מתדלקים בכמעט חצי מחיר: "למדינה אין מושג מה קורה בשטח"

שעת צוהריים מוקדמת, סמוך ליישוב כסיפה בפזורה הבדואית. הצטרפתי לנסיעה של מאיר דויטש מנכ"ל תנועת רגבים ונכנסנו לשטח העיר. כבר תקופה ארוכה שאני שומע מחברים וממכרים על "תחנות הדלק הפיראטיות" ברחבי היישובים הבדואיים בדרום, תחנות שבהן אתה משלם מעט ומקבל הרבה. החלטנו להיכנס לאחת מעשרות התחנות האלה ולתדלק, איש לא ניסה להסוות את התחנה הזו – שלט ועליו חץ והכיתוב "סולר 6.40" ניצב במקום בולט סמוך לכביש, בזמן שהמחיר בתחנות הדלק המובילות רק מתחיל ב-8.74 שקלים לליטר. המחיר לליטר בנזין 95 אוקטן נמוך אפילו יותר – 4.90 שקלים לליטר, והמחיר המומלץ של משרד האנרגיה נע כיום בין 6.94 ל-7.16 שקלים.

הגענו לתחנה הפיראטית וביקשנו לתדלק. בהתחלה הסתכלו עלינו במבט מוזר, אבל בלי יותר מדי מאמץ זה הצליח. ואכן – שילמנו פחות 3 שקלים לליטר סולר. משם המשכנו לתחנה אחרת, בשולי כביש ראשי, ללא כל הפרעה. שם זה כבר היה חלק לגמרי, ונראה שאנחנו לא הלקוחות הראשונים שביקרו בה היום. מילאנו 4.47 ליטר סולר ב-28 שקל, כלומר שילמנו קצת יותר מ-6 שקלים לליטר סולר. במרחק-מה משם עצרנו בתחנה אחרת, השלישית, ומילאנו את אותם הליטרים באותו המחיר בדיוק. מדובר בתופעה מוכרת בנגב, ובאזורים נוספים בארץ: בכל יום שעובר צצות עוד ועוד תחנות דלק פיראטיות, כמו פטריות אחרי הגשם – ולפי ההערכות, היום פועלות עשרות תחנות דלק פיראטיות בנגב.

תיעוד במצלמה נסתרת: "כמה זה לליטר? 6.99?"

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן 

"עלולות להביא לידי אובדן חיי אדם"

אין מדובר בתופעה חדשה. כבר לפני עשור, בשנת 2013, פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא תחנות התדלוק הפיראטיות. לפני שלוש שנים פרסם המשרד דוח מעקב בנושא. "תחנות התדלוק הפירטיות עלולות לחשוף את הציבור לסיכונים בתחום הבטיחות, הבריאות, הסביבה והתחבורה, והן גורמות למדינה הפסדים כספיים בשל אי-תשלום מיסים", נכתב.

לפי הדוח, בשנת 2013 היו בישראל כ-100 תחנות תדלוק שהוקמו ללא היתר בנייה וללא רישיון עסק ומכרו דלק לציבור שלא כחוק. כעבור שבע שנים, בחודשים ינואר עד מרץ 2020, בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהן של הרשויות הממשלתיות – משרד האנרגיה, משטרת ישראל, רשות מקרקעי ישראל וכבאות והצלה לישראל – לתיקון הליקויים המרכזיים שצוינו בדוח הקודם.

בדוח משנת 2020 נקבע שגופי הפיקוח לא מיצו את סמכויותיהם הנרחבות לפעול נגד התחנות, אף ש"תחנות תדלוק פירטיות באזורים מאוכלסים הן סכנת בטיחות שעלולה להביא לידי אובדן חיי אדם". "על משרד האנרגיה להוביל את המאבק בתחנות תדלוק פירטיות בשיתוף כלל גופי הפיקוח הנוגעים בדבר", נכתב בדוח. "ליקוי זה תוקן באופן חלקי. בביקורת המעקב עלה כי לא מתבצע מהלך יזום, סדור ועיתי להובלת המאבק בתחנות התדלוק הפירטיות, ובסוגיה מטפלים כמה גופי פיקוח ואכיפה בתיאום חלקי, כך שכיום אין מיפוי עדכני להיקפי התופעה". עוד צוין בדוח המבקר כי אף שהמשרד הכשיר פקחים לאכיפת הנושא, הוא טרם קבע נהלים לפעולות אכיפה לפי חוק זה, וכי אין "תוכנית עבודה הכוללת יעדים ברורים לפעולות אכיפה יזומות נגד ספקי דלק של תחנות פירטיות ולסגירת תחנות אלה".

עוד נכתב בדוח כי אין מסד נתונים על תחנות תדלוק פיראטיות וכי העברת המידע על תחנות אלו לוקה בחסר. "ליקוי זה לא תוקן. עדיין לא הוקם מאגר הנתונים, שנחוץ להצגת תמונת מצב מעודכנת ואחודה, ואשר יסייע לגופי הפיקוח ולמקבלי ההחלטות האחרים לגבש תוכניות פעולה לשם המאבק בתחנות התדלוק הפירטיות", התריע המשרד. "לרשות הארצית לכבאות והצלה אין מידע על תחנות תדלוק פירטיות, ואינה מבצעת ביוזמתה ביקורות בתחנות התדלוק האלה".

סיקור מורחב ב-N12:

• תושב הצפון חשוד שהפעיל תחנת דלק בחצר ביתו
• המשטרה שאבה כ-10,000 ליטר דלק מתחנות דלק פיראטיות
• דוח המבקר: מדינת ישראל כשלה בהוזלת הדלק

"למדינה אין מושג מה קורה בשטח"

"המדינה ממש לא עושה מספיק. אחת לשנה מתפרסם כי משטרת ישראל ערכה מבצע והחרימה ציוד או סגרה רק כמה תחנות, אבל הן צצות מחדש שוב, כמה מטרים משם", אומר דויטש מתנועת רגבים, שהוקמה כדי לקבוע "סדר יום יהודי וציוני למדינת ישראל בהיבטי קרקע, סביבה וזכויות אדם". "בינואר השנה פורסם כי נעצרו חברי משפחת פשע בחשד שהפעילו רשת תחנות דלק והעלימו מס בהיקף עשרות מיליונים, אך הם שוחררו במהרה ולא הוגש כתב אישום עד היום".

"עוד לפני עשור היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה (כיום הרשות לאכיפה במקרקעין) הגישה בגאווה לשר הפנים דוח המציין כי מ-21 תחנות דלק בלתי חוקיות, נסגרו 17", ממשיך דויטש. "יצאנו מיד לשטח וכעבור יומיים הגשנו להם דוח המתעד לא פחות מ-76 תחנות כאלה, פעילות ומשגשגות. המצב לא השתנה הרבה מאז, והסיפור הזה ממחיש יותר מכול את המציאות: לממשלת ישראל אין באמת מושג מה קורה בשטח. וזה מדאיג, מטריד ומבהיל. הממשלה חרטה על דגלה את השבת המשילות לנגב. הממשלה צריכה להטיל על המשרד לביטחון לאומי, על משרד המשפטים ועל רשות המיסים את האחריות לפעול בסוגיית הדלק".

"כמי שמסתובב הרבה בנגב, אני עוקב אחר תופעת תחנות הדלק ותופעות עבריינות אחרות", מספר לנו עמנואל לזר, רכז הדרום בתנועה. "לא תמיד קל לזהות אותן, הן מסתתרות בתוך מכולות פח או מאחורי סככה של 'מכון שטיפת רכב', אבל מבט נוסף מגלה: חלון, פיית דלק, מונה. לעיתים קרובות נראה שאין שם אף אחד, אבל אם תתקרב מיד יצוצו 'המתדלקים', לעיתים קרובות נערים צעירים. התשלום, כמובן, במזומן בלבד".

"יש איזה מיתוס שהדלק בתחנות האלו מהול במים או שנמזגו בו חומרים אחרים, אבל זה לא הוכח, ויעידו מאות הבדואים שמתדלקים את כלי הרכב שלהם מדי שבוע, במחיר מופחת כמעט בחצי מהמחיר הרגיל שקובע משרד האנרגיה", אומר לזר. "על רקע עליית מחירי הדלק, ובאופן כללי יוקר המחיה, לא נדיר לראות יהודים שמגיעים לתדלק בהן ומסכנים את חייהם, גם בטיחותית וגם ביטחונית, בתמורה לדלק מוזל".

"בסופו של דבר, תחנות הדלק הבלתי חוקיות בנגב אינן תופעה שולית. אנחנו רואים אותן לא רק ברחבי הפזורה הבדואית, אלא גם בערים וביישובים, כמעט בכל קרן רחוב. לעיתים אפילו תמצא שתיים–שלוש תחנות סמוכות, פעמים רבות מפעילים אותן ילדים צעירים, והן פועלות ליד מבני מגורים. אנו רואים בתחנות אלו ביטוי חד ל'אקס טריטוריה' שהנגב הפך להיות: נרמול פעילות עבריינית לאור יום, ללא פחד ומורא. בסופו של דבר, כמו בסיפור של חממות הסמים, דמי החסות וההברחות – סגירת תחנת דלק פיראטית אחת היא בבחינת טיפול רק בסימפטום והתעלמות מהבעיה האמיתית. כשמדינת ישראל תחליט שהיא חוזרת למשול ולהשליט חוק וסדר, היא חייבת לגדוע את הפעילות של ראשי משפחות הפשע, ומשם – כל תופעות הפשיעה ייעלמו".

"הכנסות של כ-60 מיליון שקל"

רפ"ק דלית זילברמן יופה, עורכת דין ותובעת הרישוי במחוז הדרום של המשטרה, מספרת: "יחידת תביעות רישוי העסקים של המחוז פועלת כל העת למיקוד האכיפה בתחומי ניהול העסקים האלה, אותם עסקים הפועלים ללא רישיון ומתנהלים באופן התומך ביעדים מחוללי פשיעה. היחידה מגישה בין היתר כתבי אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון מסוג תחנות דלק פיראטיות. עוד היא מוציאה אל הפועל הליכים מנהליים הכוללים צווי סגירה מנהליים ושיפוטיים כנגד תחנות דלק פיראטיות ומבצעי אכיפה. אנחנו משתפים פעולה עם פרקליטות מחוז הדרום (אזרחי) ועם גופי אכיפה אזרחיים כגון רשויות המס, ביטוח לאומי, משרד העבודה, מִנהל הדלק והגז במשרד האנרגיה, המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים, היחידה לאכיפת דיני המקרקעין וגורמי אכיפה אחרים".

"רק בעת האחרונה הסתיים הליך משפטי שערכה היחידה בגין ניהול עסק ללא רישיון, נגד תחנת דלק פיראטית שאותרה ביישוב ערערה בנגב. שם השית בית משפט השלום בבאר שבע עונשים של 50 אלף שקל התחייבות ו-40 אלף שקל קנס, וגזר צו סגירה שיפוטי כנגד בית העסק", אומרת הקצינה.

לדבריה, "בחודש ינואר התרחש מבצע משטרתי רחב היקף נגד מפעילי תחנות דלק פיראטיות מהפזורה הבדואית. שוטרי היחידה לאכיפה כלכלית (אכ"ל) בלהב 433 עם שוטרי היחידה המרכזית (ימ"ר) של מרחב הנגב עצרו לפנות בוקר חשודים בני משפחה מלקיה בחשד להפעלת תחנות דלק ללא היתרים, בחשד לעבירות הלבנת הון והשמטת הכנסות בהיקף של כ-60 מיליון שקל. במהלך המבצע הוחרמו משאיות וחולטו דונמים של קרקעות ובתים, והמשטרה תפעל לחילוט הרכוש ולסגירה של תחנות הדלק לצמיתות".

"הפשיטה הזו התרחשה לאחר חקירה סמויה שהתנהלה במשך חודשים ארוכים", מספרת רפ"ק זילברמן יופה, "ובמהלכה עלו חשדות כי בני משפחה וחשודים מלקיה ניהלו תחנות דלק פיראטיות שהוקמו ללא אישורים ובאין מפריע. עוד עלה כי הדלק שנמכר בתחנה היה מהול וסיכן את שלומם של ציבור המשתמשים בו. במהלך הפשיטה עלה כי החשודים מעסיקים כבר זמן ממושך עובדים בתחנות הדלק, שוהים בלתי חוקיים בישראל".

"מזהמות גם את האוויר וגם את הקרקע"

ומה הנזק לסביבה? "תחנת דלק מזהמת גם את האוויר וגם את הקרקע", מסביר אודי בר לבב, יועץ סביבתי והבעלים של חברת סביבות ייעוץ ותכנון סביבתי בע"מ. "תחנות דלק מוסדרות בחוק באמצעות תמ"א 18, 'תוכנית מתאר ארצית לתחנות תדלוק'. שום תוכנית בנייה לא מתקרבת לתחנת דלק, והמרחקים שנקבעו בחוק הם 80 מטר ממגורים".

"יש כל מיני סוגים של תחנות דלק פיראטיות, חלק מהן נראות רגילות, אבל זיהום הקרקע שמצטבר שם הוא אדיר", מגלה בר לבב. "אין תהליך של תכנון, ויש מי שמקימים אותן אפילו ליד נחל. המשרד להגנת הסביבה צריך לאשר בנייה של מקום כזה וצריך לאשר את המקום עצמו. יש לדאוג שיהיה אפשר לנקז בזמן שיטפון ובזמן פעילות שוטפת.

"בתחנת דלק מוסדרת כל הדברים האלה הם בתכנון מוקדם ומפורט. קונים מתקנים שעומדים בתקן, שיש להם דופן כפולה, שחוסמת דליפות. דואגים ששום דבר לא יגיע לַתת-קרקע ויזהם את מי התהום. תחנות פיראטיות גורמות לזיהום האוויר והקרקע, ואין שום דאגה מכך שהקרקע תיפגע. לכן מדובר במפגע חמור מאוד, גם מבחינת זיהום האוויר וגם מבחינת זיהום הקרקע. את הפגיעות האלה נראה בהמשך, בעוד שנים. הקרקע עלולה להתמלא רעלים, ואנחנו נצרוך אותם דרך הירקות שלנו וכל הגידולים האחרים. זה יהיה רע מאוד".

"קוראים לציבור להיות ערני"

"כדי לשמור על רמת הבטיחות של הציבור ולוודא שהדלקים המשווקים בתחנות הדלק עומדים בדרישות התקן, פועל משרד האנרגיה והתשתיות כל העת למיגור התופעה של שיווק ומכירה של דלקים ללא רישיון", אומר חן בר יוסף, מנהל מִנהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות. "הקמה ותפעול של תחנת דלק פיראטית היא עבירה בתחום התכנון והבנייה ורישוי העסקים. על אכיפת עבירות אלו מופקדת משטרת ישראל, שיש לה זרוע מודיעין ובילוש. התחנות נמצאות ברשויות המקומיות, ולהן יש אגפי פיקוח הנמצאים בשטח על בסיס יום-יומי. אנשי מִנהל הדלק והגז מסייעים לגופים האלה".

"חלק מפעולות האכיפה מתבצעות בתיאום עם מִנהל הדלק והגז במתכונת של 'שולחן עגול'", מסביר בר יוסף. "המשטרה מזמנת את שלל גורמי האכיפה הרלוונטיים, ובהם את מפקחי המנהל. המפקחים מסייעים לבדוק את איכות הדלק, וכן ולהובילו, והאחריות לביצוע התפיסה והחילוט מוטלת על המשטרה". לדבריו, בשנה החולפת הגביר מרחב הנגב של המשטרה את האכיפה בדרום הארץ, בשיתוף נציגים מהמשרד וגופי אכיפה המתלווים לפעילויות מסוג זה. "אנו קוראים לציבור להיות ערני, לדווח למשרד על כל פעילות בלתי חוקית בתחום הדלק ולהקפיד לתדלק אך ורק בתחנות תדלוק מורשות ובעלות מספר רישיון לפי החוק".