בבית החולים, שעות לפני הלידה שהעסיקה מדינה שלמה, אומרת האימא של התינוקת: "אני בסדר". האבא שעומד לצידה מוסיף, כשהוא מסתכל במוניטור של הלב: "הדרמה עם הקטנה הזאת, עד הדקה ה-90".
את רוצה לראות אותה כבר?
"בטח, על הבטן שלי", עונה האימא
לחבק אותה?
"כן"
את מדברת אליה?
"כן".
מה אמרת לה?
"שיהיה בסדר, מחכים לך, תצאי בשלום".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אחרי הלידה, היא מספרת בשמחה: "היא בסדר, יציבה אחרי שבדקו אותה. מתוקה. סוף-סוף קיבלתי אותה. באיזה בכי פרצנו שם"
שניכם?
"שנינו, כן. מאוד. הגשמנו את החלום שלנו. הבאנו ילדה"
"אשתי בכתה, אני קפצתי"
מה שלומך?
"קשה לענות על זה, סערת רגשות", עונה האבא בריאיון ראשון מאז תחילת הפרשה
דאגה לעוברית?
"בוודאי, עצומה".
ויכול להיות שיצטרכו לנתח אותה מיד?
"יכול להיות".
כמה רציתם ילד?
"אשתי אמרה מ-1 עד 10 - מאה, אני מ-1 עד 10 עברתי עשרות אלפים".
והיו הרבה אכזבות בדרך?
"כן. המון זמן לקח עד שהיא הגיעה. זה ממש מתסכל, אתה מסתכל על הילד של השכן - כולם מתרבים, אתה רוצה גם".
ומתי החלטתם ללכת לטיפולי הפריה?
"שנתיים, שנתיים וחצי אחרי שניסינו בצורה טבעית. הילד הראשון שלנו יצא בצורה טבעית. היה רצון 'להדביק' לו גם עוד אח, אז אתה מנסה ומנסה ובסוף החלטנו ללכת לקבל עזרה"
אתה זוכר את היום הזה שהודיעו לכם שנקלטתם?
"כן, אשתי בכתה, אני קפצתי".
"היינו מוכנים לשלם מחיר כבד"
ואז סקירת המערכות וגילו את המום.
"אני לא אשכח את היום הזה. זה היה יום ראשון. והיא מתקשרת אליי והיא אומרת לי שיש בעיה עם הלב של הילדה - בשורות איוב. צד אחד של הלב נפוח. יש בעיה, המסתם האאורטלי, עוד לא הבנו מה, זה היה בשבילנו סינית. ואני, נפלה עליי צמרמורת כזאת, כאילו נהייתי משותק במוח בשנייה אחת. יום למוחרת אנחנו פה אצל דוקטור אוריאל כץ והאופציה על השולחן באמת - הוא אומר לנו שהורים על דברים פחות מזה הפילו, ויתרו, אמרו 'נלך על משהו מחדש, בריא, תקין'".
ואתם?
"אנחנו מנסים להציל אותה".
לא עברה מחשבה אולי להפסיק את ההיריון הזה?
"כל כך רצינו, שהיינו מוכנים לשלם מחיר כבד".
ואז הצנתור...
"זה שבועיים של המתנה לחכות לפרופסור מחו"ל שיבוא לעשות את זה. זה שבועיים של חרדות". הרופא שהגיע הוא פרופ' גלרד טולזר, ראש מחלקת קרדיולוגיית ילדים בבית החולים קפלר באוסטריה.
פרופ' בועז וייס, מנהל המכון לדימות ברפואת נשים וברפואת העובר במרכז הרפואי שיבא, מסביר את התהליך: "הוחלט לעשות צנתור במהלך ההיריון. מדובר בפעולה מאוד מאוד מורכבת אשר בוצעה פעמים ספורות בלבד בארץ. כדי שהפעולה תהיה מוצלחת התייעצנו גם עם מומחה מחו"ל אשר ייעץ לנו בכל ההערכה של העוברית ובפעולה עצמה. הצוות עצמו ביחד בתל השומר הצליח להביא לפעולה מוצלחת כל כך, שמצבה של הילדה הרבה יותר טוב ממה שהוא היה אילולא היינו מתערבים בהיריון. והסיכוי שהיא תצא עם לב תקין עם שני חדרים פעילים הוא הרבה הרבה יותר גבוה".
"כאילו ירד לנו איזה סלע מהלב"
"ואז אחרי הצנתור מודיעים לנו שאין התאמה בין האימא לתינוקת", נזכר האבא
ומה עובר בראש?
"צמרמורת בכל הגוף. לא הבנתי - מה הולך פה? לוקח לזה זמן לרדת. אתה נכנס לאיזשהו הלם בהתחלה".
עד לימים האחרונים הייתה משפחה שבית החולים אסותא אמר שהם ההורים הביולוגיים. לאורך המסע הזה חשבת עליהם? על התחושה שלהם, על הכאב שלהם, על הרצון שלהם לקבל את הילדה שלהם?
"ברור שאתה חושב עליהם. וגם ברור שאתה רוצה לבדוק איתם. אבל מהנקודה שאנחנו נמצאים אתה כבר לא יכול לראות כלום. איך שסיפרו לנו שזה לא הם כאילו ירד לנו איזה סלע מהלב, בום, במכה. פתאום אני נושם".
החלום שלכם היה להביא את הילד שלכם, את הילדה שלכם.
"נכון"
והילדה...
"היא גם שלנו. עם כל הכבוד לביולוגיה, אנחנו באמצע מלחמה. אנחנו כרגע רואים רק את הילדה, רק את הלידה הזאת, רק את הלב שלה". ליד התינוקת באינקובטור הוא אומר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
כשאתה חושב על הילדה הזאת אתה חושב שביום מן הימים היא תשאל או שאתה תרצה או תחשוב שאתה חייב לספר לה את הסיפור שלה?
"זו המחויבות שלנו. אנחנו נהיה חייבים לעזור לה למצוא את ההורים הביולוגיים בעתיד. אנחנו הכול בשבילה, הכול נעשה בשבילה. כמו שמהיום הראשון אנחנו מחכים לה ואנחנו נלחמים עליה, אנחנו נילחם שיהיה לה הכי טוב בעולם. כולל לגלות מי ההורים הביולוגיים שלה"
אתה תוכל לחיות בשקט במחשבה ששלושת העוברים שלכם הושתלו או יושתלו ברחם של אישה אחרת והילדים הביולוגיים שלכם יגדלו אצל הורים אחרים? כי זאת המשמעות. כי אם לא ימצאו את המשפחה האחרת, המשמעות היא שלא יעדעו גם מה נעשה עם שלושת העוברים שלכם
"אני לא אגיד לך שזה לא חלף לנו בראש. אנחנו באמצע מלחמה. אתה לא מצליח לראות כרגע צדדים אחרים ולחשוב עליהם לעומק, אתה לא יכול".
"איפשהו בלב היינו רוצים להפסיק לבדוק"
אתם בוודאי ערים לרעש העצום שמחולל הסיפור הזה. יוצא לך לפעמים לפתוח עיתון, מהדורת חדשות ברדיו, מהדורת חדשות בטלוויזיה, לראות את הנפח האדיר שהסיפור הזה תופס ולהגיד: 'זה הסיפור שלנו"?
"כן, זה מטורף. במיוחד כשאתה גם רואה את התגובות של האנשים - כל מיני אנשים ששולפים מהאוזן תשובה: 'תנו אותה לביולוגיים'. איזה קל זה להגיד. כל הזמן אני אומר: 'יאללה, אם רק לשנייה הייתי יכול להכניס אותו לנעליים שלי, רק לשנייה, לשבריר שנייה - איך הוא היה מתחיל לחשוב אחרת, איך היו נופלות לו תובנות אחרות".
אמרת לי מקודם שאתה מאוד כועס. על מי?
"על בית חולים אסותא. הינה, הם רוצים לבדוק עוד כמויות של אנשים. ואתה אומר לעצמך איזה מסע, איזה סיוט, איזה ביעות - יש הרבה כינויים לזה, קשה למצוא בדיוק את המושג הנכון אבל... כאילו זה לקחת אותך לטלטלה, וואחד טלטלה, אותי ואת אשתי, לקחת אותנו ולטלטל אותנו. איפשהו בלב היינו רוצים להפסיק לבדוק אפילו ולהגיד להם: 'הינה, עשיתם טעות. אתם יכולים לשלם את המחיר? לשים אותנו קורבנות לשלם מחיר כזה? זה הזוי".
לאורך החיים אתה חושב שתוכל להתייחס אליה כאילו היא 100% הבת שלך, במלוא מובן המילה?
"אני חושב שיותר מזה אפילו. אני חושב שזה איזשהו כתר לראשי. בזכות תל השומר, ההזדמנות הזו להציל אותה... הילדה הזאת, היא כבר זורמת לנו בוורידים, בדם היא זורמת לנו. פשוט זורמת לנו בדם. אנחנו מהופנטים עליה".
עו"ד אסף שרעף, פרקליטה של היולדת, מוסיף: "ליבי ליבי עם המשפחות האחרות שרוצות לדעת מה קרה עם הילדים שלהם. אבל בואו נסתכל עכשיו - אסותא אומרת: 'יש מאות משפחות שהסבירות לגביהן היא סבירות נמוכה שזה העובר שלהן'. לאחר ההצהרה הזאת, יחד עם ההצהרה של מנכ"ל אסותא שלעולם לא נדע מי ההורים, עלינו להגיד עכשיו – 'תעצרו, תעצרו עם הבדיקות ותנו ללקוחה שלנו לגדל את התינוקת שלה בנחת ובשלום".
עו"ד גלית קרנר, שמייצגת את האם היולדת, מצהירה: "התוצאה המתבקשת המיידית של הצהרת מנכ"ל אסותא היא הפסקת הבירור הגנטי. אין מה להמשיך ולברר בירור גנטי, שעה שזה רק פותח תיבת פנדורה. אנחנו בימים האלה אומדים את הנזקים האדירים באמת שנגרמו ללקוחה שלי, לבעלה, לילד שלהם, לכל התא המשפחתי שלהם. אנחנו מחזקים את הידיים שלהם ואנחנו נגבש את כתב התביעה כנגד אסותא".
באסותא ראשון לציון מסרו בתגובה: "אסותא ראשון מקבלת ומבינה את כעס ההורים, ומאחלת לתינוקת בריאות שלמה. מאז המקרה אסותא פועלת ללא לראות ומשקיעה את מיטב המאמצים והמשאבים, לרבות פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, על מנת שטעות כזו לא תקרה שנית".