"אז לצערי זה עוד פוסט של 'מישהי מזהה את הילד או המטפלת בתמונה?' רחוב XXX, עגלה שחורה, ילדה בת שנה פלוס, לבשה חולצה כחולה ומכנסי ג'ינס, מלוּוה בשתי נשים, לא ברור מי מהן המטפלת, אז צילמתי מה שיכולתי. אשמח להגיע לאימא, אבל חשוב לי שתדע: אילו זה היה הבן שלי, אני בטוחה שהייתי רוצה לדעת על כך".
כך כתבה בפייסבוק נ', תושבת תל אביב שהבחינה במטפלת ובאישה אחרת שישבה לידה מעשנות מעל לראשה של תינוקת ששכבה בעגלה בשמש הקופחת, בחום של השעה אחת בצוהריים, מחזה שנמשך לדבריה דקות ארוכות. נ' לא הייתה בטוחה אם מדובר במטפלת או באם של התינוקת, אך היא לא יכלה להישאר אדישה מול מה שראתה. "כאימא לילדים קטנים, ובמיוחד כאחת שיודעת על בשרה כמה אנחנו לא באמת יודעים מה קורה איתם כשמשאירים אותם בידיים זרות, היה חשוב לי לכתוב את הפוסט הזה", היא מספרת למגזין N12. נ' העלתה את הפוסט לקבוצת פייסבוק גדולה של נשים בתל אביב וחיכתה לתגובה של האם.
אומנם נ' לא הצליחה לאתר את המשפחה, אבל הפוסט שלה הוא אחד מפוסטים רבים שמתפרסמים בקבוצות הנשים הגדולות בפייסבוק – פוסטים שהפכו לתופעה, שכן כל אחד מהם גורף תגובות רבות וגורם לנשים נוספות להיות ערניות כשהן בגן השעשועים, בגינה או בג'ימבורי, ולדווח בקבוצות אם הן נתקלות בטיפול לא הולם בילדים, לפחות לפי מיטב שיפוטן.
המטרה של המפרסמות היא כמובן להזהיר את האם מפני המטפלת (או המטפל). לפעמים הן מצלמות אותן שלא בידיעתן ומפרסמות בטשטוש, ולעיתים הן רק מפרסמות תיאור של הילד או הילדה, של המבוגר המלווה ושל המקום, ומבקשות מאימהות שחושדות שמדובר בילדים שלהן שיפנו אליהן בהודעה פרטית.
זה כמובן פוסט שלעולם לא תרצי למצוא בו את עצמך או התינוק שלך, אבל הצד השני של המטבע הוא הערבות ההדדית הגלומה במעשה. במקום להמשיך הלאה ולהתעלם, המפרסמות עושות מעשה ומנסות לאתר את האם ולדווח. "שומרת אחותי" – גרסת השכנות: כשאין מי שיפקח עין על המטפלת מחוץ לבית, נשים אחרות יעשו זאת במקומכן.
כשהאימא מזהה את עצמה בפוסט – היא מחליטה מה יקרה הלאה: לערוך בירור מול המטפלת או להבליג. במקרים רבים התוצאה היא שבירת האמון בין המשפחה למטפלת ואף פיטוריה. האימהות מודות למי שפרסמו את הפוסט על שהגנו על התינוק שלהן, וברוב הפעמים הפוסט נמחק לאחר מכן.
אך יש מי שלא מרוצות מהתופעה, ובתגובות ובפוסטים שעלו הן מעלות את שאלת הקו האדום ומי בדיוק מגדיר אותו. הרי הגבול בין אזהרה חשובה ורלוונטית לבין שיפוטיות או פרשנות לא נכונות של הסיטואציה דק מאוד, ויש מקרים שהפוסט עשוי להיראות לאימא מוגזם או אפילו תיאור לא מחמיא שלה עצמה בסיטואציה מורכבת שבה ההתנהגות שלה התפרשה כמזניחה או אפילו מסוכנת, שלא כצדק.
הפוסטים האלה הפכו כל כך מקובלים בתל אביב, עד שיש מי שמנצלות את הפלטפורמה דווקא כדי להחמיא למטפלות אלמוניות שנתקלו בהן בשיטוטיהן. אז איך זה נראה מקרוב כשאימא מגלה פוסט כזה על הילד שלה? ועד לאן העניינים עלולים להסתבך כשאת מפרסמת פוסט כזה רק מתוך דאגה ורצון לעזור לאימא אחרת והופכת מטרה לאיומים ולהטרדות?
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
מי מזהה את המטפלת שבתמונה?
ק' שהתה עם הבן שלה בגינת השעשועים והבחינה במטפלת עם שני תינוקות. "הם היו על הרצפה והתחילו לזחול, ואז היא אמרה להם, 'אני לא מתכוונת ללכת אחריכם בכל הגינה'", נזכרת ק' בשיחה עם מגזין N12. "לאחר מכן היא אספה אותם לעגלה והלכה לשבת בספסל".
האם מתארת שהמטפלת ישבה דקות ארוכות על הספסל ודיברה בטלפון בקול רם ובצעקות, בזמן שהילדים שהשגיחה עליהם יושבים ובוכים בעגלה. "היא פשוט לא התייחסה אליהם, והיה נורא חם, עברתי לידה פעמיים, היא ראתה אותי ופשוט המשיכה בשלה עד שפשוט קמה והלכה".
ק' החליטה לעשות מעשה ופרסמה פוסט באחת הקבוצות: "היי, הייתי היום בגינה מאחורי חניון XXX, אם אלו הילדים שלך, צרי איתי קשר". לאחר פרסום הפוסט, ל-ע', אימא של אחד משני הילדים, נודע עליו בזמן קצר. האם שאיתה היא חולקת מטפלת לשני ילדיהן היא חברה בקבוצה, והבינה מיד שמדובר בילדים שלהן. אף שהתמונה צולמה מרחוק היה ניתן מיד לזהות את המטפלת הדומיננטית.
"היא דיברה בטלפון בקול רם ובצעקות, בזמן שהילדים יושבים ובוכים בעגלה. היא פשוט לא התייחסה אליהם והיה נורא חם"
"התלבטתי אם לכתוב על זה בקבוצה או לא", אומרת ק' על ההחלטה לפרסם את הפוסט ולחפש את ההורים. "זאת בדיוק תקופה שבה בכל יום אני קוראת על מקרה מזעזע אחר, והחלטתי לחפש את אותה אימא. אמרתי לעצמי שאם בציבור אותה מטפלת מרשה לעצמה להתנהג בצורה מזלזלת כזאת לשני הקטנים האלה, אז בטוח שכשהם לבד היחס חמור יותר", היא מוסיפה. "כשאני קוראת בכל יום פוסט כזה, זה מעלה את רמת המודעות שלי, וכשאני נחשפת לפוסטים מהסוג הזה אני גם לומדת לשים לב לדברים שאולי לא היית מייחסת להם את אותה חשיבות".
"כשראיתי את ההודעה בטלפון שלי ואת הקישור לפוסט, החסרתי פעימה", נזכרת ע'. "נבהלתי ממש. עד שהצלחנו לדבר עם האישה שפרסמה תהיתי מה קרה, מה היא כבר עשתה לבד עם הקטנים. זה הפוסט שאת מפחדת למצוא את עצמך בו".
המטפלת עבדה אצל ע' וחברה שלה בסך הכול שבועיים, אך בזמן הזה קרו כמה אירועים קטנים איתה שלא מצאו חן בעיניהם של ההורים. "לדוגמה, פעם אחת נשברה לה כוס בבית, ליד המקום שבו הילדים זוחלים, והיא לא סיפרה לנו על זה עד שהאבא של התינוק השני דרך על זכוכיות והבנו שבמזל הילדים לא נפגעו. זו הייתה הפגיעה הראשונה באמינות שלה מבחינתנו", נזכרת ע'.
"על ההתחלה היא גם הייתה חולה, ואז הבן שלה, ואז גם האקס שלה היה עם קורונה, אז היא לא יכלה להגיע", ממשיכה ע'. "יום אחד עוד לא הספקתי להיות בעבודה. גם ביקשתי ממנה שליד הילדים לא תהיה עם טלפון, רק כשהם ישנים. ואז כשסוף-סוף היא הגיעה ויצאתי לעבוד, קיבלתי את ההודעה הזו".
"המקרה הזה נתן לי את האישור לסלק אותה באותו הרגע", אומרת ע'. "בכל פעם שהיא יצאה איתם לגינה לא יכולתי לדעת מה היא עושה. בבית יש לי מצלמות. אומנם אני לא יושבת עליהן כל היום, אבל זה כן אמצעי בטיחות שאין לי בחוץ. אז כן, שמחתי מאוד שיש נשים ואימהות ערניות מספיק, כאלה ששמות לב ומוכנות לבוא ולהגיד שזו התנהגות לא ראויה כלפי הילדים שלנו".
"מי שהתריעה לנו על זה לא הייתה חייבת לעשות את זה, אבל כנראה זה היה ממש צורם, והיא לא יכלה לוותר", אומרת ע' על ק', "וזה נגע לי בנקודה ששברה את הכול. שמחתי שלא הייתי צריכה להתמודד עם אלימות פיזית, אבל גם זה היה לי קשה מספיק".
בעקבות הפוסט והבירור שהם עשו בנושא עם המדווחת, יצרו שני זוגות ההורים קשר עם המטפלת ושאלו אותה על אירועי אותו היום. "היא בתגובה אמרה, 'אה, כן, באמת היה לי משהו אישי'", מספרת ע'. "אבל למה זה צריך לבוא על חשבון הילדים שלנו? הם צריכים לשבת ולבכות בעגלה בזמן שאת מתעסקת בדברים הפרטיים שלך?"
"אפשר בהחלט לחשוב שמה שקרה הוא לא סוף העולם ושלא תמיד צריך לדווח על כל דבר, אבל בתור אימא שחוותה את זה, הייתי רוצה לגלות את זה", מוסיפה ע'. "אז לפחות יש האימהות האלו ששומרות עלינו. וזה נותן לי שקט לחשוב שאם קורה משהו יוצא דופן – כל אחת תגדיר מה זה 'יוצא דופן' מבחינתה – יידעו להגיע אליי ועוד בזמן קצר מאוד, וגם זה מבורך".
"נבהלתי ממש. עד שהצלחנו לדבר עם האישה שפרסמה תהיתי מה קרה, מה היא כבר עשתה לבד איתם. זה הפוסט שאת מפחדת למצוא את עצמך בו"
המטפלת איימה בתביעה
הסיפור של מ' מתל אביב התפתח בצורה שהיא לא ציפתה לה. אומנם היא מצאה דרך הקבוצה את האימא של הילדה שעליה דיווחה, אך היא לא ידעה שהסיפור הזה יסבך אותה.
"לא נתתי לילדה מהאוכל שלנו כי אני לא יודעת מה מותר או אסור לה. ואז היא המשיכה להסתובב בגן והכניסה עלים ובדלי סיגריות לפה שהיו זרוקים על הרצפה"
מ' נוהגת לבלות עם בתה לאורך שעות היום במגוון גני שעשועים ופארקים במרכז תל אביב. לא פעם מזדמן לה לשבת עם הורים אחרים ובשעות הבוקר גם עם מטפלות שפוקדות את גני השעשועים עם הילדים שעליהם הן שומרות. באותו היום שבו קרה המקרה שהתה מ' עם בתה באחת מגינות השעשועים הגדולות בתל אביב, וראתה חבורה של מטפלות שיושבות יחד והילדים משחקים לידן או בגן שעשועים.
בזמן ששיחקה עם בתה בכדור ניסתה ילדה אחת קטנה כל הזמן להפריע למשחק שלהן. בשלב מסוים הציעה מ' לילדה שתצטרף למשחק, ובאותו הזמן הסתכלה סביב וחיפשה מי נמצא בגן עם הילדה. "היא ממש הפריעה למשחק שלנו ולא רצתה לשחק אלא רק להפריע", נזכרת מ'. "אני רגילה שבמצבים כאלו המטפלת או ההורה מגיעים ומתערבים, אבל זה קרה כמה פעמים, והמטפלת עוד לא הגיעה. חשבתי לעצמי שאולי בכוונה היא לא מתערבת".
מ' ובתה המשיכו לשחק ולאחר מכן התפנו לאכול, גם אז הילדה ניגשה אליהן וביקשה מהאוכל שהן אוכלות. "לא נתתי לה מהאוכל שלנו, כי אני לא יודעת מה מותר ומה אסור לה לאכול. ואז היא המשיכה להסתובב בגן והכניסה עלים ובדלי סיגריות לפה שהיו זרוקים על הרצפה", מתארת מ'.
בשלב הזה פנתה מ' למטפלת אחרת שישבה לידה ושאלה אותה אם היא יודעת מי אמור להשגיח על הילדה שדקות ארוכות מסתובבת לבדה. "היא אמרה לי שלמטפלת של הילדה קוראים ליז (שם בדוי), אז התחלתי לצעוק 'ליז, ליז'. חבורה של מטפלות הייתה במרחק עשרה מטר מאיתנו, במתחם אחר של גן השעשועים, שלא רואים ממנו את האזור שבו הילדה ואנחנו היינו. המטפלת של הילדה פשוט נעדרה", נזכרת מ'. "המשכתי לקרוא לה ולא הייתה התייחסות. הלכתי לזרוק לפח את שאריות האוכל שלנו, ובזמן הזה המטפלת שישבה לידי משכה מהפה של הקטנה חתיכת פלסטיק מסוכנת שהיא הרימה מהרצפה".
"אמרתי לעצמי שאם בציבור אותה מטפלת מרשה לעצמה להתנהג בצורה מזלזלת כזאת כלפי שני הקטנים האלה, אז בטוח שכשהם לבד היחס חמור יותר"
בשלב הזה הלכה מ' לכיוון המטפלות, ורק אז טרחה המטפלת להיענות לקריאותיה. "אמרתי למטפלת שהילדה שהיא אמורה להשגיח עליה מכניסה דברים מסוכנים לפה. היא קמה אליה, סיננה איזה משהו לכיווני ואפילו לא הספקתי לספר לה את כל הסיטואציה. היא הרימה את הילדה והייתה מאוד נחמדה אליה ופשוט הלכה".
"העליתי את הפוסט כי רציתי להגיד לאימא שהיה שם מצב מסוכן ושהמטפלת נעדרה בהרבה מהסיטואציות. אני הייתי רוצה לדעת על דברים כאלה. הבטיחות של הילדים היא הדבר הכי חשוב", אומרת מ'. "הילדה שלי תמיד בטווח הראייה שלי. אי אפשר לוותר על הנוכחות של המבוגר המשגיח".
בעקבות הפוסט שהעלתה – בלי תמונה – מצאה מ' את האימא די מהר. "כתבתי: 'רק שתדעי שאומנם יש לילדה שלך מטפלת חמודה מאוד, אבל ברגעים שהיא לא משגיחה עליה, הילדה מכניסה דברים לפה'".
"הפוסט שכתבתי עשה בלגן", מספרת מ'. "הרבה כתבו על אותה מטפלת שהן מכירות אותה ושהיא אוצר, מטפלת טובה. אחרות כתבו שגם אנחנו כאימהות מפספסות לפעמים, ואחרות היו מאוד בעד למצוא את האימא. לא התכוונתי לשום דבר חוץ מליידע את האימא ושהיא תחליט מה היא רוצה לעשות".
"האימא הייתה הכי בסדר ואמרה שהיא סומכת על המטפלת שלה ושהיא יודעת שהיא אוהבת את הילדה, ודיברנו על איך מטפלת צריכה להתנהג. היא שמחה לדעת שיש מישהו שמסתכל והסכימה שאנחנו צריכות להיות ערבות זו לזו. האימא אמרה תודה על זה שהבאתי את זה לתשומת ליבה".
אלא שכאן לא נגמר הסיפור. הפוסט שעלה בקבוצה סגורה של אימהות התגלגל לאותה מטפלת, והיא האשימה את מ' בלשון הרע. "התחלתי לקבל ממנה איומים וקללות שאני שטן ושהיא הולכת לתבוע אותי אם לא אכתוב התנצלות. היא טענה שאין לי כוונות טובות ושניסיתי לפגוע לה בפרנסה", מתארת מ' בצער. "לא באתי לחנך אף אחד אלא רק לתאר את מה שקרה. אני בכלל לא צד בסיפור הזה".
"הייתי בשוק לגמרי", ממשיכה מ' לתאר את מה שעבר עליה. "ניסיתי לעשות משהו חיובי ואמיתי בלי כוונות רעות, היא אפילו לא אמרה 'תודה' בגן השעשועים על זה שהשגחתי שהילדה לא נחנקה. לא הבנתי למה אני אמורה לספוג את היחס הזה ממנה".
מ' קיבלה הודעות בתיבה הפרטית שלה בפייסבוק ובהן בקשה אחת: שתמחק את הפוסט. "הייתי בסערת רגשות וממש בכיתי", היא משתפת. "היא דיברה אליי ממש לא יפה וקיבלתי הודעות לא נעימות". בינתיים ביקשה האם שמ' תסיר את הפוסט שכתבה, ואומנם היא מחקה אותו. משהמשיכה לקבל הודעות רבות בקשר לפוסט, גם אחרי שמחקה אותו, החליטה מ' לפרסם פוסט נוסף ולספר בו על מאחורי הקלעים של מה שקרה והאיומים שקיבלה.
כשמ' נשאלת אם יש לדעתה פוסטים מוגזמים, כאלה שמתארים מקרים שהיה אפשר להבליג עליהם, היא טוענת שזה נושא בעייתי. "אני לא חושבת שאפשר לשרטט גבול, צריך לסמוך על האימא שאם היא הגיעה למצב שבו היא מתיישבת וכותבת פוסט, ויודעת שהיא תקבל גם תגובות נעימות פחות ובכל זאת חשוב לה לחפש את המשפחה, כנראה מה שהיא ראתה היה לא תקין. זו גם יכלה להיות אימא של אותו תינוק שלא שמה לב לילד שלה. זו זכותה של אותה אימא לדעת ולדבר עם המטפלת שלה. אנחנו לא צריכות לחנך מטפלות של אימהות אחרות במקומן".
"ראיתי את הפוסט ולא האמנתי"
יסמין, לעומת מ', כן נתקלה במקרה שנחצה בו הגבול מבחינתה, והיא מאמינה שיש מצבים של שיפוטיות מוגזמת. השבוע אחת משכנותיה של יסמין כתבה לה בהודעת וואטסאפ שפוסט שעלה באחת מקבוצות האימהות בעיר מתאר אב ובנו בבית קפה, ושככל הנראה מדובר בילד שלה ובבעלה.
"לא על כל דבר צריך להיות פוסט בפייסבוק. בן הזוג שלי לא קילל, לא היה אלים ולא השפיל. הוא רק נתן משימות לבן שלי, מי ישמע? היא באמת הגזימה כי היא חושבת ששיטת החינוך שלה נכונה יותר"
"נכנסתי לראות במה מדובר ולא האמנתי", מספרת יסמין. "הכותבת תיארה מצב שבו הילד שלי היה משועמם עם אבא שלו וסבתא שלו והם שלחו אותו לספור כיסאות ולהעסיק את עצמו, וניסו 'להוריד' אותו מהם. היא תיארה סיטואציה לגיטימית בין הורה לילד בצורה שיפוטית מאוד. אין מקום לזה לדעתי".
"לא על כל דבר צריך להיות פוסט בפייסבוק", ממשיכה יסמין. "בן הזוג שלי לא קילל, לא היה אלים ולא השפיל. הוא רק נתן משימות לבן שלי, ויותר מזה, הוא ישב עם אימא שלי לקפה. מי ישמע? היא באמת הגזימה כי היא חושבת ששיטת החינוך שלה נכונה יותר".
"עצבנה אותי גם הקלילות שבה היא תיארה את הסיטואציה ודיווחה עליה, שהיא תפסה אותה כהזנחה, כדי לרומם את עצמה", מוסיפה יסמין וטוענת כי ככל הנראה האישה שכתבה את הפוסט על בעלה שאבה לגיטימיות מכל הפוסטים האחרים שראתה על המטפלות המזניחות ברשת החברתית. "זה נתן לה לגיטימציה לשבת בבית קפה ולתאר מה שהיא רואה מנקודת המבט שלה, בלי להבין מה היא עושה".
יסמין עצמה דיווחה בעבר לאם על מטפלת שלדעתה התנהגה בצורה אלימה לתינוק שלה. אומנם היא לא פרסמה פוסט על בפייסבוק, אך היא הצליחה לאתר את מספר הטלפון של האם ולספר לה, ובעקבות השיחה פיטרה האם את אותה מטפלת.
אפשר גם לפרגן
התופעה הפכה כל כך רווחת שבתגובה – אולי לא מודעת – לפוסטים ש"מזהירים" אימהות, החלו נשים לפרסם גם פוסטים שמפרגנים למטפלות שראו ברחוב, והיה חשוב להן למצוא את האימא כדי שתראה את המילים החמות ולהרגיע אותה שבחרה נכון.
נטע, שפרסמה פוסט מפרגן על מטפלת, מספרת: "כתבתי את זה פשוט כי יש כל כך הרבה פוסטים נוראים על מטפלות 'מתעללות', ממש ברמה היומית, וחשבתי שיהיה נחמד להראות שגם בין כל סיפורי הזוועות יש נקודות אור וקיימת גם מציאות אחרת. יש בנות שכן בוחרות במקצוע הזה מאהבה אמיתית ותשוקה", היא אומרת.
האם אפשר לתבוע על פוסט בפייסבוק?
"פרסום ברשת חברתית או בכלל שאינו מזכיר שמו של אדם אלא ברמז, עלול להיות בסיס לתביעה משפטית, אם המטפלת יכולה להוכיח כי אדם סביר הקורא אותו יכול לקשר בין הפוסט לבינה", אומר אומר עו"ד גלעד גינזבורג, מומחה לדיני נזיקין.
"בנסיבות מסוימות המפרסם עלול להיות חשוף לתביעה אזרחית בגין הוצאת לשון הרע, והפיצויים במקרה כזה יכולים להגיע לסכומים משמעותיים – עשרות ואף מאות אלפי שקלים", מסביר עו"ד גינזבורג. "יודגש כי לפי החוק, לשון הרע מוגדר כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו בין היתר בשל דתו, גזעו, מוצאו, מוגבלותו, נטייתו המינית, ללעוג לו או לפגוע במשרתו ובמשלח ידו. נוסף על כך, להיקף הפוסט עשויה להיות השפעה על הפיצוי".