הרבה לפני יוטיוב ובטח שלפני אינסטגרם וטיקטוק שהופכים שיר חדש לוויראלי תוך עשר דקות, רוני דואני עשתה את מה שהיום הוא דבר מובן מאליו בעולם המוזיקה הישראלי: פופ. זה קרה בישראל של שנת 2004, כשבריטני ספירס הייתה בשיא ההצלחה, מיילי סיירוס למדה בכיתה ה' ונועה קירל ואנה זק היו רק בנות שלוש. רוני דואני, הייתה בת 17 כשהוציאה את אלבום הבכורה שלה ובו הלהיט שגם העניק לה את שמה באותם ימים: "סופרסטאר". דואני היא גם זו שהניחה את היסודות לבאות אחריה, שכבר שמו את הפופ במרכז העשייה. "אני שמחה על זה", היא אומרת בריאיון למגזין N12, "זה משהו שבתקופה ההיא רק חלמנו עליו. לקח דור שלם".
השיחה שלנו מתקיימת בשעת צוהריים. ולא היה קל להכניס ללו"ז של רוני משבצת של ריאיון. אחרי שהיא לקחה הפסקה מהמוזיקה ונפרדה מ"רוני סופרסטאר", דואני אימצה זהויות נוספות שממלאות לה את הזמן והיום היא גם אשת עסקים ויזמית, וגם מאמנת כושר ואמא לשלושה במשרה מלאה.
לפני כשנתיים היא הודיעה שהיא חוזרת לביזנס, התחילה לשחרר מוזיקה והקהל קיבל אותה באהבה. מי שגדל עליה כמעט שכח שהיא נעלמה לתקופה, והצעירים שלא ידעו מי היא, ראו בה חלק בלתי נפרד מהעשייה המוזיקלית ומהפיד בטיקטוק ובאינסטגרם.
במסיבת הגאווה בתל אביב השנה היא הופיעה על הבמה עם השיר "קראש", שיר גאווה ראשון שהוציאה. אלא שלפני ההופעה היא גילתה שהיא פרקה את הכתף בעקבות נפילה מהאופניים. "מכל פציעותיי למדתי", היא אומרת כעת. "מהטירוף של העבודה לא שמתי לב בכלל שהנפילה גרמה לי לפריקה של הכתף. בגלל שאני טפו טפו חזקה, השרירים שלי החזיקו את האזור. אבל אז הלכתי להרים בהופעה של רובי וויליאמס והכתף הודיעה לי: 'שומעת? לא מתאים'. מזל שזה קרה בתזמון שאיפשר לי להתחזק לקראת ההופעה בפארק הירקון, אחרי מצעד הגאווה".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"הקשר שלי עם הקהילה הגאה מאוד צמוד לאורך השנים", דואני אומרת. "פגשתי חבר'ה מהקהילה שסיפרו לי: 'בזכותך יצאתי מהארון', 'בזכותך אני הומו'", היא צוחקת אבל מתכוונת לכל מילה. "רק מעצם זה שעשיתי פופ. פעם זה לא היה המיינסטרים של המדינה, בלשון המעטה".
"היה לי חשוב השנה לבוא ולהפגין עוצמה ולהרים בפארק, להרים לקהילה. היה לי חשוב גם לנסוע למצעד בירושלים", היא אומרת. "השיר מדבר על יציאה מהארון, שזה משהו שאנחנו פוגשים היום אצל בני נוער".
"כשאת אימא - בכל זאת הבן שלי בכיתה א' - את חושבת כל הזמן על מה לשים את הדגש ואיך אפשר להעביר מסר בצורה כיפית", היא מסבירה מה עומד מאחורי השיר. "פופ זו מוזיקה שבאה להרים ולעשות שמח, אבל תוך כדי אפשר להעביר מסר. כשהשיר 'נסיכת פופ' יצא והיה שיר פסטיגל, לא חשבתי שהוא ילווה אותי 20 שנה אחר כך. שהוא יישאר רלוונטי והמילים שלו יישארו רלוונטיות וייגעו בכל כך הרבה אנשים. ו'אדוני' גם. זה מדהים בעיניי. אותי זה מאוד מרגש שיש לי את האופציה ליהנות מזה שוב", היא אומרת ומזכירה את שני השירים שלה שזכו בשנים האחרונות לגרסאות כיסוי עדכניות, של נונו ("אדוני") ונועה קירל ("נסיכת פופ").
View this post on Instagram
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
רוני סופרסטאר חוזרת
אחרי שנים שהיא גילמה את תפקיד ה"סופרסטאר" הגיעה ההחלטה לקחת הפסקה. בשנת 2018 היא פרשה מעולם המוזיקה ופתחה את מכון הכושר "בוסט". "הייתי צריכה את הברייק", היא אומרת. "יותר מ-13 שנה שעשיתי את אותו הדבר והייתי עמוק בתוך המוזיקה. רציתי להבין במה אני טובה. היום אני מאוד נהנית לאמן, יחד עם השותפים שלי ועם בעלי במכון הכושר, וגם הקמתי משפחה. הייתי צריכה שנייה לעצמי".
"אבל כשהגיעה הקורונה זה טרף שוב את כל הקלפים אצלי", היא ממשיכה. "כשאת מגלה שאין דבר כזה יציבות, והנה סגרו את בוסט, ומה עכשיו? פתאום זה יצר אצלי עוד איזה מקום וגעגוע וחיפוש. ואז באמצע אימון קיבלתי שיחת טלפון מהפסטיגל. חשבתי שאולי נלחץ לחנוך רוזן בטעות. ואז פתאום הזדמן לי להרגיש במה שוב, אחרי תקופה מאוד ארוכה שזה לא קרה", היא אומרת על הקאמבק שלה שהיווה סוג של סגירת מעגל: אחרי שבשנת 2004, שנת הפריצה שלה, הופיעה בפסטיגל עם השיר "נסיכת פופ". חנוך רוזן, הבמאי המיתולוגי של הפסטיגל קרא לה לבצע את אותו שיר יחד עם נועה קירל.
"מה שרוני בת ה-17 שרה זה לא מה שרוני בת העוד מעט 37 חושבת ומרגישה. היו הרבה חששות, ופשוט לא ציפיתי לחיבוק הזה"
"ואז שיר, ועוד פרויקט קטן, ונשלחה סקיצה ועוד אחת ופשוט דברים התגלגלו", היא מספרת על הפריצה המחודשת שלה. "הצורה שבה עשיתי בה מוזיקה לפני עשור פלוס היא אחרת לגמרי מאיך שדברים עובדים היום, וגם רמת המעורבות שלי אחרת".
פעם היית פחות מעורבת?
"הדרך שבה היום נפגשים באולפן ומייצרים מוזיקה שונה ממה שהיה נהוג פעם. כל הטכנולוגיה השתנתה, הכל השתנה. פעם זה היה חברת תקליטים והמנהלים שלי, היום זה אני ויש לי חברת הפקה משלי. אני מאוד בדפוס של לקפוץ למים ולהתחיל לשחות. אז איך אני אעשה את זה? אני אלמד. הכל התחבר והכל מרגיש נכון".
מה היו החששות שלך כשהחלטת לחזור?
"או-הו. זה להכיר את עצמי מחדש ושגם הקהל יכיר אותי מחדש. מה שרוני בת ה-17 שרה זה לא מה שרוני בת העוד מעט 37 חושבת ומרגישה. היו הרבה חששות, היה לי קשה מאוד לפני שיצא השיר הראשון. זה לבדוק את השטח, לראות מה יהיה ופשוט לא ציפיתי לחיבוק הזה. מאוד שמחתי לקבל אותו, אבל צריך להבין שזה לא משהו שהייתי רגילה אליו. פעם הייתי צריכה להסביר לאנשים כמה פופ זה כיף וכמה צריך להשתחרר. מבחינתי עכשיו אני מצטרפת לחגיגה, אחרי הרבה דפיקות עם הראש בקיר".
"היום נכנסים אליי לכל פלטפורמה ומשאירים תגובות - ובריונות מקלדת לא חסר. אז היו המבקרים המוזיקליים שפחות הבינו את הפופ שלי, לא כולם הבינו מה קורה"
מה היו החששות של רוני בת ה-17?
"לא היו לה חששות. היא כאילו לא ידעה למה לצפות. כל הרפרנסים שלי היו מחו"ל. עוד לא היה ערוץ 24 ויוטיוב רק התחיל ועל ספוטיפיי אין בכלל מה לדבר. אלה דברים ששינו את המוזיקה".
אבל למשל, איך התמודדת עם התגובות הרעות?
"אל תשכחי שהיום הרבה יותר קל לכתוב תגובה. היום נכנסים אליי לכל פלטפורמה ומשאירים תגובות - ובריונות מקלדת לא חסר, כי זה קל. אז היו המבקרים המוזיקליים שפחות הבינו את הפופ שלי. לא כולם הבינו מה קורה - וזה בסדר. אני אהבתי את מה שעשיתי וזו תכונה שאני מאוד שמחה עליה בי - אני טייק איט אור ליב איט. אף פעם לא הייתי אדם מרצה. בכלל, היום, זה עולם שאתה חייב להיות בו אותנטי, אתה חייב להיות אמיתי".
שמרו עלייך?
"היית צעירה ועטופה, לטוב ולרע. הייתי עטופה במנהלים ובהורים שלי, הייתה תוכנית מאוד ברורה של איך פועלים ומה עושים. מגיע המון קרדיט לאנשים שסבבו אותי".
"מה שלא טוב, לא יעבוד. אי אפשר לעבוד על הקהל. השאלה אם יש לך את הכוחות להמשיך ולדחוף או שאתה אומר תודה מספיק. זה מאוד תלוי באומן"
זה מזכיר את נועה קירל וההורים שלה.
"נועה או במקרה דאז אני, צריכות להיות עסוקות ובראש שקט כדי להתרכז במה שאנחנו צריכות לעשות. הייתי ילדה! אני זוכרת שחזרתי מצילומים של 12 שעות לקליפ של 'אדוני'. בלי רקדנים, רק אני ועקבים. חזרתי הביתה סחוטה וההורים שלי עשו לי הפתעה והכינו לי חדר במפתיע עם מיטה חדשה והכול חדש. את מבינה? היה מי שהגן. זה אפשר לי בתוך הטירוף להיות מקצוענית".
והיום, איך את שומרת על עצמך?
"היום זה נחיתה למציאות עם הילדים שלי, שלא משנה מתי חזרתי הביתה, יש שעה שצריך להתעורר בה. הסטודיו שלי, המתאמנים שלי. אני מוצאת את האיזונים וזה לא מובן לי מאליו. אני חושבת שכל החיים תמיד עשיתי דברים במקביל. גם בתור רוני, עשיתי תואר ראשון לצד פסטיגלים, הייתי תלמידת תיכון ושחררתי אלבומים, היה לי תמיד משהו נוסף במקביל. זה לא זר לי לחבוש כמה כובעים. עכשיו יש לי הרבה מאוד כובעים, אבל אני מצליחה לג'נגל. תמיד הדימוי שיש לי בראש של עצמי, זה כמו ג'אגלינג, אני לא יודעת לג'נגל עם כדורים באוויר, אבל כמטאפורה זאת לגמרי הדמות שלי".
אוהבת את סטטיק ואת מיילי סיירוס
כשהיא נשאלת אם הפופ בעידן הרשתות החברתיות פחות טוב מבעבר היא עונה בשלילה. "מה שלא טוב, לא יעבוד. אי אפשר לעבוד על הקהל. כמו שיש בעולם וואן היט וונדר - מישהו שהתפלק לו איזה להיט משוגע וזה השיר האחד שלו ועם זה הוא דוהר - ויש אומנים כמו ג'סטין ביבר, שהגיע מהיוטיוב, והוא פאקינג מוכשר. בסופו של דבר מה שקובע זה האומן. אין ספק שיש היום כל מיני דרכים שאפשר לפרוץ בהן, אבל בסופו של דבר מבחן התוצאה זה האם אתה טוב. זה מונח על כתפיך. אז יש דברים שלא פוגעים בול או בחירות לא טובות ולכל אחד יש את הדרך של אבל בסופו של דבר יש את הקהל שעושה את הבחירות שלו. השאלה היא האם יש לך את הכוחות להמשיך ולדחוף או שאתה אומר תודה מספיק. זה מאוד תלוי באומן".
"אני חושבת שכל החיים תמיד עשיתי דברים במקביל. גם בתור רוני, עשיתי תואר ראשון לצד פסטיגלים, הייתי תלמידת תיכון ושחררתי אלבומים"
את מי אוהבת כיום?
"בחו"ל אני מאוד אוהבת את מיילי סיירוס. מאוד הסתקרנתי מאלבום הסולו של סטטיק 'לירז'. זה מאוד מגניב לשמוע את זה. בריטני חזקה אצלי. אני עדיין שומעת אותה אין מה לעשות".
מה התוכניות לעתיד? מה הוויז'ן שלך?
"מבחינת ויז'ן אני בעיקר רוצה להמשיך ככה. אני אוהבת את זה שאני גם מצליחה לעשות מוזיקה וגם ממשיכה ליהנות בכיף בסטודיו עם המתאמנים שלי ולבלות עם הילדים. מבחינתי אני רוצה להמשיך להצליח לשלב בין הדברים, או טיפה להתייעל. אני חושבת על הופעה שתאחד ותספר את הסיפור, ולהתחיל לעבוד עליה בזמן הקרוב. עוד כמה חודשים ואני אתחיל לעבוד על ההפתעות של 2024".