נדמה שהשנה שחלפה הייתה אחת הסוערות בתולדות המדינה, בטח מבחינה חברתית. הממשלה קידמה, ובינתיים עצרה, את חקיקת המהפכה המשפטית - והתקופה הזאת השפיעה מאוד גם על השלטון המקומי: רגע לפני יום העצמאות ה-75, ראש העיריות מדלגים בין טקסים ונפגשים עם שרים, ובין לבין הם מספרים בריאיון חגיגי למגזין N12 על תחושותיהם בצל שבועות של הפגנות סוערות ברחבי הארץ, על הקרע שמחלחל לרחובות הערים שלהם ועל המלכוד שנקלעו אליו כמי שעומדים בתווך שבין גופי הממשלה לציבור הבוחרים.
מה יעשו עם הפקקים האינסופיים, מה חלקם במשבר הדיור ואיך תיראה העיר שלהם בעוד 25 שנה? ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, ראש עיריית חיפה ד"ר עינת קליש רותם, ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך וראש עיריית בני ברק אברהם רובינשטיין עונים על הכול.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו
איך המרגש בצל קידום החקיקה והמחאות נגדה?
"אני אופטימי. להפגנות היו שתי השפעות חיוביות: הראשונה, שהרפורמה נעצרה והמחאה יצרה דחייה והכרה בכך שהדבר לא יעבור כפי שרצו. ההשפעה השנייה היא שאוכלוסייה רחבה בישראל התפקחה באחת והבינה שדמוקרטיה אינה דבר מובן מאליו. הרבה אנשים קיבלו סדרת חינוך זריזה ומרוכזת, מהי דמוקרטיה, מהן זכויות אדם. מושגים רבים שבעבר דיברתי עליהם ונראו רחוקים ואפילו דמיוניים ואנשים הרימו גבה ולא הבינו למה אני מדבר עליהם – 'מדינת הלכה', 'איראן' – התבררו כממשיים. כל מיני אמירות שנראו להרבה אנשים רחוקות מהם פתאום הפכו לריאליות".
עד כמה אתה מוטרד שהקרע יפגע בעיר שלך?
"הנושא הכי חשוב כרגע במדינה הוא עתידו של עם ישראל, ותושבי תל אביב-יפו הם עם ישראל! בתל אביב-יפו יש את כל המגוון והסוגים של האנשים בעם, והיכולת של כולם לחיות ביחד נובעת מהעובדה שהעיר טובה וסובלנית ומקבלת כל אדם באשר הוא אדם. אני מאוד מודאג שעם ישראל הופך לחברה שבטית שמסוגרת בתוך עצמה – זה מדאיג אותי מאוד".
איך נצלח את המשבר ונבטיח 75 שנים נוספות?
"המגבלות שעומדות בפני החברה הישראלית על שבטיה השונים, והיכולת לחבר את החברה הישראלית מחדש, זהו קושי עצום. צריך לזכור שמדינות הגירה כמו קנדה וארה"ב, שיש בהן צורך לשלב אנשים שהיגרו מרחוק – יש בהן חוקה ושמירת חוק. יש בהן דמוקרטיה בריאה ואיזונים ובלמים ששומרים עליהן. המפתח לצליחת המשבר תלוי בכך שנשב כולנו ביחד ונקבע את אותם קווים שאסור לעבור עליהם, כחלק מדמוקרטיה מהותית. הרוב במדינת ישראל שרוצה דמוקרטיה מהותית חייב לבוא ולהגיד בצורה חדה וברורה שיש קווים אדומים שאסור לחצות".
מה עם בעיית הפקקים?
"אוזלת ידה של ממשלת ישראל בטיפול במשבר התחבורה היא פשע. את תוצאות המחדלים האלו אנחנו סובלים בכל רחבי המדינה. כולנו עומדים בפקקים. דווקא בעיר תל אביב-יפו תהיה הקלה משמעותית עם פתיחתה של הרכבת הקלה. הקו האדום הראשון יחנך בשבועות הקרובים ועוד שני קווים, הסגול והירוק, יחנכו בעוד מספר שנים".
"69 תחנות רכבת יהיו זמינות לכל תושב במרחק של כמה מאות מטרים מביתו, ויביאו אותו לכל רחבי המטרופולין מהר ובבטחה. במקביל, אנחנו מסמנים עוד נתיבי תחבורה ציבורית לאוטובוסים, סוללים מאות קילומטרים של שבילי אופניים והופכים רחובות רבים למוטי הליכה. תל אביב-יפו עוברת בשנים אלו מהפכה תחבורתית אמיתית, בסופה היא תהיה עיר טובה יותר וירוקה יותר, שיהיה כיף גדול להתנייד בה".
איך בעיניך צריך לפתור את משבר הדיור?
"אם השר אמר זאת הוא מצטרף לשורה ארוכה של שרים שבמקום לעסוק בבעיות מעבירים את האחריות לאחרים. משבר הדיור הוא אשמת ממשלות ישראל לדורותיהן. אילו היו נותנים את הסמכות והאחריות לשלטון המקומי, המצב היה טוב בהרבה".
איך העיר שלך תושפע מהמאבק על צביון הערים?
"העיר תל אביב נקראת על שם ספרו של הרצל 'אלטנוילנד'. ספרו הנוסף של הרצל, 'מדינת היהודים', נמצא תמיד במגירה השמאלית של שולחני. תל אביב-יפו היא עיר של סובלנות, פלורליזם, בירת התרבות והאומנות של ישראל, והיא תמשיך להיות כזאת עבור כל המדינה כולה. תל אביב-יפו היא ה-Startup City של ה-Startup Nation. הערכים הללו הם הבסיס של העיר העברית הראשונה, ואני מבטיח שכל עוד אני עומד בראשה היא תישאר ככה".
מה עמדתך על תחבורה ציבורית בשבת?
"להשאיר את התחבורה הציבורית לרשויות המקומיות זו בריחה מאחריות. זה לא עניין מקומי, זה עניין של עם ישראל בכל רחבי ישראל. חבר בקיבוץ חולדה, לצורך הדוגמה, צריך להיות מסוגל להגיע לכל מקום בישראל ביום שבת, ולהפך. אני מאוד גאה ב'נעים בסופ"ש' – שירות האוטובוס החינמי של תל אביב-יפו יחד עם ערים רבות נוספות. יותר מ-25 אלף נוסעים ונוסעות משתמשים בו בכל סוף שבוע ונוסעים לתל אביב-יפו ומתל אביב-יפו. אנחנו מאפשרים לישראלים רבים לטייל בשבת, לפגוש את המשפחות שלהם ולעשות שלל דברים שאחרת היו נמנעים מהם, והכל בחינם. ועדיין, אני חושב שעל המדינה לטפל בסוגיה הזאת בעצמה, לרווחת אזרחיה".
באילו מקומות הממשלה שמה מקלות בגלגלים לשלטון המקומי?
"בואו נשמור בבקשה על אחדות ביום העצמאות".
אם היית יכול להיות שר ליום אחד מה היית משנה - ואיזה משרד היית לוקח?
"הבעיה של מדינת ישראל היא שיש לה יותר מידי שרים ליום אחד... אינני רוצה להיות כזה".
צריך לדעתך להגביל כהונת ראשי ערים כדי למנוע שחיתות?
"לא צריך להגביל כהונת ראשי ערים. נקודה. צריך להגביל כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות בלבד כחלק מהמנגנונים של שמירת הדמוקרטיה, והיום הדבר ברור מאי פעם".
איך אתה "משווק" את העיר שלך לתושבים ולמתעניינים, בשנת ה-75 למדינה?
"לשמחתי אני לא צריך לשווק אותה. כל התושבים שלנו, וכל אזרחי מדינת ישראל, מכירים את תל אביב-יפו היטב".
איך תיראה העיר שלך בעוד 25 שנים?
"לאחרונה תל אביב חגגה 114 שנה להיווסדה. אני מאחל לה שבעוד 25 שנה היא תמשיך להיות נפלאה ולהשתבח. שתמשיך להיות הקטר היצירתי של ישראל: המקום שברחובותיו, בבתי הקפה או בחוף הים שלו אפשר לשאוב השראה ליוזמות ורעיונות; המקום שבו אפשר לחלום, לתכנן, למצוא שותפים ולבצע; המרכז התרבותי הבלתי מעורער שבו נוצרת וממנו מופצת תרבות ישראלית לכל עבר; ערש למצוינות ובו בזמן שתמשיך להיות עורף סוציאלי לכולם; שתמשיך לתת מענים מושקעים ומקצועיים לילדי החינוך המיוחד, בית לכל המיעוטים, משפחות חד-הוריות, להט"ב ואחרים. שתל אביב-יפו תמשיך בעוד 25 שנה להיות מעוז של ערכים שפועמים בעורקיה: סובלנות, פלורליזם, חשיבה חופשית ורציונלית, עיר בין-לאומית שפתוחה לכולם. או בקיצור – מעוז של דמוקרטיה. אני מבטיח שכל עוד אני בסביבה, זה מה שיהיה".
עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה
איך המרגש בצל קידום החקיקה והמחאות נגדה?
"התחושות הן לא פשוטות בכלל, במיוחד לאור העובדה שחוק ההסדרים ממשיך להתקדם בקצב רצחני. רק השבוע עלו לכנסת דיונים בנושאי תכנון ובניה עם השלכות משמעותיות על הרשויות המקומיות ובשבוע הבא יש המשך דיונים על נושאים סביבתיים כמו רישוי סביבתי והקמת תשתיות לאומיות שלהן השלכות כבדות על עתיד מטרופולין חיפה. אני חוששת מאוד מהחלטות הממשלה החדשה על עתיד רשויות מקומיות בכלל ועל חיפה בפרט".
עד כמה את מוטרדת שהקרע יפגע בעיר שלך?
"חיפה היא עיר מאוד מגוונת. היא משקפת את הפרופיל החברתי של כל מדינת ישראל באופן די מדויק, ולכן כמובן שכל קרע חברתי יכול גם להיכנס לעיר ולהשפיע עליה. יחד עם זאת, יש לעיר חיפה חוסן חברתי ואנושי מימים ימימה. זאת עיר שמבחינה חברתית הוכיחה את עצמה גם במצבים מורכבים כפי שראינו באירועי מאי 2021, כשהצליחה להתגבר על המשבר באופן הכי מהיר ביחס לערים אחרות בארץ. תושבי חיפה הם תושבים שמכירים את החיים המשותפים, מעריכים אותם, אוהבים אותם ולהערכתי ישמרו עליהם מכל משמר, ולכן אני מאמינה שהתושבים החיפאים יתגייסו ויעזרו לנו לשמור על העיר, ולא יאפשרו לרוחות הרעות להיכנס אליה".
איך נצלח את המשבר ונבטיח 75 שנים נוספות?
"הדרך שלנו לצלוח את המשבר היא רק על ידי בניית הסכמים ויחסי אמון חדשים בין כל קצוות החברה במדינה. אחרת, גם אם נצלח את המשבר הנוכחי, נגיע מהר מאוד למשבר הבא. זה ברור לגמרי שהגענו לרגע בו נדרשת חשיבה מחודשת עם מתווה סדור והסכמות חדשות לחיים משותפים של כולנו יחד".
מה עם בעיית הפקקים?
"ודאי שיש פתרון, הוא נקרא תחבורה ציבורית. אנחנו טסים לטייל בכל העולם וחוזרים נפעמים מערים שבהן יש תחבורה ציבורית נפלאה. מדינת ישראל אינה מתקרבת, הן ברמת השטח הפיזי והן ברמת גודל האוכלוסייה, לערים מטרופוליניות גדולות ברחבי העולם המאכלסות 15, 20 ולפעמים גם 30 מיליון תושבים. הערים העצומות האלה מרושתות בתחבורה ציבורית, אחרת לא יוכלו להתקיים".
"עד שלא נבין שמדינת ישראל הקטנה היא עיר אחת גדולה, ונדרשת אותה עם תחבורה ציבורית איכותית וטובה כפי שיש בכל מקום מתקדם בעולם – לא נוכל לצמוח ולהתפתח באמת. כמובן שלצורך שינוי התפיסה העמוק הזה, אנחנו צריכים שמשרד התחבורה שלנו יתחיל לחשוב, להתנהל ולהתייחס אחרת למרחב שעליו הוא אמון. אם יש לי ביקורת אחת עצומה על הממשלות לדורותיהן – רובה נתונה למשרד התחבורה. הם לא מעודכנים, הם מיושנים והם עסוקים בטפל. תתקדמו".
איך בעינייך צריך לפתור את משבר הדיור?
"על פי דוחות רשמיים של הרשות להתחדשות עירונית במשרד השיכון – חיפה היום היא העיר מספר אחת בהובלת תוכניות להתחדשות עירונית בארץ. זה קרה אחרי מאמץ מאוד גדול שלי ושל כל צוות ההנדסה לקדם עשרות תוכניות של התחדשות עירונית מאז כניסתי לתפקיד. יחד עם זאת, עם כל הכבוד להוספת נדל"ן, נדל"ן ועוד קצת נדל"ן, אי אפשר לבנות יחידות דיור בלי להתייחס לתשתיות, למקומות תעסוקה, למוסדות חינוך, לתחבורה שרק הרגע הזכרתי, למוסדות ציבור, למתנ"סים ולמרחב הציבורי. אנחנו לא רק גרים כל היום בבית שלנו תקועים מול הטלוויזיה, אנחנו גם חיים מחוץ לבית – עובדים, מתפרנסים, לומדים, מבלים, קונים וכו'".
"אין במדינה שלנו מספיק חשיבה והשקעה על המרחב שנמצא מחוץ לבית הפרטי. אפילו היום, לא מעט שכונות חדשות שאני רואה במרכז הארץ, הן לא יותר ולא פחות ממגרשי חניה משמימים, כשהמקום המרכזי בו התושבים נפגשים הוא חצר פחי האשפה. כאן, לי יש ביקורת על משרד הבינוי והשיכון. הוא נדרש להבטיח שהמרחב הציבורי מתוכנן מעל ולפני הנדל"ן, ולא שהנדל"ן מתוכנן לפני המרחב הציבורי, ומשאיר לו שאריות שטח ופירורים. גם משרד השיכון צריך להסתנכרן איך עושים את זה נכון בעולם".
איך העיר שלך תושפע מהמאבק על צביון הערים?
"בעיר חיפה ישנה אוכלוסייה מגוונת: ערבים ויהודים, נוצרים, מוסלמים, בהאיים, חילונים ודתיים. הסטטוס קוו בחיפה נשמר בצורה מעוררת הערכה ואני אעשה הכול שכך זה יישאר, ושהצביון של העיר לא ישתנה. יחד עם זאת, לכל האוכלוסיות מגיע יחס שווה וזהה, הערכה וכבוד. לצערי זה לא מה שהיה עשרות שנים".
מה עמדתך על תחבורה ציבורית בשבת?
"אני שמחה שחיפה היא העיר היחידה בארץ שיש בה תחבורה ציבורית בשבת ושזה חלק מהסטטוס קוו שלה. אני חושבת שבהחלט אפשר לבנות מנגנוני תחבורה ציבורית שלא יפגעו ויפריעו לציבור החרדי כפי שהוקפד עד כה בחיפה. אני יודעת שבהידברות טובה ניתן להגיע לפתרונות ושהשלטון המקומי הוא בדיוק המקום לייצר אותם, כי הוא זה שמכיר הכי טוב את אורחות החיים, את התושבים ואת נציגיהם, את המנהגים ואת המנהיגים, ולכן הוא יכול לייצר פתרונות שמתאימים לצרכי הקהילה בהתאם למצב בשטח".
באילו מקומות הממשלה שמה מקלות בגלגלים לשלטון המקומי?
"פחות או יותר בכל תחום ובכל נושא. קח למשל את סוגיית הארנונה. בארבע שנות כהונתי ביקשתי שלוש פעמים להפחית את הארנונה לעסקים קטנים, ולהתחיל להוביל שינוי בהורדת הארנונה למגורים. למרות שקיבלתי לא מעט תמיכה מקצועית למהלכים שהצעתי, מרבית הבקשות וההסברים הגיעו לירושלים ונתקלו באוזניים אטומות. אבל זה לא רק שם. תראו מה קורה עם הטיפול בפסולת, עם הקמת תשתיות לאומיות כשבחיפה הן גם מסכנות חיים וגם הורסות את העיר. כל מה שקשור לזיהום אוויר במפרץ חיפה הוא דוגמא נפלאה לאינטרס לאומי שגובר על האינטרס המקומי. זה קורה גם היום – מוסדות התכנון מקדמות תוכניות למפרץ חיפה שבהן רב הנסתר על הגלוי. אנחנו עוקבים אחר הכוונות להקים עוד נמל דלקים, עוד רציף כימיקלים ואנחנו מקבלים מעט מאוד מידע".
אם היית יכולה להיות שר ליום אחד מה היית משנה - ואיזה משרד היית לוקחת?
"משרד התחבורה ללא ספק. קודם כל הייתי תופסת שם את כל הצוות ומסבירה לו שתחבורה זה קודם כל להיות אנושי, לצעוד בשמש יחד עם 'משתמש הקצה' – האדם הפשוט, לחוות את הקושי שלו לעבור מתחנה אחת לתחנה שנייה, לחצות את הכביש, להגיע לרכבת בזמן, כשאין לו מקום חניה וכשהוא צריך ללכת שני קילומטר על מדרכה דמיונית, כי אף פעם לא באמת סללו אותה. לפעמים נדמה לי שהם לא רואים את בני האדם, וזה הדבר הכי חשוב שהם צריכים לעשות".
צריך לדעתך להגביל כהונת ראשי ערים כדי למנוע שחיתות?
"חובה להגביל כהונה של כל גורם פוליטי במדינה כדי למנוע שחיתות. נקודה. באותה מידה צריך להגביל גם את כהונתם של היועצים הסטטוטוריים או כל בעלי תפקידים בכירים. צריך לבחון בכל שלטון מקומי מי הם האנשים שהגיעו למעמד בכיר ועמדת השפעה, ולוודא שאינם יכולים להישאר באותו מקום כפי שקורה היום – 20, 30 ו-40 שנה. אני חושבת שזו אחת הבעיות הכי קשות של השלטון המקומי, ולא רק, של הרבה מוסדות במדינה ובהחלט נדרש לעשות בנושא הזה סדר".
איך את "משווקת" את העיר שלך לתושבים ולמתעניינים, בשנת ה-75 למדינה?
"חיפה היא העיר הכי שווה במדינת ישראל. יש בה פסיפס חברתי נדיר, יש בה אדריכלות היסטורית יפיפייה. היא עצמה עיר מרהיבה ביופייה בזכות ההר והים שלה עם הנוף צפונה למפרץ ומערבה לים התיכון. הצבעים המיוחדים שלה, הירוק והכחול, שניבטים בה מכל עבר הם צבעים המשרים נינוחות ושלווה שכנראה רק בזכותם תושבי חיפה רגועים יותר מכל עיר אחרת בארץ".
"לשמחתי הרבה חיפה – העיר הליברלית, הסובלנית, הפתוחה והצבעונית – היא בעלת פוטנציאל להיות עיר צעירה ובועטת, אוונגרדית, מהסיבה הפשוטה שהיא לא נקלעה לטירוף הנדל"ן המשעמם שאליו נקלעו ערים אחרות במרכז הארץ. אני רואה בחיפה עיר מספר אחת לצעירים ומאמינה שככל שיעברו השנים, כל המדינה תבין את זה. זה כבר מתחיל לקרות, צריך קצת סבלנות ויכולת התבוננות".
איך תיראה העיר שלך בעוד 25 שנים?
"חיפה תהיה העיר הכי שווה ובועטת, עם התחבורה הציבורית הכי מתקדמת ועם האווירה הקוסמופוליטית הכי מרגשת בארץ. עיר שהיא שילוב בין מרכז עירוני היסטורי יפהפה ובין שכונות שטובלות בטבע פראי עם נופים עוצרי נשימה. בקיצור, העיר מספר אחת בארץ".
אברהם רובינשטיין, ראש עיריית בני ברק
איך המרגש בצל קידום החקיקה והמחאות נגדה?
"אני לא יודע כבר על מה ההפגנות – על הפיכה, על דמוקרטיה, על דיקטטורה, על שוויון בנטל? כל רגע יוצאת קבוצה אחרת להפגין. הפגנות זה דבר לגיטימי אבל זה לשבש את החיים כשכבר לא יודעים על מה השיבוש. יושבים בבית הנשיא ומנסים להידבר, ואני שומע שמדברים ומתקדמים. חווינו גם ניסיון להפגין אצלנו בעיר. תושבי בני ברק יצאו מזה גדולים וקידשו שם שמיים. אנחנו לא בעניין. בני ברק זו עיר שקטה, מאירת פנים ומכניסת אורחים. זו עיר אורתודוקסית מאוד אבל כולם חיים בה בשלום. שיתכתשו בכנסת, למה הם יוצאים לרחובות וגם למה לרחובות בני ברק? אם הם יוצאים לרחובות בני ברק, נצא אליהם עם שתייה, עוגות ושירי שבת. אני חושב שהחיכוך הזה והניסיון להצית אש בין קבוצות באוכלוסייה הוא מיותר בלשון המעטה".
עד כמה אתה מוטרד שהקרע יפגע בעיר שלך?
"בעיר שלנו זה לא יפגע בגלל שזו אוכלוסייה פחות או יותר אורתודוקסית מאוד, אוכלוסייה שנשמעת לרבותיהם. מה שקורה בהפגנות לא פוגע בעיר אבל משבש את החיים שזה מיותר לחלוטין. לכו לכנסת ותוכיחו את כוחכם. אם זו דיקטטורה, אז שישנו בכנסת את החוקים לחוקים אחרים".
איך נצלח את המשבר ונבטיח 75 שנים נוספות?
"אני חושב שלדבר ולהידבר, לשבת אחד עם השני. אנחנו יודעים שאין לנו ארץ אחרת ואנחנו חייבים לשבת בארץ שלנו. אף אחד לא חושב שבמדינה אחרת יהיה לו טוב יותר. המדינה התפתחה מאוד ולאנשים טוב פה. אנשים מתעשרים וגם מי שלא מתעשר חי פחות או יותר בשלווה וברוגע. כמובן שיש המון מה לשפר אבל אני לא רואה מי שעוזב את הארץ. סתם לשסות ציבור בציבור, אין שום תועלת בבלאגן הזה. שהמפגינים, שמדברים פעם על דיקטטורה ופעם על שוויון בנטל, יגבשו 61 חברי כנסת כמו שעשו בממשלה הקודמת. למה שהאזרחים התמימים יהיו הקורבנות של הדבר הזה? הפגנה זה לגיטימי פעם, פעמיים, שלוש – אבל אני חושב שאפשר לגמור עם זה ולהתחיל לשבת לדבר כמו שנשיא המדינה עושה".
מה עם בעיית הפקקים?
"בני ברק היא עיר בת מאה שנה עם 223 אלף תושבים, העיר הכי צפופה במדינת ישראל. עיר ש-50% מתושביה הם בני פחות מ-21. אנחנו חיים בעיר שכמעט בלתי אפשרי לחיות בה בלי סיעתא דשמיא. הכבישים ישנים והתשתיות ישנות, ואנחנו כל הזמן צריכים לקחת זקנה בת מאה ולהפוך אותה לצעירה. תושבי בני ברק הם צרכני התחבורה הציבורית מהגדולים ביותר ומספר המכוניות לנפש אצלנו הוא מהנמוכים בארץ".
"אנחנו בצפיפות נוראה כזאת שגם רכבת קלה בתקווה שתפעל עוד כמה חודשים, זה יהיה אקמול לחולה קשה. גם כשהמטרו יפעל בעוד 15-10, כבר יהיה פיצוץ אדיר ויצטרכו לעשות חשיבה מחודשת על דברים חדשניים מאוד. הממשלה עושה הרבה דברים לשפר את התחבורה אבל כנראה שלא מספיק. אני לא יודע מה אפשר לעשות יותר. אין לי בשורה לתושבי המרכז ואני לא רואה פתרון".
איך בעיניך צריך לפתור את משבר הדיור?
"קידמנו תוכניות בנייה והוספנו כ-3,000 יחידות דיור שחלקן הגדול הן במסגרת 'מחיר למשתכן'. לבנות שכונה חדשה בבני ברק הצפופה זה דרמטי. התופעה של ראשי ערים שלא מעוניינים לבנות קיימת. להחזיק מגורים בערים זו עלות כלכלית בגלל שגם הארנונה לא מספיקה לכסות את עלויות החינוך, התחבורה והניקיון. ממשרדים ועסקים יש הכנסות גדולות יותר. יש בעיה שהרבה פעמים ראשי ערים לא רוצים את הציבור החרדי ועושים כל מאמץ לבנות שכונות כאלה שהציבור החרדי לא יעבור אליהן. הם בונים בניינים גבוהים, בלי סוכות, עם כיור אחד. אם יש קצת בנייה לציבור הכללי, הציבור החרדי מתקשה ביתר שאת".
איך העיר שלך תושפע מהמאבק על צביון הערים?
"אני לא רואה מצב שבני ברק תשנה את הצביון שלה. מי שבא לכאן יודע למה הוא רוצה לגור בבני ברק. מי שלא רוצה את אורח החיים של בני ברק, לא בא לגור בה. בני ברק היא בירת הציבור החרדי ויש בה את מוסדות החינוך החרדיים הטובים בעולם. יכול להיות שבערים אחרות יהיו שינויים והרבה ראשי ערים מפחדים על עתידם. אם לא יהיו פתרונות לציבור החרדי ולא יבנו לו ערים, אז הציבור החרדי ישנה את פני הערים האחרות. בני ברק לא תשתנה. הדמוגרפיה גדלה ברוך השם ולא נראה שהיא הולכת להשתנות. הציבור החרדי ילך לאיפה שטוב ולאיפה שיש תנאים אלמנטריים לחרדים, אבל אף חרדי לא מתכוון להיות הומלס ולישון בגינות הציבוריות כשהוא יוצא מליל כלולותיו".
מה עמדתך על תחבורה ציבורית בשבת?
"למה לא להעביר את ההכרעה בתכנון ובנייה או בחוקי תנועה לרשויות המקומיות? שבעיר אחת אור אדום יהיה מחייב ובעיר אחת לא. הייתי הרבה פעמים בארה"ב ובחלק מהמדינות רמזור של הולכי רגל זו המלצה בלבד. אני חושב שבמדינה הקטנה שלנו זה לא טוב. צריך לשמור על הסטטוס קוו. כל שינוי בסטטוס קוו רק מביא לחיכוכים ולמלחמות מיותרות. אנחנו חיים איתו בשלום 75 שנה אז בואו נחיה הלאה בטוב ושלא כל אחד יעשה שבת לעצמו. יש בין כה וכה כל הזמן זליגה בסטטוס קוו אז לפחות שבדברים האלה נשמור על כבוד הדדי".
באילו מקומות הממשלה שמה מקלות בגלגלים לשלטון המקומי?
"הבירוקרטיה קשה מאוד. כל דבר מצריך אישורים על גבי אישורים. אם כבר מאשרים לך תקציב, יש את מבקר העירייה, מבקר המדינה, ביקורת של המחוז במשרד הפנים. הרשות עומדת בפני ביקורת וכל יוזמה צריכה לעבור לשכה משפטית. כל רעיון טוב של ראש עיר מצריך חוות דעת פקידותית וקשה מאוד להתנהל ככה. זה מיותר, אני קורא לכולם – בואו נשחרר את גלגלי הבירוקרטיה".
אם היית יכול להיות שר ליום אחד מה היית משנה - ואיזה משרד היית לוקח?
"שר ליום אחד במדינה שלנו לא יכול לשנות כלום. מי שחושב שהוא יכול לשנות משהו ביום אחד, שייקח את מכונית השרד, ייסע לטיול ויחזור הביתה".
צריך לדעתך להגביל כהונת ראשי ערים כדי למנוע שחיתות?
"אני לא חושב שזה קשור אחד לשני. אם מישהו הוא אדם ישר, הוא יהיה ישר גם אחרי 30 שנה. אם מישהו לא ישר, הוא לא יהיה ישר גם אחרי 30 שנה. אנשים פחות או יותר מבינים מה הם בוחרים וצריך לתת לציבור לומר את שלו. למה גוף חיצוני צריך להגביל את כהונת ראש העיר? אם הציבור רוצה אותו ואם הוא מוצלח, למה לעצור את תהליכי הפיתוח? אני חושב שזה לא נכון בעליל. מי שמוצלח – מוצלח, ומי שלא מוצלח או חלילה לא ישר – יש ביקורות, יש משטרה והיו דברים מעולם. גם ציבור הבוחרים יצביע בקלפי ויראה לו את הדרך אל מחוץ ללשכת ראש העיר".
איך אתה "משווק" את העיר שלך לתושבים ולמתעניינים, בשנת ה-75 למדינה?
"אנחנו משקיעים הרבה בחינוך ובתשתיות. אנחנו בתהליך שיפוץ גינות ב-52 מיליון שקלים שזה מצרך חמצן לתושבי העיר. הילדים שלנו צרכני גינות ציבוריות. אנחנו משקיעים בניקיון ויש לנו אתגרים בתחום הזה שאף עיר לא חווה. מצד שני, יש לנו את העיר ההיי-טקיסטית, את המגדלים, שאנחנו מפתחים. יש לנו מתחרים בכל הערים בסביבה וברוך השם אנשים שמבינים בוחרים בנו ובונים עוד ועוד מגדלים. המגדלים הללו הם גם החמצן של העיר שלנו. העיר שלנו מחולקת לשניים, המגורים והמשרדים לא חיים יחד".
איך תיראה העיר שלך בעוד 25 שנים?
"אני מעריך שבני ברק תיראה פחות או יותר כמו היום – עיר אורתודוקסית-חרדית מפותחת, בירת הציבור החרדי בארץ ואולי אפילו בעולם, עם אפשרויות לשירותים יותר טובים. אנחנו עיר יציבה כלכלית אבל עדיין לא עשירים. אני מקווה שנוכל להשקיע הרבה יותר בתשתיות, בתחבורה, בפיתוח ובחינוך שזה הכי חשוב. לפאר ולהתפאר בעיר שלנו שתהיה עיר גדולה לאלוקים. כנראה שעוד 25 שנה העיר תהיה הרבה יותר גדולה מבחינת תושבים לפי הדמוגרפיה, כן ירבו בעזרת השם".
רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון
איך המרגש בצל קידום החקיקה והמחאות נגדה?
"אין ספק שמדובר בתקופה מאוד קשה ולא משנה לאיזה מחנה אתה משתייך. ראינו את זה גם בראשון בבתי קפה ובמסעדות, את כל השיסוי והפילוג שנוצר בעם. זה אכל לי את הלב. זה מדיר שינה מעיניי ואני בטוח שגם מעיני רבים אחרים. בסופו של דבר, ימין, שמאל או מרכז – כולנו אוהבים את המדינה הזו. לצערי, המטרה לא מקדשת את האמצעים במקרה הזה. ולמרות הכול, אני סומך על ראש הממשלה שאוהב את מדינת ישראל בכל מאודו, שעשה בעיניי מעשה ראוי ועצר כרגע את הכול למען הידברות. אני מקווה שפסק הזמן הזה יתרום לרגיעה כללית, הבנה והכלה".
עד כמה אתה מוטרד שהקרע יפגע בעיר שלך?
"אני מוטרד מאוד. בסופו של דבר, ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודלה בישראל ומורכבת מתושבות ומתושבים מכל קצוות הקשת הפוליטית. גם בראשון לציון היו מחאות בעד ונגד הרפורמה, והכלנו את כולם. כראש עיר ברור שחשוב לך להרגיע את הרוחות. גם אותי תקפו כראש עיר – למה אתה משתתף, למה אתה לא משתתף, למה אתה יושב על הגדר. בעת הזו אנחנו צריכים להוות קול שפוי ומאוזן עבור התושבים שלנו, להכיל ולקרוא לקירוב לבבות, ולא לנצל את הבמה לפוליטיקה".
איך נצלח את המשבר ונבטיח 75 שנים נוספות?
"יש את הסיפור המפורסם על נפוליאון שבאחד ממסעותיו כחלק ממלחמותיו לכבוש את אירופה, יצא לו לסייר בשכונה יהודית. הוא ראה יהודים אבלים על חורבן בית המקדש, ומרוב שהתרגש לראות זאת אמר: 'עם שזוכר את עברו, יש לו עתיד'. וזה המפתח בעיניי – יש לנו עבר והיסטוריה של עם שנלחם בכל מאודו להשיג מדינה משלו. היהודים עברו שואה, הלכו במדבר 40 שנה כדי להגיע לארץ הקודש. המדינה הזו היא נס ואם למרות חילוקי הדעות נזכור את זה, נצליח לצלוח הכול – הרבה מעבר ל-75 שנים נוספות".
מה עם בעיית הפקקים?
"בראשון לציון אנחנו מקדמים פרויקטים ביותר מ-16 מיליארד שקלים. צריך להביא לערים הגדולות הנגשה של הסעת המונים. זה מדהים, ראשון העיר הרביעית בגדולה והשנה או בשנה הבאה נהפוך לעיר השלישית בגודלה, והסעת המונים נשארנו 30 שנה מאחור. היה לי ברור שאם לא אטפל בזה – בעוד חמש שנים מהיום לא יוכלו להיכנס ולצאת מהעיר. וכן, זה גורם ללא מעט אי נוחות, אבל מדובר בהשקעה צופה פני עתיד כי אחרת אי אפשר יהיה לצאת ממטרופולין גוש דן. אם היום פקוק, תחשוב מה יהיה פה עוד עשר שנים. בגלל חמש מערכות הבחירות שעברנו – זה עוד יותר קשה. אתה סוגר עם שר אחד ובא שר אחר".
איך בעיניך צריך לפתור את משבר הדיור?
"אני חושב שראשון לציון היא בין הערים היחידות שאי אפשר להאשים אותן שלא מקדמות בנייה. ראשון לציון נמצאת בתנופת פיתוח מטורפת. בכל מקום שלא תלך בעיר, תראה עוד ועוד פרויקטים של דיור שנבנים בזה הרגע. כל היום אני במלחמה עם משרדי הממשלה על כל דבר בערך. אני בונה שכונה חדשה וצריך להתחנן למשרד החינוך שייתן לי הרשאה לבנות בתי ספר. כל פעם נותנים את ההרשאה בדקה ה-90. כל ראש רשות מגיע כבר בלי אוויר לפתיחת שנת הלימודים. ממש מתעללים בנו".
איך העיר שלך תושפע מהמאבק על צביון הערים?
"ראשון לציון היא עיר פלורליסטית וכך תישאר. חילונים ודתיים חיים יחד זה לצד זה, בעיר שמכבדת את כולם. אני חושב שזה הקסם של העיר הזו, בה כל אחד יכול למצוא את מקומו הטבעי. אנחנו לא רואים את זה אצלנו בשטח".
מה עמדתך על תחבורה ציבורית בשבת?
"אני בגדול בעד כל דבר שיש לו ביקוש. לא פעם העמדנו שאטלים ממקומות מרכזיים לחוף הים בשבת ולא היה לזה ביקוש. אני חושב שזה משהו שדווקא המדינה צריכה לקחת עליו בעלות ולתכלל אותו, כפי שהיום משרד התחבורה לדוגמה אחראי על התחבורה הציבורית ופריסתה בארץ. עכשיו ראשי הרשויות יתחילו להפעיל הסעות המונים? אם רוצים שיפעילו הסעות, שייתנו לנו את הכול – מיום ראשון ועד יום שבת. אני לא רוצה להצטרף למשהו כדי לסמן וי ולהגיד שאנחנו עושים. צריך תוכנית מלמעלה שתחבר את כל הרשויות".
באילו מקומות הממשלה שמה מקלות בגלגלים לשלטון המקומי?
"במשבר הקורונה, לדוגמה, ראינו את הקונפליקט בין הצורך בשחרור סמכויות לשלטון המרכזי. חשבנו שעכשיו ייתנו לנו הרבה יותר סמכויות אבל בחוק ההסדרים אתה רואה בדיוק ההיפך, רוצים לקחת סמכויות ותקציבים מהרשויות המקומיות. מילא ראשון לציון שהיא עיר איתנה, אבל יש ערים קטנות שלא יוכלו לעמוד בגזרות הללו. אל לנו לשכוח שעברנו בחמש השנים הללו חמש מערכות בחירות ושלוש שנים של משבר הקורונה. זה מצב לא פשוט לראשי ערים, מצב לא יציב שתקע לנו פרויקטים ותקציבים".
אם היית יכול להיות שר ליום אחד מה היית משנה - ואיזה משרד היית לוקח?
"אני לא רוצה להחליף אף אחד. לא מעניינת אותי הפוליטיקה הארצית. זה גם לא סוד שגם קיבלתי הצעות מכלל הקשת הפוליטית וסירבתי. אני רוצה להיות ראש העיר של ראשון לציון, שאף אחד לא יחליף אותי ושאני לא אחליף אותו".
צריך לדעתך להגביל כהונת ראשי ערים כדי למנוע שחיתות?
"אני חושב שצריך להגביל כהונה לשלוש קדנציות ואפילו את הקדנציה השלישית להתנות ברוב מסוים. אני לא רוצה לומר שזה בגלל שחיתות או לא, אבל ב-15 שנה ראש רשות כבר יכול להשאיר את החותם שלו ולהראות את העשייה שלו. אני בעד ההגבלה אפילו שזה סותר את הכיסא שלי".
איך אתה "משווק" את העיר שלך לתושבים ולמתעניינים, בשנת ה-75 למדינה?
"המדינה עשתה את זה עבורי. לאחרונה ראשון לציון זכתה בעיר שהכי טוב לגור בה על פי מדד איכות החיים של הלמ"ס. זכינו גם בציון 100 במדד בשקיפות הארצי ובפרס החינוך הארצי. ראשון מתפתחת והפכה להיות אחת מהערים המרכזיות והטובות בארץ. זו עיר שמשווקת את עצמה באופן טבעי, ואני שמח וגאה לעמוד בראשות עיר כזו".
איך תיראה העיר שלך בעוד 25 שנים?
"העיר השנייה או הראשונה בגודלה בארץ. עיר שיש לה רצועת חוץ של כשישה ק"מ, שטחים טבעיים לצד שכונות ענפות, עיר מגוונת, חכמה וטכנולוגית, עיר לכל המשפחה. אני לא רוצה להגיד שנשדרג את דובאי. אפשר ללמוד מדובאי אבל אנחנו נעשה טוב יותר".