הנוף הפסטורלי שנשקף ממע'אר והשקט של הגליל מסתירים שכבות של כאב עמוק שריסק את בני משפחת עז-אלדין לרסיסים, והותיר בנפשותיהם צלקת קשה שתישאר לעד. שמונה חודשים חלפו מאז שהשכול טלטל את עולמם, כשסגן-אלוף ספא עז-אלדין נהרג בתאונת דרכים בצאתו מחתונתה של קרובת משפחתו - והם עדיין לא מצליחים לעכל את גודל האסון שפקד אותם. דמותו הייחודית של ספא נשקפת מתוך התמונות שתלויות על קירות הבית, ובכולן נגלה חיוך כובש ועיניים קורנות.
יום שישי בצוהריים, עשרות בני משפחה, מכרים של ספא וחבריו ליחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), מגיעים בזה אחר זה ומעניקים חיבוק חם. על המסך הגדול שניצב בסלון מוקרן קליפ להנצחתו, שיר ייחודי לזיכרו של ספא שעליו עמלו במשך חודשים ארוכים עמיתיו ביחידה. "אנו יודעים שלא תשיב לקריאותינו. ככה פתאום נעלמת. הכיסא שלך נשאר ריק, מממתין לך", מתנגנות המילים שמספרות על עוצמת האובדן ולא מותירות אף עין יבשה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
רעייתו סנאא, אביו מחמד ושלושת הילדים ג'וליאן (18), חוסיין (14) ותיראן (10) מצטופפים על הספה בסלון ולא מפסיקים לדמוע. דמעות של געגוע, התרגשות וגאווה שמהולות זו בזו, וצפות כשהם רואים את המחווה המיוחדת שעמיתיו של ספא יצרו כדי להנציח את דמותו. מספיק להביט על כל אחד ואחת מהנוכחים בחדר כדי להבין שמאז לכתו נפער חלל עצום שאיש לא יצליח למלא.
סנאא יושבת במרכז החדר ומראה לי אלבום לזיכרו של ספא שהיא שומרת היטב, קרוב לליבה, ומנערת ממנו את מעט האבק שהצטבר. כל תמונה באלבום שווה אלף מילים ומבטאת זיכרונות, חוויות בלתי נשכחות ורגשות עזים שקשה עד בלתי אפשרי לתאר. "אני מרגישה שספא נמצא איתנו, אני לא רוצה לקבל את זה שלא אפגוש אותו שוב או שלא יהיה לצידי", היא אומרת בגרון חנוק. "אנחנו בקשר כבר מימי בית הספר כשהיינו קטנים ונשואים 20 שנה. הנשמות שלנו מחוברות, היינו מבינים אחד את השנייה רק מלהסתכל זה על זו".
מה התחושות שלך בצל האסון הגדול שפקד אותך?
"כל השנים האלה ספא היה כל עולמי ולא ראיתי שום דבר חוץ ממנו. ידעתי שהוא יהיה שם, לא משנה מה, ועכשיו החלל הזה נפער. בחודשים הראשונים לא יכולתי לעכל את זה, עכשיו אני נתקלת בזה בחיי היום-יום כשאני לבד והקושי התחיל במציאות, למרות שאני מרגישה שרוב הזמן הוא איתי".
"כל השנים האלה ספא היה כל עולמי ולא ראיתי שום דבר חוץ ממנו. ידעתי שהוא יהיה שם, לא משנה מה, ועכשיו החלל הזה נפער"
סנאא, אשתו של ספא
קחי אותי לשיחות האחרונות שלכם.
"הוא אמר לי: 'תכיני את עצמך לכל תרחיש בחיים, את לא יודעת מה יקרה. את חייבת להיות חזקה, תסמכי רק על עצמך ולא על שום דבר אחר'. אמרתי לו: 'אני לא רוצה לחשוב על דברים לא טובים', אבל הוא תמיד אמר שמי שמופתע מפסיד".
"הוא כל הזמן פחד שאני אמות לפניו", ממשיכה סנאא בכאב. "אחרי שהוא דחף אותי לטוס לבד עם הילדים לחו"ל, הוא התקשר אליי ואמר: 'זהו, אני לא יכול. שיקרה מה שיקרה רק אני לא יכול לחיות בלעדייך'. התחלתי לצחוק עליו ואמרתי לו - אל תדאג, אתה תמות ואחרי זה אני אמות ונתחתן שוב. כבר בימים הראשונים שהכרנו, הוא היה אומר לי שאחת ועוד אחת זה אחת – והנה משניים נשארתי לבד".
סא"ל עז-אלדין שצמח במנהל האזרחי, שירת כראש מנהלת תיאום וקישור (רמת"ק) בעוטף ירושלים, והיה לקצין מוערך ביותר. "הוא הגשים את החלום שלו להיות סגן-אלוף, זו הייתה המטרה שלו ועשיתי את כל המאמצים כדי לעזור לו להגשים את החלום שלו", מספרת סנאא. "ועדיין הוא תמיד אמר שקודם הוא צריך לדאוג לאחרים ורק אחר-כך ידאג לעצמו. הוא לימד אותי איך להיות חזקה מול כל האנשים, למרות שמבפנים אני מרוסקת. אני קיבלתי את הכאב ואני יודעת שהוא יהיה החבר הכי טוב שלי לכל החיים".
"המשפחה קיבלה את זה בחיבוק גדול"
מאחורי היוזמה להנצחת פועלו של ספא באמצעות השיר "מאז שאתה לא כאן", עומד קצין ביחידת מתפ"ש סרן גבריאל גרבר, שבשירות הסדיר שלו היה פקוד של ספא ובהמשך שירת לצידו כקצין. בצעד אמיץ פתחה המשפחה את ליבה לתהליך כתיבה משותף, שמבוסס על הזיכרונות ועל המכתבים הרבים לזיכרו. "בתוך המסע שלי להכיל את האובדן הזה, הרגשתי צורך להוביל פרויקט לזיכרו", הוא נזכר בהתרגשות. "ברגע שהבנתי שחשוב לי לעשות את זה, פניתי למשפחה שקיבלה את זה בחיבוק גדול והייתה שותפה מלאה כבר מההתחלה".
מאיפה נולד הרעיון ליצור שיר?
"כמשורר שעוסק בשירה, אני חושב שספא ראוי לכך שייכתב עליו שיר וברוך השם, אלוקים חנן אותי בכישרון הזה", מספר גרבר. "דמותו לא הפסיקה להיות מול העיניים שלנו, בכל מגע שהיה לנו עם פרויקט ובכל מה שקראנו. הייתה לספא גדולה".
איך עבר עליך המסע המורכב לצד המשפחה?
"המסע עם המשפחה היה לי מפתיע, נחשפתי לעומק הכאב של משפחה שכולה וזו פעם ראשונה שאני חווה דבר כזה. זה מטלטל, ורמת הפתיחות של המשפחה מעוררת השראה. אין שבוע שלא דיברתי איתה ועדכנתי אותה על כל התהליך".
"בתוך המסע שלי להכיל את האובדן הזה, הרגשתי צורך להוביל פרויקט לזיכרו. פניתי למשפחה שקיבלה את זה בחיבוק גדול והייתה שותפה מלאה כבר מההתחלה"
סרן גבריאל גרבר
"אחרי המפגש עם המשפחה, נפגשתי עם המפיק המוזיקלי יותם כהן ולהקתו 'הוואן', והם חיבקו את הפרויקט הזה", ממשיך גרבר לתאר את התהליך. "בשלב מתקדם של ההקלטות, פניתי לעדן סבח, מעצבת מהמעלה הראשונה. שנכנסה למשימה ברמה הכי מעוררת השראה עד ממש להשמעה של השיר".
"גבריאל פנה אליי כי אני סטודנטית לתקשורת חזותית, והסקיצה הראשונית שהגענו אליה הייתה תמונה של ספא וסנאא, ולידה פיסת נייר שתלשתי מהמחברת שלי עם משפט מהפזמון של השיר", נזכרת סבח, ששירתה עם ספא בחטמ"ר יהודה. "ברגע שהכול היה מונח, עשינו זום-אאוט וראינו את כל המילים והתמונות ניצבות מולנו".
"לוקח ממנו את החיוך ואת טוב הלב"
אביו של ספא, אל"ם (במיל') מחמד עז-אלדין, נרגש במיוחד מהשיר שנוצר לזיכרו. "זה מראה עד כמה ספא היה קשור אליהם בטבור, הם אהבו אותו והוא אהב אותם. ספא היה אנושי וחברותי, איש צבא בכל רמ"ח איבריו שהקסים את האנשים ואם הוא היה שומע אותנו – הוא היה קם ומחבק אותם חזק".
מה אתה לוקח איתך הלאה מהאישיות ומהערכים הייחודיים של ספא?
"אני לוקח ממנו את החיוך ואת טוב הלב, העזרה לאחרים והנאמנות לתפקיד. הוא איש טוב לכל אדם ואין אצלו הבדל בין אדם לאדם, כולם שווים. בהלוויה היו אלפי אנשים ומכל העדות במדינה – נוצרים, מוסלמים, צ'רקסים, יהודים, חילוניים ודתיים, מההתיישבות ביהודה ושומרון, חובשי כיפות וגם פלסטינים. איך הוא הספיק להכיר כל כך הרבה אנשים? פשוט צריך להיות בעל כישרון אדיר".
"זה מראה עד כמה ספא היה קשור אליהם בטבור, הם אהבו אותו והוא אהב אותם. ספא היה אנושי וחברותי, איש צבא בכל רמ"ח איבריו שהקסים את האנשים ואם הוא היה שומע אותנו – הוא היה קם ומחבק אותם חזק"
אל"ם (במיל') מחמד עז-אלדין, אביו של ספא
"ספא יחסר לי כל החיים, הוא איש שיודע לחבר את כולם יחד", מדגיש מחמד. "מעולם לא ראיתי אותו כועס, רק מחייך – חוץ מפעם אחת שהוא הציל ילד פלסטיני מבית בוער בחברון. המציל נפש אחת, מציל עולם. ספא לא היה רק בן, הוא היה חבר, מייעץ ומכוון. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר, הוא היה עמוד התווך של המשפחה ונוכח בליבי ובתוכי", הוא מוסיף בקול שבור.
הבן הבכור, ג'וליאן, מביט על תמונתו של אביו ביראת כבוד ובהערצה כשהוא לובש מדים שעליהם מתנוסס תג היחידה של מתפ"ש – וכך המקום שהיה עבור ספא בית, מקבל עבורו משמעות אמיתית והופך גם לביתו. "אני מדמיין אותו מולי נותן את העזרה והדחיפה", הוא מסביר. "אני מתכוון לצאת לקצונה ולהעביר את הערכים של אבא שלי הלאה, לעזור לחיילים שזקוקים לכך ולתת מעצמי כמה שיותר".