא מורשית להתעסק בהם ויכולה להפעיל אותם, וגם הניהול של הקפנטגון מחובר לכך. הדיוויזיה של אסד הצעיר היא "מונופול" גם בשליטה במעברים וגם ביכולת לגבות כספים, ונמצאת במוקד הסחר בסם. לפי גורמי מודיעין אמריקנים, יש חיבור חזק בין הדיוויזיה לבין החיזבאללה, ויש גם גורמים איראניים בסוריה שקשורים לכל הדברים האלו.
נתיבי הסחר והסכנה להסכמי השלום
בשנים האחרונות הקפטגון התפשט כמו אש בשדה קוצים, וכיום הוא רכיב מרכזי בתהליכים גיאו-פוליטיים במזרח התיכון ומשפיע על שורה של מדינות באזור. תופעה זו הובילה לשינויים במדיניות של מדינות המזרח התיכון כלפי משטר אסד, במיוחד מצד ירדן וסעודיה: שתי המדינות הן המושפעות ביותר מסחר בקפטגון, ולכן ממשלותיהן החלו במאבק נגד הסחר בו, אך הגיבו בדרכים הפוכות.
ירדן הייתה בתחילה רק מדינת מעבר למשלוחים שיועדו למפרץ דרך היבשה, אך עד מהרה יצרה ביקוש מקומי שהפך אותה לשוק חשוב עבור קפטגון. הדבר יצר נקודת מפנה ביחסים בין שתי המדינות: ירדן הייתה למעשה אחת המדינות הראשונות שנתנו סימני פיוס לאסד, אך תפיסות הסמים הרבות כיום לאורך הגבול בין שתי המדינות הציתו מחדש את המתיחות ועצרו את התהליך. בחודש שעבר, לאחר חיסולו של סוחר הסמים, הפיל חיל האוויר הירדני כלי טיס ללא טייס שנשא סמים מסוריה לאזור הגבול הצפוני של ירדן.
סעודיה נוקטת גישה שונה מירדן: היא איימה על אסד כלכלית ועל השפעתה בצירוף סוריה לליגה הערבית. אסד, מצידו, ניצל את הנושא לטובתו - וביצע סדרה של תפיסות סמים כדי להראות נכונות הדדית לשפר את היחסים עם הסעודים. כך הפך הקפטגון לכלי שמשמש את משטר אסד כנשק במשא ומתן עם מדינות המפרץ. איראן, מצידה, קשורה לקבוצות מיליטנטיות ומיליציות שמערערות את היציבות בסוריה ובעיראק.
בצל האיום הגובר, ישראל מצטרפת לרשימה הולכת וגדלה של מדינות המודאגות מהייצור והסחר בסמים של המשטר הסורי. מבחינת ישראל יש חשיבות לעקוב ולטפל בסוגיה הנפיצה, בעיקר בשל הסכמי אברהם והחשש שהסחר בסם יפגע בקשרים המתהדקים. שינוע הסם מעסיק ומטריד מאוד את השותפים של ישראל במזרח התיכון, ועל כן שר החוץ אלי כהן קרא באחרונה לקואליציה אזורית לעצור את הרחבת ייצור הסמים והסחר בסוריה.
הצעירים בסעודיה כבר נפלו לסם המסוכן
הקריאה מישראל מצטרפת לארה"ב, לירדן ולמדינות אחרות במטרה לשים זרקור על האופן שבו אופיואידים ממכרים כמו קפטגון פגעו באזור. ישנו ניסיון אמריקני להשיק קואליציה עולמית לטיפול באיומי סמים סינתטיים, נגע שפוגע בכל מדינות האזור ועלול לערער את היציבות במדינות.
הקפטגון מציף את אזור הים התיכון והמפרץ הפרסי: לפחות 370 מיליון כדורים נתפסו בשנת 2022 ברחבי האזור. במהלך שלוש השנים האחרונות, חלה עלייה בולטת במשלוחי קפטגון, מהמעבדות בסוריה דרך נמלים ורשתות הברחה. בניגוד להיתממות המשטר הסורי, מצטברות ראיות לייצור בקנה מידה תעשייתי שמרכזים בכירי המשטר שמחוברים גם לחיזבאללה, ואנשי הארגון הלבנוני מעורבים באופן שיטתי בפעולות אספקה והברחה.
גורמים ישראלים מתארים את התעשייה של הקפטגון כעיקרון סורי, ומי שעוקבים אחר תעשיית הסמים הסורית מתארים אותה כתעשייה מטורפת. המהלך מתנהל מתחת לרדאר וזו בעיה אזורית, שפוגעת בעיקר במפרץ ובדור הצעיר שם: בסעודיה צעירים רבים כבר נפלו בסם וכך גם אנשים משולי החברה, שמנסים להישאר ערניים כדי לעבוד בעוד עבודה ולדכא את תחושת הרעב. גם בסוריה רבים שחוו טראומה מהמלחמה פונים להתמכרות כדי להתמודד עם המצוקה.
הסכומים שמאחורי תעשיית הקפטגון
כיום כדורי הסם נמכרים בתפוצה רחבה, בין היתר בטלגרם. העלויות המוערכות בסוריה נעות בין דולר לשניים, מכיוון שאין במדינה מטבע חוץ. בסעודיה הסכומים שונים לחלוטין, ונעים בין 15 ל-20 דולר לכדור. רק התפיסות בכל שנה מגיעות למיליארדי דולרים, והתעשייה בגרסה השמרנית יותר מוערכת כ-5 מיליארד יותר מתקציב המדינה הסורי לשנה.
ישראל מבינה שהסם הזה הוא ליבת הכלכלה הסורית, זה המט"ח המרכזי של אסד והכלכלה הסורית לא יכולה לפעול בלעדיו. משכורת ממוצעת בסוריה עומדת על 15 דולר בחודש, בעוד תקציב של משפחה של ארבע נפשות עומד על כ-720 דולר: הם צריכים יותר כסף ממה שיש בתקציב כדי להחזיק מעמד, ולכן הם צריכים את ההכנסה הזאת של הקפטגון. בתעשייה המקומית כבר נוצרו "מותגים" לסם, שקובעים את איכותו - ה"לקסוס" או ה"למבורגיני" של קפטגון, פירמות שמעלות את יוקרתו של הסם ומגבירות את הפופולריות בקרב הקהל השבוי גם כך.
