זו הייתה תקלה חריגה ראשונה מסוגה בעולם. בינואר בשנה שעברה, לפתע, בטיסת אימון מעל הים, מול חוף חיפה מתלקח מנוע מסוק העטלף. קורוזיה במתכת הביאה לסדק באחד מלהבי הטורבינה והאש פרצה.
שני הטייסים סא"ל ארז שחייני ורסן חן פוגל זכרם לברכה נאבקו במסוק שאיבד שליטה. בקור רוח ניסו להביאו לנחיתה אך הוא התרסק. היחיד ששרד היה סייר הימי שטס איתם, סרן רון בירמן.
שנה ו-4 חודשים עברו מאז וזו הצצה ראשונה לטייסת הכי מיוחדת של חיל האוויר – חיבור בין אוויר וים אבל גם לשיקום הארוך שהחל אז בין שברי המסוק שנסחפו אל החוף ונמשך גם היום.
"הצבע החדש, תיגע בו - הוא יותר חלק אז המלח לא נדבק, הוא לא תופס קורוזיה", אומר סמל בכיר פ', מכונאי מוטס בטייסת מגיני המערב, כשהוא מציג את מסוק העטלף עם הצבע החדש.
זה אחד הלקחים?
"כן. הבנו שזה הפתרון נגד קורוזיה. כשמטוס נמצא בים במשך שבוע-שבועיים, ואז חוזר עם ממצאי קורוזיה מאוד קשים בגוף".
סא"ל ר', מפקד טייסת מגיני המערב, מספר על מה שעבר עליו ברגעי האסון: "זה תופס אותי באוויר, עליתי על המסוק השני שטס באותו לילה. הבקר מנסה לקרוא בקשר ומפסיקים לשמוע אותו. נכנסים לתוך אירוע. כל חיל האוויר מוקפץ ומתחילים לתפעל כדי למצוא ניצולים כמה שיותר מהר. הההבנה נופלת ברגע שרון (בירמן) נמשה מהמים ואומר למחלצים שלו שהוא יודע שיש עוד שני אנשים שלכודים בפנים".
התרסקות מסוק העטלף מול חופי חיפה: סיקור N12
- "העטלף" שמשמש את צה"ל יותר מ-25 שנה: זה המסוק שהתרסק מול חיפה
- מאסף רמון ועד להתרסקות בקורס הטיס: האסונות בחיל האוויר
- הותר לפרסום: שני טייסי חיל האוויר נהרגו בהתרסקות מסוק ה"עטלף" מול חופי חיפה
- תחקיר אסון מסוק העטלף: "כשל ראשון מסוגו בעולם
שיקום ארוך
סאל ר' מספר על התהליך שהחל אחרי האסון: "מתחילים דרך, דרך שמתחילה בחודשי קרקוע שבהם יש צוות של מומחים שחוקר, ואחרי שלושה חודשים, בכפוף למסקנות, הוא נותן לנו אישור לחזור לטוס".
איך מובילים את האנשים בימים האלה, בשבועות האלה?
"האוכלוסייה של הטייסים זאת אוכלוסייה אחת, האוכלוסייה של הטכנאים זה מעגל שונה, משפחות המילואימניקים, המילואימניקים עצמם, הקשר עם חיל הים - לבנות את האמון מחדש, ובונים תוכנית. בכל מעגל משקיעים. מחזירים לשגרה. השגרה בסוף מנצחת הכול. זה מה שלמדנו פה".
"מתחילים דרך, דרך שמתחילה בחודשי קרקוע שבהם יש צוות של מומחים שחוקר, ואחרי שלושה חודשים, בכפוף למסקנות, הוא נותן לנו אישור לחזור לטוס"
סא"ל ר', מפקד טייסת מגיני המערב
סמל בכיר פ' מספר: "אנחנו טייסת קטנה, אנחנו למעשה משפחה. מכירים אחד את השני, את הנשים, את הילדים והבנתי שיש מטוס במים, שיש ניצול אחד. וזה מתחיל לרוץ בראש. מה אני עושה עכשיו? יש פה חיילים יש פה נגדים הבאנו את כולם לטייסת, אספנו את כולם עשינו שיחות להכניס לתמונה, בלי לצייר תמונה ורודה. ובמחשבות: איך יוצאים מזה? איך מרימים את האנשים? מה עושים מחר בבוקר?"
"אנחנו טייסת קטנה, אנחנו למעשה משפחה. מכירים אחד את השני, את הנשים, את הילדים, והבנתי שיש מטוס במים, שיש ניצול אחד. וזה מתחיל לרוץ בראש"
סמל בכיר פ', מכונאי מוטס בטייסת מגיני המערב
טייסת קטנה ומשפחתית
טייסת מגיני המערב היא טייסת מסוקי סיור ימי, שמיועדת לביצוע משימות סיוע לחיל הים ופועלת בשיתוף פעולה עם שייטת ספינות הטילים. זאת טייסת קטנה ומשפחתית ממש. הם העיניים והאוזניים של צוות הסטי"ל בלחימה ומסייעים גם באבטחת אסדות הגז.
סאל ר: "אתה יודע, אם יש משהו שמתעסקים בו בשנתיים האחרונות זה האירוע הזה של הגנת המים הכלכליים ואסדת כריש. ועכשו הוחלט להשבית אותה עד שיבינו מה הביא לתאונה הקטלנית, להחזיר את האמון בהם ובמסוק".
סמל בכיר פ': "רגשות אשם זה הדבר הראשון שהרגשנו עד שהבנו מה קרה – זה תהליך".
"היה לי מאוד חשוב לעלות לטיסה הראשונה של העטלף אחרי התאונה וכשעליתי לאוויר הרגשתי עצב ושמחה ביחד"
סמל בכיר פ' מכונאי מוטס בטייסת מגיני המערב
לטייסת מצטרפת מייד אחרי התאונה סגן א' - מכונאית מוטסת וקצינת תחזוקה, יחד עם סגן אלוף ר' מפקד הטייסת - זו משימת חיים לחזור לטוס לחזור להיות מבצעיים.
סא"ל ר': "להראות לאנשים שעוד שנה יהיה אחרת, שיש דרך שצריך להמשיך בה. ונכון שעכשיו מאוד-מאוד קשה, אבל אם נסתכל שנה-שנתיים קדימה אנחנו נחזור לאיפה שהיינו ואף יותר מזה".
סגן א', מכונאית מוטסת וקצינת תחזוקה: "לראות חיילי חובה, נגדים מהדרגים השונים יוצאים להפלגה מבצעית ולוקחים חלק מלא, עם הטייסים, עם הטכנאים, עם המכונאים המוטסים – זה הדהים אותי".
ואז הגיע הרגע שמבינים מה קרה ושאפשר לחזור ולנסות לטוס שוב.
סמל בכיר פ': "אני, היה לי מאוד חשוב לעלות לטיסה הראשונה של העטלף אחרי התאונה וכשעליתי לאוויר הרגשתי עצב ושמחה ביחד".
סא"ל ר': "הכול יותר קשה, יותר קשה לנגד באגף הטכני להגיד: 'זה שמיש, אתה יכול לצאת לטיסה'. יותר קשה לטייס להגיע לגבולות המעטפת. מרגש, זה חשוב, משמעותי - ומרגישים שחוזרים לשגרה".
סמל בכיר פ: "נחתתי, ראיתי את כל החבר'ה שלי מסתכלים וחזרנו. היה מאוד חשוב, זה הרים את הטייסת, היה נדרש".
חיל האוויר והים יחד
פעמיים ניסינו לצלם את הכתבה בשבועות האחרונים, פעמיים נדחו הצילומים בשל פעילות מבצעית. קורה גם שיש הפלגה של 90-80 יום, בלי טלפון, בלי משפחה. למרות שהעטלף הוא זקן, הוא כלי טוב שאפשר לסמוך עליו. "הוא זקן אבל אמין", מאשרת סגן א'.
בימים האלה הם מלאים בעבודה. מפליגים וטסים עם ספינות הטילים בימים רחוקים - התיכון, האדום, לפעמים שבועות ארוכים בים. חיל האוויר והים יחד, אנשי צוות אוויר ומכונאים על הסיפון. עד לפני כמה חודשים זה לא היה מובן מאליו, חלק ממה שאסור לפרסם - זה הם. במלחמה החשאית מול איראן ולא רק.
כשאני שואל את המפקדים לאיפה הכי רחוק הגעתם? הם אומרים לי "רחוק ואסור לך לספר". כמה זה מורכב או קשה הגישה הזו לספינה? אני שואל ועונים לי "אז בעטלף ובכלל בים זה מאוד מורכב במיוחד בלילה".
יש רק טייסת אחת כזאת, מסוקים בודדים ממש, מספרם אסור בפרסום. העטלף עוד רגע כבר בן 30. הוא טס, אבל כבר מתחילים להיערך להחלפתו. בעוד כשנתיים ינחתו כאן מסוקי הסי-הוק, אמריקנים גדולים יותר וחזקים יותר עם יכולות גבוהות של לוחמה ימית, מכ"ם מעופף משופר ולוחמה אלקטרונית.
זה סיפור על אנשים, על שיקום, על אמונה והתמדה. על זיכרון. אולי כי אין באמת ברירה וצריך להמשיך יחד.
סא"ל ר': "זה האופי המיוחד של הטייסת, כל יום, לא משנה אם היא נופלת רגע, קמה, מנערת את האבק, ממשיכה קדימה".