"לא הכניסו אותי למועדונים בתל אביב בגלל החזות המזרחית שלי. היום אני צוחק על זה"

"הדבר שהכי מפחיד גבר בזוגיות זה שאשתו מתקשרת באמצע היום: 'מתי אתה מגיע הביתה? אני צריכה לדבר איתך דחוף'", אומר הסטנדפיסט אסף מור יוסף בקטע הסטנד-אפ המפורסם שלו שזכה ליותר ממיליון צפיות ביוטיוב. בעקבות הקטע הזה, ורבים אחרים שהפכו לוויראליים בטיקטוק, מור יוסף שמגלם את עצמו - הגבר הטיפוסי - נכנס ללו"ז הופעות צפוף מצפון ועד דרום, ואפילו כבר קטף תפקיד משחק ראשון.

"לא עשיתי כלום", הוא תוהה על הבמה מה הכעיס את אשתו, בקטע הפופולרי שהצחיק רבים. כאן, כנראה, טמון הקסם של מור יוסף, שסוחף אחריו את הקהל ועושה זאת לכאורה ללא מאמץ וללא פאנץ' ייחודי שמזוהה עימו. אבל בדיוק כמו הגבר במופע שלו, שבסוף נזכר מה הוא עולל, יש מאחוריו שנים של תרגולים, מרתונים וגם חוויות לא פשוטות שעימן הוא עולה לבמה.  

הוא טיפס לצמרת הסטנד-אפ הישראלי דרך ההצלחה ברשתות עם כ-100 אלף עוקבים בפלטפורמות השונות. ביוני השנה הוא מינף את ההצלחה הזאת והיה לסטנדאפיסט הראשון שהופיע בחלל הגדול של האנגר 11. המופע שלו, שבו הוא צוחק על זוגיות, שגרה אפורה וגם על הגזענות הישראלית חסרת הבושה - אותה הוא חווה על בשרו - רשם סולד אאוט בתוך שבועיים. הוא נוהג לאתר את האנשים הנכונים בקהל ולצחוק עליהם ואיתם, ו"מסתכן" באלתורים כאילו בלי לחשוב כמעט. יכולת האלתור הזו גם תפסה את עיניו של הבמאי מני יעיש ("המשגיחים", "ג'ודה"), שנדלק על יכולת האלתור שלו וקיבל אותו לסדרה החדשה בבימויו "משמר הגבול", שבה הוא מגלם עבריין בתפקיד הטלוויזיוני הראשון שלו. 

 לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן 

"אני במקצוע מ-2010 נון סטופ"

אסף מור יוסף (37) נולד וגדל בצפת, כיום נשוי ואב לבת ומתגורר בתל אביב. במופעים שלו הוא לא מהסס להוציא מהבקבוק את השד שרדף אותו במשך שנים, השד העדתי.

"אני במקצוע הזה מ-2010 נון סטופ", הוא מספר על תחילת הדרך. "לכל סטנדאפיסט לוקח פרק זמן אחר עד שהוא מוצא את עצמו על הבמה ומבין איזו דמות הוא רוצה להיות. הטיפ הכי טוב שנתנו לי זה קילומטרז' - להופיע, להופיע ולהופיע. אין כמו ניסיון. כמו כל סטנדאפיסט התחלתי בבמות פתוחות. מצאתי מקום מסוים בדיזנגוף, הבעלים פחות או יותר אהב את מה שהוא ראה והתחלתי להופיע שם קבוע".

כילד, לאסף לא היה חלום גדול לגבי העתיד. "גדלתי בצפת ולא ידעתי לשים דגש על מה בדיוק אני רוצה לעשות. חשבתי אולי להיות שחקן. כשנרשמתי לתחרות קומיקאים, כל הקטעים היו מוכנים אצלי בראש, והבנתי שזה מה שאני רוצה. הרגשתי טבעי כשעליתי לבמה. בהתחלה מגיע קהל שרואה אותך במרתונים במועדוני סטנד-אפ, ואם אתה מצליח לבלוט, אחרים מתחילים לבוא. יש קהל שנדלק עליך מהפעם הראשונה ומאמין בך", הוא מספר.

איך אתה מסביר את הפופולריות שסצנת הסטנד-אפ הישראלית צברה בעשור האחרון? קשור לדעתך למציאות שלנו שצריכה תיבול של הומור?

"התגובות שאני מקבל בשנים האחרונות הן 'איזה כיף שהוצאת אותנו לרגע מכל הסחרחורת, העצב והאירועים הקשים שקורים. אנשים שמחים לבוא לשעה וחצי כדי להתנתק", הוא מאשר. "אבל הסטנד-אפ מאוד התפתח בשנים האחרונות בגלל שיש המון קומיקאים חדשים. כלומר, הם לא חדשים, הם שנים בתעשייה, אבל הם היו מספיק טובים כדי שישימו לב אליהם. וגם, יש את הטיקטוק שמביא קהל וחשיפה מטורפים. אם פעם היו שלושה או ארבעה שמות מוכרים של סטנדאפיסטים בארץ, היום זה כבר לא המצב. אבל אתה עדיין צריך להיות מספיק טוב כדי לשמור על עצמך יציב לאורך זמן".

@asafmoryosef1 לא להגיע שיכורים למופע.. #אסףמוריוסף #סטנדאפ ♬ צליל מקורי - אסף מור יוסף Assaf mor yosef

אתה מדבר על סיטואציות של זוגיות, ילדים, משפחה ותסכול מחיי היום-יום. אתה בשלב שכבר יודע מה יעבוד בהופעה ומה לא? 

"הקטעים הכי טובים הם הרגעים שחווית, ואז אתה מגלה שזה קרה לכולם כי רבים מזדהים והאלמנט הקומי הרבה יותר חזק. אנחנו אומרים את מה שאף אחד לא מעז לומר, אלא רק חושב", הוא מסביר. "לפעמים אתה חושב שזה קורה רק לך. אני, למשל, מדבר המון על גזענות, על דברים שאני חווה כמזרחי - אם זו סלקציה למועדונים, אם זה שלט 'דרושים מלצרים' בבית קפה ואז עונים לך 'לא, אנחנו לא צריכים' למרות שהשלט אומר ההפך". 

קרה לך בחיים האישיים?

"חד-משמעית. כל דבר שאני מדבר עליו קרה לי. לרוב סטנדאפיסטים הם אמיתיים וכותבים על חוויות מהחיים. בתקופת המלצרות שלי עברתי לתל אביב וראיתי מקום שמחפש מלצרים. לפעמים ממש מסתכלים עליך, בוחנים אותך ואומרים לך שהם לא צריכים אבל אתה יודע שהם כן. זה גם קרה לי כנער כשרציתי להיכנס למועדון, אבל החזות המזרחית 'מפריעה' וזה ברקס שקרה לי המון פעמים".

"חושבים שהשד העדתי לא קיים. הוא קיים ועוד איך, עד היום, בכל מיני סיטואציות. אולי יש מצבים ומקומות שבהם זה פחות בא לידי ביטוי, אבל כל חבריי המזרחים ואני חווינו את זה. היינו יוצאים ביחד ולא הבנו. בהתחלה זה מעליב ובשלב מסוים התרגלנו לזה. אמרנו - אוקיי, יוצאים למועדון ואם יכניסו - אחלה, ואם לא, נלך לים".

אני מניח שחלק מזהים אותך כבר, אז אתה כנראה כבר לא חווה את זה.

"הרבה פחות, אבל זה אני. יש אנשים לא מוכרים, ובגלל זה אני כאן כדי לחלחל את זה לסלקטורית שיושבת אצלי בהופעה או לאדם שמעריץ אותי ופוגש אותי היום ברחוב, אבל לפני כמה שנים הוא לא קיבל אותי לעבודה. אני מנסה לעשות את זה בצורה מצחיקה, אבל בקומדיה אפשר להעביר המון מסרים". 

"אני כאן כדי לחלחל את זה לסלקטורית שיושבת אצלי בהופעה והיום מעריצה אותי, אבל לפני כמה שנים היא לא הכניסה אותי למועדון. בקומדיה אפשר להעביר המון מסרים"

 "יש לך תפקיד בעולם"

אך להצלחה, כמו במקרים רבים, היה גם מחיר נפשי מסוים. מור יוסף נאבק בהתקפי חרדה, כולל אחד שהתרחש על הבמה עצמה. "היום, ברוך השם, זה כבר מאחוריי. זה ליווה אותי במשך כשנה, אבל אני יכול להגיד לך היום שטוב שזה קרה. זה היה צריך לקרות מתישהו. אתה גדל, מתפתח ויש יותר ציפייה ויותר קהל, ודברים קורים. לפעמים אתה גם מאבד אנשים בחיים ויש גבול למה שאתה יכול להסתיר מול הקהל. הדרך הכי נכונה בעיניי זה לפתוח את הקלפים על הבמה, אם בצורה קומית או לא, ולדבר. לפעמים יש אירועים שאתה צריך להתמודד איתם והכוח נמצא מבחינתי בסטנד-אפ".

אחד המקרים הקשים האלה הוא תאונת הדרכים שבה נפגעה אחותו לפני כשנה. "היא הייתה בהיריון ואיבדה את הילדה והייתי צריך ללכת להופיע אחרי זה", הוא נזכר. "היא הייתה בחודש שמיני ומישהו נכנס בה. הילדה למעשה הצילה את אחותי כי זו הייתה תאונת דרכים קשה מאוד. כמה ימים אחרי זה סבא שלי נפטר, ופתאום המוות היה סביבי. זו גם הייתה תקופה של פיגועים קשים. אתה מנסה לא לחשוב על זה, להזיז את זה הצידה ולא להתייחס, אבל זו העבודה שלי ואני לא יכול להגיד שאני לא אופיע היום, מחר ומוחרתיים, כי זה חלק מהעניין - אתה לא יכול לשבור את השגרה. בסופו של דבר, זו הפרנסה שלך ויש לך מין תפקיד בעולם. אתה צריך להצחיק את האנשים האלה ולא יכול להשאיר אותם בעצב".

אפילו הקהל משתף אותו בחוויות אישיות מורכבות. "כותבים לי בפרטי הכול", הוא אומר. "היה מישהו שעובר טיפולים כימותרפיים ששלח לי הודעה שהקטעים שלי מעודדים אותו. לפעמים אתה לא יודע עד כמה אתה מחלחל באמת לאנשים".

"אחותי הייתה בהיריון ואיבדה את הילדה בתאונת דרכים קשה, ופתאום אני צריך ללכת להופיע אחרי זה. אתה מנסה לא לחשוב על זה, אבל זו העבודה שלי ואני לא יכול להגיד שאני לא אופיע"

איך הצלחת להתגבר על אותו התקף חרדה על הבמה?

"באותו רגע לא הבנתי מה היה לי כי זה מעולם לא קרה לי. רצתי על כל ההופעה, דיברתי במהירות טיל, אבל הקהל צחק ולא הבחין שקרה משהו. המופע הסתיים, ירדתי מהבמה וניגשתי לשבת בצד בזמן שלא הבנתי מה קרה לי. אחרי ההופעה השתתפתי בכל מרתון סטנד-אפ שהיה, ולא יכולתי לעמוד על הבמה אפילו לא לעשר דקות. זה היה מטורף מבחינתי, כי עד אז יכולת להעיר אותי משינה והייתי יכול להופיע. זו הייתה תקופה של כמה חודשים שהתעניתי על הבמה, לא יכולתי להופיע וכבר עברו לי מחשבות בראש שאני לא מסוגל יותר ושבא לי לעצור".

"הלכתי להתייעץ עם מישהו. במשך כמה זמן לא התעסקתי בשום דבר ורק נחתי, ניקיתי את הראש והנפש, ועם הזמן זה עבר. גם ציינתי את זה בהופעה בהאנגר, שזו תקופה וזה עובר. צריך להיות חזק ולא להישבר. היום מדי פעם יש טפטופים של התקף חרדה, אבל לא כמו שחוויתי פעם".

"זו דמות שאני הולך איתה לקיצון"

לאחרונה אל הטייטל המוכר של אסף גם נלווה הטייטל שחקן. הוא לוהק לתפקיד משחק ראשון בסדרה "משמר הגבול" (המשודרת ב-HOT), לצידם של שלום מיכאלשווילי, מוריס כהן ושלומי שבת. "הדמות, מן הסתם, עבריין", הוא אומר בהומור. "אני מגלם את יד ימינו של העבריין הראשי בסדרה שעוקבת אחר מישהו שנמצא בין עולם הפשע למג"ב". את הסדרה, שנמכרה לנטפליקס עוד לפני שעלתה לאוויר, ביים מני יעיש שהבחין ביכולת האלתור של אסף ופנה אליו כדי שיהיה חלק מהקאסט. "הוא רצה שאני אתן למעשה את עצמי", מסביר מור יוסף. "הוא נתן לי להיות מאוד משוחרר על הסט". 

מבחינת החזות המזרחית שעליה דיברת, היית שלם לגלם דמות עבריינית שהיא לכאורה טייפקאסט? 

"כן, זו חוויה. בסוף, אתה בוחר את הפרויקטים שלך. זו דמות שאני הולך איתה לקיצון. כשיגיעו תפקידים נוספים, אני מקווה שיהיו דמויות אחרות ומגוונות". 

אז, כל קומיקאי יכול להיות שחקן אבל לא כל שחקן יכול להיות קומיקאי?

"נכון. כשאתה על הבמה, על כל במה, אתה משחק. אתה חייב להיות אמין, מדויק ושהקהל ירגיש שהוא בתוך הסיטואציה. קח למשל את אדיר מילר ("רמזור", "פעם הייתי") ושלום אסייג ("מנאייכ", "ההילולה"). בארצות הברית השימוש בקומיקאים כשחקנים בולט יותר. תראה למשל את הקאסט בקומדיות של אדם סנדלר - רבים מהם קומיקאים וגם הוא בעצמו. ככה גם במקרה של כריס רוק וקווין הארט. אומנם לא למדנו בבתי ספר מקצועיים למשחק, אבל זה תהליך שקורה על הבמה לצד כישורים אחרים שאנחנו רוכשים בצילומי סרט או סדרה".

"לא צריך לעשות סצנה, זה מה שמסוכן בקהל"

בהופעה שלו בהאנגר התארחו גיבור הגיטרה אבי סינגולדה וצביקה הדר, שהגדיר אותו "עומר אדם של הסטנדאפ". בקהל נצפו רותם כהן וגם ציפי ורפי רפאלי, שהם כבר מעריצים ותיקים. 

אתה בוודאי זוכר את הסערה אחרי ההופעה של אסי כהן בדמות שאולי, כשהוא צחק על טבעונים וגייז ונשמעו קריאות בוז בקהל. התמודדת עם מקרה דומה בעבר?

"קודם כל, קהל יכול לצאת מהופעה בכל עת. אם מתוך אלף איש רק עשרה יצאו, זה בסדר. אתה לא יכול להצחיק את כולם באותה מידה. אצל שאולי זה קרה בגלל התוכן שלא כל-כך התיישב להם טוב, אבל הם לא הבינו את הדמות. יצא לי להופיע עם אסי כמה פעמים במרתון וההומור של שאולי עובד הפוך על הפוך. עשו מזה יותר ממה שזה באמת ואנשים לא הבינו את ההומור והדמות. אסי כהן שימח קהל בכל כך הרבה רגעים, אז גם אם פעם אחת הוא אמר משהו שלא מצא חן בעיניכם - תבליגו. תצאו מהאולם, הכול בסדר. לא צריך לעשות סצנה. זה מה שמסוכן בקהל".

למרות שהוא מתריע מפני הסכנות שבקהל, הוא בעצמו מוצא את האנשים הרלוונטיים, גם אם הם לא יושבים בשורה הראשונה, ולשלב אותם באופן מפתיע בהופעה. "זה די אקראי", הוא טוען. "מישהו יכול להתחיל סיפור ויש כאלה שבאים, פותחים, ולפעמים אתה אומר 'או-או, זה יותר מדי אינפורמציה'. באחד הקטעים האחרונים שהעליתי לרשת, היה מישהו שסיפר שאחותו בת ה-17 נכנסה להיריון וכשההורים שלהם גילו את זה - הם קנו לו ולחברים שלו כרטיסים לסטנדאפיסט האהוב עליה כנקמה. הוא ממש הרים להנחתה".

"מישהו שסיפר שאחותו בת ה-17 נכנסה להיריון וכשההורים שלהם גילו את זה - הם קנו לו ולחברים שלו כרטיסים לסטנדאפיסט האהוב עליה כנקמה. הוא ממש הרים להנחתה"

אסף מור יוסף

בעניין אחד לא נגענו. הסטנד-אפ הוא עסק רווחי?

"כשאתה גדל זה תחום רווחי מאוד. אני פחות מתעסק בכסף, זה לא משהו שמעניין אותי. בהתחלה אתה מוציא לא מעט כסף כדי לבנות את עצמך. כמו כל עסק, אתה לומד, משתפשף, ולאט לאט קוצר פירות. הרווחיות היא חשובה כי ככה אתה יכול ליצור. זו פרנסה ועבדתי הרבה שנים כדי להגיע לשלב הזה".