כשפרצה המלחמה באוקראינה היה נדמה כי ארה"ב תתנתק אפילו יותר מהמזרח התיכון, לטובת מיקוד אסטרטגי ומשאבי ביריבותה עם סין ובמלחמה ברוסיה. אולם התברר שהמזרח התיכון הוא מגרש חיוני בתחרות המעצמות, ותחרות זו מניעה ומעצבת את רוב ההתפתחויות המשמעותיות שבו.

כבר היום סעודיה, איחוד האמירויות, טורקיה, איראן ואפילו הרשות הפלסטינית בהנהגת אבו מאזן מובילים שינויים במדיניותם, חלקם דרמטיים - מתוך הבנה שהם חייבים להיערך בצורה נכונה אל מול מאבק המעצמות על הסדר העולמי, שמתמקד באסיה ובמגרש הטכנולוגי. מול התאמה אסטרטגית מרשימה אצל שכנינו, בישראל עסוקים בעיקר בהתכתשות פנימית ובהתמודדות עם משברים ישנים ואויבים מסורתיים: המציאות ממשיכה להשתנות באופן המחייב את ישראל להתעורר ולהגיב.

השינויים הגלובליים הדרמטיים - לקריאה לחצו כאן

המרוויחות הגדולות - לקריאה לחצו כאן

ומה קורה עם ישראל? - לקריאה לחצו כאן

מה ישראל צריכה לעשות עכשיו? - לקריאה לחצו כאן 

 

  1. תחרות המעצמות הגדולות – התעצמות המלחמה החמה באירופה, לצד המלחמה הקרה באסיה: ארה"ב וסין מגבירות מאמציהן במטרה לייצר מחנות עם שותפות אסטרטגיות, אשר יבטיחו להן עליונות טכנולוגית, כלכלית וביטחונית - ועמדת כוח לעצב את כללי המשחק הבין-לאומי. אירופה ממשיכה להתמודד עם מלחמה חמה מול רוסיה באוקראינה, ונראה כי סיום המלחמה אינו קרוב, כאשר כל צד מעריך שהזמן עובד לטובתו. 
    פוטין וזלנסקי (צילום: רויטרס)
    המלחמה החמה באירופה נראית רחוקה מסיום | צילום: רויטרס

    באסיה מתנהלת מלחמה קרה בין וושינגטון לבייג'ינג הנמצאת במוקד הפוליטיקה הבין-לאומית, בדגש על מתיחות ביטחונית חסרת-תקדים סביב האיום הסיני על טייוואן - אירוע בעל פוטנציאל להצית מלחמת עולם. המעצמות מגבירות את הלחץ על כל המדינות, לרבות ישראל, לבחור צד ודוחפות מדינות הרואות עצמן כ"מעצמות ביניים" (Middle Powers) לייצר מרחבי עצמאות אשר יאפשרו להן לתמרן באופן המקדם את האינטרסים שלהן. 
    התרגיל הצבאי הגדול של סין סביב טייוואן (צילום: רויטרס)
    האיום נמשך: תרגיל צבאי גדול של סין סביב טייוואן | צילום: רויטרס
  2. ההיבט הטכנולוגי – מכפיל עוצמה ואיום על האנושות: העוצמה הטכנולוגית הפכה לנכס לאומי קריטי במאבק בין המעצמות וביכולתן של מדינות להבטיח את עוצמתן הביטחונית, הכלכלית והמדינית. מרכזיות העוצמה הטכנולוגית יצרה תחרות בין המעצמות על שרשראות אספקה והביאה להשקעה מאסיבית בתשתיות מחשוב, בפיתוח, בהשגה ובשימור של הון אנושי ובקידום חדשנות - שמחייבת שיתופי פעולה בין המגזר הפרטי לציבורי. ההנגשה של כלי Generative AI כמו ChatGPT המחישה את הפוטנציאל הגלום בבינה מלאכותית ככלי שיכול להביא לפריצות דרך, אך מנגד גם את הסיכונים הטמונים בה אם לא יהיה פיקוח קפדני על פיתוחה והשימוש בה, או אם תנוצל בידי גורמים עוינים. שני הצדדים - הברכה והקללה - הוצגו היטב בידי ראש הממשלה בנאומו באו"ם. התפתחות זו הציתה שיח ולעיתים אף מתיחות של ממש בעיקר בין ממשלות (ובראשן ארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה) לבין המגזר העסקי והאקדמי סביב סוגיות של מדיניות פיקוח וייצוא של הטכנולוגיות פורצות הדרך והקריטיות. 
     
  3. ההיבט הכלכלי - ההתאוששות היחסית של הכלכלה האמריקנית, הקשיים בסין וההבטחה ההודית: רוב הכלכלות המובילות חוו השנה קשיים בשל האינפלציה שנגרמה לאחר משבר הקורונה, שהוחמרה עקב המלחמה באוקראינה. עם זאת, חלקן החלו להתאושש בחודשים האחרונים, ובראשן ארה"ב. מנגד, בסין ישנה התכווצות משמעותית של הכלכלה עקב ביקושים נמוכים, משבר ענף הנדל"ן, אבטלת צעירים, מגמות דמוגרפיות ומעורבות המפלגה בכלכלה. אם תמשך, האטת הכלכלה הסינית צפויה לשלוח אדוות לכלכלות אחרות. המדינה הבולטת ביותר בצמיחתה בתקופה זו היא הודו, שמדווחת על גידול בתוצר לנפש ומסתמנת כשוק צומח שעתיד לשפר את מעמדו ככלכלה משפיעה ובולטת. 
    בנימין נתניהו, אילון מאסק (צילום: אבי אוחיון / לע"מ‎)
    התקדמות ה-AI, על יתרונותיה וחסרונותיה, עלתה גם בפגישת נתניהו-מאסק | צילום: אבי אוחיון / לע"מ‎


    לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן 

  

  1. סעודיה יוצאת לתמרון אסטרטגי: יורש העצר הסעודי זיהה את התמורות הבין-לאומיות והחליט כי במקום להוביל את המחנה האנטי-איראני באזור ולהמשיך להילחם נגד הפרוקסי של איראן בתימן, החות'ים, עליו להקדיש את משאביו כדי למצב את סעודיה כמעצמה אטרקטיבית באזור (כפי שעשו האמירויות לפניו) - עבור ארה"ב, סין והודו. בן סלמאן עושה זאת כדי להגשים את חזונו להפוך את הכלכלה הסעודית למובילה עולמית בתחומים רבים מעבר לייצוא נפט: ראשית הוא יזם הסכם להשבת היחסים הרשמיים בין סעודיה ואיראן בתיווך סיני, שהשתלב במגמת ההפשרה בין כלל השחקנים באזור (בין טורקיה, קטאר וסוריה לכל היתר) והניע גל של "סולחה אזורית" בין איראן והמחנה הסוני. 

    איראן וסעודיה הודיעו על חידוש היחסים (צילום: רויטרס)
    עוד שלב בתוכנית של בן סלמאן: חידוש היחסים עם איראן לפני חצי שנה | צילום: רויטרס

    מגמה זו איננה יציבה וניצבת מול אתגרים חוזרים, מכיוון שבעיות הליבה של מדינות האזור נותרו בעינן: המו"מ בתימן מדשדש ותקיפות החות'ים נמשכות באופן ספורדי, המשבר הפנימי בלבנון מחמיר ובסוריה התעוררו מחדש מחאות נגד משטר אסד. עם זאת, המהלך צמצם את המתיחות והאלימות בין איראן וסעודיה - וגרם לכך שממשל ביידן האיץ את החיזור אחר הממלכה בעקבות התקרבותה לסין, ואף שוקל הסכם איתה שיכלול ברית הגנה ותוכנית גרעין אזרחית על אדמת סעודיה. בנוסף, סעודיה פועלת לחזק את עוצמתה הטכנולוגית עם השקעות של מאות מיליוני דולרים ברכישת שבבים, פיתוח ההיי-טק הסעודי המקומי, פיתוח של מודל שפה גדול (LLM) והקמת מחשב-על. השקעה בטכנולוגיית מחשוב מתקדמת נועדה להבטיח עצמאות טכנולוגית ואטרקטיביות אסטרטגית, ולצמצם את תלותה הטכנולוגית במדינות מערביות ובסין. 

    הנשיא ביידן ויורש העצר הסעודי בן סלמאן ב-G20 (צילום: רויטרס)
    הסדר העולמי משתנה לנגד עינינו. ביידן, בן סלמאן ומודי, החודש | צילום: רויטרס
  2. איראן מרגישה "על הסוס": איראן, שעד לפני שנה הייתה במצוקה אסטרטגית, השכילה למנף את היריבות בין המעצמות לטובתה. היא מעמיקה את השת"פ הביטחוני עם רוסיה באופן שמטריד מאוד את ישראל, ואת השת"פ הכלכלי עם סין באופן שפגע במאמצי המערב להגביר את הלחץ הכלכלי עליה - וצפוי להעיב גם על ניסיונות דומים בעתיד. תוכנית הגרעין האיראנית מתקדמת מאי פעם וממשיכה להתקדם באופן זהיר תוך התבססות בסף הגרעיני, מבלי שהעולם או ישראל גובות ממנה מחיר על כך.

    איראן מנצלת את התמיכה הסינית והרוסית כדי לאתגר את הפיקוח על תוכנית הגרעין שלה ולאחרונה גירשה בבוטות שליש מהפקחים המנוסים ביותר של סבא"א משטחה - שוב ללא תגובה בין-לאומית ראויה. להיפך, איראן ניצלה השאיפה האמריקאית למקד משאביה ביריבות עם סין ורוסיה כדי לצמצם דרמטית את המתיחות מולה, באמצעות הבנות לא רשמיות הכוללות האטת ההתקדמות בגרעין ושחרור מיליארדי דולרים לטהראן. 

    בנוסף, הכלכלה האיראנית מתאוששת ומכירת הנפט מטפסת למספרים הדומים לימים שלפני פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ובמחיר של כ-100 דולר לחבית. איראן מעודדת גם ממעמדה האזורי המשתפר בעקבות הדטאנט עם סעודיה, מהמשבר הפומבי בין ישראל וארה"ב ומכך שהמחאה באיראן נבלמה ואיבדה את המומנטום. על רקע מגמה זו, טהראן מנסה לעודד פעילות מצד שלוחיה כנגד ישראל באופן רב-זירתי: בגבול הצפון, ברצועת עזה ואף ביהודה ושומרון. 

    נשיא איראן ראיסי בעצרת האו"ם (צילום: reuters)
    איראן השכילה למנף את היריבות בין המעצמות לטובתה. ראיסי בעצרת האו"ם | צילום: reuters
  3. גם הפלסטינים משנים גישה, בינתיים: לאחר למעלה משנה של גל טרור מתמשך, שחיקה בתיאום הביטחוני בין ישראל למנגנוני הביטחון הפלסטיניים ובעיית משילות שהתעצמה בחלקים של הגדה המערבית, הנהגת הרשות שינתה את גישתה - והחלה לפעול במרחבים שבהם התקשתה למשול. היא עושה זאת בין היתר כדי להגביר את הרלוונטיות של הרשות בעיני סעודיה וארה"ב, בבואן לגבש הסכם ביניהן שעשוי לכלול את ישראל ולדרוש ממנה צעדים בזירה הפלסטינית. בניגוד להתנגדותה ל"הסכמי אברהם", הנהגת הרשות מראה נכונות לקחת חלק במגה-עסקה אמריקנית וסעודית, כדי ללחוץ על ישראל שתיטיב עם הפלסטינים, ואולי אף לנצל את ההזדמנות כדי לחזק את כוחה לקראת מאבקי הירושה הצפויים "ביום שאחרי אבו מאזן".

עם זאת, הרשות נתקלת באתגרים משמעותיים - ביניהם סלידת הציבור מההנהגה, חולשה כלכלית וציבורית ואתגור גובר מצד חמאס וארגוני הטרור הפעילים במרחבים אלו, וכן מצד שרים בישראל הפועלים "לחמם" את הגזרה ביו"ש ובבתי הכלא. נותר לחכות ולראות אם יהיה ניתן לשמר יציבות ביו"ש מבלי להידרדר להסלמה מול ישראל במציאות של איום ביטחוני גובר, והאם הפלסטינים יחליטו לחרוג ממנהגם לפי אמרת אבא אבן ש"הם לא מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנות" - או לשוב לסורם, כפי שקרה בהתבטאות האנטישמית האחרונה של אבו מאזן. 

 

לצד שלושת השחקנים הללו ניתן גם לציין את איחוד האמירויות וטורקיה כמרוויחות מהתמורות העולמיות. האמירותים הצליחו להעמיק את הקשרים הכלכליים והאסטרטגיים עם סין, עד כה מבלי לפגוע משמעותית ביחסים עם ארה"ב. נותר לבחון כיצד המו"מ האמריקני-סעודי על מגה-עסקה ישפיע על יחסי וושינגטון עם אבו דאבי, נוכח המתח בין איחוד האמירויות לסעודיה. גם ארדואן ניצל את מעמדו בנאט"ו כדי לחמם את היחסים עם ממשל ביידן וכדי לקדם מכירת נשק התקפי אמריקני - F16 - לטורקיה בתמורה לאישור הצטרפותן של שוודיה ופינלנד לארגון. לאחרונה דווח כי הטורקים בוחנים פרויקט תחבורה במימון סיני, שיחבר את עיראק לאירופה דרך טורקיה. פרויקט זה יאתגר כלכלית את הפרויקט שעליו הכריז ביידן במפגש ה-G20 - מערכת רכבות שיחברו את הודו למפרץ ומשם לאירופה, דרך ישראל. בנוסף דווח על כוונה טורקית להרחיב את תוכנית הגרעין האזרחית באמצעות שת"פ מול חברה סינית - מהלך שאם יתממש יחזק את התלות האסטרטגית הטורקית בסין, לצד חברותה בנאט"ו.

 

ברוח נאום ראש הממשלה באו"ם – שלוש ברכות ושלוש קללות

מינואר 2023 ישראל עסוקה במשבר הפנימי שיצרה ממשלת נתניהו השישית, ולא עוסקת בהתאמת המדיניות למציאות העולמית המשתנה - ואפילו לא ליעדים שאותם קבע ראש הממשלה. מאז הצגת נאומו בכנסת ועד נאומו באו"ם, הזמן והאנרגיות הפוליטיות והאסטרטגיות הופנו לזירת הפנים. את נאומו באו"ם סיים ראש הממשלה בצורך לבחור בברכה (נורמליזציה עם סעודיה) ולא בקללה (הפעלתנות האיראנית באזור ובגרעין). ברוח זו, אנו מצביעים על הצורך של ממשלת ישראל לבחור בשלוש ברכות הנובעות מהשינויים העולמיים והאזוריים, על פני שלוש הקללות הטמונות בתמורות אלו.

  1. הנורמליזציה – ברכה או קללה? מחד, השיח על הסכם אמריקני-סעודי שיכלול נורמליזציה עם ישראל מגובה בפעלתנות מצד מנהיגי המדינות, ובראשם הנשיא ביידן. מתווה טוב לעסקה כזו יאפשר לישראל לחזק את מעמדה האזורי, ואת יכולותיה הביטחוניות, הכלכליות והמדיניות. עסקת נורמליזציה טובה גם תוכל ליצור מציאות שבה היחסים בין ישראל לבין מדינות ערב, העולם המוסלמי, הודו וגם אירופה יתחזקו, בין היתר במסגרת יישום פרויקט הקישוריות האזורי שעליו הכריז ביידן. 

    מאידך, קיים החשש שבשביל להשיג הישג אישי, נתניהו יוותר על האינטרס הישראלי בעסקה ויסכים לעסקה רעה – בדגש על מתן לגיטימציה לתוכנית גרעין סעודית שתכלול יכולת העשרה עצמית (הנחוצה בעיקר לשם ייצור פצצה) ושחיקה דרמטית ביתרון הצבאי האיכותי של ישראל מול סעודיה, נוכח הנשק האמריקני המתקדם שצפויה לקבל הממלכה. בנוסף, היחסים הכלכליים עם מדינות הסכמי אברהם הואטו ונשארים ברובם מצומצמים. ב"סל המדיני" מתקיים כמעט קיפאון עם ישראל, בעיקר לאור מדיניות הממשלה בירושלים ובזירה הפלסטינית. כאשר ברקע המאמץ המפרצי לחזק את היחסים עם סין ולצמצם את המתיחות עם איראן, עסקה לא טובה עם סעודיה או היעדר עסקה עשויים לשנות את הווקטור החיובי שמאמצי הנורמליזציה קידמו ביחס לאינטרס הישראלי בעת חתימת הסכמי אברהם ב-2020.
  2. העמקת השותפות עם ארה"ב או ערעור יסודותיה? מחד, השבת הקשב של ארה"ב לאזור מהווה הזדמנות לישראל להעצים את נכסיותה עבור האינטרס האמריקני, על ידי הובלת מחנה פרו-אמריקני ואנטי-איראני. מהלך כזה יאפשר לארה"ב לקדם את האינטרסים שלה באזור בתיאום עם ישראל, ובמיקוד משאביה ליריבות מול סין בזירות אחרות. הנשיא ביידן מחויב לביטחון ישראל ולמרות המשבר עם ממשלת ישראל, הוא הסכים לאשר את הכנסת ישראל לתוכנית פטור מוויזה - מכיוון שהוא רואה בכך פרויקט בין העמים ולא בין ההנהגות. מפגש המנהיגים בשלהי עצרת האו"ם בניו-יורק מהווה התחלה לשינוי חיובי מבורך ביחסים בין ירושלים לוושינגטון, אולם הדרך לכך עוד ארוכה ונדרש תיקון עומק ביחסים בין המנהיגים והממשלות. 

    מאידך, תהליך השחיקה של הערכים המשותפים בין המדינות צפוי להיות מואץ כתוצאה מקידום המהפכה המשפטית של ממשלת ישראל הנוכחית ומדיניותה בזירה הפלסטינית - מהלכים שמקרינים גם על יחסי ישראל עם יהדות ארה"ב. האינטרס הישראלי והאמריקני נפגעים גם כן, ככל שישראל גורמת לוושינגטון להשקיע משאבים בעימותים והסלמות (למשל בזירה הפלסטינית או הלבנונית) שמסיטים אותה מהתחרות הבין-מעצמתית.
    גם בטווח הקצר הפגיעה ביחסים כבר מתבטאת בפגיעה ביכולת לקדם באופן מתואם את האינטרסים שראש הממשלה נתניהו קבע כחשובים ביותר לישראל בתחום הביטחון, ובראשם למנוע מאיראן נשק גרעיני (ובהמשך תבחן גם יכולתו של נתניהו להשפיע על תכולת המגה-עסקה עם סעודיה). בנוסף, הערעור כבר מתבטא בקריאת תיגר גוברת על הסיוע האמריקני החשוב לישראל - הסיוע הביטחוני בסך 3.8 מיליארד דולר וההגנה על ישראל במועצת הביטחון ומול בית הדין הפלילי בהאג. בטווח הבינוני, ערעור היחסים יאיץ את השסע המתרחב בין ישראל לציבור הדמוקרטי והיהודי בארה"ב - וייקח זמן רב לתקן זאת. 
    מתקן גרעין איראני (צילום: AP)
    הפגיעה ביחסים מקשה על מניעת פיתוח הנשק הגרעיני באיראן | צילום: AP
  3. פיתוח העוצמה הישראלית הטכנולוגית מול המשך החרבתה: בנאומו באו"ם, הדגיש רה"מ את חזונו שישראל תרתום את יכולותיה הטכנולוגיות וההון האנושי בה כדי להפוך למעצמה טכנולוגית עולמית בתחום הבינה המלאכותית. מדובר בחזון בעל חשיבות אסטרטגית עליונה, לצד עצירת איראן והשגת נורמליזציה עם סעודיה. היריבות בזירה הטכנולוגית מספקת לישראל אפשרות להכפיל עוצמתה הלאומית, לרבות זו הביטחונית, המדינית והכלכלית בעתיד.
    ברם תחת הממשלה הנוכחית, הכלכלה הישראלית נפגעה וכך גם תעשיית ההיי-טק שעליה נשען חזון ראש הממשלה. ניתן לראות את הפגיעה כיום בירידה של כ-60% בסך ההשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון של 2023, ביחס לרבעון הקודם, עם סגירתם של ארבעה מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות בחצי השנה האחרונה ועם עלייה של יותר מ-50% במספר הסטרטאפים הישראלים החדשים הנרשמים בחו"ל. 
    הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: אדם שולדמן, פלאש 90)
    הכלכלה הישראלית נפגעה וכך גם תעשיית ההיי-טק | צילום: אדם שולדמן, פלאש 90

 

ניתוח המצב מציג הזדמנויות לישראל, בעיקר מול ארה"ב, סעודיה והודו. כשברקע מתקיימת פעלתנות אזורית כמענה לשינויים בזירה הבין-לאומית, בצד הישראלי יש סטגנציה והזנחת תשתית ביטחונה האסטרטגי של המדינה - והשורה התחתונה היא פגיעה ביחסיה עם ארה"ב והחלשת עוצמתה הטכנולוגית והכלכלית. כל זאת מצטרפים למדיניות הממשלה, שמאיצה את מאמצי שיסוע העם וקריעתו - ומערערת את המכנה המשותף של החברה הישראלית. השלכות מהלך זה הן פגיעה ממשית בצה"ל, בביטחון ישראל, בכלכלה הישראלית, בחוסנה הלאומי, ביחסי ישראל עם העם היהודי בתפוצות והעמקת הפגיעה במעמדה של ישראל - מול אויביה ושותפותיה באזור כאחד.

בשבוע הקרוב נחגוג את שמחת תורה, המציינת את תחילתו של מחזור חדש בקריאת התורה. ברוח זו אנו מצביעים על הצורך לקרוא מחדש את המציאות, ולהציב בראש סדר העדיפויות של הממשלה את העשייה הנכונה לקידום מעמדה האסטרטגי של ישראל. אמרנו בעבר שישראל זקוקה ל"אסטרטגיית-על", וניתן לסדר את "הקוביה ההונגרית" של האינטרסים החיוניים שלה רק אם מפסיקים את המהפכה המשפטית ואת הסיפוח. על ישראל לשנות את מדיניותה מיד, באופן רחב היקף ואפקטיבי - זאת במטרה למנף את "שלוש הברכות" שהוצגו כדי להציבה בעמדת זינוק במרחב האזורי והבין-לאומי המתעצב מול עיננו:

  1. חתירה מיידית לתיקון היחסים עם ארה"ב, כעדיפות ראשונה במדיניות עדכנית של הממשלה: יחסים תקינים בין המנהיגים ובין הממשלות הם תנאי מחייב כדי להשיג את שלושת היעדים שראש הממשלה הציב בנאומו באו"ם - למנוע מאיראן נשק גרעיני, לקדם נורמליזציה בין סעודיה וישראל, ולהפוך את ישראל למעצמת בינה מלאכותית בעולם. במסגרת "הדף החדש" ביחסים בין הממשלות יש לקדם הסכמה על הבנות מקבילות בין ישראל לארה"ב מול איראן (במקביל להבנות בין ארה"ב ואיראן), אשר יבטיחו תיאום אסטרטגי ואופרטיבי במטרה למנוע מאיראן נשק גרעיני, תוך שמירה על חופש הפעולה הישראלי. 

    נוסף על כך, יש לפעול להקמת מסגרת שותפות טכנולוגית רשמית בין המדינות, שתכלול נגישות ישראלית לתשתית הטכנולוגית המתקדמת בארה"ב והשקעה הדדית רחבת היקף בשת"פ טכנולוגי ביטחוני (כולל בטכנולוגיות החסומות היום בפני ישראל), בטכנולוגיות דו-שימושיות ובטכנולוגיות אזרחיות אסטרטגיות, לצד שדרוג מעמדה של ישראל כשותפה ביטחונית בדומה לזה של בריטניה (ושדרוג האמל"ח האמריקאי המתקדם שניתן למכור לישראל, בהתאם). תנאי הכרחי לכך הוא אמון ואיתנות בסיס הערכים הדמוקרטי המשותף.
  2. מינוף נורמליזציה עם סעודיה לשיפור מעמדה האסטרטגי של ישראל: קידום עסקה עם ארה"ב וסעודיה באופן שימנפה לחיזוק היחסים האסטרטגיים עם הודו וללא ויתור על האינטרסים הישראלים. בלב העסקה נורמליזציה עם ישראל, שתבטיח כי סעודיה וישראל יוכלו להוביל מחנה פרו-אמריקני באזור באופן שיחזק את המחויבות של וושינגטון לשותפותיה. על עסקה כזו גם להבטיח את האינטרס הישראלי להימנע מזחילה או גלישה למציאות של "מדינה אחת", לשפר את יכולתה של הרשות הפלסטינית "ביום שלאחר אבו מאזן" - ולמנוע מחמאס ומאיראן להרחיב את השפעתן בגדה.
    חשוב שישראל תנצל את השפעתה על העסקה כדי לשמור שיתרונה הצבאי האיכותי באזור לא יפגע, שסעודיה לא תזכה לתוכנית גרעין אזרחית הכוללת יכולת העשרה שתאפשר לה לפרוץ לגרעין צבאי מבלי שניתן יהיה לעצור אותה, ושישראל תוכל למקסם את "הפירות" מפיתוח פרויקט הקישוריות האזורי שעליו הכריז הנשיא ביידן, אם ימומש. קידום נורמליזציה בין סעודיה לישראל יוכל לאפשר קואליציה ביטחונית אזורית, על בסיס חברותן בפיקוד המרכז האמריקני (סנטקום) וברוח ההסכם הביטחוני שנחתם לאחרונה בין ארה"ב לבחרין, המזכיר יעד זה באופן מפורש. 
    הכוח הימי (צילום: USNavy, Twitter)
    ספינת הצי החמישי של ארה"ב באימון עם בחרין, 2021 | צילום: USNavy, Twitter
  3. השקת תוכנית לאומית בטכנולוגיות פורצות דרך בהיקף חסר תקדים, שתכליתה העצמת כוחה הטכנולוגי של ישראל בתחומים אסטרטגיים קריטיים או בתחומים שבהם היא עדיין מחזיקה ביתרון יחסי, כגון בינה מלאכותית, חישוב קוואנטי וביו-טק. מומלץ גם לבחון אפשרות לחזק את הנכסיות הישראלית בתעשיית השבבים, במקביל למיצוב ישראל כשותפה טכנולוגית מובילה במאבק במשבר האקלים. תוכנית זו נדרשת להיות מוכוונת לשני יעדים: להקים בישראל תשתית טכנולוגית תומכת מתאימה לתחומים שנבחרו; ולהרחיב את הנגישות הישראלית לתשתית טכנולוגית מתקדמת, שהכרחית לפיתוח ידע ומיומנויות טכנולוגיות באמצעות שותפות עם מדינות מפתח: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, הודו, איחוד האמירויות ועוד. על התוכנית גם לייצר מסגרות שיח ושותפות בין כלל המגזרים - המגזר הפרטי, הציבורי והאקדמיה - ולעודד שת"פ עם מדינות המפתח באמצעות מימון ממשלתי בהיקף הרבה יותר גדול מהיום.
  4. צעד משלים חיוני – זניחה מוחלטת של המהפכה המשפטית. אין שום דרך לעקוף או לנטרל את הפגיעה שצעדי החקיקה של הממשלה גורמים לביטחונה הלאומי של ישראל. גם אם יש מחלוקות בציבור על תוכן החקיקה הנחוצה, יש הסכמה רחבה על השפעתה ההרסנית על ביטחון ישראל ויכולתה להשקיע משאבים בשדרוג היכולות הישראליות בתחומים אחרים וביחסיה עם ארה"ב ושותפותיה בעולם. 
    מחאה נגד התוכנית המשפטית, תל אביב (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
    מחאה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, החודש | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
  5.  צעד משלים נוסף שיחזק את הנכסיות הישראלית מול התמורות הבין-לאומיות – גיבוש אסטרטגיה ישראלית למרחב האינדו-פאסיפי, הנמצא במוקד העניין העולמי. אסטרטגיה שכזו תקבע כיעד לאומי לקדם שותפויות עם מדינות מפתח במרחב – יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה, וייטנאם ובהמשך גם אינדונזיה – ותגזור את המדיניות מול סין מקידום השותפות הישראלית עם ארה"ב. יש להשיק את האסטרטגיה בביקור ראש הממשלה במדינות אלו בחצי השנה הקרובה. יעד מרכזי באסטרטגיה זו צריך להיות הגדרת הודו כמדינת יעד אסטרטגית ומיקוד מאמצים לשדרוג היחסים עימה בכל הממדים: בביטחון, בטכנולוגיה ובכלכלה. במסגרת זו, יש לחתור לביקור ראש הממשלה בניו דלהי ואף לבחון אפשרות לקיים מפגש ממשלות (G2G) כדי לאותת על שינוי הגישה הישראלית ויישור מדיניות מצד כל המשרדים הרלוונטיים בישראל. בנוסף, יש לכנס את פורום I2U2 (הודו, ישראל, ארה"ב והאמירויות) ולצקת לו תוכן אסטרטגי עם תוכנית עבודה מסודרת, תוען שיתמוך בפרויקט האזורי ויעסוק בשיתוף פעולה אסטרטגי ובהידוק היחסים הביטחוניים. ישנה הבנה בחלק מהמשרדים הרלוונטיים בישראל כי יש צורך לעלות את הודו בסדר העדיפויות, אך היא טרם הבשילה לכדי מדיניות מסודרת.

את נאומו באו"ם פתח וחתם ראש הממשלה בצורך לעשות את הבחירה בין הברכה לקללה. אנו חותמים ניתוח זה בהמלצה לנתניהו לדבוק בהמלצתו הוא - ולבחור בברכות המונחות בפני מדינת ישראל מול ארה"ב, סעודיה והודו. רק כך יהיה ניתן לבצר את עוצמתה של מדינת ישראל ולהשיג את היעדים האסטרטגיים שראש הממשלה הגדיר על במת הכנסת בהצגת ממשלתו ומעל במת האו"ם בשבוע שעבר.

>> נכתב על-ידי צוות מיינד ישראל (MIND Israel ) - צוות ייעוץ אסטרטגי שיוסד בידי האלוף במיל' עמוס ידלין. הצוות מייעץ לגופים ביטחוניים ומדיניים בנושאי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ומקיים רשת השפעה בין-לאומית.

עמוס ידלין
עמוס ידלין