"בתחילת השירות שלי אמרתי: 'תעזרו לי, עטאללה מטריד אותי'": הן 5 נשים צעירות שגויסו כחיילות לשירות בתי הסוהר. הן עומדות במרכזה של פרשת סרסור הסוהרות, פרשה שנחקרה כנראה באופן רופף לפני כחמש שנים ונחקרת בימים אלה מחדש. כינסנו אותן למפגש מיוחד, שבו כולן מגישות כאן כתב אישום חמור - נגד מדינת ישראל, נגד צבא הגנה לישראל, נגד שירות בתי הסוהר, נגד הרוצח מחמוד עטאללה שפגע בהן מינית.
"כמה פעמים אמרתי לעצמי שאני אסירה, פשוט לקחו אותי, הפכו אותי לשפחת מין של מחבל בחוסר ידיעתי, ועכשיו לכי תחיי עם זה", מספרת אחת מהן, וחברתה מוסיפה, מחוץ לשערי הכלא: "תמיד אמרתי שבא לי לחזור, גם אחרי שהשתחררתי. ידעתי שיש לי מעגל לא סגור לסגור פה. אני אבל לא מרגישה שאני סוגרת מעגל כי בפועל לא באמת קורה כלום - הכלא נשאר אותו כלא, האנשים אותם אנשים, הארגון אותו ארגון באותן שיטות שלו, ואנחנו עם הפצעים שלנו, עם 'המחלה' שלנו - אפילו לא בא לי להסתכל על המקום הזה".
המחבל עטאללה שפוט למאסר עולם: הוא נשפט והורשע לפני 21 שנה ברצח פלסטינית מרמאללה, שחשד בה כי שיתפה פעולה עם ישראל. בכלא גלבוע הוא הפך לדובר האסירים, הגם שהוא איש פתח ומקובל על הארגונים האחרים. התיאורים של המתלוננות כמעט בלתי נתפסים: שלוש חיילות סוהרות התלוננו שעטאללה פגע בהן בין השנים 2016 עד 2018.
בתום החקירה אז הועמד עטאללה לדין והואשם בביצוע מעשים מגונים. משפטו נמשך: כל בכירי שב"ס שנחקרו אז לא הועמדו לדין. רק באחרונה, כשהפרשה הזאת נפתחה מחדש, הגיעו שתי סוהרות נוספות למשרדה של עורכת הדין קרן ברק, וסיפרו על שעשה להן עטאללה, בתקופה אחרת, קודמת - בשנת 2015. אחת מהן מתארת סדרת מעשי אונס.
"בא לחלון שלנו והתחיל לגנוח"
"היינו באגף 5 ביחד, והוא בא בין הדלתות - זה אגב אזור שהוא לא מצולם", נזכרת נוגה (שם בדוי, כמו כל שמות הסוהרות בכתבה). "הוא בא לחלון שלנו והתחיל לגנוח. ביקשתי ממנו להיכנס לאגף והתעמתתי איתו". ודנה נזכרת: "ישבנו באמת אני והיא ושם עלה פעם ראשונה זה שהוא מתחכך בנו ו'בטעות' נוגע באיברים מוצנעים שלנו. אני באמת בתמימות חשבתי שזה כי המקום הוא קצת צפוף, או שהוא עבר בטעות ונתקע בי. ושם באמת איפשהו נפל לי האסימון, והלכנו ביחד, התלוננו. כמובן שזה לא טופל וזה המשיך ועוד בנות נכוו מזה".
הסוהרת הילה, שהתלוננה שעטאללה אנס אותה, משחזרת: "בדרך כלל הם רואים את הבנות ואז הם מתחילים 'סוהרת, בואי'. הם עושים את זה מהתאים הכי רחוקים, ואז ההשפלה - את הולכת באמצע האגף, באמצע החצר, ופשוט כל האסירים מסתכלים עלייך וצוחקים". על המתלוננות האחרות היא אומרת: "תמיד הייתי אומרת לעצמי, כשהתחלתי לשמוע עליהן אחרי כמה שנים: 'איזו מטומטמת שלא דיברתי'. אבל דיברתי, ניסיתי לדבר, אבל הייתי שבורה מכדי להכיל את השברים שלהן. אני נורא כעסתי על עצמי, אמרתי 'זה רק בגללך, שאת לא צעקת לעטאללה די'".
אני מנסה להבין מה חשבתן לעצמכן, שעוברים על זה בשתיקה כי רוצים שקט? האם חשבתן שעוברים על זה בשתיקה כי הוא מקור מודיעיני ובמובן מסוים מפיקים ממנו מידע שעוזר אולי להילחם בפיגועים, לחשוף פיגועים? מה עבר בראש? הרי הבנתן שקורה כאן משהו שהוא לא סביר, הוא לא מתקבל על הדעת, הוא בטח לא טבעי
הילה: "מעולם לא סברתי שעטאללה הוא מקור מודיעיני. היו לי המון שיחות עם עטאללה. הוא רצח אישה כי הוא חשב שהיא משת"פית. אבל הוא היה עם קצין המודיעין, עם ניסים פיניש, כמו החברים הכי טובים. לא חשבתי שזה קשור למודיעין שהוא מעביר לו".
יעל: "כל התשובות נכונות. הוא היה גם מקור מודיעיני והוא היה גם שקט תעשייתי, זה ברור. זו הכותרת של שב"ס. הקרבה שלו לקציני המודיעין - ראו את זה, גם היום אני בטוחה בזה. מבחינתי גם עדיין מנסים איכשהו לשמור עליו באיזשהו מקום, יש הרבה דברים שלא יצאו מהחקירה שזה רק מעיד כמה מנסים לשמור".
"פשוט הבנתי שהוא מסרסר בסוהרות"
במרכז הפרשה הזאת שני קציני מודיעין. אחד מהם, ראני באשה, פוטר לאחרונה משירות בתי הסוהר בהקשר של הפרשה הזאת. קצין מודיעין אחר, זה שבאשה החליף, ניסים פיניש – הוא לא משמש עוד בתפקידי מודיעין אך עדיין נמנה עם סגל שירות בתי הסוהר.
הלכת למשטרה והתלוננת והייתה לך ציפייה שמה?
נוגה: "קודם כול, הייתה לי ציפייה שיטפלו באסיר, זה ברור. אבל הציפייה היותר מרכזית שהייתה לי, אני ציינתי בפני החוקר אלון חייט את כל החשדות שלי על ראני באשה, על קצין המודיעין שהיה. אני פשוט הבנתי שהוא מסרסר בסוהרות. זאת אומרת, זה לקח לי בדיוק שלוש דקות להבין את זה, לא צריך להיות גם גאון. אמרתי לחוקר במפורש: 'אני מבקשת ממך, רע לי, ראני זה המוקד, אתה מבין מה אני אומרת לך?' ודיברתי גם בצורה כזאת כל כך שתבין שאני מספרת לך פה משהו חמור. זו לא רק הטרדה מינית, זה משהו הרבה יותר עמוק. אני אפילו יכולה גם להגיד שהוא התקשר לראני אחרי שיצאתי מהמשרד שלו".
אבל בסוף לא דפדפו את התלונה שלך
נוגה: "כן דפדפו. דפדפו. אני חצי שנה עבדתי ולא קרה כלום. דפדפו"
אבל בסוף הוגש כתב אישום נגד עטאללה
נוגה: "בסוף, בסדר, אבל בדרך ניסו להפיל את זה. קודם כול - אלון לא עשה שום דבר. גם היו לי ראיות. איפה שהוא נגע בי היו מצלמות. להגיד לך שהוציאו את המצלמות האלה? אחרת כולנו היינו רואים את זה. לא הוציאו את המצלמות. בוא נשאל למה, זו ראיה חותכת. אלון, לטענתו העביר את הדברים ליאח"ס (היחידה הארצית לחקירות סוהרים), יאח"ס היו אמורים לקרוא לי בשנייה הראשונה, אני מכירה את הגוף הזה. הם לא קראו לי. עד שהכתבה בערוץ 20 לא יצאה יאח"ס פשוט התעלמו מזה שאני מספרת להם על קצין שמשתף פעולה עם מחבל".
"עד לא מזמן לא הבנתי מה קרה לי"
הילה משחזרת: "כדי להשתיק אותי כביכול שמו אותי מזכירה. כאילו, לא להיות באגפים", ונוגה מוסיפה: "מזכירה של המפקד, זאת אומרת הכי הכי קרוב כדי שהיא לא תדבר. היא הייתה איתי במשמרת, התלוננו פעם אחת ביחד. בתחילת השירות שלי, כשהגעתי לגלבוע, הלכתי לניסים פיניש ואמרתי לו: 'תעזור לי, עטאללה מטריד אותי'".
היא נזכרת שפיניש אמר לה "אל תתייחסי, הוא כל הזמן מבקש שהסוהרת הגבוהה והיפה תבוא לעבוד אצלו באגף". וכעת היא מסבירה: "מה אני אמורה להרגיש כשהוא מנפנף אותי בצורה כזאת? והמשכתי לעבוד שם. ואז זה עבר לראני באשה. הם התחלפו, ניסים פיניש וראני התחלפו, ואז הייתי הולכת ומתלוננת אצל ראני. הלכתי והתלוננתי שלוש פעמים שונות אצל מפקד בית הסוהר שלי וכלום לא קרה".
הילה: "אני יכולה להגיד לך שאני עברתי עימות עם ניסים פיניש, ואגב, הנפנוף הזה הוא עד עכשיו. כי היא מחכה לעימות איתו ולא נותנים לה. וכשאני עברתי את העימות מולו אז אני התלוננתי שלוש פעמים. לא אמרתי בפירוש מה, אבל אמרתי אחרי שנה וארבעה חודשים שאני נמצאת באגף הזה, אני צועקת וזועקת: 'לא טוב לי, תוציאו אותי!' תשאלו אותי למה, תשאלו אותי: 'מה יש לך? את עוד חודשיים משתחררת'. אז שלושה אנשים, שאלה נואד, ואג'די ואביב צרפתי שהם המפקד, סגן מפקד המשמרת וסמל הענף שלי, אומרים לי: 'קצין המודיעין ניסים פיניש דורש אותך. אנחנו לא יכולים לעזור לך'. בעימות הוא אמר לי: 'הם משקרים לך'. למה שישקרו לי?"
הסוהרת שירלי אומרת בבכי: "אני חייבת להגיד, אני יושבת פה ומאוד מאוד קשה לי. אני, להבדיל מהשאר, אני עד לא מזמן לא הבנתי מה שקרה לי. לא סיפרתי, לא דיברתי. ישבתי בבית וראיתי וזיהיתי אותן ואמרתי: 'זה לא נכון'. יש איזשהו עניין, במיוחד בכלא גלבוע, שברגע שאתה מוציא את הדברים, בסופו של דבר הם ייצאו עליך. אני חושבת שכל השתיקה שלי כל השנים היא הפחד לקבל את זה והפחד שיהפכו את מה שעברתי עליי"
מה זאת אומרת?
"שזה שעברתי את ההטרדה המינית זה כי אולי אני עשיתי משהו לא בסדר או אולי התלבשתי לא נכון, אולי אמרתי איזושהי מילה לא טובה. והיום, אחרי שפתחתי את זה, אני גם באמת כל כך ציפיתי ומאוד התחרטתי גם. אני ישבתי אצל קרן במשרד ואמרתי לה: 'תקשיבי, אני לא קשורה להטרדות. אני לא באה אלייך כדי לדבר על ההטרדות, אני לא חוויתי' למרות שבתוך תוכי ידעתי שחוויתי. ידעתי שעברתי שנתיים של גיהינום. אבל העדפתי לבוא ולהגיד: 'אל תפתחי את זה' כי ידעתי כמה אני אסבול. הן כל כך הרבה זמן בסיפור הזה, שזה פשוט מטורף שאנחנו צריכות לעבור את זה".
"פשוט היה לי מזל שלא אנס אותי"
בסופו של דבר הוגש כתב אישום נגד עטאללה, אבל התיק נגד הפיקוד הבכיר של הכלא נסגר בהיעדר אשמה כנגד המפקד ובהיעדר ראיות מספיקות כנגד ראני באשה. התאכזבתן מהתוצאה הזו?
"ברור", עונות כולן. "זה מבחינתנו היה העיקר", מדגישה יעל. "אם אני יודעת שמפקד בית סוהר שאמור להיות אבא שלי במקום הזה יודע מכל מה שמתרחש, זאת אומרת יכולתי להיות הבת שלו - נורא מסקרן אותי לדעת אם הבנות שלהם או... כאילו, איך הם היו מרגישים? זאת אומרת, אם מפקד בית סוהר יודע שהחזירו את האסיר בתקופה שעדיין הייתי שם אחרי שנפתחה החקירה נגדו - אתם מביאים לי את מי שהטריד אותי מינית מול הפנים שלי בעבודה. ומפקד בית הסוהר יושב ואומר לי: 'אני מצטער, אני לא ידעתי'. אתה מפקד בית סוהר. אז איך אתה יכול ללבוש מדים ולהגיד לי: 'לא ידעתי'? אז תוציא את המפתחות ולך הביתה, אין בעיה. אל תגיד לי: 'לא ידעתי'".
הילה: "זה שעדיין ניסים פיניש משרת בשב"ס, זו כבר בושה. יושבות פה שתי בנות שאומרות: 'אני הייתי הולכת ומתלוננת מספר פעמים, המפקדים שלי אמרו לי: 'הוא דורש אותך באגפים'. למה הוא עדיין משרת?"
יושבות מולי חמש נשים, אבל הסיפור שלך הוא שונה לגמרי לגמרי מהסיפור של ארבע האחרות. כי במקרה שלך, הילה, את התלוננת על אונס. כשאתן שמעתן על הסיפור שלה, שהיא מספרת על אונס, זה דבר שחשבתן שיכול להתקיים במציאות שהכרתן?
שירלי: "אני כן. אני, עם מה שעברתי עם עטאללה, האמנתי. ידעתי. ידעתי שזה יכול לקרות. באיזשהו מקום אני חושבת שההבדל ביני לבינה הוא שפשוט היה לי מזל שהוא לא אנס אותי"
כי כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לו עברות מין, אבל בסוף מה שמתואר שם, כשאנחנו מסתכלים על עברות מין, אלה עברות מין מינוריות: התחככות, זריקת מילה, מבט. אנחנו לא נמצאים באזור של עברות המין הקשות, של אונס
יעל: "זה אמור לשנות אבל? זאת באמת שאלה מעניינת, כי דרגה של הטרדה מינית אמורה לשנות בשביל אותה בחורה משהו? יש אנשים שיכולים לבוא ולהגיד, סתם דוגמה אני נותנת: 'אה, נו, יאללה, הוא העביר לה יד על התחת', לא, זה לא 'יאללה', זה לא עובד ככה, כאילו להנמיך את העברות".
לא, אבל אני שואל אותך, כשאת הלכת למשטרה ואת פוצצת את הפרשה, ואת סיפרת סיפור. שיש איזה סוטה שזורק מילים, שקצת מתחכך...
"שנגע לי בישבן פעמיים"
אז אני שואל, האם עלה בדעתך שיכול להיות שהסוטה הזה הוא אנס מסוכן?
יעל מודה: "לא, האמת שאני לא חשבתי", ואחת מחברותיה מסכימה: "גם אני". ויעל ממשיכה: "לא חשבתי שבבית סוהר, במקום כזה, יכול לקרות מצב שיקרה מצב. אני מודה שלא הייתי מתארת, כי אני אומרת לעצמי: 'איפה המצלמות? איפה הקצינים?' כשאני שמעתי על זה, אני תפסתי את הראש ואני הייתי בשוק כמה דקות לפני שבכלל הגבתי"
ומה את אומרת עכשיו?
"זה לא מצליח להתעכל, זה לא מצליח לרדת. כי זה לא נתפס, קודם כול האומץ שהיה לעטאללה"
"קראו לנו רודפות בצע ושקרניות"
אתן יודעות, אני קראתי את העימותים שלכן עם עטאללה ועם המפקדים שלכן. והתחדדה בי התחושה שבמילים אחרות המפקדים שלכן אמרו לכן בפנים: "אתן שקרניות".
"כן, בוודאי, אמרו גם בתקשורת", הן ממהרות להסכים, ונוגה מרחיבה: "הוא קרא לנו רודפות בצע ושקרניות וזה אכל אותי מבפנים, ההרגשה של התסכול, כי אמרתי לעצמי: אני בת אנוש והוא בן אנוש וציפיתי, בגלל שאני בן אדם ישר, שבעימות הוא יבוא ויתנצל, שהוא יגיד לי: 'טעיתי. טעיתי'. וזה לא היה. לא עם ראני ולא עם באסם (קשקש, מפקד הכלא). אנשים שהם קצינים שטוהר מידות צריך להיות ערך עליון עבורם, פשוט אמרו לי בפנים: 'את משקרת'".
והפתיחה המחודשת של התיק? ההודעה של פרקליט המדינה, שחוקרים מחדש ובוחנים מחדש, נתנה לכן תחושה שהינה, סוף-סוף מתכוונים באמת לחשוף את האמת? לנקות את האורוות?
"לא", עונות כולן פה אחד, ושירלי מבהירה: "זה פשוט לכבות את האש, לכבות שרפות, ככה אני קוראת לזה. לתת לגל התקשורתי פשוט לעבור".
הילה: "כאחת שעכשיו עם כל התיק שנפתח מחדש בערך כל שבועיים ביאח"ס אני יכולה להגיד לך שהם לא באמת עושים עד הסוף, הם גם לא יעשו עד הסוף".
עו"ד קרן ברק, שמייצגת את המתלוננות, מסבירה: "עטאללה, הוא בעצמו עומד לדין על עברות מין. הוא בעצמו בן אדם שידוע כנוכל, כשרלטן, הוא בן אדם מאוד ערמומי, מאוד כריזמטי. בסופו של יום הוא עשה צחוק מכל המערכת. אז אם יש לו צרכים והמערכת כל כך רוצה לספק אותם, למה עם חיילות וסוהרות? מאיפה הגעתם בכלל, איזה מין תג מחיר זה בכלל? מה זה משנה אם נמנע פיגוע אם בסוף אנחנו מדברים על חיילות צה"ל, על הבטן הרכה שלנו? בסוף הן יוצאות שבורות".
עו"ד ברק תוקפת בחריפות את הטענות כלפי המתלוננות: "מי מעלה על דעתו, רב בר דעת לא חושב באמת שמישהי הייתה ממציאה סיפור שלפיו היא הוטרדה עד נאנסה על ידי מחבל צמא-דם? מי תמציא על עצמה כזה דבר? עכשיו, חלקן רק לפני כמה שבועות בכלל ראו אחת את השנייה ואמרו: 'אנחנו לא מכירות אותך בכלל'. הרי אנחנו מדברים כאן על דברים שקרו מסוף 2013 עד סוף 2017".
"לא רוצה פיצויים, רוצה את הצדק"
ומה תגידו אם יבוא מישהו ויגיד: "יש פה כמה בחורות צעירות שהכירו במהלך השירות שלהן וזה לא מקרה שהן כולן הגיעו לאותה עורכת דין, והן הגישו תביעות אזרחיות והן בעצם רוצות לעשות כסף"?
יעל: "יש לי הרבה מה לענות על זה. קודם כול, אנחנו לא מכירות אחת את השנייה, לא כולן. דבר שני, יש הבדל בין קבע לבין חיילת, לא שירתנו באותן השנים, לא התלוננו באותן השנים".
הילה: "אני עברתי מטעמי האישי פוליגרף, גם על הדברים האלה נשאלתי, יצאתי דוברת אמת. גם עטאללה טען בפניי: 'את פשוט רוצה כסף'. ואני אומרת לך מראש - אם הייתי יכולה להעביר את השנים אחורה ואת הצלקות שיש לי ואת השריטות שיש לי מהדבר הזה, אז הייתי מוותרת על הכול, באמת, מוותרת על הכול. לא רוצה - לא להתגייס, לא רוצה את הכסף של הפיצויים, לא רוצה שום דבר".
והיא ממשיכה: "אני רוצה את הצדק, אני רוצה את האמת, אני רוצה את האיש שאמר לעטאללה 'כן, תיגע בה'. למה הוא צריך להגיד בדצמבר לאנשי שב"כ: "מה, אבל נתתם לי להיות איתה"? מה זה נתתם לי להיות איתה? אז מישהו נתן לך להיות איתי, אני רוצה את השם הזה, אני רוצה את האיש הזה. אני רוצה שהוא יבוא ויחווה את מה שאני חווה - את הלילות שלי, את הבקרים שלי, את הנפש שלי, שהוא יחווה את זה!"
החקירה החדשה הזו שהעמיקה בתלונות הסוהרות-חיילות קרובה לסיומה. בעניינה של הצעירה הטוענת כי עטאללה אנס אותה, כנראה לא יוגש כתב אישום. ייתכן כי כתב האישום שכבר הוגש כנגד עטאללה יוחמר. ייתכן כי ראני באשה, קצין המודיעין שפוטר, יועמד הפעם לדין. אבל חמש הצעירות האלה טוענות כי עדיין, חרף מה שנחשף, הן מרגישות כי יש מי שמתעלם מהתמונה הכוללת.
מה השורה התחתונה שלכן?
"ועדת חקירה", הילה. ויעל מסכימה: "חד משמעית. מה זאת אומרת שכל כך הרבה אנשים מעורבים בפרשה הזאת וכולם שותקים, ביאח"ס ובפרקליטות מזלזלים בנו - אתם לא תקראו, אתם לא תשמעו, וגם לא נעשה להם כלום. זאת אומרת, אנחנו נחכה שהזמן יעבור, יחלוף, לא ישמעו על זה ובואו נסגור את הכול".
בשערי הכלא הילה אומרת בבכי: "אני מתביישת. אני עדיין עם אותה תחושה של בושה של מה שנעשה לי, זה לא... אני לא חושבת שאי פעם זה ישתחרר ממני".
תחקיר: מאי פכט
תגובת שב"ס: "מדובר בתיאורים קשים של אירועים שהתרחשו לפני מספר שנים הנמצאים תחת חקירה משטרתית. שב"ס מעניק מעטפת רווחתית ותמיכה לסוהרות, ויפעל בהתאם לתצאות החקירה ולמדיניות הארגון של אפס סובלנות כלפי פגיעות מיניות, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטת שב"ס על פיטורי קצין המודיעין שהיה חשוד במעורבות באירוע".
תגובת עו"ד רמזי קטילאת, פרקליטו של מחמוד עטאללה: "הטענות האלה הן חסרות פשר, הן חסרות שחר. אנחנו ביקשנו מצוות החקירה לפעול בכל הכוח ובכל האמצעים על מנת להגיע לחקר האמת. יש סתירות בתוך הגרסאות שלהם ואנחנו חושבים שסופה של האמת להתברר ולהראות כיצד הטענות האלה הן טענות חסרות שחר".
תגובת פרקליטתו של ניסים פיניש, עו"ד שני אילוז: "הטענות אשר עולות מהכתבה חמורות ומצערות. כאיש משפחה ואב לבנות, ליבו של מרשי יוצא אל נפגעות העבירה. בגין טענות אלה מרשי עבר מסכת חקירות ביחידה לחקירות סוהרים בלהב 433 ולאחר ששמעה את עמדתו והחליטה על סגירת התיק כנגדו נמצא מרשי חף מפשע 'מחוסר אשמה'".
תגובת פרקליטו של ראני באשא, עו"ד אייל בסרגליק: "באופן שלא מפתיע, שעה שכל הסוהרות איחדו ייצוג, גרסאותיהן הפכו להיות מתואמות לגרסה אחת. אלא, שאמת יש רק אחת והיא נשענת על עובדות והיא עם הקמ"ן המוערך. ראשית, רוב הסוהרות שירתו בתקופת הקמ"ן הקודם פיניש, וכלל לא בתקופת באשא. שנית, גרסתן ביחידה לחקירות סוהרים של להב 443 אומרת אחרת בהקשר לבאשא. כך גם כתב האישום כנגד עטאללה שבו ראני באשא אפילו אינו עד תביעה ולא מואשם כי חשד או ידע. את עובדות אלו לא ניתן לסלף גם כאשר ממציאים סיפור חלופי וצר לנו על המשך הפגיעה המתמשכת בקמ"ן על לא עוול בכפו כשהוא עצמו מכבד את הסוהרות ואין לו כל עניין איתן".