"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית. לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".
37 אנשים חתמו על מגילת העצמאות. מתוך צאצאי החותמים, כינסנו שמונה: יורם שטרית, הנכד של בכור-שלום שטרית, נציג ספרדים ועדות מזרח. שרגא נריה לוינשטיין, נינו של מאיר דוד לוינשטיין, נציג אגודת ישראל. אורן כגן, נכדה של רחל כהן-כגן, נציגת ויצ"ו. אורית שרת פורטר, נכדתו של משה שרת, נציג מפא"י. גבי סגל, בנו של צבי הרמן סגל, נציג ברית הציונים הרוויזיוניסטים. יסמין רון סגל, נכדה של מרדכי בנטוב, נציג מפ"ם. בתיה הרמן כובשי, בתו של מר סעדיה כובשי. נציג התאחדות התימנים בישראל; ויעקב ורהפטיג, בנו של דוקטור זרח ורהפטיג. נציג הפועל המזרחי.
החותמים היו חברי מועצת העם, מעין פרלמנט זמני שהורכב מנציגי המפלגות לפני שנערכו בחירות. הם ידעו שהתמזל מזלם להיות ברגע הכי משמעותי בתקומת העם היהודי.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
רחל כהן-כגן, נציגת ויצ"ו, עברה במהלך ההכרזה חוויה מיסטית. היא כותבת: "הרגשתי כאילו כולי נתלשת מהמציאות, היה ברור לי מדוע חתן וכלה מרחפים בתמונותיו של שאגל באוויר, מעל גגות, כי אני עצמי התנסיתי בחוויה דומה. ברגעים שבהם חש אדם שחלום הופך למציאות והשמחה ממלאת את ליבו, הוא מסוגל לרחף מעל גגות".
"בן-גוריון מחכה לך, אתה נוסע"
את הנציגים הירושלמים היה צורך להביא במטוס כי העיר כבר הייתה נצורה. "את אבי, יום אחד באו ואמרו לו: 'בן-גוריון ביקש שאתה תבוא למקום מסוים. אתה נוסע בפייפר לתל אביב לחתום על המגילה'", מספרת בתיה הרמן כובשי.
"והמטוס היה מלא", היא מספרת. "אמרו לו: 'נוריד מישהו מהמטוס כדי שאתה תוכל לנסוע'. אז הוא אמר: 'לא, לא, לא, אני לא רוצה שיורידו בשבילי אף אחד, אני יכול לבוא פעם אחרת'. ודווקא אימא הייתה זאת שדחפה אותו ואמרה לו: 'בן-גוריון מחכה לך, אתה נוסע'. ככה הוא נסע וחתם על המגילה. מי יודע, אם הוא לא היה טס באותו יום, אם הוא היה בין החותמים".
הם חתמו על קלף ריק. ההכרזה אורגנה בחופזה ורק ברגע האחרון שכרו סופר סת"ם. "הוא התחיל לכתוב אותה ביום שישי בבוקר, אחרי הצוהריים ההצהרה", מספר מיכאל בר-זוהר, סופר והיסטוריון, והביוגרף של בן-גוריון. "עכשיו התברר שאין שום אפשרות באמת לגמור את הכנת המגילה. אז לקחו את החלק, חתיכת קלף, שעמדה להיות החלק התחתון, ובן-גוריון הקריא את המגילה מתוך דפים מודפסים במכונת כתיבה. והחותמים חתמו על פיסת מגילה ריקה לגמרי. רק אחר כך חיברו אותם עם מהדק והיא נהפכה להצהרה אחת".
פולה שקלה אותו בבוקר
מכיוון שהבניין בשדרות רוטשילד שבו הוכרזה המדינה נמצא כעת בשיפוצים, המפגש עם צאצאי החותמים נערך בספרייה של בן-גוריון. באותו בית בתל אביב שבו התגורר ושממנו יצא באותו יום.
"פה נמצא השולחן שעליו ליטשו בפעם האחרונה את טיוטת מגילת העצמאות, לפני שיצאו מכאן ממש, מהבית הזה, לחתום עליה", אומרת גלי מרקמן, מנכ"לית בית בן-גוריון בתל אביב.
"האגדה האורבנית מספרת שגם באותו יום פולה שקלה אותו, שהרי יש משקל מאוד מאוד ספציפי שרק איתו אפשר להכריז על המדינה"
גלי מרקמן, מנכ"לית בית בן-גוריון בתל אביב
הוא עשה איזה טקס לפני שהוא יצא מכאן?
"זה לא טקס שמיוחד לאותו יום, אבל באופן עקרוני פולה, אשתו, כל יום בבוקר הייתה שוקלת אותו. האגדה האורבנית מספרת שגם באותו יום היא שקלה אותו, שהרי יש משקל מאוד מאוד ספציפי שרק איתו אפשר, אתה יודע, להכריז על המדינה".
ארבע טיוטות נכתבו להכרזת המדינה, עד שבן-גוריון פסק מה בפנים ומה בחוץ וסגר את הנוסח החמישי והאחרון.
"היה שם ויכוח גדול", מספרת יסמין רון סגל, "האם להכניס את אלוהים לתוך המגילה, כשהדתיים לא הסכימו לחתום על זה בלי שאלוהים יהיה מוזכר במגילה, וסבא שלי, שהוא היה נציג של מפ"ם, ומפ"ם בוועידה שלהם החליטו הרי שאין אלוהים, אז הם לא היו מוכנים לחתום אם אלוהים יהיה מוזכר במגילה. ולכן בסוף, בן-גוריון יחד עם שרת, אני חושבת, הגיעו לפתרון הזה. של צור ישראל".
"'צור ישראל' ניתן לפרש גם כאלוהים, וגם ככוחה ועוצמתה של ישראל, של עם ישראל", מפרש בר-זוהר.
"מתוך ביטחון בצור ישראל היננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו", הכריז בן-גוריון בסופו של דבר. אבל לא רק אלוהים נותר מחוץ למגילה, גם המילה 'דמוקרטיה' נעדרת. היא נגזרת מהמשפט המכונן: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת וגזע ומין".
"היה שם ויכוח גדול, האם להכניס את אלוהים לתוך המגילה, כשהדתיים לא הסכימו לחתום על זה בלי אלוהים, וסבא שלי, שהיה נציג של מפ"ם, ומפ"ם החליטו הרי שאין אלוהים. לכן בסוף, בן-גוריון יחד עם שרת הגיעו לפתרון הזה, של צור ישראל"
יסמין רון סגל, נכדתו של מרדכי בנטוב, נציג מפ"ם
ואם מדברים על זכויות, כנראה שהן מגיעות גם לפולה בן-גוריון: "הסיפור המיתולוגי מספר שבעצם במגילת העצמאות בהתחלה נכתב, 'ללא הבדל בין דת וגזע'", אומרת מרקמן, מנכ"לית בית בן-גוריון בתל אביב. "ואז מגיעה פולה, והיא מבקשת להוסיף רק מילה אחת: מין. 'ללא הבדל דת, גזע ומין', והסיבה ששלושת המושגים האלה נמצאים שם, זה גם בזכות פולה בן-גוריון".
האם יש משהו שהייתם משנים במגילת העצמאות?
"לא הייתי משנה, הייתי מוסיף, מדינה דמוקרטית", אומר יורם שטרית.
"אני לא הייתי מוסיף מילה אחת, לא הייתי גורע מילה אחת. זוהי מגילת העצמאות, ובבקשה לחיות עם זה", אומר גבי סגל.
"זה אירוע מכונן. יש אחד כזה", אומר אורן כגן, "שלושה ושבעה הגיעו לזה בהסכמה, עבדו על זה קשה, אי אפשר לשנות את זה. מבחינתי זה כמו התורה - לא משנים".
"הסיפור המיתולוגי מספר שבעצם במגילת העצמאות בהתחלה נכתב, 'ללא הבדל בין דת וגזע' ואז מגיעה פולה, והיא מבקשת להוסיף רק מילה אחת: מין. 'ללא הבדל דת, גזע ומין'"
גלי מרקמן
"לא אהבתי שהם משתמשים במגילה לדבר כזה"
איך אתם מרגישים בימים האלה כשרואים את המגילה בהפגנות?
אורית שרת פורטר: "זה מאוד מרגש".
סגל: "כשעברה המגילה ברחוב, הלכתי מתחת למגילה, מתחת לשם של סבתי, איפה שהיא חתמה".
כן? עמדת בדיוק מלמטה?
"בדיוק מלמטה. זה היה מאוד מרגש".
"זה אירוע מכונן. יש אחד כזה, 37 הגיעו לזה בהסכמה, עבדו על זה קשה, אי אפשר לשנות את זה. מבחינתי זה כמו התורה - לא משנים"
אורן כגן, נכדה של רחל כהן-כגן, נציגת ויצ"ו
יעקב ורהפטיג : "אני לא אהבתי שהם משתמשים במגילה לדבר כזה".
למה?
"המגילה הזאת היא מגילה של כולנו. מגילה שמאחדת. כמו שאמרת, לא משנים בה מילה. אפשר היה לשנות עוד דברים, אני הייתי משנה. לא מוזכר בכלל שהקדוש ברוך הוא הבטיח את ארץ ישראל לעם ישראל. זה לא מוזכר אפילו. בסדר, אוקיי. איך אבא שלי אמר? 'הייתי חותם בכל מקרה'. לכן לא לנצל את זה לדברים אחרים. זה יותר מדי קדוש מכדי לנצל את זה".
יורם שטרית: "אני חייב לא להסכים. דווקא ברגע כזה מכונן, זה הזמן להוציא את מגילת העצמאות, משום שמישהו בצד השני שכח מה דור המייסדים רצה לעשות במדינה הזאת. שכח את העקרונות שעל שמם הוקמה המדינה הזאת".
"לא מוזכר בכלל שהקדוש ברוך הוא הבטיח את ארץ ישראל לעם ישראל. זה לא מוזכר אפילו. אבל איך אבא שלי אמר? 'הייתי חותם בכל מקרה'. לכן לא לנצל את זה לדברים אחרים"
יעקב ורהפטיג, בנו של ד"ר זרח ורהפטיג. נציג הפועל המזרחי
שרת פורטר : "אני הולכת עם הקו הזה. יש את השאלה הזאת של מה סבא שלך היה אומר אם אם הוא היה בא לפה. הוא היה אומר, 'מה, עוד לא עשיתם חוקה?' חד-משמעית. הוא היה בהלם מזה, אני בטוחה".
לומדי התורה והמגילה
אתה נינו של דוד לוינשטיין, שחתם על המגילה כנציג החרדים. אני לא בטוח שהיום החרדים היו חותמים על המגילה הזאת. וגם הדתיים הלאומיים, לדעתי, רובם לא היו חותמים על זה, כי הערך של השוויון הגמור שמבטיחה מגילת העצמאות לא מתיישב עם העליונות היהודית שהם מאמינים בה.
שרגא נריה לוינשטיין: "מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי. יהודי, יהדות, זה תורה. אתה לא יכול לברוח מזה אף פעם. ולכן, לומדי התורה ויהדות הולך ביחד, ולכן אפשר לקחת את מגילה העצמאות ולהגיד, מופיעה שם המילה 'יהודית, יהודית זה תורה... הכול בסדר".
"אני חייב לא להסכים. דווקא ברגע כזה מכונן, זה הזמן להוציא את מגילת העצמאות, משום שמישהו בצד השני שכח מה דור המייסדים רצה לעשות במדינה הזאת. שכח את העקרונות שעל שמם הוקמה המדינה הזאת"
יורם שטרית, הנכד של בכור-שלום שטרית, נציג ספרדים ועדות מזרח
"זה חלק", מתערב כגן, "זה חלק מהיהודית".
"רגע, סליחה", מתערבת שרת. "מאוד מפריעה לי ההרגשה שהמושג 'יהודי' שווה לדתי או תורה. לא, אני יהודייה בדיוק כמוך וכל אחד, אבל אני חילונית. ואני רוצה את המקום הזה".
שטרית: "אני שואל אותך, הנטל במדינה הזאת שווה?"
לוינשטיין: "כן".
שטרית: "אתה בטוח?"
לוינשטיין: "אני בטוח בזה לגמרי".
שטרית: "אני עשיתי מילואים עד גיל 41 ביחידה קרבית".
לוינשטיין: "אז אני אגיד לך שלשבת וללמוד מהבוקר עד הלילה..."
שטרית: "אה, אוקיי, עכשיו הבנתי".
"דור המייסדים לא חזה מצב כפי שהוא היום", אומר שטרית, "הוא לא היה מסכים למצב הזה. ואם סבא שלי המנוח היה בחיים, אני לא הייתי מעיר אותו בכלל, כי הוא היה מתפגר עוד פעמיים בקבר. לא הייתי מעז להעיר אותו בכלל, כי זה לא היה החזון שלהם למדינה הזאת".
התפרים שחיברו - מתחילים להיפרם
לא יודע מה איתכם, אני יצאת פסימי מן המפגש החגיגי. התפרים שחיברו את חלקי מגילת העצמאות מתחילים להיפרם 75 שנים לאחר שבן-גוריון סיים את ההכרזה. אנחנו, בניגוד לדור חותמי המגילה, גדלנו כאילו מדינת ישראל היא דבר מובן מאליו.
"סבא שלי, מרדכי בנטוב", אומרת רון סגל, "הוא הגיע לאירוע החתימה מאוד מאוד מהר והחנה את האוטו במקום אסור. וכשהוא יצא אחרי הרבה מאוד שעות, הוא גילה שוטר תנועה תל אביבי נותן לו דו"ח על זה שהוא חנה במקום אסור. והוא כל כך היה מאושר מזה, שזה שוטר תל אביבי בכוח לא של המנדט".
התחיל שלטון החוק.
"בדיוק. התחיל שלטון החוק העברי. אז זה היה הדו"ח שהוא היה הכי שמח בו".
אז הוא שילם אותו?
"הוא שילם אותו, כמובן".