עד לפני כמה שנים הייתה אל סלוודור אחת המדינות המסוכנות ביותר בעולם, אם לא המסוכנת ביותר שבהן: במשך שנים ארוכות הרציחות התרחשו בכל יום מסביב לשעון - במשך יותר מעשור וחצי ללא הפסקה. אך לאחרונה המדינה שהחזיקה בתואר המפוקפק והובילה את טבלת המדינות בעלות שיעור מקרי הרצח הגבוהים ביותר בעולם – עברה שינוי מהפכני. רעידת אדמה של ממש, בתחום השלטוני והחוקתי, וגם זעזועים כבירים בתחום הכלכלי, מאותתים על שחר של יום חדש במדינה הקטנה שבמרכז אמריקה, אחת המדינות הצפופות והעניות בעולם.
את השינויים הדרמטיים שעוברים על המדינה הקטנה מוביל נאיב בוקלה, מנהיג צעיר, כריזמטי, צבעוני, שנוי במחלוקת ויוצא מגדר הרגיל, גם בנוף הפוליטי של אמריקה הלטינית שרגילה לראות מנהיגים צעירים ופופוליסטיים עולים לגדולות בתוך זמן קצר. בדרכיו הייחודיות, הברוטליות והאכזריות הצליח בוקלה היכן שרבים לפניו כשלו – והוא חיסל את הפשיעה והאלימות במדינה בצורה חסרת תקדים. מהלכיו זוכים לביקורת אדירה, אך מנגד – הפופולריות שלו מרקיעה שחקים והוא זוכה לאהדה בלתי רגילה בקרב מרבית האוכלוסייה שאותה הוא מנהיג.
בוקלה מוביל מנהיגות חדשנית וצעירה, עושה שימוש נרחב ברשתות החברתיות, משפיל עיתונאים וכלי תקשורת מובילים ובעצם "לא סופר אף אחד" בדרך להשגת המטרות שלו. במערב מותחים ביקורת חריפה על שיטותיו שמסכנות בצורה דרמטית את זכויות האדם במדינה - ובראשם מעצרי הענק המתועדים שעלו לאחרונה לכותרות. הוא מצידו כבר שוקד במרץ על שינוי החוקה המקומית, היסוד שנחשב לערך המוביל במדינה, כדי לאפשר לעצמו להתמודד גם בבחירות הבאות.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אחרי שכבר חיסל את הצמרת העצמאית והחזקה של הרשות השופטת, פגע בצורה כואבת ביכולתה של הרשות המחוקקת, ומכנה עצמו "הדיקטטור המגניב בעולם" – יש גם רבים שמודאגים שבוקלה מתכנן להישאר בשלטון לזמן רב, ולחסל לחלוטין את הדמוקרטיה במדינה.
המלחמה בפשיעה - כך עשרות אלפים נכלאו
ב-27 במרץ 2022 נפל דבר בהיסטוריה של אל סלוודור. הממשלה בראשות הנשיא בוקלה, שנבחר שלוש שנים לפני כן, הכריזה רשמית על מצב חירום – ופתחה במבצע אדיר נגד הפשע המאורגן במדינה. מאז, יותר מ-72 אלף בני אדם נעצרו, תוך שימוש והפעלת כוחות צבא ומשטרה נרחבים. ממשלתו של בוקלה אישרה שורת חוקים ותקנות שנועדו להקל מאוד על המאבק בעבריינים, והציגה לחימה בלתי מתפשרת במראס - הכנופיות המאורגנות והאלימות שהטילו אימה במשך שנים.
כוחות הביטחון באל סלוודור ביצעו מבצעים גדולים בעיר הבירה סן סלוודור ובאזורים נוספים רבים. רק לפני כשבועיים הם פתחו במבצע צבאי נוסף, במעורבות 7,000 חיילים ו-1,000 שוטרים, נגד העבריינים במחוז קבאניאס הכפרי וההררי. הטענה של בוקלה הייתה שכל העבריינים שטרם נעצרו הצליחו להימלט מהערים למחוז הזה, בניסיון להימלט מזרועו הארוכה של החוק. בשל כך, הוטל מצור כבד על האזור, שעל פי ההערכות מתגוררים בו יותר מ-160 אלף בני אדם.
המאבק בפשיעה, ובעיקר בשתי הכנופיות הגדולות במדינה, ה"מראס", MS-13 ו-Barrio-18, הפך לסימן ההיכר של הנשיא בוקלה - שמהרגע הראשון סיגל לעצמו סגנון צבעוני, שונה וחריג מכמעט כל מנהיג מוכר אחר. הוא טורח ליחצן ולשווק את הפעולות התקיפות והאלימות של כוחותיו, רואה בפועלו מקור לגאווה, ושואב מכך חלק גדול מהתמיכה בו והלגיטימציה שלו. על רקע הקמפיין הנרחב שלו נגד הפשיעה שהוא כבר הצליח למגר בצורה נרחבת, מתכוון בוקלה לזעזע את אל סלוודור ולערוך שינויים בסדר השלטוני הבסיסי – במטרה לשמור על כוחו ולהישאר בתפקיד.
מיגור הפשיעה באל סלוודור - סיקור N12:
- "מודל לחיקוי": המדינות שמבקשת ללכת בעקבות בוקלה
- אל סלוודור במבצע אדיר נוסף נגד העבריינים
- 72 אלף נכלאו: צפויים לעונשים כבדים
- אל סלוודור נלחמת בפשע המאורגן: הקימה "מגה בית כלא"
אל סלוודור, עד לא מזמן המדינה המסוכנת והאלימה ביותר בעולם, הצליחה לעשות שינוי של ממש במצב הפשיעה. לפני כמה שנים היא הגיעה לרמה של יותר מ-6,000 מקרי רצח בשנה אחת בלבד, וימים בודדים שבהם נרשמים עשרות רבות של רציחות. עם אוכלוסייה קטנה יחסית של כ-6 מיליון וחצי בני אדם, הגיעה אל סלוודור למצב שבו אין אדם שלא מכיר מקרוב מישהו שנרצח כחלק ממלחמות הכנופיות האלימות, ששלטו במדינה ביד רמה וללא מצרים.
בחודש ינואר 2023 הציגה הממשלה נתונים מדהימים של המלחמה בפשיעה, והראתה ירידה של עשרות אחוזים במקרי הרצח. סקרי דעת קהל חיצוניים מלמדים על תמיכה חסרת פשרות של הציבור במהלכיו של בוקלה נגד העבריינים, ששואב מכך לגיטימציה לביצוע מהלכים דרמטיים בתחומים נוספים.
"הרוב הגדול של הציבור תומך בבוקלה, וקשה לפספס את זה", אומר ד"ר מאוריסיו דימנט, מהחוג ללימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית ומכון טרומן באוניברסיטה העברית. "האנשים באל סלוודור לא מטומטמים, הם ערים למה שכותבים בעולם על המדיניות של בוקלה, אבל הם גם מרגישים שבחוץ לא מצליחים להבין את המציאות המקומית. כשבוקלה אומר שאנשים מחוץ למדינה מדברים במילים יפות, אך לא נאלצים להתמודד עם האתגרים שלנו, קל לאיש הפשוט להזדהות עם זה".
"היום המדינה בטוחה יותר מישראל"
גבריאל חיון, יו"ר המכון הדיפלומטי, איש עסקים הפעיל במרכז ובדרום אמריקה, ולשעבר מנכ"ל המסחר ישראל-אמריקה הלטינית, מסביר שבוקלה זוכה לרמות תמיכה מטורפות בקרב האוכלוסייה באל סלוודור. חיון טוען שהמאבק שלו נגד גורמי הפשיעה הוא הגורם המרכזי לכך: "כשהוא עלה לנשיאות רמת הפשיעה הייתה מטורפת. בהשוואה לישראל – מדובר על אלפים רבים של נרצחים מדי שנה בנסיבות הקשורות לפשיעה".
"בתור פופוליסט, הוא הבין שזה טיקט מנצח מבחינתו – והחליט לנקוט ביד הכי קשה שהוא היה יכול. הוא הכניס לכלא הרבה מאוד אנשים, וכנראה גם הרבה חפים מפשע", מדגיש חיון. "לפחות בהתחלה, אחד הקריטריונים המרכזיים למעצר היו כתובות הקעקע של אנשים רבים, שמזוהות עם הכנופיות. הבעיה הייתה שרבים מהמקועקעים לא בהכרח היו קשורים לפשיעה, אבל נאלצו להתקעקע בשל השתייכות קהילתית ותרבותית".
"עד לעלייתו של בוקלה לשלטון, אל סלוודור הייתה מוגדרת כמדינה הכי מסוכנת בפלנטה", אומר יוסי עבדי, איש עסקים ישראלי וקונסול של כבוד מטעם ממשלת אל סלוודור בישראל. "לא הייתה מדינה שהיה לה שיעור רצח פר קפיטה יותר גדול מאל סלוודור. אנחנו מדברים על למעלה מ-106 נרצחים לכל 100 אלף איש במדינה בשנת 2015. בשנת 2021 יצאה אל סלבדור מהטבלה של רשימת המדינות האלימות, ובשנת 2022 נרשמו רק 7.8 מקרי רצח לכל 100 אלף איש, ואילו ב-2023 ירד המספר עוד יותר ל-2.3".
"במהלך הקדנציה של שלוש הממשלות שקדמו לממשלתו הנוכחית של בוקלה, בפרק זמן של 15 שנה, היה רק יום אחד בלבד שלא נרשם בכלל מעשה רצח", טוען עבדי. "15 שנה, מדינה שלמה, ורק יום אחד בלבד ללא רצח. לעומת זאת, מאז כניסת בוקלה לשלטון, בארבע שנות הכהונה שלו, יש 395 ימים ללא רצח כלל. זה השינוי המהותי – מדובר במדינה שנשלטה על ידי טרוריסטים, והנשיא בוקלה עשה היסטוריה. מתחילת 2023 ועד תחילת חודש יולי היו באל סלוודור 72 מעשי רצח, כלומר - היום היא בטוחה יותר גם ממדינת ישראל".
נתונים רשמיים קובעים כי החל מ-1 בינואר ועד 13 באוגוסט 2023, נרצחו באל סלוודור 89 בני אדם - שיעור של 2.3 נרצחים לכל 100 אלף בני אדם, בממוצע של 0.4 רציחות ליום. בשנת 2022 נרצחו באל סלוודור 495 בני אדם, בשיעור ממוצע יומי של 1.4 מקרי רצח ליום. בשנת 2015 לדוגמה, נרשמו 6,656 מקרי רצח בשנה - עם 103 מקרי רצח לכל 100 אלף בני אדם, ו-18.2 מקרים בממוצע ליום.
עליית הכנופיות לאחר מלחמת האזרחים הקשה
מאז תחילת שנות ה-90 שולטות הכנופיות האלימות והגדולות באל סלוודור, ומטילות אימה וטרור על האוכלוסייה האזרחית. בשנת 1992 הסתיימה מלחמת האזרחים הקשה באל סלוודור, שהחלה ב-1980, או, על פי חלק מהטענות, כבר אי שם בשנות ה-70.
על פי ההערכות של האו"ם, יותר מ-75 אלף בני אדם נהרגו ונרצחו במסגרת הקרבות והפוגרומים הקשים במלחמה. החונטה הצבאית שעלתה לשלטון באוקטובר 1979 התעמתה באכזריות עם גורמים שונים – מה שהוביל לשפיכות דמים מרובה. לאורך שנות המלחמה הארוכות נרשמו כמה וכמה מעשי טבח באוכלוסייה האזרחית, בכמה כפרים ועיירות. ברבים ממעשי הטבח נרצחו אלפי ילדים, נשים וקשישים.
הרקע של סיום מלחמת האזרחים באל סלוודור היה כר פורה מבחינתן של המראס, הכנופיות, לצבור תהילה, כוח ויוקרה. בראש ובראשונה הם ניצלו את המצב שהרחובות היו מלאים בכלי נשק, והצליחו לנצל רבים, בעיקר מאוכלוסיות עניות ומוחלשות, להמשיך ולהילחם בפיתוי לעתיד טוב יותר, תוך הפצה נרחבת של סמים ופעילויות פליליות אחרות.
"אחת הבעיות באמריקה הלטינית, לא רק באל סלוודור, אבל שם היה מאוד בולט בגלל מלחמת האזרחים, היא שהדיקטטורות פגעו באמון האזרח במוסדות המדינה, והחלישו מאוד את מוסדות המדינה", אומר ד"ר דימנט, "עם נפילת הדיקטטורה אנשים לא הסכימו לתת אמון במשטרה, בבתי המשפט ובמוסדות". לדבריו, על הרקע הזה היה למראס קל הרבה יותר לגדול ולצבור תמיכה בקרב אוכלוסיות וציבורים שונים באל סלוודור.
סיבת המעצר: קעקוע
המאבק הבלתי מתפשר של בוקלה בכנופיות הפשיעה, או במילותיו של הקונסול עבדי "ארגוני טרור", זוכה לביקורת אדירה ברחבי העולם בשל הפגיעה החמורה בזכויות האדם של עשרות אלפי אנשים. עבדי טוען שזיהוי העבריינים על בסיס הקעקועים המצביעים על שיוכי הכנופיות הביא ל-99% הצלחה, ורק פחות מ-1% מהעצורים במבצע נגד הפשיעה שוחררו לאחר שהתברר שהם לא מעורבים בפשיעה. "המעצר של כל אותם טרוריסטים מעולם לא היה שרירותי. מדובר בשם ארגון הטרור שכתוב על גופו של הבן אדם. גם אם הוא לא היה פעיל באופן ישיר בעבריינות – עצם השתייכותו לארגון שעוסק באונס, רצח ואלימות – מצדיק מעצר", טוען הקונסול.
לדבריו, השורה התחתונה והיחידה שחשובה היא אחוזי התמיכה האדירים שבוקלה והמדיניות שלו זוכים להם. "יש לו היום 92% תמיכה ציבורית, לא על בסיס הסקרים שהוא מוביל, אלא על בסיס סקרים של האופוזיציה וארגונים בין-לאומיים. בכל רחבי האוכלוסייה מודים לנשיא שפתאום הם יכולים לצאת לרחוב או לנסוע בתחבורה ציבורית בלי חשש. הוא מיגר לחלוטין את הטרור והביא שלום לבני עמו".
הצעד של בוקלה: מגה-בית כלא
בפברואר האחרון חנך בוקלה את אחד הפרויקטים המרכזיים שלו במסגרת הקמפיין הנרחב נגד ארגוני הפשיעה, והציג לעולם את המגה בית-כלא החדש והמתקדם שהוא בנה כדי לשכן את עשרות אלפי האסירים. בתוך זמן קצר מילאו באל סלוודור את "הכלוב" החדש, שנועד להכיל עד כ-40 אלף אסירים. "זה יהיה הבית החדש שלהם", כתב עם חנוכת המתקן החדש, "איפה שהם יחיו למשך העשורים הקרובים, כולם יחד, ללא יכולת להמשיך ולפגוע באוכלוסייה".
הכלא הענק ממוקם בעיר טצ'ולוקה, כ-74 ק"מ מדרום-מזרח לבירה סן-סלוודור. במתחם כולו יש שמונה בניינים מרכזיים, ובכל אחד מהם יש 32 תאים בגודל של כ-100 מ"ר, המיועד להכיל יותר מ-100 אסירים, כך לפי הודעה רשמית מטעם הממשלה. בכל תא כזה יש רק שני כיורים ושני תאי שירותים.
התנאים הקשים של האסירים בבית הכלא החדש, מתקדם ככל שיהיה, מוסיפים שמן רב למדורת הביקורת העולמית נגד בוקלה. וזה לא נעצר בכך: בחודש יולי אישר הפרלמנט באל סלוודור שורת תיקוני חקיקה - שמאפשרים לרשות השופטת להעמיד לדין עד כ-900 אסירים בכל פעם, במטרה לצמצם ככל הניתן את ההליך המשפטי הנרחב. בנוסף, הוחמר מאוד העונש לחברי הכנופיות - שצפויים כעת לרצות 60-45 שנות מאסר בפועל.
"הדיקטטור המגניב בעולם" והסגנון החריג
נאיב בוקלה, איש עסקים שעבד במגזר הפרטי באל סלוודור והתקדם לפוליטיקה הממלכתית דרך הפוליטיקה המקומית, הוא בן 42. אביו הוא איש עסקים ממוצא פלסטיני, שכיהן בעבר כאימאם בקהילה המוסלמית במדינה. התנהגותו והתנהלותו של הבן חריגות לאין שיעור, ולא דומות לאף מנהיג אחר באמריקה הלטינית ואולי בעולם בכלל, גם ביחס למנהיגים פופוליסטיים רבים אחרים.
הוא נבחר לנשיאות בשנת 2019, עשה היסטוריה והיה לנשיא הראשון שלא מגיע לשלטון מבין אחת משתי המפלגות הגדולות והמסורתיות במדינה מאז תחילת שנות ה-80, וגם אז זה קרה במסגרת החונטה הצבאית ששלטה באותם ימים. עוד לפני כן הוא כיהן כראש עיריית קוסקטלאן, עיר בינונית בלב המדינה, לא רחוק מהבירה, ולאחר כמה שנים מוצלחות הוא נבחר לעמוד בראשות עיריית הבירה סן סלוודור.
הוא עושה שימוש נרחב ברשתות החברתיות, הפך את אל סלוודור למדינה הראשונה והיחידה שמגדירה את הביטקוין כמטבע הרשמי שלה, משפיל עיתונאים וכלי תקשורת זרים וממלכתיים ומקפיד על סגנון יוצא דופן ורחוק מממלכתי. "הוא נשיא צעיר, דינמי, מאוד לא שגרתי בגישה שלו, ומבין האנשים שקיבלו אותו בישראל היו גם מי שהגדירו אותו בתור ערס", מספר גבריאל חיון, שפגש אותו באופן אישי במהלך ביקורו בישראל לפני שנבחר לנשיאות.
"ברמה האישית הוא מאוד קשוב, הוא שומע והוא חד ומהיר מחשבה", מוסיף חיון. "הוא קולט רעיונות, ופועל ליישם אותם בעצמו ובמהירות. הוא מחפש לעשות את הדברים בדרך הייחודית שלו, והוא מנסה לעשות אותם בצורה שתהיה החסכונית ביותר עבור המדינה שלו ולא תעלה הרבה כסף למשלם המיסים". כך לדוגמה, חיון סיפר כי במסגרת תפקידו כראש לשכת המסחר ישראל-אמריקה הלטינית הוא פעל להכניס חברות ישראליות לפרויקטים מקומיים, אולם בוקלה לרוב דחה אותן על הסף מכיוון שהעדיף לעשות עסקים עם חברות סיניות, שנוהגות להציע הסדרי אשראי נוחים הרבה יותר.
גם במדינות השכנות "רוצים בוקלה אצלנו"
"אחרי 1992 יש באל סלוודור דור חדש שרוצה להתנתק מהשיח של ימי המלחמה הקרה", מסביר ד"ר דימנט. לדבריו, עד היום ניתן לראות באמריקה הלטינית מנהיגים רבים שמושפעים מהשיח הזה, אבל באל סלוודור במיוחד היה חשוב לציבור להתנתק מכך, בשל מלחמת האזרחים הקשה. "הם רצו משהו חדש, כמו אומרים 'אנחנו לא קשורים למלחמת האזרחים'. בוקלה בא כדי להתמודד עם המפלגות המסורתיות שהיו קשורות לוויכוח בזמן מלחמת האזרחים – ובעצם אומר: 'אנחנו אל סלוודור חדשה, רוצים להסתכל לעבר העתיד ולא רק לעבר העבר'". בשל כך, הוא אומר, הצליח בוקלה להיבחר בצורה חסרת תקדים ביחס לארבעת העשורים האחרונים בפוליטיקה הסלוודורית.
דימנט מספר שבוקלה מרבה לקבל החלטות באופן עצמאי, ולעיתים אפילו לא טורח להתייעץ עם הפרלמנט וחברי הממשלה שלו. מיד לאחר בחירתו, עם הקמת הממשלה, הציב בוקלה מספר שווה של שרים גברים ושרות נשים, ומינה דמויות חריגות בנוף הפוליטי: צעירים, רבים מהם למדו בחו"ל, בעלי ידע נרחב, ולא פוליטיקאים גנריים המזוהים עם השלטון הישן והשחיתות. הוא פועל באופן אינטנסיבי בתחומי החינוך, התרבות והספורט – תחומים שמדברים לרבים מהצעירים במדינה.
"מדובר בנשיא הצעיר והכריזמטי ביותר שידעה אמריקה הלטינית. הוא מביא לתפקיד את הגיל שלו, הוא מאוד מחובר לצעירים, מאוד מבין במדיה החדשה, יודע לתקשר מסרים, ויודע להתחבר בקלות למאזינים שלו", אומר עבדי. "מדובר באדם מאוד חם, כריזמטי, ואחת התופעות המדהימות היא ההערצה שהוא מקבל גם מאזרחים במדינות אחרות באמריקה הלטינית. במדינות אחרות צועקים: 'רוצים בוקלה גם אצלנו'".
"הלבוש שלו אומר עליו הרבה", מוסיף עבדי, "הוא לובש הרבה ג'ינס וטי-שירט, וזה חריג - בטח ביבשת כל כך פורמלית כמו אמריקה הלטינית שחליפה ועניבה הם מרכיב חיוני. מיום כניסתו לתפקיד הנשיא בוקלה מעולם לא ענב עניבה, גם לא בפגישות עם נשיאים וגם לא בכנסים באו"ם. זה סימן ההיכר שלו: נטול עניבות ובלבוש לא רשמי". עבדי מסביר שהלבוש שלו, שלעיתים גם חובש כובע מצחייה הפוך באירועים רשמיים, הוא עוד דרך להגיע לקהלים הצעירים ולאותת שהוא שונה ומרוחק מכל הפוליטיקה הישנה והאפורה.
ניסה למשוך משקיעים – ופגע בכלכלה
"הוא ניסה לשווק את אל סלוודור כסוג של אליטה בתוך מרכז אמריקה", אומר דימנט. הצעד הבולט והמרכזי ביותר שלו היה אימוץ הביטקוין כמטבע רשמי במדינה – ניתן לשלם את כל התשלומים הרשמיים באמצעות הביטקוין, ויש גם כספומטים של מטבע הביטקוין. על אף שיש כאלה שעדיין מנסים לטעון כאילו היה מדובר במהלך חיובי עבור הכלכלה, הדעה הרווחת היא שזה פגע בה בצורה משמעותית.
הכנסת הביטקוין למחזור הכלכלי באל סלוודור, שנועדה לשוות למדינה אופי חדשני ומתקדם, העמיקה את החוב, וטירפדה את מהלכי הסיוע של קרן המטבע הבין-לאומית. ד"ר מאוריסיו דימנט מסביר שבוקלה לא היה חדשני במיוחד ברעיון להכניס את הביטקוין, והיו עוד מדינות באזור ששקלו לעשות זאת במטרה לנסות לפתות משקיעים זרים.
"הוא לא בהכרח היה גאון, אבל כן היה יותר קיצוני. הוא ניצל גם את הגיל והתדמית שלו למהלך הזה כדי לנסות לקדם את זה ולפתח הייטק באל סלוודור", הוא אומר. "ירידת שער הביטקוין פגעה כלכלית באל סלוודור, שגם ככה סובלת ממצב כלכלי קשה. אם זה הצליח או לא – זו יותר שאלה פוליטית מאשר כלכלית".
הכנסת הביטקוין למחזור הכלכלי באל סלוודור קבעה כי כל אדם ובית עסק חייב לקבל תשלום במטבע הקריפטו המפורסם – ומקומיים רבים זיהו בשעתו במהלך ככפייה כלכלית, ומחו נגדו. על פי סקרים שונים שפורסמו לאחר הכנסת הביטקוין לכלכלת אל סלוודור, הרוב הגדול מאוד של האזרחים לא היו מודעים כלל לקיומו של המטבע והביעו אי-אמון במהלך. צרה נוספת שהביא המהלך היא פגיעה קשה בהכנסות המדינה – שחלק גדול מהן היה דולרים ששלחו אזרחים שעובדים בארה"ב ובחו"ל לחשבונות בנק מקומיים, והמהלך הזה הביא לצמצום גדול בתחום זה. בנוסף, גם הבנקים מחויבים לקבל את מטבע הביטקוין, אבל התנודות הגדולות בערכו לאורך הזמן הביא לזעזועים בשיעור הריבית במדינה.
השינוי בחוקה והדחת השופטים
הצלחתו המטאורית של בוקלה לא נעצרה רק בבחירות לנשיאות בשנת 2019, שבהן הוא השיג תוצאות חריגות. גם בבחירות האמצע, שנערכו בתחילת 2021, שנתיים לאחר בחירתו, השיג בוקלה תוצאות נהדרות מבחינתו. מפלגתו "רעיונות חדשים" הצליחה לתפוס יותר משני שלישים ממושבי הפרלמנט – עם 64 חברים מתוך 84 בסך הכול.
ההצלחה המסחררת בבחירות האמצע אפשרו לבוקלה הנערץ להפוך את הפרלמנט, הרשות המחוקקת במדינה, לחותמת גומי עבור רבים מהצעדים והמהלכים החריגים שלו. כמה חודשים בלבד לאחר הבחירות הצליח בוקלה להסיר את אחד המכשולים הגדולים ביותר שניצבו לפניו – והביא להדחת כמה מבכירי שופטי בית המשפט העליון באל סלוודור והתובע הראשי במדינה.
דקות לאחר ההצבעה במאי 2021 ניסו השופטים המודחים לפרסם פסיקה שפוסלת את המהלך, אך שוטרים חמושים נשלחו ללוות אותם מלשכותיהם. הנשיא בוקלה עצמו צייץ "משוחררים", ובעולם הזהירו מאובדן שליטה על מוקדי הכוח.
שנתיים לאחר מכן – בית המשפט העליון באל סלוודור אישר לבוקלה מהלך דרמטי שמהווה שינוי מהותי בחוקת המדינה. למרות שנשיא רשאי לכהן כהונה אחת בלבד לאורך חמש שנים – בוקלה נערך להתמודד גם בבחירות לנשיאות שייערכו ב-2024. "החוקה כן מאפשרת לעשות את זה, על פי החלטת בית המשפט העליון, זה עניין שנתון לפרשנות", אומר יוסי עבדי, תומך נלהב של הנשיא.
"בוקלה רק חיכה להחלטה המשפטית הנדרשת, וכבר הודיע בשבועות האחרונים ביחד עם סגן הנשיא כי יעמיד עצמו לבחירה מחודשת. הוא הצהיר על זה כבר, והמשמעות היא שבשבועות הקרובים הם יידרשו להתפטר מתפקידם, כי החוק אוסר על המועמדים לנשיאות לנהל קמפיין מתוך הלשכות הרשמיות". עבדי טוען שההתפטרות היא צעד פורמלי בלבד, ואנשי ממשלתו ימשיכו את המדיניות שלו בדיוק באותו קו שהוא נהג עד כה.
ד"ר דימנט מעריך שבוקלה עדיין לא קיבל החלטה סופית, ועדיין בודק את הלך הרוח מבית ומחוץ כדי להבין מה הצעד עלול לגרור. "אני כמעט בטוח שהוא מתעסק כעת בסקרים כדי לראות איך הבוחר יתייחס לזה. אבל ההחלטה הסופית תתקבל על ידי ארה"ב: מאוד חשוב לכל מדינות אמריקה הלטינית ובעיקר מדינות מרכז אמריקה לראות איך מגיבים אליהן בוושינגטון. אם בארה"ב יגידו במפורש שהם מתנגדים למהלך, אז סביר שבוקלה יירד מזה, או ינסה להעביר את הכוח למקורב לו כמו אשתו או מישהו אחר. מנגד, אם בארה"ב לא יתייחסו לכך באופן חד-משמעי ויגידו שמדובר בעניין פנימי והם לא מתערבים – אז סביר להניח שהוא יתקדם עם זה".
מודל לחיקוי: "מנהיגים מבינים שזה נכון"
ההצלחה המסחררת של בוקלה במיגור הפשיעה, שמאפיינת מדינות רבות נוספות באמריקה הלטינית, לא נעדרת מעיניהם של מנהיגים נוספים ביבשת. נשיאת הונדורס, שיואמרה קסטרו, כבר הודיעה לפני כמה שבועות על קמפיין צבאי נרחב למלחמה בכנופיות וגורמי הפשע, והסבירה במפורש כי היא רואה במדיניות של בוקלה כמודל לחיקוי. גם נבחרי ציבור נוספים ומועמדים למשרות בכירות ציינו את ההצלחה האדירה של באל סלוודור.
מומחים שונים מעריכים כי המטרה המרכזית של הקמפיין התקשורתי למבצע נגד הפשיעה בהונדורס הוא בראש ובראשונה פוליטי. "המדיניות הזאת פופולרית במיוחד, ומנהיגים באמריקה הלטינית יודעים זאת היטב ומבינים שזו המדיניות הנכונה", צוטטה בכלי תקשורת שונים ג'מה קלופה-סנטה מריה, היסטוריונית החוקרת את הפשע המאורגן ביבשת.
נשיאת הונדורס אינה לבד: גם סורי ריוס, אחת המועמדות השנה בבחירות לנשיאות גואטמלה, ניסתה לשאוב תמיכה פוליטית באמצעות התבטאויות בשבחו של המבצע באל סלוודור. "אל סלוודור היא בהחלט מודל לחיקוי", אמרה במסגרת הקמפיין שלה השנה, למרות שהוא הסתיים לבסוף בהפסד.
ד"ר דימנט מסביר כי גם ממשלות השמאל וגם ממשלות הימין במדינות אמריקה הלטינית מתקשות להתייחס למדיניות של בוקלה. בקרב מנהיגי השמאל יש קושי גדול לקבל את הקמפיין שלו נגד העבריינים, "מכיוון שהם יודעים שאם הם יפתחו את הברז של פגיעה בזכויות אדם – הם לא יודעים כיצד יוכלו לסגור אותו בעתיד". מנגד, גם ממשלות ימין מתקשות להתמודד עם זה, מהסיבה הפשוטה שיש קושי להוציא לפועל קמפיין דומה שכזה, ללא שליטה מלאה ברמה החוקתית. "לקרטלים יש המון כסף ויכולות אדירות, ואי אפשר סתם לשלוח שופט משטרתי ולצפות שהוא יתמודד איתם". לדבריו של דימנט, הדוגמה של בוקלה והמאבק בפשיעה עולה בכל מערכת בחירות בכל מדינה באמריקה הלטינית, לטוב או לרע.
הצלחה מסחררת, אך במחיר כבד
"העם הפשוט תומך ומפחד מבקלה", אומר ד"ר דימנט. "הם התרגלו לפחד: מצד אחד רואים את התוצאות ויותר בטוח להסתובב, אבל גם מפחדים למתוח ביקורת ולצאת נגד". הוא מספר על תחושה בציבור באל סלוודור כאילו כל אחד עלול להיפגע מהשרירותיות של שלטון החוק במדינה. "אבל אין ספק שיש תמיכה, אי אפשר להגיד שיש רק פחד".
"מי מתנגד? בעיקר האינטלקטואלים ואנשי מעמד הביניים, בעלי היכולת הכלכלית הגבוהה יותר", הוא מוסיף. "העם הפשוט לא רואה את הפגיעה בזכויות האדם, פשוט מכיוון שכבר לפני כן הייתה פגיעה קשה מאוד בזכויות אדם".
אי אפשר לנסות להתחיל אפילו להתווכח עם המספרים המדהימים שהביאה מדיניות מיגור הפשיעה של הנשיא בוקלה, אך אין מנוס מלהכיר בכך שמדובר בתוצאות שהושגו במחיר כבד: בוקלה לא מהסס לנצל את השינויים החוקתיים והמשפטיים רק לטובתו האישית, וקידם באמצעות הפרלמנט שבו הוא שולט ביד רמה סדרת חוקים דרקוניים, שיסייעו לשפוט ולכלוא רבים מהעבריינים והחשודים.
כל אחד עשוי להסכים שלחיות תחת מצב של אימה וטרור בלתי פוסקים עשוי להיות גרוע יותר, אך חשוב להבין מה הקורבן שמוקרב בעבור זה. כישראלים, שמשוועים למיגור הפשיעה והטרור גם כאן, ספק אם היינו רוצים שקעקוע על גופו של אדם ישמש כראיית זהב בדרך לכליאתו לעשרות רבות של שנים, בהליך משפטי מינימלי.