שש בבוקר, מעבר רחל, בין מאות ואלפי הפועלים שיוצאים לעבוד בישראל, יש פועל אחד מיוחד. גם ללא המצלמה שלנו הוא זוכה לתשומת לב יוצאת דופן, רבים מזהים, באים להגיד שלום, לחבק ולכולם יש מכנה משותף - משום מה כולם מחייכים.
בפעם הראשונה שראית אותו, חשבת שהוא יהודי או ערבי? אני שואל את אחד הפלסטינים במחסום.
"ערבי".
באמת?
"כן, חשבתי בדואי".
הוא כמוכם, כן?
"בפעם הראשונה שראיתי אותו חשבתי שהוא פועל פלסטיני".
אושיית הרשת אבו טבלה הוא לא פועל פלסטיני. בתוך אבו טבלה מסתתר יוני שרון, אב לשישה, יליד בית אל תושב עפרה לשעבר והיום מתנחל מכפר אלדד. לכאורה, הכי רחוק מפלסטיני.
תאפיין לי את אבו טבלה, מי זה?
"אבו טבלה הוא פועל, 'בועל' מהגדה המערבית, מאזור בית לחם", הוא אומר בערבית וממשיך בעברית: "הוא פועל פשוט, יש לו זווית ראייה על כל המציאות, יהודים, ערבים, החיים עצמם, היום יום. והוא מביא את נקודת המבט הזאת בצורה הומוריסטית, בצורה קלילה, כיפית".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"כשאני הולך עכשיו ביצהר או בחוות גלעד או מה שלא יהיה", אומר יוני, "אנשים מכל מקום קוראים לי 'אבו טבלה! אבו טבלה' וילדים באים ומצטלמים איתי וזה. אם אני אלך עכשיו בבית לחם - אותו דבר. אני עובר פה, באיזו חנות של פלסטיני, הוא אומר לי 'אני מתחתן שבוע הבא, בוא תעשה לי סרטון לחברים'. אני עושה לו סרטון: 'וואלה, אל תהיו קמצנים', בערבית כמובן. 'אל תהיה קמצן. תן לו כסף, תן לו כדי שישחט כבש, יעשה חפלה'".
"בעצם הדמות, אני חושב שאחד מהדברים שהיא עושה, היא פשוט יודעת לגשר, בלי להגיד שום דבר אבל אומרת הכול", הוא מסביר.
"לפעמים אנשים לא מבינים, רושמים לי 'אתם הפלסטינים תגידו תודה שאתם עובדים אצלנו בכלל'. אני עושה לו 'תודה'. אני אוהב להקניט את הרשת"
מי זה אבו טבלה?
עם ערבית כמעט מושלמת, היכרות עם הניואנסים הדקים ביותר, של השפה ודובריה ועם אזכור שמות של מפורסמים שלא היה מבייש כל פלסטיני מאזור בית לחם, יוני שרון, או אבו טבלה, כוכב רשת עם יותר מ-21 מיליוני צפיות ברשתות החברתיות בשנה האחרונה, מייצר לנו ורטיגו, שובר את כל מה שחשבנו על זהויות.
"כשאני הולך עכשיו ביצהר או בחוות גלעד, אנשים מכל מקום קוראים לי 'אבו טבלה! אבו טבלה' וילדים באים ומצטלמים איתי וזה. אם אני אלך עכשיו בבית לחם - אותו דבר"
"לפעמים אנשים לא מבינים", הוא מספר, "רושמים לי 'אתם הפלסטינים... ותגידו תודה שאתם עובדים אצלנו בכלל'. אני עושה לו 'תודה'. אתה יודע, אני אוהב להקניט את הרשת".
"אין סוף לדבר הזה. מתקשרים אליי", הוא אומר ועובר לערבית: "'אבו טבלה, מה שלומך? איך אתה? מה העניינים? איך הילדים שלך?' אני אומר לו דבר דוגרי, 'תן מהסוף, מה את צריך?' 'האמת אני צריך עזרה, אני צריך ככה...' והשאלה הכי נפוצה, שתדעו: 'בחייאת אבו טבלה, יש לך מכונית שנגמר לה הרישיון?' יש איזשהו חלום כזה או איזו סטיגמה של הערבים שלכל יהודי יש לו בערך ארבעה רכבים".
אני מסכים.
"ליד הבית",
אני מסכים.
"שאין לו מה לעשות איתם והוא רק מחכה שמישהו יבוא ייקח אותם ב-1,500 שקל".
אבו טבלה ערבי?
"זה החמור עם הכי הרבה צפיות בטיקטוק ובפייסבוק אי פעם", הוא אומר על החמור שלו. "זה כוכב רשת, למה כל פעם הוא משנה תפקיד: פעם זה בנט, פעם זה לפיד, פעם זה אבו מאזן, כל פעם יש לו איזה חמור אחר".
"יש לך את הסמוטריץ' ואת הבן גביר ויש לך את השמאלנים וכל אחד צועק, ובא אבו טבלה ומצליח לנוע בין כולם"
@abu_table #בנט #לפיד #בחירות #תודהאולהים #פוליטיקה #עמיתסגל #אבוטבלה ♬ צליל מקורי - אַבּוּ טַבְּלֶה ابو طبلة
יש פוליטיקאים שלא תשווה אותם לחמור הזה?
"מבחינתי יש 120, 120 חמורים", הוא ממשיך ואומר בערבית. "זה החמורים הולכים על שתיים בכנסת".
במשך שנים הוא עסק במוזיקה כנגן כלי הקשה, עבד עם חנן בן ארי, דוד ד'אור, מיקה קרני ואחרים. במקביל למד ערבית מהשכנים שלו ואז הגיעה הקורונה.
הוא החל להעלות סרטונים לרשת וגילה שלתופעה הייחודית הזו, של מתנחל שנראה ונשמע כמו פלסטיני, יש ביקוש. העולם מבעד לעיניו של אבו טבלה מצחיק, כמעט אף אחד לא יוצא נקי ממנו.
אבו טבלה מתנחל?
"אני רציתי להעביר מסר לחברת הכנסת תמר זימברג", הוא אומר באחד הסרטונים שלו: "היא כל הזמן אומרת 'הפלסטינים רוצים שלום'. הפלסטינים אומרים לה 'לא רוצים שלום'. אומרת 'לא, אתם כן רוצים', אומרים לה 'לא, אנחנו לא רוצים'. זה נקרא, תמר זמדברג, זה נקרא 'הטרדה'. אני חושב את מטרידה את האוכלוסייה הפלסטינית וכשהם אומרים לך 'לא רוצים' והם מתאמצים בשביל להסביר לך זה, עושים פיגועים, הולכים בצעדות, דגלים אש"ף באוניברסיטה. אומרים לך 'אנחנו רוצים 48, רוצים עכו, רוצים יפו, רוצים חיפה'. 'לא, אתם רוצים רק 67, זה כיבוש'".
"אני לא חושב וואו, איזה מדהים, איזה מהמם, 'בואו, יהודים וערבים, בואו נעשה שלום, נחבק איזה עץ'. אני רואה את כל הסיפור - ובחרתי, בתוך המציאות המורכבת הזאת, לחפש את נקודות השפיות בתוך הטרפת שאנחנו חיים בה"
"יש לך את הסמוטריץ' ואת הבן גביר ויש לך את השמאלנים וכל אחד צועק", אומר יוני. "ובא אבו טבלה ומצליח לנוע בין כולם".
"אבו טבלה בעצם מסתכל על החברה היהודית ממבט מהצד", הוא ממשיך, "מצד אחד, ומצד שני אני גם יוני ואני יודע מה קורה. וכל הנושאים הפוליטיים, החברתיים, הדתיים, אני מביא את זה ומראה לחברה היהודית איך אתם נראים מהצד של הערבי, של הפועל הפשוט שוואלה אפשר להגיד האהבל הזה שלא מבין שום דבר מהחיים שלו, לא מבין מהסביבה, והוא בא ומצביע על נקודות, לוחץ עליהן וזה מתפוצץ ברשת".
מי השפחה ומי בת המלך?
"וואלה הלכתי בהפגנה בירושלים. ראיתי אחת מחזיקה שלט 'אני בת של מלך'", אומר אבו טבלה באחד הסרטונים שלו. "איזו בת שלך מלך? את נוסעת בטרנטה. אין מזגן, אין פחחות, וואלה בחיים שלי לא ראיתי בת של מלך נוסעת בכזה אוטו".
"הלכתי בקפלן", הוא ממשיך בסרטון, "ראיתי זאתי יורדת מוולוו, זה מודל 2023. הינה עכשיו את אומרת 'אני שפחה', את שפחה? יעני זאת, יש לה ככה כסף בפנסיה, ואומרת 'אני שפחה'. זאת אין לה כסף, אומרת 'אני בת שלך מלך'. וואלה, זה עולם הפוך".
"זה לבוא לקחת את הדברים שכאילו אנשים נלחמים ומוציאים ציפורניים", הוא מסביר מה עומד מאחורי הסרטונים, "ולהוציא את האוויר. זה להגיד חבר'ה, בואו נצחק רגע על המציאות הזאת".
אגב, לקחת את זה לקצה, נכון? הבית שלך ערבי לגמרי?
"הבית בסגנון ערבי עתיק. ערבים רואים צילומים ואומרים לי 'מאיפה גנבת אותו?' בניתי אותו לפני שלוש שנים עם קבלן ערבי, פה מהכפרים. יש פה גם מגן דוד, מישהו מבית לחם עשה את זה. הוא אמר לי 'אני יכול לעבוד על זה רק בלילה, שאף אחד לא יראה'".
אשכרה?
"אשכרה".
ההופעה של אבו טבלה
שמאלני, ערבי, מתנחל וחרדי, יושבים בהופעת סטנד-אפ ומתפוצצים מצחוק. מה שנשמע כמו התחלה של בדיחה, הוא תיאור מדויק של הקהל בהופעות של אבו טבלה, שדמותו היא שילוב של הרשל'ה היהודי וג'וחא הערבי.
"הומוריסט טוב זה הומוריסט שגם יודע להסתלבט על עצמו. בערך חצי מההופעה אני מסתלבט על מתנחלים, איך הם נראים בעיני ערבים"
ואם שאלתם את עצמכם על שום מה ולמה הוא נקרא "אבו טבלה", האצבעות שלו מהירות ובטוחות על תוף ה"טבלה", נותנות מיד את התשובה.
"הומוריסט טוב זה הומוריסט שגם יודע להסתלבט על עצמו", הוא אומר. "בערך חצי מההופעה אני מסתלבט על מתנחלים, איך הם נראים בעיני ערבים וזה ובוקי וצוצו וקוקו וזמבי שדנגי ובנגי, אתה מבין? וכאילו 'לא קונים מערבים' אבל ובאמת עוצרים בכפר, קונים רגע משהו ושאף אחד לא יראה. כל מיני קטנות".
"בן גביר, בין גביר הוא קוצוני", הוא אומר בהופעה שלו. "וואלה הוא קוצוני. אם אנשים קוצונים, מה הם רוצים? הם רוצים תהרוג ערבים. אני אומר, וואלה בכפר שלנו יש אנשים, מה הם רוצים? רוצים להיות שהיד, רוצים למות, אני אומר, למה לא נארגן מפגשים? זה רוצה להרוג, זה רוצה למות, כל הקוצונים, תעזבו אותנו בשקט, לכו".
"הכתב לענייני ערבים נמצא פה באולם, אוהד חמו, תנו לו כפיים", הוא אומר לקהל. "הם מכורים, אפשר להגיד, לבלגן. בהתחלה זה התחיל עם מישהו זורק אבן, איזה רייטינג, יא אללה. הוא מתקשר למנגנונים, 'תסדרו לי כמה חמושים'. אני צריך לתפוס רייטינג".
אבל לא הכול מצחיק כשמדברים על מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. רק לאחרונה אלו עצרו לחקירה כמה פלסטינים שצולמו שרקדו עם אבו טבלה באחת מההופעות מעבר לקו הירוק. נורמליזציה עם ישראלי ובעיקר עם מתנחל, זה כבר מחוץ לתחום, גם אם הוא ולהקתו נחשבים לעילויים בכל מה שקשור לנגינה על כלים מקומיים, עד כדי כך שאפילו זקני שבט הרשאידה נדהמים.
זה מדהים שאתה מצליח למצוא הומור בסיטואציה שהיא כל כך לא מצחיקה.
"אז זהו, זו כברת הארץ הכי לא מצחיקה שיש פה. בקטע הזה אני לא טמבל, אתה מבין? אני לא חושב וואו, איזה מדהים, איזה מהמם, 'בואו, יהודים וערבים, בואו נעשה שלום, נחבק איזה עץ, נשיר ביחד ויהיה מדהים ושלום'. אני רואה מה קורה, אני רואה מה העניינים, אני רואה את הפיגועים, אני רואה את היהודים, אני רואה את הערבים, אני רואה את כל הסיפור ובכל זאת, אני בחרתי, בתוך המציאות המורכבת הזאת, לשים את הזרקור על נקודה מאוד מסוימת ולחפש בפנים את נקודות השפיות היום-יומיות ולהאיר את זה, שהינה גם זה קיים בתוך הטרפת שאנחנו חיים בה".
"אז יאללה שבאב, אני רוצה עכשיו כולם על הרגליים! על הרגליים!", הוא אומר לקהל ושר: "קם בבוקר תצא לעבודה וביד השקית השחורה". וזה כנראה הסוד של האיש הזה שמלהטט בין עולמות שונים, מנגיש ומגחיך אותם ובעיקר מפשט את המציאות שלנו למבנה הכי פשוט, לאטומים שמרכיבים אותה והם, מתברר, יכולים להיות מאוד מצחיקים.