קצת לפני השעה 12:00, ביום שני, את השמיים בעזה הרעיד פיצוץ, בזמן שמטוסי קרב הוזנקו מעל הרצועה. בנגב המערבי ניסו להבין מה קרה ואם יש סיבה לדאגה, ובתוך דקות התברר: כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) של חמאס הופל בידי מטוס קרב.
בצה"ל מיהרו להדגיש כי כלי הטיס יורט בשטח הרצועה: "הכטב"ם לא חצה לשטח מדינת ישראל ולא היווה איום על תושבי עוטף עזה". האירוע הזה התרחש פחות מיממה לאחר שכלי טיס חדר מסוריה - והופל באמצעות לוחמה אלקטרונית: במערכת הביטחון חושדים כי מדובר בכטב"ם איראני.
תיעוד היירוט של כלי הטיס מעזה:
הפעלת כלי הטיס העזתי הסתיימה בשלום עוד מחוץ לשטח ישראל והאיום הוסר במהרה, אך המקרה ממחיש עד כמה חמאס מנסה להוות סכנה גם מהאוויר, ולא רק בשיגורים. וזה קרה שוב גם ב-22 במרץ, אז מטוס קרב יירט כטב"ם מעל שמי הרצועה. בצה"ל הבהירו כי כלי הטיס לא חדר ולא היווה איום. ובתחילת פברואר התקבלה "תזכורת" נוספת לכך שגם לעזה יש יכולות שכאלו: סמוך לשעה 22:00 במוצאי שבת תושבי העוטף דיווחו על פיצוצים באזור. בתחילה חשבו שמדובר ביירוט רקטה, אך לא הופעלה התרעת צבע אדום.
לאחר בדיקה בצה"ל מסרו כי "לוחמי ההגנה האווירית יירטו כלי טיס בשמי רצועת עזה" - והבהירו כי לא בוצע ירי רקטי וכי השגרה בעורף נמשכת. לאחר מכן בצה"ל מעט הסתייגו ומסרו כי לא ברור אם הייתה "מטרה אווירית בפועל", אך הדגישו שהיירוט בוצע בהתאם לכללים. גם במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014 זוהתה חדירה של כלי טיס שכזה, והוא יורט במהרה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בשנים האחרונות נעשים ניסיונות רבים של חמאס לשפר את השיגורים ובהתאם לכך - גם את יכולות התקיפה האווירית. זירות המלחמה בשנים האחרונות הראו כיצד שימוש מושכל בכלי טיס ללא טיס יכול להפוך את תוצאות המערכה ולשנות דרמטית את פני הלחימה - מהמזרח התיכון ועד לאוקראינה. לכן חמאס מנסה בשנים האחרונות לפתח כלי טיס לא מאוישים ולהפעילם בשגרה - גם ככלי צילום ואיסוף מודיעין, וגם ככלי תוקף או מתאבד במערכה.
כך חמאס מנסה להתחמש בכלי טיס
איך הם עושים זאת? בארגון הטרור מתקשים לייבא ציוד צבאי מתוחכם לשטחי הרצועה ולכן מגוון המל"טים שלו מוגבל, גם באיכות וגם בכמות. חמאס והג’יהאד האיסלאמי מנסים לנצל מהלכים הומניטריים של ישראל כדי להצטייד בציוד אזרחי לשימוש צבאי. בחמאס בונים על הברחת רכיבים אלקטרוניים דרך הים או במעבר הגבול בכרם שלום – רכיבים שהוסלקו במכולות מזון ואביזרי רכב, אך מרביתם נתפסים לפני שחצו את הגבול.
חמאס גם קונה ברשת האינטרנט רחפנים ומפעיל אותם ככלי תצפית לאורך הגבול. באמצעים פרימיטיביים מנסים בארגון לחבר לרחפנים מטעני נפץ קטנים ולהטילם על כוחות צה"ל הסמוכים לגבול. בחמאס עשו זאת כמה פעמים, באחת מהן הטיל רימון יד על צוות טנק - אך הרימון לא התפוצץ.
לפי ההערכות, כלי הטיס של חמאס אינם יכולים לשאת נשק תקני, אך אולי ניתן להרכיב עליהם חומרי נפץ בצורה מאולתרת. גורם בכיר בצה"ל העריך בעבר שפוטנציאל הנזק מכלי הטיס הללו, גם אם ישתמשו בהם כמל"טים חמושים "מתאבדים" כפי שעושה איראן, הוא נמוך מזה שנגרם מפגיעת רקטה. בשלב זה הם משמשים לטיסות צילום: טווח הטיסה שלהם הוא עשרות קילומטרים, והם מכסים את כל גוש דן ואף צפונה מכך.
המעורבות האיראנית גם בנושא כלי הטיס
מי שמסייעים בידי ארגוני הטרור ברצועה הם האיראנים, שבעצמם מגבירים את השימוש בכלים בלתי-מאוישים לצורכי מודיעין ולצרכים מבצעיים והתקפיים בזירות שונות במזרח התיכון ולאחרונה גם בסיוע לצבא רוסיה במלחמה באוקראינה. הם מעבירים ידע וטכנולוגיה לשלוחיהם במזרח התיכון, גם לעזה.
המצב כיום הוא שבידי חמאס מאות בודדות של מל"טים, טיסנים ורחפנים. בעקבות מגמת העלייה בשימוש ברחפנים וטיסנים בקרב ארגוני טרור, שינו בצה"ל את מערך הגילוי, המכ"מים, לאורך גבול הרצועה. מדובר במכ"מים מתוצרת אלתא של התעשייה האווירית שהם רגישים יותר, ויכולים לאתר כלי טיס קטנים עם חתימת מכ"מ נמוכה שטסים לאט.
משרד הביטחון וחברת רפאל השלימו כבר לפני שנתיים סדרת ניסויים מתקדמת במערכת כיפת ברזל, והיא שודרגה כך שהיא יכולה ליירט גם כמה כלי טיס בלתי מאוישים בו זמנית ולא רק מטחי טילים ורקטות. בחיל האוויר פיתחו גם יכולת ליירט מל"טים באמצעות מטוסי ומסוקי קרב, בכל מקום שבו לא תהיה כיפת ברזל זמינה. כפי שהוכיח יירוט כלי הטיס שחדר מסוריה, ישנם גם אמצעים אלקטרוניים שמאפשרים הפלה בשיטות אחרות.
מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים של חמאס מתבסס על ידע שנרכש באיראן וגם בסוריה. מי שנחשב ל"אבי התוכנית" היה בכיר חמאס עדנאן אל־ע'ול: הוא חוסל בידי ישראל ב־2004, אך הפיתוח נמשך. בשנת 2005 החלה הזרוע הצבאית לפתח בחו"ל פרויקט לייצור מל"טים. אנשיה גייסו פעילים בעלי ידע טכני והנדסי.
צה"ל סיכל פעם אחר פעם את ה"מוחות" מאחורי הפרויקטים של חמאס
מי שעמד לאחר מכן בראש היחידה לפיתוח וייצור כלי טיס בלתי מאוישים היה המהנדס הטוניסאי מוחמד א-זווארי (49), שעל פי פרסומים זרים חוסל בידי סוכני מוסד ברכבו בשנת 2016. במדינה דווח אז כי נעצרו שבעה בני אדם, מהם ארבעה מקומיים ושלושה רוסים. א-זווארי, שעבד בתחום פיתוח מטוסים ללא טייס, היה פעיל חמאס וחזבאללה, שסייע לשני הארגונים לשפר את מערך המל"טים שלהם - ואף הסתנן לעזה דרך מנהרה כדי לאמן את מחבלי חמאס להשתמש בכלי הטיס הללו נגד מטרות ישראליות.
עיתונאי שהפנה אצבע מאשימה לישראל סיפר כי א-זווארי עזב בשנת 1991 את טוניסיה והיגר לסוריה, שם יצר קשר עם אנשי ארגון חמאס: במהרה הוא והחל לסייע לזרוע הצבאית עם הידע שצבר. לטענת העיתונאי, א-זווארי היה תחת מעקב של המוסד בתקופה שקדמה לחיסול. יום לפני שנורה למוות נפגש המהנדס עם אישה, שטענה שהיא עיתונאית שהגיעה מהונגריה יחד עם שני גברים כדי לראיין אותו בעניין ההמצאות האחרונות בתחום התעופה. גורמים מקומיים הוסיפו כי האישה עזבה את טוניסיה לאחר מכן, ויש חשד שהיא קשורה לחיסול. עוד דווח כי נתפסו שני אקדחים ומשתיק קול שנעשה בהם שימוש בנוסף לטלפונים סלולריים וחפצים נוספים.
ב-2012, במבצע "עמוד ענן" ברצועה, חיל האוויר תקף והשמיד מחסן מל"טים של חמאס שהיו בשלבי פיתוח מתקדמים: אותם כלי טיס נחשבו לבעלי יכולות תקיפה לצד איסוף מודיעין. מאז "צוק איתן" מנסה חמאס לשקם את המערך הזה. ב-2015 חדר כלי טיס נוסף מעזה, אך הוא התרסק ליד גדר המערכת. בספטמבר 2016 זיהו בחיל האוויר כטב"ם של חמאס שטס בקו החוף של הרצועה במשך כמה דקות: הוא היה במעקב ישראלי מהרגע שיצא למשימתו - ולבסוף הופל בידי מטוס F-16 לפני שחדר לישראל.
צמד המדענים-החברים שחוסלו ביחד
ב-2018 חוסל ד"ר פאדי אל-באטש (35), אחד מבכירי המדענים בתנועת החמאס: ההתנקשות בו בוצעה באפריל 2018 במלזיה, בידי שני רוכבי אופנוע רעולי פנים. ד"ר אל-באטש, תושב ג'באליה שבעזה, היה בדרכו לתפילה בבירה קואלה לומפור על פי הפרסומים בטלוויזיה המלזית. אל בטאש מת במקום והמתנקשים נמלטו מהזירה רכובים על אופנוע מדגם BMW. גורמים בחמאס טענו כי אל-באטש היה בעל תפקיד בכיר בפיתוח מערך המל"טים של הזרוע הצבאית של חמאס ונחשב למדען מוכשר בעל ידע עצום בתחומי הנדסת התעופה.
בחמאס האשימו את המוסד הישראלי באירוע והשוו את ההתנקשות למקרים דומים מהעבר, כגון החיסול של אל-זווארי וחטיפתו של מהנדס הטילים דיראר אבו-סיסי באוקראינה. בשנים האחרונות, כך לפי הדיווחים, ארגון חמאס משקיע מאמצים רבים בגיוס של סטודנטים במלזיה.
אחת המטרות המרכזיות לחיסול במבצע "שומר החומות" ב-2021 היו צמד המדענים חאזם אלח’טיב וט’אפר אלשוא, חברים טובים שכונו בעזה "נשמה אחת בשני גופים". הם הלכו יחד לכל מקום וגם נהרגו יחד בתקיפת חיל האוויר. אלח'טיב ואלשוא היו מהנדסי תקשורת בזרוע הצבאית של חמאס ופעלו לפיתוח אמל"ח מתקדם במשך יותר מעשרים שנה.
לא רק כטב"מים: האמצעים הנוספים שבחן חמאס
מבצע "שומר החומות" נצרב בחמאס ככישלון בעיקר בשל כך שלא הצליחו להוציא לפועל שום פיגוע ראווה בשטח ישראל. הם ניסו דרך הים, במנהרות ודרך האוויר – שיגרו מל"טים וטיסנים, גם רחפנים - אשר זוהו כולם מבעוד מועד והופלו. זו הייתה אמורה להיות ההפתעה של הארגון במהלך המבצע, אך היא נכשלה פעם אחר פעם.
זוהי לא ה"זרוע" היחידה במערך האווירי של חמאס: ארגון הטרור פועל להכשיר פעילים להשתמש גם באמצעים אוויריים שונים. מפקד חוליה בחמאס שנעצר סיפר בחקירתו בשב"כ כי ב-2010 גויס לכוח שהתאמן במלזיה על שימוש במצנחי רחיפה, במטרה להתכונן לבצע פיגוע חדירה לישראל. הוא סיפר כי לא היה היחיד, ואיתו יצאו עשרה פעילים לפחות מגדודים שונים שהתאמנו במשך כשבוע על מצנחי רחיפה.
פעיל החמאס סיפר כי ב-2014 זומן שוב, עם אותם פעילים, לאימון נוסף במצנחי חריפה - הפעם בעזה. המטרה של חמאס אז וגם היום היא להמשיך ולאתגר את יכולות ישראל, בכוונה לבצע פיגוע משמעותי מהאוויר בתוך ישראל - גם אם הדבר כולל שימוש ב"לואו-טק" במטרה להערים על יכולות היירוט ה"הייטקיסטיות" והמתקדמות של צה"ל.
תוכן הכתבה אושר לפרסום בידי הצנזורה.