כשתת-ניצב בדימוס מורנו ברקי השכיר את דירתו בירושלים ללאה באבד, הוא לא העלה על דעתו איזה סיוט צפוי לו. זמן קצר אחרי חתימת החוזה, הפסיקה לכאורה באבד לשלם את מלוא שכר הדירה - תוך מתן תירוצים מסוגים שונים. במשך חודשים ארוכים היא התמידה לכאורה בסירובה לשלם את שכר הדירה וגררה את ההליך המשפטי כנגדה בעודה מתנחלת בדירה. בזמן הזה באבד איימה על ברקי ודרשה ממנו עשרות אלפי שקלים בתמורה ליציאתה מהדירה.
לאחר בדיקה, נדהם ברקי לגלות שהוא רחוק מלהיות הקורבן הראשון של באבד. בשיחות עם מגזין N12, קורבנותיה משרטטים תמונה של אישה שבאופן סדרתי שוכרת דירות, מסרבת לשלם עליהן, מהלכת אימים על המשכירים ועל שותפיה לדירה ומותירה אותם מצולקים ובהפסדים כספיים – בזמן שהיא עוברת לדירה הבאה. "אצלה זו דרך חיים – לשכור דירות ולא לשלם", אומר בצער ברקי.
ברקי מספר שכבר בעת חתימת חוזה השכירות מול באבד הוא הרגיש שמשהו מוזר, אבל הנורות האדומות שלו לא נדלקו. זמן קצר לאחר שנכנסה לדירה, באבד התלוננה על ליקויים שונים בנכס: היא סירבה לשלם את מלוא שכר הדירה בטענות שונות ולנוכח הליקויים עליהם התלוננה, וגירשה את אנשי המקצוע שברקי שלח לתקן חלק מהליקויים.
אחרי פחות מחודשיים של שכירות, הבין ברקי שעשה טעות מרה – והודיע לבאבד שהוא מוציא נגדה פינוי מהדירה. במסגרת תביעה למתן צו פינוי שהגיש ברקי לבית משפט השלום בירושלים, נעתר בית המשפט לבקשה והעניק לברקי את צו הפינוי, אך הסאגה לא נגמרה שם. באבד ביקשה דיון נוסף, וגררה את ההליך המשפטי במשך חודשים. "זה נמשך 5 חודשים הסיפור הזה. ובינתיים היא לא משלמת על הדירה", הוא משחזר.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
באבד הודתה: היו "בעיות דומות" בעוד דירות
באחד המיילים ששלחה באבד לעורך דינו של ברקי, היא דרשה ממנו 31 אלף שקל בתמורה ליציאה מהדירה והתחייבות שהוא יוותר על כל תביעה נגדה - ואף איימה שתתלונן לבית המשפט על הטרדה שביצע לטענתה ברקי נגדה. במסמך שהגישה לבית המשפט טענה באבד שברקי גנב ופושע, לדבריה - ובעל קשרים לראש הממשלה שאותם הוא מפעיל לצורך ההליך נגדה. היא אף האשימה את רשמת בית המשפט בכך שהיא רוצה "למרר את חייה", ואת משפחתה שלה בניסיונות להתנכל לה. בהתכתבויותיה עם ברקי ובטענותיה לבית המשפט, באבד אף הודתה שהיו לה "בעיות דומות" בדירות נוספות.
לבסוף, לאחר שהוצגו בפניו טענותיו של ברקי, החליט בית המשפט לטובתו: נגד באבד הוצא פסק דין לפינוי מושכר, ונפסק עליה תשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין. באבד אומנם טוענת שפינתה את הדירה, אך לטענת ברקי היא לא עזבה ואף השאירה את הדירה מרוהטת בחפציה. רק לאחרונה יצא לפועל צו בית המשפט והדירה פונתה.
להערכתו של ברקי, היא גרמה לו נזק כספי של 60-50 אלף שקלים: "זה היה תסכול נורא. היא גרה אצלנו חצי שנה, ושילמה פעם וחצי בלבד. תספר את זה לאדם מהשורה והוא לא יאמין. איפה פה הדין? הכול הולך כל כך לאט".
"הרגשנו במצוקה, הפעילה מניפולציות רגשיות"
במקרה של ורד גולדמן גרבר, באבד החליפה את אחת השוכרות הקיימות בדירה שבבעלות גרבר בשכונת רחביה בירושלים. היא מספרת שהבינה מהר מאוד את גודל הצרה שאליה נכנסה: "מהרגע שהיא נכנסה לדירה היא לא הפסיקה למרר את חייו של השותף שהיה שם. היא העלילה עליו דברים, הזמינה אליו משטרה, נכנסה אליו לחדר ואכלה לו מהאוכל. הוא פשוט לא יכל יותר ועזב את הדירה".
"היא איימה על בן הזוג שלי שהיא תפרסם עליו כל מיני דברים", טוענת גרבר. "היא פשוט החליטה שהיא לא משלמת אחרי חודשיים. פשוט לא יכולנו להוציא אותה מהדירה. היא נשארה הרבה מעבר לחוזה ומשכה את ההליכים המשפטיים. בסוף היא עזבה והשאירה הרבה נזק בדירה". בהליך המשפטי בין הצדדים שנדון בבית משפט השלום בירושלים, ולאחר שגרבר טענה בבית המשפט שבאבד הפרה חוזה, לא שילמה עבור הדירה ונשארה מעבר לזמן הקצוב - פסק בית המשפט על פינויה של באבד והטיל עליה את הוצאות ההליך בסך 7,000 שקלים.
גם ח', שביקשה להישאר בעילום שם, מתארת דפוס פעולה דומה. באבד שכרה מח' את דירתה לשלושה שבועות בזמן שח' שהתה מחוץ לארץ, אך במהרה הדברים הסתבכו. כבר בהתחלה מספרת ח' שבאבד לא העבירה את מלוא הסכום שסוכם ביניהן. לאחר מכן, דרשה באבד מח' להאריך את תקופת השכירות, וכשח' לא הסכימה, היא הגבירה את הלחץ. "הרגשנו שאנחנו במצוקה. היא הפעילה עלינו מניפולציות רגשיות ולא ידענו כבר למה להאמין", מספרת ח'.
באבד החלה לאיים על ח', והסכימה לפנות את הדירה במועד המוסכם רק אם יוחזר לה רוב הכסף ששילמה. ח', שפנתה בינתיים לעורך דין, הסכימה לעסקה והחזירה לבאבד את הכסף בתמורה לפינוי הדירה. "בשלב מסוים היינו כל כך נואשים שלא ידענו מה לעשות. כל הזמן היא ניסתה לסחוט עוד כסף. היא איימה שהיא תמכור את הרכוש שלנו ולא תצא מהדירה. בסוף היא באמת יצאה ביום האחרון של החוזה שחתמנו. הרגשנו נורא לאורך כל הזמן. לא הייתה לנו טיפת מושג אם אנחנו חוזרים ויש לנו בית. זה מאוד צילק אותנו. הרבה יותר קשה לנו לסמוך על אנשים עכשיו".
"הרגשתי שהרסתי לעצמי את החיים"
הסיפור של לאה ושל בעלי הדירות שהשכירו לה ונכוו שופך אור על היחסים המורכבים בתחום השכירות - שרק הולך ומתפתח. לפי דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שפורסם השבוע, ב-2021 וב-2022 התחלפו השוכרים ב-15% מהדירות בארץ - מה שיכול להעיד על כך שמעבר לתחלופה "טבעית" ישנם לא מעט מקרים שבהם ההסכם עולה על שרטון.
לפי הדוח, יש בישראל כ-803 אלף דירות בשכירות - שהן 28.1% מהדירות בארץ. מדובר בנתון קרוב לממוצע של מדינות האיחוד האירופי. בעשור האחרון קצב הגידול הממוצע השנתי במספר הדירות בשכירות עומד על 3.4% - כמעט כפול מהגידול הממוצע של כלל הדירות. בתל אביב כמעט חצי מהדירות (49.7%) מועמדות לשכירות, וגם בחריש ובגבעתיים יותר מ-40% מהדירות מושכרות.
עורכי הדין יוסף ושירי אורון, ממשרד עורכי דין אורון ושות' שמתמחה בתחום, ייצגו את אחד מקורבנותיה של באבד. הם מסבירים שכדי למנוע מקרים דומים, יש צורך לחוקק הגנות נוספות על זכויותיהם הקנייניות של משכירים.
"בכל 52 השנים שאני במקצוע לא ראיתי דבר כזה", משתף יוסף אורון, ושירי מוסיפה: "היא מנצלת את מצבה כדי לפגוע בזכויות של בעל הדירה - והמערכת הולכת שבי אחרי זה. אני הראשונה שמבינה את המצוקות של אנשים, אבל צריך להיות מאזן כדי שהאדם הכביכול חזק לא יידרס מתחת למערכת על לא עוול בכפו".
מוריה שחר מספרת שבאבד נכנסה לדירתה לשכירות קצרה, מיררה את חייה של השותפות וניסתה להאריך את תקופת השכירות. לטענת שחר, כשהיא דרשה את תשלום דמי השכירות, באבד איימה לחשוף מכתב אישי שכתבה שחר והיה מצוי בחדרה, שאותו שכרה באבד. באבד עזבה לכאורה את הדירה בלי לשלם, והותירה את שחר מתוסכלת: "אני צריכה את הכסף הזה. היא לא משלמת ונעלמת ואין מה לעשות עם זה". לצד זאת, שחר מדגישה שלתחושתה באבד "פועלת ממקום של מצוקה ולא מרוע".
גם אליה בלוך, קורבן נוסף של באבד, מספרת סיפור דומה מאוד. "זו הייתה תחושה נוראית. הרגשתי שבאמת הרסתי לעצמי ולעוד הרבה אנשים אחרים את החיים. ממש תחושה שאני עכשיו בתוך סיפור שאני לעולם לא אוכל לצאת ממנו", היא משתפת. בניסיון נואש לפתור את המצב, היא מספרת שתיאמה עם בעל הדירה, והוא הוציא את דבריה של באבד מהדירה והחליף את המנעול כשהיא לא הייתה נוכחת. "הם הוציאו את הדברים שלה והחליפו את המנעול. ככה הסיפור הזה הסתיים", מסכמת בלוך.
"סיוט שלא חוויתי כמותו"
גם יעל דושי, שנפגעה מבאבד, מדגישה שלתחושתה באבד לא פועלת מרוע אלא מבעיה אישיותית. דושי מספרת שהשכירה לבאבד את דירתה, ושגילתה על עברה המשפטי, ביקשה ממנה לפנות את הדירה. בעקבות הדרישה איימה באבד על דושי וכתבה לה ש"לא תהסס להשתמש בסכין" ושזכותה "לפתוח באש" אם דושי תתקרב לדירה. לטענת דושי, באבד לא שילמה על שכר הדירה, וסירבה להתחייב שתעזוב את הדירה. "זה באמת היה סיוט שלא חוויתי כמותו בחיים שלי. הוצאתי כסף על בן אדם שהוא פרזיט וחי על חשבוני. זה תסכול נוראי". בסופו של דבר עזבה באבד את הדירה במועד סיום החוזה, ועבור דושי "נגמר הסיוט".
במקרה של נ', היא גרה עם באבד בדירתה לאחר שהשותף שלה השכיר את הדירה לבאבד לזמן קצר. נ' מספרת שבאבד העלילה על בן זוגה שהטריד אותה ואיימה להתלונן למשטרה, ושחוותה ממנה אלימות מילולית שגרמה לה לארוז את חפציה ולעזוב את הדירה. לדבריה של נ', באבד סחטה את השותף שממנו שכרה את החדר ובתמורה ליציאתה מהדירה קיבלה בחזרה את כספה ו-2 לילות במלון.
תגובות
לאה באבד מסרה בתגובה: "איני מכירה את רוב האנשים המוצגים בכתבה ומדובר רק בשקרים. אתבע דיבה, זה לא יעבור בשתיקה".
משטרת ישראל מסרה בתגובה: "בתקופה האחרונה הוגשו במשטרה מספר תלונות הדדיות שעיקרן חשד לעבירות של הטרדה ואיומים. בהקשר זה עלה בשני מקרים גם נושא סכסוך על שכר דירה, ומבדיקת המשטרה התברר כי מתנהל בבית המשפט בימים אלו הליך אזרחי או נזיקי בנושא. בימים אלו מתנהלת במשטרה חקירה, ואנו נמשיך לבצע את כל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".