עונת החגים שבאה עלינו לטובה היא לא רק רצף בלתי נגמר של מפגשים משפחתיים אלא גם הזדמנות לצאת ולבלות – וזה בדיוק הזמן שבו ההורים לילדים צעירים נזקקים יותר מכל דבר אחר לשירותי שמרטפּות. מערכת היחסים בין הורים לבייביסיטר שלהם תמיד הייתה מעניינת. להכניס מישהי זרה הביתה כדי שתשמור על הילדים שלכם, ומהצד השני – להיכנס לבית לא מוכר ולדינמיקה המשפחתית הרגישה – זה מתכון לסיטואציות לא רגילות, ובמקרה הטוב מצחיקות, כאלה שייזכרו גם כשהילדים כבר יגדלו. הבאנו לכם כמה סיפורים כאלה שאי אפשר לשכוח: השמרטפּית שנרדמה ולא שמעה גם את מכבי האש שהגיעו לפרוץ לדירה, הבייביסיטר שלא מחליפה טיטול – וזו שתפסה את הבעל בוגד.
הזמנתם כרטיסים להופעה גדולה או תכננתם יציאה חד-פעמית בלי הילדים מהבית, הייתם אחראיים והזמנתם בייביסיטר שבוע מראש. ביום החגיגי התארגנתם, סידרתם, השכבתם את הילדים לישון, לבשתם את מיטב המחלפות וסוף-סוף הרגשתם מוכנים ליציאה – אלא שאז גיליתם שלא רק את התינוק צריך להכין לקראת בואו של זר שישמור עליו – אלא גם אתכם. כך היה במקרה של רננה. אילו הייתה מתאמת ציפיות עם השמרטפית שלה, אולי היה נחסך ממנה כאב ראש לא קטן בזמן הבילוי שלה עם בעלה.
יום אחד מצאה עצמה רננה עם בייביסיטר חדשה. אחרי שהסבירה לה על הילדים ועל הבית, הרגישה האם הצעירה בנוח ויצאה לבילוי. חצי שעה עברה והשמרטפית שלחה לה הודעה ראשונה: "עכשיו התינוקת התעוררה". אחרי כמה דקות התקבלה הודעה נוספת: "התינוקת נרדמה". "לא הבנתי למה כל הערב היא מעדכנת אותי בכל סיטואציה שגרתית. עניתי לה 'תודה' והמשכתי בערב שלי. העיקר שהילדים בסדר", צוחקת רננה כשהיא נזכרת.
"אחרי כמה דקות שוב היא שלחה לי הודעות, 'אכלה', 'נרדמה', לא הבנתי מה היא רוצה". כשחזרו רננה ובעלה לביתם וחישבו יחד עם הבייביסיטר כמה לשלם לה, התגלתה לרננה סיבת העדכונים השוטפים. "מתברר שהשמרטפית בת ה-13 גובה תעריפים שונים לפי מצב הערוּת. על מצב ערות היא גובה תעריף גבוה יותר, ואלה סכומים שלא הבאתי בחשבון", מספרת רננה. "הייתי בשוק כשהבנתי שהיא עדכנה אותנו בכל שנייה כדי שנחשב בסוף הערב כמה צריך לשלם לה", מוסיפה האם וצוחקת. "אנחנו מיישוב קטן בגולן והתעריפים שגובים כאן די דומים, אז לא טרחנו לברר לפני כן כמה היא לוקחת. אני ובעלי החלפנו מבטים שאומרים שאצלנו היא כבר לא תשמור יותר, ושילמנו לה כמה שרצתה".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"לא שמתי לב שנרדמתי בכלל"
לעתים קרובות ההורים נזקקים לשירותי שמרטפות בשעות הערב המאוחרות והלילה, והם מרשים לעצמם לצאת לבלות רק בזמן שהילדים ישנים. אך מה קורה אם בזמן שהשמרטפית אמורה להשגיח על הילדים, העייפות משתלטת עליה והספה נראית לה מזמינה ומלטפת מתמיד?
אומנם טליה כבר נשואה היום והיא אם לילדים קטנים בעצמה, אבל היא את היום ששמרה על שלושה ילדים קטנים כנערה זוכרת היטב. "הילדים ישנו כשהגעתי לשמור עליהם, וההורים יצאו לאירוע. כיביתי את האורות כדי שלא יתעוררו והתיישבתי מול הטלוויזיה. לא שמתי לב שנרדמתי בכלל", היא משחזרת. "אחרי שעה התעוררתי בבהלה ושמעתי דפיקות חזקות על דלת הבית. ההורים לא הפסיקו להתקשר לטלפון שלי, ואני ישנתי עמוק כל כך, שלא שמעתי", היא צוחקת ומוסיפה: "במשך שעה הם חיכו בחוץ ודפקו על הדלת כדי שאפתח. עד היום אני לא מצליחה לשחזר שינה כזו טובה".
משלא פתחה להם את הדלת, הצליח אבי המשפחה להיכנס דרך אחד מחלונות הבית ופתח לאשתו את הדלת. "רק אז הם הצליחו להעיר אותי, בושות של החיים", אומרת טליה. "מאז לא חזרתי אליהם".
במקרה של הבת של רויטל, ההיסטריה הייתה גדולה אפילו יותר. כשמלאו לנערה 14 שנה היא הוזמנה לעבוד כבייביסיטר לילה. "קצת אחרי חצות התקשרה אליי האימא של התינוק בהיסטריה וסיפרה לי שהיא עומדת מחוץ לבית, הדלת של הבית נעולה מבפנים, היא דופקת, מצלצלת, בועטת בדלת – ומהעבר השני קול דממה דקה. אין קול ואין עונה – והדלת לא זזה". האם סיפרה לרויטל כי ניסתה להשיג את בתה בטלפון כדי לוודא שהכול בסדר, והנערה לא ענתה. משלא קיבלה מענה חזרה האם הביתה וגילתה שהבית נעול. היא דפקה על הדלת שוב ושוב, אבל איש לא ענה.
"במשך שעה ניסתה האם להעיר את הבת שלי ודפקה על הדלת, ואז היא הזעיקה כוחות תגבור", נזכרת רויטל. "כל הבניין היה על הרגליים. השכנים התעוררו, כולם היו בחדר המדרגות, מכבי האש והמשטרה כבר היו בדרך והאימא עמדה שם בוכה. נסעתי לשם באמצע הלילה, חוששת ממה שהיה עלול לקרות. ואז מי פתח לנו את הדלת? הפעוטה. הקטנטונת התעוררה מכל הרעש והמהומה, ירדה מהמיטה, ניגשה לדלת ופתחה אותה. והבת שלי ישנה עמוק בסלון".
"כשהיא התעוררה, הבת שלי הביטה בכולם בעיני עגל, לא הבינה בכלל איפה היא ומה קורה סביבה. היא ישנה חזק מאוד", צוחקת רויטל ומוסיפה: "ההורים כמובן לא הזמינו אותה שוב לשמור על הילדה שלהם, והיום היא כבר חיילת. עד היום אנחנו צוחקים עליה על זה".
גם אתי נזכרת בסיפור דומה. זה קרה לפני 40 שנה, ובמזל לא נגמר באסון. אחותה הזמינה בייביסיטר שתשמור על התאומים שלה בני ה-3. השמרטפית כנראה נרדמה במהלך הערב, והתאומים התעוררו והחלו לעשות שטויות בבית, מבלי שהבייביסיטר תשים לב. "כשאחותי חזרה הביתה היא ראתה את התאומים שוכבים על הרצפה ולידם בקבוקי אלכוהול קטנים, שככל הנראה הם הוציאו מהארון".
אחותה של אתי, שהייתה בהלם, העירה את הבייביסיטר ושלחה אותה אחר כבוד לביתה. "היא העירה את הילדים כדי לראות אם הכול בסדר, והם היו ממש מסטולים והלכו בזיגזג", נזכרת אתי וצוחקת. "במזל לא קרה להם כלום, והם חזרו לישון שנת ישרים".
"כל הבית הריח כמו קיא"
כמובן יש גם מקרים שבהם ההורים משאירים ילדים ולא מעדכנים במצבם. רקפת מתוודה שהשאירה בבית ילדים חולים בלי להגיד לשמרטפית שלה שזה המצב. זה קרה לה עם בייביסיטר חדשה שבאה בפעם הראשונה לשמור על הילדים. רקפת ציינה כי הם ישנים ורגועים ויצאה לחתונה בדרום. היא הספיקה להגיע לחתונה – ואז קיבלה את שיחת הטלפון הראשונה. "השמרטפית סיפרה לנו כמעט בבכי ששני הילדים התחילו להקיא ביחד. הם הקיאו עליה, הקיאו בכל הבית. הלכה האמינות", נזכרת רקפת. "כשחזרנו הביתה היא לבשה בגדים של בעלי וכל הבית הריח כמו קיא. היא לא חזרה אלינו יותר".
תום מספרת על מקרה שקרה לה כשהייתה נערה. "עשיתי בייביסיטר וההורים החליטו לתת לילדה שלהם לישון לפני שהגעתי, כדי שיהיה לילדה כוח לשחק איתי בלילה", היא נזכרת. "הייתי מופתעת, אבל הם אמרו שאין לה כל כך חברים וחשוב להם שאשחק איתה. אין בעיה, חשבתי לעצמי, אבל אז על הדרך הם אמרו שהם אפילו לא נתנו לה ריטלין היום, כדי שהיא תהיה מרוכזת במשחק איתי", מוסיפה תום. "בהתחלה לא הבנתי מה המשמעות של זה, אבל אחרי כמה דקות הבנתי שהלילה הזה הולך להיות ארוך", צוחקת תום. "הילדה הייתה באטרף, קפצה עליי בלי הפסקה כל הלילה, הוציאה את כל המשחקים שלה, צעקה, השתוללה. זה היה קשוח. דמיינתי את עצמי זרוקה על הספה, רואה טלוויזיה עד שהאימא תחזור, ממש לא חשבתי שאבלה שעתיים בלהיות ג'ימבורי".
קרן מספרת על הפעם ההיא ששמרה על ילדים קטנים והחליטה להאכיל את דגי הנוי הקטנים ששחו להם באקווריום בבית המשפחה. קרן פוררה להם ביסקוויטים ולא ידעה כי אינם מסוגלים לאכול את זה. "חשבתי לעצמי שהם מסכנים ובטח רעבים", היא נזכרת, "למוחרת כל הדגים צפו על פני המים ללא תנועה".
טלפון בתחילת ההופעה
כנראה שירה הייתה צריכה לשאול את הבייביסיטר שהזמינה לשמור על התינוק שלה שאלות מקדימות. היא ובעלה עברו זמן קצר לפני כן לדירה חדשה והיו זקוקים לשמרטפית חדשה, לכן הם קבעו יום ושעה עם נערה מהאזור. ביום המיועד הם יצאו לבלות ובמהלך הערב שלחו לה הודעה וביקשו להתעדכן ולברר אם הכול בסדר. הנערה השיבה בחיוב. "חזרנו הביתה שמחים ומרוצים", נזכרת שירה, "אני עליתי הביתה לשחרר אותה ובעלי נשאר ברכב כדי להקפיץ אותה הביתה. כשנכנסתי, כל הבית היה חשוך. שאלתי אותה אם הכול בסדר, היא הנהנה ואמרה לי שנראה לה שהקטן עשה קקי".
שירה לא הבינה מה בדיוק קרה, ובשיחה התברר לה שכל הערב הנערה לא החליפה לתינוק טיטול. "נכנסתי לחדר שלו והריח היה נורא. הילד עשה קקי והיה כולו מלא קקי". שירה שילמה לנערה וסגרה את הדלת. "אחרי כמה שניות שמעתי דפיקות בדלת וראיתי את הבייביסיטר מקיאה את חייה בפתח ביתי. אז הכול היה ברור. הנערה כנראה לא הבינה שחלק מדרישות התפקיד הן להיות לא רגישים לריחות ולקקי. מיותר לציין שהיא לא שמרה על התינוק שלי שוב".
רקפת מנדבת גם היא סיפור על החלפה בעייתית של טיטול. במקרה שלה, הבייביסיטר הודיעה לה כבר כשהן קבעו שהיא לא נוהגת לחתל, אז הסוף היה ידוע מראש – ובכל זאת נשאר סיפור לנכדים. חצי שנה קודם לכן הזמינה רקפת כרטיסים למופע גדול מלונדון שהגיע לארץ. "הכרטיסים עלו לי אלף שקל ולא היה מצב מבחינתי שאני לא הולכת למופע הזה", היא מספרת. "הזמנתי מראש שמרטפית – נערה בוגרת ואחראית שכבר שמרה בעבר על הילדים שלי".
"אלא שבדיוק בערב של ההופעה הנערה הודיעה לי שהיא תקועה בפקקים, זה היה שעה לפני שהיא הייתה אמורה להגיע". בלית ברירה שכרה רקפת את שירותיה של בת 15 שלא שמרה על הילדים שלה בעבר. כבר בשיחת הטלפון שלהן הצהירה בת ה-15 כי איננה מוכנה להחליף טיטולים אם יש בהם קקי. "חשבתי לעצמי שכבר מאוחר, ושהתינוק שלי בחיים לא עשה בערב. שכנעתי את עצמי שהוא כבר עשה מספיק קקי היום, ואין סיכוי שיעשה שוב. ומה כבר יכול לקרות?" נזכרה רקפת.
רקפת ובעלה נסעו להופעה, הגיעו באיחור – וברגע שהתחילה ההופעה קיבלו הודעה מהשמרטפית. התינוק עשה קקי. "זהו. חרב עולמי עליי, לא ידעתי מה לעשות, נלחצתי והתעצבנתי, הלכה לי הופעה. ואז... בעלי הציל אותנו", היא מתארת. "לא האמנתי שזה יקרה, אבל הוא התקשר לשכן שלנו מלמעלה וביקש ממנו שיירד להחליף לתינוק את הטיטול. איזו תושייה הייתה לו. השכן באמת החליף לו ואני סוף-סוף יכולתי לצפות במופע של שלוש שעות. מזל שיש שכנים".
הבייביסיטר שמתעדת בטיקטוק
עינב קגן, שחקנית בת 25, עובדת כשמרטפית למשפחות שונות. היא התחילה לתעד את החוויות והסיטואציות המצחיקות בזמן העבודה שלה בסרטוני טיקטוק, כמו איך לאכול את כל המתוקים בבית ולא להשאיר עקבות או איך נראית המבוכה של להגיע לבית חדש בפעם הראשונה, איך נראה הטיפול בילדים והכי חשוב: הדינמיקה מול ההורים.
@nanainav #בייביסיטר ♬ original sound – Nanainav
על תגובות ההורים מספרת קגן: "חלק קטן מההורים ראה את הסרטונים. אימא אחת צחקה ואחרת לא ממש התעניינה". כשאני שואלת אותה על חוויה מעניינת שקרתה לה, היא נזכרת במשפחה אחת שנהגה לעשות לה בייביסיטר קבוע. "טיפלתי שם באחד הילדים ובין אֵם המשפחה לסבתא היו המון ריבים", היא אומרת. באחת מהפעמים, כשהסבתא חזרה מחו"ל, היא החליטה לקנות לעינב מתנה יקרה. "היא קנתה לי נעליים ב-100 אירו וביקשה ממני שאסתיר את זה מהאימא", נזכרת עינב וצוחקת. "כל הזמן היא הייתה מחפשת אותי כדי לדבר על כלתה ומלכלכת עליה. וממש רצתה שאהיה בצד שלה. אז היא קנתה לי מתנה כדי לנקום בכלתה".
@nanainav זה תמיד עושה לי חרדה#בייביסיטר ♬ original sound – Nanainav
"במקרה אחר שמרתי על ילד של משפחה אחרת. כשיצאתי עם החברות שלי לבר ראיתי שם את הבעל יושב צמוד לאישה אחרת. הייתי בשוק והייתי עם חברות. סיפרתי להן את כל הסיפור, לא ידעתי מה לעשות. בסוף החלטתי שלא לספר לאישה ולא חזרתי לעבוד אצלם. זה היה לא נעים".