כדרכם של בני 13, גם את אליעזר פניג'ל מיפו עניינו בעיקר הבנות והלימודים בבית הספר. אלא שבגיל 13 היה טרוד פניג'ל בדבר מה נוסף ופחות אופייני לגילו - שם המשפחה שלו. "התחיל אז הטרנד הזה של עברות של שמות. ואמרתי לאבא 'למה שלא נעברת את השם?'. תראה איך כולם משבשים אותו, בוא נחפש איזה שם עברי קליט. לדעתי כבר מכיתה א' זה העסיק אותי. בכל פעם שמישהו היה צריך לראשונה לומר את שם המשפחה שלי הוא אמר את זה לרוב בשיבוש, אז זה העסיק אותי".
"גם הבולגרים עצמם היו משבשים את השם, שלא לדבר על האשכנזים המועטים שהיו ביפו", מסביר אליעזר כיום, עשרות שנים אחרי. "קראו לזה בכל מיני ניואנסים, חצי פולניים כמו פניגן או פינגל, או כל מיני כאלה". הנער אליעזר גמר אומר בליבו להשאיר את השם פניג'ל - שם ספרדי במקור, שנפוץ בקרב קהילות שונות של מגורשי ספרד - כנחלת העבר ולאמץ לו שם חדש ועברי.
"היו שמות מורכבים אז, אתה יודע, כולם הגיעו מגלויות שונות. אבל גם היו כאלה עם שמות מאוד פשוטים ואני אז די קינאתי בהם. אי אפשר לטעות בנחמה, אתה מבין? או בן בסט, אי אפשר לטעות בבן בסט. לכן זה כל הזמן היה לי פה בראש ועובדה שהלכתי וחיפשתי תעודת לידה. זה לא שכל ילד הולך לחפש את תעודת הלידה שלו".
את רוברט, אביו של אליעזר ויליד פלובדיב שבבולגריה, עניין עיברות השם הלהיב הרבה פחות. "התחלתי מלשאול את אבא מה המקור של השם שלנו, כי רציתי לראות אולי דרך הפירוש של השם אפשר יהיה למצוא משהו בעברית, כאילו שיהיה איזשהו קשר. הוא לא ידע מה להגיד לי ודיברתי גם עם כל מיני דודים, ואף אחד לא ידע. מישהו גרס איזו גרסה ל'פני אל' וזה השתבש ברבות השנים, אני לא יודע אם זה נכון, אין לי מושג. זה גם נראה לי מבחינת הדת קצת בעייתי, שמישהו שיקרא לעצמו פני אל. אז זה ירד מסדר היום. וכל פעם מחדש הייתי בא אליו ומנסה לשכנע אותו, והוא: 'בשום פנים ואופן, בשום אופן. משפחה זה משפחה, ושם משפחה לא מחליפים. זה מסורת של שנים, אל תעלה את זה בכלל'. הוא היה כועס עליי, ממש כועס עליי".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בן-גוריון נהיה גורו לשמות משפחה
בצעד נואש משהו פנה אליעזר לסיוע ממקור מפתיע במיוחד: ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון. "בטוח אני שאם כבודו יציע לי שם עברי לשם פניג'ל. ישמח אבי לשנות את שם המשפחה", סיכם הנער פניג'ל את מכתבו לבן-גוריון. כיצד השיב ראש הממשלה הראשון לפניה ומה הייתה תגובת אביו של אליעזר - על כך בהמשך הכתבה.
הפניה אל בן-גוריון - שאז, בשנת 1968, כבר היה חבר כנסת בסיעת יחיד ולמעשה כמעט בפנסיה - נראית על פניו תמוהה. אלא שמסתבר שפניג'ל אינו היחיד שבחר לפנות אל בן-גוריון בעניין המסוים הזה. בצריף בן-גוריון בשדה בוקר, שבו הוא התגורר בשנות פרישתו, שמורים תכתובותיו הרבות של "הזקן" מאותן השנים. שם הצטברו עוד מכתבים רבים מן הסוג הזה. למשל הסטודנט יורם בוברוב מתל אביב פנה בכתב לבן-גוריון במאי 1968 (אותו החודש בו פנה אליו גם פניג'ל) לקראת חתונתו הקרבה ואפילו העז להציב בפני ראש הממשלה לשעבר תנאים: "שמי הוא בוברוב, שמוצאו מהעיר הומל שברוסיה הלבנה. אבקש רק שהשמות יתחילו באות ב'". בן-גוריון אגב, אכן עמד בתנאי והציע לסטודנט הצעיר את השמות ברי, בכר, ברק וביבר.
"אני מרשה לעצמי לפנות לכבודו שיעזור לי לשנות שמי הלועזי לשם עברי. שמי הוא יעקב אס, שם שבאנגלית אין פירושו אסתטי ביותר. בציפייה לקבל תשובה ותודה. חזק ואמץ. יעקב אס'"
מתוך מכתב לבן-גוריון
קנאי עיברותים
בהיותו ראש ממשלה נודע בן-גוריון בקנאותו הנחרצת בעניין עיברותם של שמות המשפחה: קציני צבא ופקידים בכירים שנשלחו לחו"ל בשליחות המדינה חויבו כתנאי לשנות את שמם. הקנאות הבן גוריונית הגיעה אפילו עד נבחרת הכדורגל הלאומית, שכל שחקניה חויבו בעיברות.
ב-1963 פרש בן-גוריון סופית מהתפקיד, ואף שהמשיך בחברותו בכנסת התפנה לענייניו בצריף המפורסם בשדה בוקר. בעשור שחלף מאז ועד מותו ב-1973 בן-גוריון הופך לסמל. המנהיג הישיש שכבר לא נמצא בקדמת הבמה, אבל הוא התהלך בינינו, חי ופועל. הצריף בשדה בוקר נהפך אתר עלייה לרגל. ובמקביל הוא נהפך גם לגורו ייעוץ בענייני עיברות שמות משפחה.
"זה חלק מסדר היום שלו", מסביר רמון זיו-אב, מנהל מרכז המבקרים של ארכיון בן-גוריון בשדה בוקר, ומי שעסק לא מעט במיון התכתבויותיו האישיות של ה"זקן". "מכתבי השמות הן מיעוט מתוך זה, אבל מיעוט מעניין. יש לנו עשרות ואני מניח שהם מייצגים. אבל זה לא הכול, יש מכתבים שלו שלא נשמרו ויש שעדיין מסתובבים אצל אנשים איפשהו".
"מכתבי השמות הם חלק מסדר היום שלו. אני לפעמים קורא את המכתבים האלה ומתלבט אם הם גם עושים עליו איזו דאחקה"
רמון זיו-אב, מנהל מרכז המבקרים של ארכיון בן-גוריון בשדה בוקר
"אני לפעמים קורא את המכתבים האלה ומתלבט אם הם גם עושים עליו איזו דאחקה", אומר זיו-אב בחיוך. "השפה במכתבים האלה לפעמים מרגישה מליצית מדי. כותב לו אחד שקוראים לו יעקב אס: 'ברצוני לבקש מכבודו בקשה צנועה. אדוני ידוע כחובב הלשון העברית, לכן אני מרשה לעצמי לפנות לכבודו שיעזור לי לשנות שמי הלועזי לשם עברי. בקשה זו אליך עקב דרישת ילדיי ברוך ודפנה לפנות לדוד בן-גוריון שיעזור להם לשנות שמם לשם עברי שמי הוא יעקב אס, שם שבאנגלית אין פירושו אסתטי ביותר. בציפייה לקבל תשובה ותודה וכו. חזק ואמץ. יעקב אס'".
"אני לא יודע האם זו באמת הלצה או לא. אבל בכל מקרה בן-גוריון משיב להם תשובה מאוד רצינית: 'אני מציע להוסיף לשם המשפחה הנוכחי שלך, שאני כמובן יודע פירושו באנגלית, אות אחת א' שתיקרא בשם אסא'".
למה הוא בכלל עושה את זה?
"חשוב לו הקשר עם הציבור וחשוב לו להיות בעל השפעה. וזאת השפעה באמת. אולי אפשר לקשר את זה לעוד דברים אחרים שהוא עושה. למשל, הוא מחזיק חופה של אנשים בחתונות, אנשים שהוא לא מכיר היו מזמינים אותו לשמחות שלהם. הוא גם סנדק בבריתות, הרבה פעמים זה באירועים של חברי קיבוץ בשדה בוקר, אבל לא רק. באיזשהו מובן הוא מתחזק את דמות האב. האב שמכניס לחופה והאב שהוא סנדק של התינוק והאב שנותן שם".
בן-גוריון התאמץ, פתח תנ"ך ובחר שם
תשובותיו של בן-גוריון לפניות הרבות המתקבלות במעונו הן קצרות מאוד, כמעט אדמיניסטרטיביות באופיין. רשימה קצרה ועניינית של שמות משפחה אפשריים שהנמען מוזמן לבחור מביניהם בלי הקדמות מיותרות או פניות ידידותיות יתר על המידה. את התשובות כתב בן-גוריון בעצמו, בכתב יד, ומאוחר יותר קלדנית הדפיסה אותן במכונת כתיבה. אך למרות שעלול להשתמע כאילו התייחס המנהיג לעיסוקו/תחביבו החדש כספק שמות בזלזול מסוים, זיו-אב מסביר כי על כל משימה שכזו שנחתה על שולחנו ניגש בן-גוריון לבדיקה ותחקיר, לרוב בספר הספרים.
"תחשוב שתשובה על שם משפחה היא הכי לא גנרית שיש", מסביר זיו-אב, "זו תשובה ממש מיועדת אליך. זה לא תשובה כזאת כמו שמקבלים לפעמים, בסגנון 'הרינו מאשרים את קבלת מכתבך'. בן-גוריון התאמץ, פתח ספר תנ"ך ובחר לך שם, או עזר לך לבחור שם". כדוגמא מביא זיו-אב פנייה שקיבל בן-גוריון בינואר 1964 מהאזרח יעקב מוזיקנט מחיפה. בן-גוריון מגיש לו בתמצות רב שתי אפשרויות מקראיות:
"1. לאברהם אבינו היה בן ושמו זמרן (בראשית כ"ח, 2)
2. היה מלך בישראל ושמו זימרי. (מלכים א', פרק י"ד, 15)
תבחר לך אחד משני השמות האלה, אם תרצה.
בברכה
ד. בן-גוריון."
"למה דיסנצ'יק? תחליף את השם"
"זה מתחיל מזה ששמו הולך לפניו בתור זה שמציק לכל מי שהוא פוגש למה אין לו שם עברי, וזה דבר שלגמרי בא ממנו", מסביר זיו-אב. "הוא פוגש מישהו, לא מהציבור הרחב, מגיע אליו, קצין במשטרה, עורך עיתון, מגיע אליו מישהו, והוא מפציר בו לשנות את השם. יש סיפור על עורך מעריב, אריה דיסנצ'יק, שבתום כל פגישה בן-גוריון שואל אותו 'למה אתה דיסנצ'יק בכלל? תחליף השם'. אז במובן הזה, הוא יזם. אבל כיוון שזה כבר נהיה ממש טבע שני שלו הדבר הזה, אז לאורך השנים אנשים פונים אליו ומבקשים את עזרתו. האמת היא שאני לא בדיוק יודע למה אנשים פנו אליו, זה כבר שייך לתחום הפסיכולוגיה. אני מניח שיש בזה משהו שאם קיבלת עצה ממי שהיה ראש הממשלה, יש לזה משקל גדול יותר. אתה נוגע פה במשהו גדול יותר ממך".
"השאלות לפעמים הן מאוד מאוד אישיות, כמו כמה ילדים צריך? לאן כדאי להתגייס? ואיפה כדאי להתיישב?"
גיל שניידר, מנהלת צריף בן-גוריון בשדה בוקר
"אבל למה הוא מתעסק בזה בכלל? זה הרי לגעת פה ממש בציפור הנפש של אנשים בזהות שלהם", מעלה זיו-אב תהיה. "אני חושב שכשבן אדם פונה לבן-גוריון מבקש ממנו שם חדש הוא רוצה גם לקחת חלק במהלך הזה של אימוץ זהות חדשה בהקשר הלאומי. כשיהודי היגר לאמריקה הוא אימץ זהות חדשה בכדי להיטמע. ופה כשאתה מאמץ שם חדש, יכול להיות שאתה עושה את זה לא רק בשביל עצמך אלא בשביל לקחת חלק באיזו פעולה לאומית גדולה יותר. ובן-גוריון זו החותמת הכי גדולה שיש. כשהשם שלך מבן-גוריון יש לזה גושפנקה רצינית".
אמרת שבאותן שנים, אחרי פרישתו הוא הרבה להתכתב עם הציבור. על אילו עוד נושאים נוספים פנו אליו?
"דברים שונים ומשונים. קודם כול, כשהוא עובר לשדה בוקר יש הרבה שאלות בסגנון 'למה אתה עוזב?' ו'חבל שאתה עוזב, אולי תישאר' או ביקורות על הדבר הזה. אבל אחר כך זה כבר נהפך להתכתבות על כל מה שמעסיק את הציבור, אנשים פשוט פונים אליו. וגם מה שמעניין אותו. אז למשל על חידון התנ"ך או שינוי שיטת הבחירות".
"השאלות לפעמים הן מאוד מאוד אישיות", מעירה גיל שניידר, מנהלת צריף בן-גוריון בשדה בוקר. "כמו כמה ילדים צריך? לאן כדאי להתגייס? ואיפה כדאי להתיישב? אבל עניין השמות זה הזום-אין הכי מעניין, של עד רמת האיך לקרוא לי ולילדיי ואיך ולשנות את השם שלי ומה אני אעשה אם אני לא יכול לשנות".
שניידר, שנכנסה לתפקידה לפני כשנתיים, נזכרת באנקדוטה מעניינת הנוגעת לקודמתה בתפקיד, מירי פלמ"ח. לפני מספר שנים, מספרת שניידר, הוקדשה לנושא הקשר של בן-גוריון עם הציבור תצוגת קבע במוזיאון שבצריף. מפעל עיברות השמות זכה בה למקום של כבוד. בעקבות התחקיר שבוצע בצריף בן-גוריון והעיון המעמיק בהתכתבויותיו של המנהיג עם הציבור הזקוק לעצתו החליטה פלמ"ח לעשות דווקא את הפעולה ההפוכה והוסיפה לשמה העברי את שם משפחתה המקורי ויגודניק. במרחק עשרות שנים, לפחות במקרה אחד, כשל בן-גוריון במשימתו.
לא רק במקרה הזה מאמציו של בן-גוריון כשלו. זוכרים את דיסנצ'יק, העורך המיתולוגי של מעריב שבן-גוריון הפציר בו לשנות את שמו? זיו-אב מספר כי במקרה הזה היה ראש הממשלה הראשון נודניק בלתי נלאה. בכל אחד מפגישותיהם הוא היה חוזר ומבקש מדיסנצ'יק לעברת. בשלב מסוים הנושא נהיה למרכזי כל כך במערכת היחסים של השניים, עד שדיסנצ'יק פנה לבן-גוריון בכתב. גם המכתב הזה, כמובן, נשמר בשדה בוקר.
"דיסנצ'יק יושב וכותב לו למה הוא חושב שזה בסדר לבקש מאנשים לשנות לעברית שם, אבל הוא לא הולך לעברת את שמו כי הוא אחרון הדיסנצ'יקים שנשאר, כי כל המשפחה שלו נספתה בשואה וכי אשתו נפטרה, וכתוב על הקבר שלה דיסנצ'יק. בן-גוריון כותב לו שהוא מכיר ומכבד ו'מוותר' לו על החלפת שם המשפחה. יש לנו כמה דוגמאות כאלה", מספר זיו-אב ומספר שיחד עם הפניות הרבות לסיוע ועצה בבחירת שם חדש נמצאו בעזבונו של בן-גוריון גם לא מעט פניות של אזרחים שפנו במיוחד בכדי להצהיר שלא ישנו את שמם.
"זה היה בוער בעצמותיי"
ומה לגבי אליעזר פניג'ל? הוא קיווה שתגובתו של בן-גוריון תסייע לו לשכנע את אביו העקשן לעדכן את שם המשפחה. אך התגובה לא הגיע והאב נותר עיקש בדעתו. כל זה לא מנע מפניג'ל ללכת כבר ביום הולדתו ה-16 ולנצל את זכותו בחוק לשנות את שם משפחתו לפני גיל.
"תראה כמה זה היה בוער בעצמותיי", נזכר אליעזר פני גיל. "בתיכון באתי למזכירה ואמרתי לה שמהיום השם שלי זה פני גיל, ולא פניג'ל והיא שואלת מה כתוב בתעודת הזהות של ההורים. אמרתי לה, 'מה זה משנה אני קובע. ואני אומר לך שהשם שלי פני גיל'. ואז חיפשתי את תעודת הלידה שלי. בתעודת הלידה. היה כתוב השם, אבל את הגרש של הגימ"ל עשו את זה כמו האות יו"ד, כשקוראים זה נראה כמו פני גיל. ואז חזרתי אליה והראיתי שאני בעצם פני גיל מלידה".
"היא התקוממה ואמרתי: 'הנה, יש פה תעודה רשמית של מדינת ישראל, שנולדתי עם השם פני גיל, ואתם עכשיו תשנו את זה אצלכם לפני גיל'. ביקשתי שהיא תראה את זה למנהל והוספתי שאני דורש לשנות את השם. ואז, אני לא אשכח את זה, היא נכנסת אליו, מסבירה לו. אחרי איזה דקה-שתיים הוא יצא החוצה עם התעודה ביד ואומר לי 'בבקשה מר פני גיל'. זהו, מאז בבית ספר הייתי פני גיל למרות שאצל הוריי בתעודת הזהות זה היה עדיין פניג'ל".
"כשהייתי באוניברסיטה, שאל אותי מרצה 'מה השם שלך'. אמרתי לו אליעזר פני גיל. ואז קופצת אחת הסטודנטיות ואומרת 'אה, אני יודעת, בן-גוריון נתן לך את השם'. ראיתי את המכתב שבן-גוריון כתב לך'. אמרתי לה שאני מצאתי את השם לבד ולא קיבלתי תשובה"
אליעזר פני גיל
פני גיל, היום עורך דין נחשב ועיתונאי לשעבר, יושב במשרדו בתל אביב ונזכר בסגירת המעגל שהתרחשה שנים אחרי ששלח את המכתב ההוא ל"זקן", כשהיה בן 13. "כשהייתי כבר באוניברסיטה, שאל אותי מרצה מה השם שלך. אמרתי לו אליעזר פני גיל. ואז קופצת אחת הסטודנטיות ואומרת 'אה, אני יודעת, בן-גוריון נתן לך את השם. אני עובדת בארכיון צה"ל וראיתי את המכתב שבן-גוריון כתב לך והציע לך את השם פני-גיל'. אמרתי לה שאני מצאתי את השם לבד ולא קיבלתי תשובה", ושאלתי אם היא יכולה למצוא את המכתב. אחרי כמה ימים היא באה עם עותק של המכתב. ואני בא הביתה ואומר לאמי, 'תראי איזה צירוף מקרים. מתברר שבן-גוריון כן ענה לי, וכנראה המכתב לא הגיע ואני מצאתי את השם, ובמקרה זה אותו שם'. אני רואה שאמא שלי קצת מחווירה. היא מספרת ש'הגיע המכתב ואבא שלך התעצבן, וקרע את המכתב לגזרים'. כמובן שהם לא אמרו לי כלום".
איך אביך הגיב כשלבסוף באמת שינית את השם?
"כאשר הבין ששינוי השם הוא עובדה מוגמרת קיבל זאת בלא אומר. לדעתי הוא הבין שכל אקט שלא יעשה לא ישנה את המצב, הגם שאני מניח שהדבר לא נעם לו, ולא היה לשביעות רצונו. אני מצידי לא הדגשתי ולא דיברתי על העניין הזה יתר על המידה".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv