"עיטור העוז מוענק בזאת על ידינו ליועצת המשפטית לממשלה, הגב' גלי בהרב-מיארה", הקריא מפגין במסכה השבוע מחוץ לקריית הממשלה בתל אביב. וכך נימקו המפגינים: "בתפקידך כשומרת סף את פועלת לאורך זמן במציאות מורכבת, תוך סיכון אישי ומקצועי מתמשך לך ולאנשייך. בפעולתך זו הפגנת אומץ לב, מקצועיות, נחישות ודבקות במשימה שראויים לשמש מופת לשאר עמיתייך. על עשייה זו מוענק לך עיטור העוז מאנשי המילואים ואזרחי ישראל".
האיש עם המסכה שהקריא את התעודה הוא סרן ר', מילואימניק של מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן, שהתגייס לאחרונה למחאה נגד המהפכה המשפטית. השבוע, יחד עם עוד כמה עשרות מפגינים, הם הגיעו להביע תמיכה במי שהם מקווים שתצליח לבלום את דהירת הממשלה בדרך לשינוי שיטת הממשל בישראל. "אני לא מכיר אותך אישית, אבל עכשיו אני רק רוצה לחבק אותך, להגיד לך תודה", הצהיר במגפון.
בתוך חודשים ספורים הפכה עורכת הדין גלי בהרב מיארה מדמות די אנונימית עבור רוב הציבור הישראלי לאחת המטרות המרכזיות לחצי הרעל של ממשלת נתניהו השישית ותומכיה. מי שבמשך שנים נחשבה לבשר מבשרה של המערכת, לוחמת נחושה ומגויסת למען המדינה ב-30 שנות עבודתה בפרקליטות, מצוירת עכשיו על ידי תומכי המהפכה המשפטית כאויבת העם.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
חה"כ דוד אמסלם כינה אותה "הרועצת המשפטית", יו"ר הקואליציה אופיר כץ טען ש"היא חושבת שהיא השריף של המדינה", השר שלמה קרעי קרא לפטר אותה ("בוודאי, אין שאלה - היא הייתה צריכה להתפטר אם יש לה טיפה של כבוד עצמי") והשר איתמר בן גביר האשים שהיא "מנהלת את מדינת ישראל" וקרא לה ללכת לבחירות: "היא לא הייתה עוברת את אחוז החסימה כמו מרצ". ואלו רק חלק מהמתקפות שמושמעות כלפיה. מנגד, תומכי המחאה רואים בה את קו ההגנה האחרון של הדמוקרטיה הישראלית כפי שהכרנו אותה.
"צריכה לעמוד בתקיפות ובעוצמה"
קודמה בתפקיד אביחי מנדלבליט משבח: "היא עומדת שם איתנה מול דברים שעלולים לפגוע בשלטון החוק והיא עובדת בדיוק כמו שצריך. זה תפקיד שיש לו מסורת ואני מגדיר אותו כקו ההגנה האחרון של הדמוקרטיה המהותית במדינת ישראל. היא מבינה את זה מצוין, לדעתי"
"זה לא מצב נוח להיות הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, האצבע כואבת", מספר שופט העליון בדימוס מני מזוז, אחד מקודמיה של בהרב מיארה, "אבל יועץ משפטי שמתייחס ברצינות לתפקידו חייב לעשות את זה". שר המשפטים לשעבר דן מרידור מוסיף: "היא צריכה לעמוד בתקיפות ובעוצמה מול כוחות שבאים להרוס את המערכת, אין לי מילים יותר עדינות מאלה - לא לאפשר את הרס המערכת כי היא נשמת אפה של הדמוקרטיה".
פרקליט המדינה לשעבר משה לדור מציין כי "השיטה המשטרית הישראלית, שבה מעט מאוד מנגנונים עומדים לרשות האזרח כדי להתמודד עם החלטות פסולות, לא חוקיות, שרירותיות, פוגעניות - אין שיעור לחשיבות הזו וזה תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה היום". לעומת זאת, המשפטנית טליה איינהורן טוענת: "יועץ טוב צריך לסייע למדינה לקדם את המדיניות שלה, כמובן במסגרת החוק. אנחנו רואים ייעוץ משפטי שפעם אחר פעם מציב תמרור אדום, ולא תמיד התמרור הזה הוא בכלל פרשנות נכונה של החוק".
חברתה הקרובה עו"ד אפרת ברזילי, לשעבר מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות, מצהירה: "אני חושבת שמעולם לא היה ליועץ המשפטי לממשלה תפקיד קשה יותר וחשוב יותר, בגלל הניסיון לשנות את המשטר של מדינת ישראל. והתפקיד של היועץ המשפטי לממשלה הוא להבטיח שהשינויים שיהיו, אם יהיו, מתיישבים עם המהות של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית".
בהרב מיארה עשתה היסטוריה כבר כשנכנסה לתפקיד לפני כשנה, כשהייתה האישה הראשונה שמכהנת בו. אבל המינוי לא עבר חלק: היא הייתה המתמודדת המועדפת על שר המשפטים אז גדעון סער, והטענה העיקרית כלפיה הייתה שאין לה מספיק ניסיון במשפט פלילי וחוקתי, שנחשב חיוני לתפקיד. היא גם מעולם לא מילאה תפקיידם של משנה ליועץ המשפטי לממשלה או פרקליטת מדינה.
מזוז מגיב על הביקורת ואומר: "היועץ המשפטי לממשלה היחיד בתולדות המדינה שמונה מתוך המערכת זה הייתי אני, כל היועצים המשפטיים לממשלה מונו מחוץ למערכת. הדבר הכי חשוב בעיניי זה עמוד שדרה אישי-מקצועי, כי אם הוא יודע פחות בתחום מקצועי כזה הוא יכול ללמוד תוך כדי, יש לו צוות מקצועי רחב ומיומן ומנוסה שיכול לתת לו את הגיבוי, אבל עמוד שדרה אישי-מקצועי זו תכונה שלמי שאין אותה לא יכול להיות יועץ משפטי, גם אם הוא משפטן מחונן ובעל ניסיון וידע בכל התחומים".
ומנדלבליט מוסיף: "מבחן התוצאה הוא שבכל ההחלטות שהיא קיבלה, אני כמעט ולא מוצא שום דבר שהיא החליטה לא נכון או שאני חושב שהייתי מחליט אחרת. היא גם יכולה להחליט אחרת ממני, זה בסדר - זה התפקיד שלה, זאת המשמרת שלה ולהתרשמותי היא עושה את התפקיד על הצד הטוב ביותר".
"נחשבה כמועמדת מובהקת לקידום"
למשרד בצלאח א-דין היא הגיעה אחרי 30 שנות עבודה במגוון תפקידים בפרקליטות מחוז תל אביב והמרכז, בעיקר בתחומי המשפט האזרחי והמנהלי. שם גם הכירה את גדעון סער בימיו כמתמחה צעיר. בתפקידה האחרון שימשה עד לפני כ-8 שנים כפרקליטת המחוז, ולאחר שפרשה עברה למגזר הפרטי. "עבדנו יחד כשהייתי בממשלה", נזכר מרידור, "היא הייתה אישה עניינית ורצינית בעלת השקפת עולם מאוד יציבה".
ועו"ד אפרת ברזילי מספרת: "היא נחשבה, גם כשהיא הייתה צעירה ממש, כמועמדת מובהקת לקידום. זה צירוף של דברים: רואים בה אנשים את הכישרון המקצועי, את החריצות, את יכולת העמידה, את הערכים - כל התכונות האלה מסמנות אדם כבולט וראוי". ולדור נזכר: "אני הכרתי אותה הרבה מאוד שנים ותמיד חשבתי שהיא עניינית ומנהיגה מערכת בצורה מרשימה מאוד והיא מקצועית מאוד והיא לא פותחת את הווילון בחדרה כדי לראות אילו רוחות מנשבות מבחוץ".
בהרב מיארה, בת 63, גדלה בגבעתיים, שירתה ביחידת 8200 וכקצינה בחטיבת המחקר באמ"ן. לאחר השחרור למדה משפטית באוניברסיטת תל אביב, סיימה תואר ראשון בהצטיינות יתרה והשלימה גם תואר שני. היא נשואה לציון מיארה, לוחם לשעבר ביחידה המבצעית של השב"כ, ולזוג יש שלושה ילדים. לפני 20 שנה אובחן ציון כחולה ALS ומאז מתמודד עם המחלה. היא שומרת בקנאיות על פרטיותה, אבל חלק מבני משפחתה יוצאים להגנתה ברשתות החברתיות - כך כתב גיסה רפי מיארה, שהיה בעבר חבר מרכז ליכוד:
בנאום הראשון שלה כשנכנסה לתפקיד היועמ"שית התייחסה בין היתר לשחיקה הנמשכת במעמדה הציבורי של מערכת המשפט, ועל פניו סימנה שפניה לשינויים: "הימים האחרונים מלמדים על ירידה מדאיגה באמון הציבור בייעוץ המשפטי הציבורי ובמערכת אכיפת החוק. לא נכון לייחס את הירידה באמון הציבור אך ורק לגורמים חיצוניים, המצב מחייב חשיבה חדשה. קיומה של ביקורת אפקטיבית, קיומם של מנגנוני למידה והפקת לקחים, נטילת אחריות במקרים המתאימים - כולם חיוניים כדי להבטיח את אמון הציבור במערכות אכיפת החוק".
"צריכה להניף כרטיס אדום מול הממשלה"
החודשים הראשונים שלה בתפקיד אופיינו בשקט תעשייתי. כדרכה, היא התרחקה מאור הזרקורים, לא התראיינה ומיעטה לתדרך בענייני המשרד. כשהגיעו לשולחנה סוגיות נפיצות, הנטייה שלה הייתה לבחון את הנושאים ולאשר את מהלכי הממשלה, גם כשהיו שנויים במחלוקת. היא אפשרה לשר הביטחון גנץ למנות רמטכ"ל סמוך לבחירות ואישרה לממשלה לצאת למבצע "עלות השחר" מבלי לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני. היא לא התנגדה למהלך של שר האוצר אז ליברמן לסבסוד מחירי הדלק, למרות הביקורת שלפיה מדובר בכלכלת בחירות, וקבעה שהממשלה לא חייבת להביא את הסכם הגבול הימי עם לבנון לאישור הכנסת.
ומני מזוז מסביר: "במצב נורמלי 95% או יותר מהדברים שהממשלה יוזמת - היועץ המשפטי לממשלה מאשר ומסייע. הצורך של יועץ משפטי להתעמת הוא כשהממשלה מנסה לאתגר פעם אחר פעם את כל כללי המשחק, לפעול באופן מודע בניגוד לחוק ולכללים ולפסיקה של בית משפט ואז היועצת המשפטית לממשלה דהיום מוצאת את עצמה צריכה להניף כרטיס אדום מול הממשלה, מול השרים".
אבל כשהיא התעקשה לתמוך במינוי שלך הקבוע שלך ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, בג"ץ פסל אותך.
מזוז: "פסק הדין הזה, למרות שאני חושב שהוא מוטעה, מראה שבית המשפט פוסק כפי הבנתו מבלי לעשות חשבון אם זה נוגע למי שהיה שופט בית משפט עליון או שזו היועצת המשפטית - לא עושים הנחות או הקלות לאף אחד ואין פה שום משחקים".
הזהירה מ"דמוקרטיה בשם אך לא במהות"
לאחר הבחירות, ועוד לפני שהוקמה ממשלת נתניהו השישית, בהרב מיארה התייחסה לכוונות של הקואליציה לבצע שינויים דרמטיים במערכת המשפט - וכבר אז הרימה דגלים אדומים: "צבר ההצעות שעל הפרק עלול לשבש את מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון. ללא ביקורת שיפוטית וייעוץ משפטי עצמאי, ניוותר עם עיקרון שלטון הרוב בלבד, הא ותו לא - דמוקרטיה בשם אך לא במהות". בנאום אחר הצהירה: "פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק - שוויון, היעדר שרירותיות והיעדר משוא פנים".
באופן חריג היא לא הוזמנה לישיבה הראשונה והחגיגית של הממשלה החדשה, והמסר הברור היה שאינה רצויה סביב השולחן. לדברי מזוז, "סימנו אותה מהרגע הראשון כמישהי שצריך להתנגד לה, כמישהי שצריך אולי לסמן לה את הדרך החוצה. זה התחיל באמת בישיבת הממשלה הראשונה כשאופן הפגנתי לא הזמינו אותה בניגוד למקובל, ואחר כך בכל המתקפות על בסיס כמעט יום-יומי". ומנדלבליט מצהיר: "זה לא אומר כלום כי צריך להמשיך לעבוד מקצועית. אין פה מקום להיות ברוגז עם הממשלה ולשחק נעלב ובטח לא להתפטר, לא עושים דברים כאלה - יש לך אחריות למדינת ישראל".
הדוח החמור נגד המהפכה המשפטית
למבחן המקצועי הראשון שלה תחת ראש הממשלה היא נדרשה כמעט מיד לאחר שנכנס לתפקיד: הוא ביקש ממנה שתגן על הממשלה בעתירה נגד מינוי אריה דרעי לשר. מיארה התנגדה נחרצות. "המינוי של דרעי לשר, כך חשבו גם בדיעבד שופטי בג"ץ, היה לא ראוי, לא נכון, לא חוקי. אז היא חשבה כמותם - מה מפתיע פה? מה מפתיע?", תוהה מרידור.
אבל זו הייתה רק יריית הפתיחה: נדמה כאילו בחודשים האחרונים היא עסוקה כמעט אך ורק בהדיפת היוזמות של הממשלה, שמאיימות לתפיסתה לא רק על מערכת המשפט אלא על הדמוקרטיה הישראלית. היא פרסמה דוח מפורט שבו התייחסה לכל אחד מסעיפי הצעת החוק של יריב לוין לרפורמה במערכת המשפט - דוח שכלל הסתייגויות חריפות כמעט מכל מרכיבי הרפורמה. לסיכום כתבה שהרפורמה תביא לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט, תחליש את כוחה ותפגע בזכויות האזרח.
איינהורן חורצת: "אני חושבת שזו רמה נמוכה מאוד של משפטנות, מפני שהרפורמה טובה מאוד, היא מקרבת אותנו למצב הקיים בדמוקרטיות מערביות. מצופה מהיועצת המשפטית שהיא תבחן את המקובל בדמוקרטיות מערביות, והיא תבוא עם הצעות קונקרטיות איך לקדם את תוכנית הממשלה, את המדיניות של הממשלה".
אך לדור לא מסכים: "את כל המדינה רוצים להפוך על פי תכני הנאום ההזוי כמעט, לדעתי, ששמענו מלוין ביום שהשיק את כל הרפורמה הזו או את חלקה, כשהוא אומר ש'יש עוד בקנה'. אתה חושב שיש איזו מערכת שיכולה להתגייס ופתאום את הכול לשנות, באחת, רק משום שהוא הצית את האש הזו שהיום מלכחת בכל חלקי המדינה? אלה תהליכים שצריך להכין אותם, לבחון אותם, לבדוק משפט השוואתי, לראות מה נכון".
"לא היה דיאלוג או ניסיון של דיאלוג"
לפי מנדלבליט, "אני לא חושב שזו רפורמה, זו בהחלט הפיכה משטרית. מאתגרים אותה חדשות לבקרים עם הצעות חוק והצעות החלטה שפוגעות קשה מאוד בזכויות אדם, פוגעות ביכולת של ישראל להגן על עצמה בפרמטרים הבין-לאומיים שהם מאוד חשובים, להיות חלק ממשפחת העמים. ואני רואה שהיא עומדת בכל מבחן בצורה מיטבית".
מרידור מוסיף: "זו לא הצעה אחת, המגמה הייתה לגמד, לצמצם ולאפס את המערכת הזו שהיא בעלת עוצמה ומייצגת ערכים של חופש ושוויון. אז מה אתה יכול להציג כאלטרנטיבה?". לדברי מזוז, "לא היה דיאלוג ולא היה ניסיון של דיאלוג, הם לא רוצים דיאלוג. הם רוצים לעבוד באופן חד-צדדי, בין היתר כי הם יודעים שהם עושים דברים שאף משפטן רציני לא יכול לתמוך בהם או לאשר אותם והתוצאות הן עימות".
אחת ההחלטות של בהרב מיארה שהקימו עליה גם חלק ממתנגדי המהפכה המשפטית נוגעת לאיסור של נתניהו להתערב בחקיקה בשל חשש לניגוד עניינים. "זו שגיאה גדולה כמובן מפני שהמשפט מתנהל גם כך", תוקפת איינהורן, "המשפט ימשיך להתנהל ואין שום השפעה של המשפט על הרפורמה או להפך".
יכול להיות שהעובדה שהממשלה מנסה עכשיו לקחת את הכוח לבחור את השופטים בסופו של דבר כן תשפיע על המשפט, אלה אותם שופטים שיכול להיות שראש הממשלה יפגוש כשיגיע לערעור.
איינהורן: "הרפורמה יכולה לעבור בין אם ראש הממשלה משתתף במו"מ ובין אם לא. באמת ההשתתפות שלו יכולה רק לסייע בדבר אחד באמת - להרגיע את התבהלה בציבור ככל האפשר, כי הוא מסביר מצוין, הוא אדם שיודע לנסח ולהסביר ויש לו השפעה על ציבור, אולי לא על כל הציבור אבל הוא יוכל להסביר בצורה יפה".
מזוז: "אני חושב שכל אחד שהוא לא לגמרי נאיבי מבין שזה לא באמת מונע, שאם ראש הממשלה רוצה לפתור את המשבר, הוא לא יכול לעשות את זה בגלל ההנחיה. הוא לא צריך לעסוק בפרטים, הוא משדר את רוח המפקד, ומה שאנחנו שומעים ממנו זה לא בכיוון הזה, זה בכיוון ההפוך".
עו"ד אפרת ברזילי: "הציפייה שמפני שמבחינה פוליטית חושבים שמעורבות ראש הממשלה תועיל היועץ המשפטי לממשלה יאפשר את זה היא ציפייה ממנו לנקוט עמדה פוליטית ולא עמדה משפטית, ואת זה היועץ המשפטי לממשלה לא יכול לעשות".
זה לא קצת אבסורד, במצב שאנחנו נמצאים בו, שברור שיש אדם אחד שיכול להטיל את כובד משקלו ולכפות פשרות - לא לאפשר לו להתעסק בדבר הזה?
ברזילי: "האבסורד הוא שממשלה שבראשה עומד נאשם עוסקת בשינוי משטרי שעוסק במערכת המשפט".
כשרמת האיום עלתה לדרגה הגבוהה ביותר
השר איתמר בן גביר הוא ראש החץ נגדה. אתמול הוא כבר קרא במפורש לפטר את היועצת, ובמכתב לראשי הקואליציה טען שהיא מתפקדת כ"יו"ר הקואליציה בפועל". היועץ לשעבר מנדלבליט טוען בתגובה: "אני לא רואה שמפטרים קודם כול, אני ממש לא רואה את זה מגיע. ובית המשפט העליון גם ישמור עליה, וגם אי אפשר לפטר כי אז מה? יביאו מישהו שהוא יהיה משרת אמון, עושה דברים של מי שרוצה ולמעשה תהיה פה רק רשות אחת, הרשות המבצעת. אני לא רואה את זה קורה - עצמאות המערכת השיפוטית תעמוד ותגן על מדינת ישראל, זה לדעתי מה שיקרה".
אייינהורן מתנגדת: "מדינה דמוקרטית לא צריכה שומרי סף, בשביל זה יש לנו בחירות. אנחנו בוחרים את נבחרי הציבור, צריכה להיות להם גם סמכות וגם אחריות. היא צריכה להניח את המפתחות ולהתפטר. כי אם היא איננה מסוגלת לסייע לממשלה לקדם את המדיניות, ההגינות דורשת שהיא תגיד 'טוב, אני כנראה לא מתאים לי לייצג את הממשלה הזו, אני הולכת הביתה".
מאז שהחלה המתקפה כלפיה, המשטרה העלתה את רמת האיום המוערכת על היועצת המשפטית לממשלה לדרגה 6 - הדרגה הגבוהה ביותר הקיימת. גורמי ביטחון קבעו שנשקף איום ממשי לפגיעה בה, בעקבות ההסתה והאיומים נגדה - והאבטחה סביבה תוגברה.
לדור מאשים: "אנחנו משתקים את אנשי האמת מלתפקד כראוי במדינת ישראל אם אנחנו מתירים, לעיתים לאספסוף ולעיתים לבכירים כמו חברי כנסת, להתנכל בצורה כזו ולפגוע ולאיים בצורה כזו - הם לא יכולים ככה לתפקד". וקודמה מנדלבליט, שגם הוא הסתובב עם אבטחה ברמה הגבוהה ביותר, מודאג: "זה לא דבר טוב, אני חושב שזו בכלל בעיה - גם אם לא מרוצים מהתפקוד של איש ציבור, כל עוד שהוא פועל לטובת המדינה אני לא חושב שהוא צריך להסתובב עם אבטחה. אבל מאחר שאנחנו רואים את עצמנו אל כעובדי ציבור אלא כמשרתי ציבור, אני משרת את המדינה שלי. אז אם צריך לשלם מחירים כאלה, נשלם מחירים כאלה".
כחברה, את יכולה לספר קצת על התחושות שלה בימים האלה?
ברזילי: "היא חזקה ושלווה כרגיל".
אני מניח שהדברים האלה לא לגמרי עוברים לידה.
ברזילי: "היא משרתת ציבור שיש לה תפקיד. המילה 'שליחות' היא היום מילה גסה אבל לא אצל כולם".
כמה זה יחזיק?
ברזילי: "היא אשת פלדה, אני חושבת שזה יחזיק כמה שצריך".
לא יצליחו לשבור אותה?
ברזילי: "לדעתי לא".
מה לדעתך היא צריכה לעשות עכשיו?
מזוז: "טוב, לתת עצות זה תמיד קל. אני מקווה שהיא תמשיך להיות מספיק חזקה ולהמשיך להיאבק על הדרך שלה ועל הערכים המשפטיים שהיא מופקדת עליהם".
מנדלבליט: "כולנו סומכים עליה שתעשה את הדברים בצורה הטובה ביותר. בסוף ההחלטות הן שלה, האחריות היא שלה והמשמרת היא שלה. חשוב שהיא תדע שיש הרבה אנשים שמאמינים בה ומעריכים אותה וסומכים עליה ושיהיה לה הרבה בהצלחה".