"עדיף לבלות עשר שנים מאחורי סורג ובריח כאדם ישר מאשר להישרף בשקט מבושה על הדם שממשלתך שופכת" – כך הטיח איש האופוזיציה הרוסית איליה יאשין בשופטת ששלחה אותו לשמונה וחצי שנות מאסר בגלל "פייק ניוז" שהפיץ על המלחמה באוקראינה. יאשין, פוליטיקאי מוכר ואחד הקולות הבודדים ברוסיה שממשיכים למתוח ביקורת על ולדימיר פוטין, חייך מאחורי כלוב הזכוכית לשופטת ואמר לה: "אני מעריך את חוש ההומור שלך".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
יאשין הוא הדמות הבכירה ביותר שנענשת במסגרת החקיקה נגד הפצת מידע בנוגע למלחמה באוקראינה שאינו מוצא חן בעיני הממשל במוסקווה: המידע המופץ על אותה מלחמה, שהתחילה בפברואר וכבר גולשת ל-2023, מעורר הדים ברחבי העולם – וברוסיה נחושים להילחם במה שהם רואים כתעמולה שקרית ונבזית. יאשין בן ה-39, שהוכרז סוכן זר ברוסיה, הוא בן בריתו של אלכסיי נבלני. במהלך המשפט הוא אמר לשופטת שהוא יודע שהיא יודעת שאינו אשם והוסיף שהוא מבין איזה סוג של לחץ המערכת מפעילה עליה.
יאשין הואשם בהפצת חדשות כזב בעקבות שהעלה סרטון בערוץ היוטיוב שלו, ובו תיעוד של מה שתואר כפשעים של הצבא הרוסי בעיירה בוצ'ה. הוא אמר ל-1.4 מיליון עוקביו שפוטין מנהל "מלחמה מפלצתית" ויצא נגד התיאוריה הרוסית שטענה כי האוקראינים ביימו את סצנות הזוועה מהעיר. אל מול התיאורים והתיעודים הקשים מבוצ'ה המופצים ברחבי העולם, ברוסיה ממשיכים לטעון כי מדובר בשקרים.
החקיקה ששלחה את יאשין לכלא הוצגה כבר במרץ, זמן קצר לאחר תחילת "המבצע הצבאי המיוחד" – שנמשך עד היום, כבר יותר מ-300 יום. אומנם הוא קיבל את העונש הכבד ביותר, אבל הוא לא לבד: מאות בני אדם נקנסו או נכלאו עד היום בגין הכפשה או פרסום של "חדשות כזב" על פעילות הכוחות המזוינים הרוסיים באוקראינה. מחוץ לבית המשפט במוסקווה צעקה קבוצה קטנה ואמיצה: "רוסיה עוד תהיה חופשית". כשהעיתונאים שאלו את ולדימיר פוטין על גזר הדין של על איש האופוזיציה, הנשיא הרוסי שאל, "מי הוא?!"
"אפשר לראות שזה קמפיין מתואם"
כמו בסכסוכים המוכרים לנו היטב מישראל או מכל משבר בין-לאומי אחר, המלחמה של רוסיה באוקראינה מספקת קרקע פורייה להפצת מידע מוטעה – פייק ניוז. אבל כשרוסיה מכחישה את הטבח שזעזע את העולם ומכנה אותו "פייק ניוז", האם אנחנו צריכים לשנות את ההגדרה? ואיך בכלל אפשר לברור בין אמת לשקר? "אנחנו לא מסתכלים על הסיפור עצמו אלא על הדרך שבה הוא מופץ", מבהיר נועם שוורץ, מנכ"ל אקטיבפנס (ActiveFence) – סטארט-אפ ישראלי המנטר תוכן זדוני ואלים ברשת. ויש לו תובנות על התוכן המופץ על המלחמה – ואיך הוא משפיע על כל הצדדים.
שוורץ אומר שכדי לזהות "פייק" צריך להתמקד לא בסיפור – במידע השגוי – אלא בהתנהגות שלו. "טרנדים נוצרים כשיש הרבה מאוד תגובות על אירוע שקרה. אם הרבה מאוד חשבונות ברשת מצייצים את אותו הדבר, זה הופך לטרנדי, זה יכול להגיע מקמפיין פרסומי או מ'חווֹת טרולים ובוטים' או משהו דומה. כשההתנהגות אינה אותנטית, זה מוזר ומעורר סימני שאלה. כשהרבה מאוד משפיענים מצייצים את אותו הטקסט בדיוק, אפשר לראות שזה קמפיין מתואם, וזה עובד גם בדיסאינפורמציה".
סיון שלו, ראש תחום הדיסאינפורמציה בחברה, חקרה את הפצת חדשות הכזב במהלך השנה האחרונה – והיא מבקשת לחדד: "יש הבדל בין מיסאינפורמציה לדיסאינפורמציה: מיסאינפורמציה זה כאשר התוכן עצמו מוטעה, מיסאינפורמציה נעשית כשמפיץ אותה שחקן תמים. לעומת זאת, הפייק ניוז, הדיסאינפורמציה, מגיע ממדינות או מארגונים המנסים להפיץ בכוונה תוכן כוזב. ראינו את זה בבחירות בארה"ב, עכשיו עם פיפ"א סביב גביע העולם, וראינו את זה כשרוסיה הפיצה מידע מוטעה על המלחמה באוקראינה".
ואכן, המלחמה של רוסיה באוקראינה היא מקרה מיוחד מאוד בהקשר הזה. ניתן לומר שמדובר בפעם הראשונה שאנחנו רואים את האפקט של מיסאינפורמציה (מידע מוטעה) בעולם הדיגיטלי על החברה בזמן מלחמה בסדר גודל שכזה: גם הפרו-רוסים וגם הפרו-אוקראינים הפיצו טענות ומידע שלא כולם היו אמיתיים. כך נוצרה מלחמת מידע שמטרתה לכבוש את דעת הקהל עוד לפני שמוסקווה החלה בפלישה ב-24 בפברואר. הקרמלין בחר להכחיש שוב ושוב את תוכניות התוקפנות שלו באוקראינה, גם כשהמודיעין במערב חשף את כוונותיהם של הרוסים באמצעות פרסום ציבורי של מודיעין מפורט על ההיערכות הרוסית ועל מטרות המפתח של מוסקווה. באותם ימים פגשתי תושבים בקייב שטענו שהכול "פייק", שפוטין רק מפעיל לחץ מדיני.
אבל כבר בינואר טענה דוברת הבית הלבן שיש אינדיקציות לכך שרוסיה מתכננת לביים מבצע שידמה תקיפה של אזרחים אוקראינים דוברי רוסית במזרח המדינה כתירוץ לפתוח במלחמה. המודיעין הבריטי החל במה שהפך להרגל ופרסם הערכה: רוסיה נערכת לכינון "שלטון בובות" באוקראינה אחרי שקייב תיכנע. רשת NBC דיווחה ממקורות בוושינגטון שהמודיעין האמריקני העביר עוד לפני המלחמה מידע על יעדי המטרות של צבא רוסיה באוקראינה, מידע שנטל בסופו של דבר את העוקץ מהמתקפות של רוסיה. לפי אותו הפרסום, המודיעין האמריקני סימן עבור אוקראינה מטרות איכות רוסיות. כך, חיילים אוקראינים לחצו על ההדק של נשק שהגיע מהמערב ופגע בסיוע המערב במאות חיילים רוסיים. ההתפתחויות הללו מראות שאומנם האוקראינים לא "נאצים" כפי שטענו בתקשורת ברוסיה, אבל יש ממש בטענות למעורבות של המערב ולפעולות אנטי-רוסיות מתואמות.
הסיפורים על גיבור המלחמה – שלא היה
"במלחמה הזו אנחנו באמת רואים את הניסיונות של מעצמות להשפיע", מסבירה שלו. "בתחילת המלחמה הופץ נרטיב שיש לארה"ב מעבדות ביולוגיות באוקראינה והן בעצם ההוכחה למעורבות של המעצמה הגדולה בעולם. האם יש מעבדות אמריקניות באוקראינה? יש! מה הקשר לרוסיה? אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו כן יכולים לראות שעשו בזה שימוש כתירוץ לתקיפה. יש דברים שקשה להסביר מבחינת נרטיב – למשל האמירות ברוסיה שקוראות 'לנקות את אוקראינה מניאו-נאצים'. האם יש ניאו-נאצים באוקראינה? כן, יש יחידות ניאו-נאציות בצבא אוקראינה, אבל הניסיון לעשות הכללה – להגדיר את האוקראינים כניאו-נאצים – הוא בעייתי, וזה נועד להשפיע על דעת הקהל".
שלו מוסיפה: "ראינו ניסיון רוסי להגיד שהפליטים מאוקראינה מפיצים דעות ניאו-נאציות. ברור לנו שאלו בדיוק הנרטיבים הבעייתיים – לקחת משהו שיש בו בסיס של אמת לצרכים שקריים. זה ניסיון להפחיד את מדינות אירופה מהשפעה ניאו-נאצית. ראינו עדויות לכך שהשמועות הגיעו עד לקהילות הפליטים בספרד או בבריטניה".
לפי האו"ם, מיליוני פליטים עזבו את אוקראינה, רבים עברו ממדינות הגובלות עם אוקראינה למערב אירופה – וכעת מתברר כי גם עד לשם עקבה אחריהם מיסאינפורמציה. משתמשים פרו-רוסים טענו כי השלטונות הגרמניים הזמינו אזרחים אוקראינים לשהות במחנה הריכוז הנאצי זקסנהאוזן, שם מיהרו להכחיש את השמועות, אבל ה"מידע" כבר עשה לו כנפיים.
כשהמתקפה החלה צץ שפע של מידע וסרטונים דרמטיים ברשתות החברתיות – אבל לא מאוקראינה. בערוצי טלגרם נפוצו סרטוני הרס וירי טילים מביירות, מסין ומסרטים הוליוודיים. במקביל, משתמשי מדיה חברתית אחרים החלו לשתף סיפורים עממיים לא מבוססים על מעשי גבורה אוקראינים. המפורסם שבהם נוגע למה שכונה "רוח הרפאים של קייב", אגדה על טייס שהשמיד לבדו שישה מטוסים רוסיים בתוך שעות מספר בתחילת הפלישה. הדיווחים לוּוו בקטעים ממשחקי וידאו או תיעוד של תרגילים צבאיים והשמועה הגיעה למיליוני בני אדם.
"כשהעולם החל להסתקרן, גם האנשים במיינסטרים נחשפו ולפעמים גם שיתפו מידע שלפעמים הוא מוגזם או לא נכון – כאן בדיוק זה הופך למסוכן", מציינת שלו. "באירוע גלובלי, אלו הרגעים שבהם גם אנשים שלא חובבים קונספירציות נחשפים למידע מוטעה, פשוט כי הוא שם. אנחנו רואים את זה באירועים הגדולים, כשאנשים מתחילים לחפש בגוגל ונחשפים לקונספירציות ואז קל מאוד ללכת הלאה. ראינו איך זה קורה בקורונה, כיצד אנשים שבכלל לא חשבו על חיסונים לפתע הפכו למתנגדי חיסונים". על פעילות חברת אקטיבפנס בתחום רווי המחלוקות והשקרים, מספרת ראש תחום הדיסאינפורמציה בחברה: "אנחנו כאן כדי לראות מהיכן מגיעים הנושאים האלה ומופצים למיליארדים – אנחנו רוצים לעצור את זה ולהילחם בזה".
"מסך ירוק"? התיעודים במחלוקת והזיופים
גם כאשר מציינים יותר מעשרה חודשים לפלישה, הקרמלין טוען שמדובר רק ב"מבצע צבאי מיוחד". גורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים ברוסיה ממעיטים בהאשמות שכוחות רוסיה ביצעו פשעי מלחמה. בסרטון אחד עומד כתב חדשות מול שורות של שקי גופות – ואחת מהן זזה. אבל הצילומים למעשה לא הראו את נפגעי המלחמה באוקראינה, אלא מחאת פעילים נגד שינויי האקלים בווינה, שלושה שבועות לפני תחילת הפלישה הרוסית. בסרטון נוסף שהפך ויראלי נראים שני גברים מלבישים בובת ראווה בשדה קרב. התמונות היו אמורות להיות הוכחה לכך שהרשויות האוקראיניות "ביימו" הרג המוני של אזרחים בעיירה בוצ'ה, אבל חברת הפקה רוסית מסנקט פטרסבורג אמרה שאלו לא אנשי צבא אוקראינים אלא אנשיה שלה.
More propaganda by west:
— Kshitij (@jgdkshitij) March 1, 2022
A corpse came back to life during live reporting of human catastrophe by a Polish channel@srdmk01 pic.twitter.com/TOEesR1bxp
לאחר תקיפות הטילים הראשונות בקייב פרסם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי סרטון ברשתות החברתיות ובו הוא הצהיר כי אינו מתכוון לברוח מהמדינה. זלנסקי יצא לראשונה מאוקראינה רק החודש, לפגישה עם ביידן, אבל נוכחותו בבירת אוקראינה וסרטוני הווידאו הליליים שלו עוררו מיד גל שמועות וקונספירציות כי הוא עזב את המדינה. חלק מהמשתמשים טענו שהנשיא האוקראיני משתמש ב"מסך ירוק" או באולפן קולנוע ושהוא בעצם מתחבא בגלות. ככל שהמלחמה נמשכת כך צבר זלנסקי אהדה עולמית ובמקביל הפך למטרה שכיחה יותר לדיסאינפורמציה (מידע מסַלף) מרוסיה.
בחודש מרץ פורסם סרטון של זלנסקי שנוצר באמצעות בינה מלאכותית (AI), ובו נראתה דמותו של זלנסקי "אומרת" דברים שלמעשה מעולם לא יצאו מפיו. בסרטון עודד נשיא אוקראינה כביכול את אזרחיו "להניח את הנשק" ולהיכנע: זה היה כנראה השימוש הראשון, או אחד הראשונים, בטכנולוגיה הזו כדי להעביר בכוונה מידע מתעתע להמונים.
זמן קצר לאחר מכן עלה לרשת גם סרטון ערוך דומה של ולדימיר פוטין, ובו אמר הנשיא הרוסי לכאורה לחיילים "לכו הביתה בעודכם בחיים". פרו-רוסים שיוזמים ומפיצים פייק ניוז הכפישו את נשיא אוקראינה בטענות ובהאשמות שהפכו מגוונות יותר ולעיתים מוזרות יותר. בסרטון אחד "נצפה" זלנסקי ליד ערמת קוקאין על שולחנו במהלך ועידות וידאו, ואילו הצילומים המקוריים באינסטגרם שלו הראו את אותו השולחן שלידו ישב – ריק.
"זה יכול להגיע להמונים בקלות ובמחיר מצחיק"
איך אפשר להבדיל ולדעת? שוורץ, מנכ"ל אקטיבפנס, מנסה להבהיר: "במלחמה שרוסיה מנהלת באוקראינה צריך לבודד את האירועים – למשל המידע על הקרבות, הגיוס והפשעים. ניתן לזהות בתוך המלחמה את המטרות הטקטיות: למשל, כשרוסיה רצתה לדחוף נרטיב נגד המדינות הנורדיות, היא הוציאה קמפיין שהתמקד בהן". שוורץ מתייחס להפצת ידיעות כזב שעירבו והפחידו אירופים רבים וגם את תושבי מדינות הברית הצבאית של נאט"ו: בחודש מאי טענו גורמים במדיה החברתית בטעות או בשוגג שגם מדינות שחברות באיחוד האירופי עומדות להיכנס לסכסוך.
אחד הסרטונים הללו, שנראה בהם לוגו של BBC News שנצרב דיגיטלית, טען שמפקד צבא פולין חתם על פקודה להעמיד יחידות צבאיות בכוננות מלאה. BBC אישר מאוחר יותר שלא הפיק סיפור כזה ושזה סרטון מזויף. פקידי ממשל פולנים האשימו את מוסקווה במתקפות המידע נגד המדינה. בסרטון נוסף נטען שפינלנד שולחת עשרות טנקים לעבר גבולה המזרחי עם רוסיה, מה שהסלים את המתיחות בין המדינות. הצילומים הראו למעשה רכבת משא הנושאת ציוד למערב פינלנד – לצורך תרגילים צבאיים חד-שנתיים.
"מה שקורה הוא שנוצר תהליך שבו אנחנו האזרחים מצפים מהאינטרנט להגן עלינו משקרים ושטויות", מפרט שוורץ. "בעידן שבו לניו יורק טיימס או לוושינגטון פוסט – או בכלל לעיתונים המרכזיים – אין יכולות הפצה גדולות כמו למשפיענים אחרים, גורמים כאלה ואחרים שיש להם מערכת הפצה גדולה בהרבה קובעים את המציאות. היום מי ששומר על האמת במציאות זו הפלטפורמה – לא העיתונות, שאיבדה את התפקיד שלה ככלב השמירה. אתה יכול למשל ליצור בעזרת יוצר תוכן אוטומטי אלפי מאמרים על משהו לא נכון ובמחיר מצחיק, וזה יכול להגיע בקלות להמונים. פעם ההפצה של נרטיב שקרי הייתה משהו אזוטרי, היום זה כלי משמעותי ונגיש. פעם היית צריך להיות גאון כדי לפרוץ למחשב, היום אתה יכול להיות האקר אחרי קורס של שעתיים".
לדברי מנכ"ל אקטיבפנס, "הנושא של הנדסת תודעה הוא לא חדש, העולם מתמודד איתו כבר אלפי שנים. גם מקיאוולי דיבר על הנדסת תודעה בספרו 'הנסיך' – זו דרך לשלוט באנשים. היום לכל מדינה יש מחלקות לנושאים האלה, אנשים שזה התפקיד שלהם – לקחת את מה שמקדם את האינטרסים הגיאו-פוליטיים של המדינה ולהדהד את המסרים בכל מקום. בעבר זה נעשה בתקשורת בין-משרדית, היום זה נעשה ברשתות החברתיות". אחת הדוגמאות של שוורץ לנושא היא טרייה ומסועפת, וקשורה לאיש שהיה העשיר בעולם.
ובמה מדובר? "תיקי טוויטר" (Twitter Files) הוא הכינוי שניתן לאוסף מסמכים, צילומי מסך, אי-מיילים ושיחות בצ'אט ממחשבי חברת המיקרו-בלוגינג שסופקו בדצמבר 2022 בידי המנכ"ל החדש – אילון מאסק – לעיתונאים ולציבור. מאסק ביקש לחשוף את המחדלים של קודמיו בתפקיד ושפך אור על המעורבות של הממשל בתוכן. המהלך נעשה במקביל לפיטורים רחבים מאוד בחברה. במהלך זה חשף מאסק שערב הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020 מנעה הנהלת טוויטר הפצת ידיעה של הניו יורק פוסט על תוכן שערורייתי שנמצא במחשבים הניידים של האנטר ביידן, בנו של הנשיא ביידן, לבקשת גוף שנקרא "צוות ביידן".
המידע שנחשף הוציא לאור את המעורבות של סוכנויות ממשלתיות כמו FBI או CIA ואת השיח שלהן עם טוויטר. "רק לאחרונה ראינו איך גם FBI משפיע על טוויטר ומחדיר נרטיב, הרבה מאוד פעמים דיסאינפורמציה זה רק עניין של גיאוגרפיה", מציין שוורץ. "העבודה של הרשתות החברתיות הפכה למרכזית, הן הפכו לרגולטור בפועל של המציאות. כאשר נחשפה התנהלות בעייתית של בנו של ביידן ערב הבחירות, התגובה המיידית של כולם הייתה 'הינה קמפיין של פייק ניוז, של דיסאינפורמציה באדיבות האיש הרע מרוסיה', אז טוויטר הסירו, פייסבוק חסמו, אבל עכשיו מתברר שגם ב-FBI חקרו את הפרשה ושיש שם דווקא הרבה מאוד דברים נכונים".
ומה אפשר ללמוד מהפרשה הסבוכה הזו? "לאיש אין תשובות מלאות, אבל זו דוגמה טובה שמראה כיצד משהו נכון שנתפס כדיסאינפורמציה הופך לנרטיב", אומר שוורץ. "הרבה פעמים כשמסתכלים על הנרטיב, על התוכן, זה מטעה. הרשתות החברתיות לא מסוגלות להבדיל בין תוכן למציאות בשטח. הן יכולות להוציא את עצמן מהמשוואה הזו ולהתנהג כרגולטור – על ידי זיהוי בוטים או קמפיינים לא אמיתיים. מצד אחד הגיוני שזה מה שהן יעשו, מצד שני אני לא חושב שנכון שהן יהיו השופט והתליין של המציאות".
אז מה צריך לעשות? איך נתגונן מפני הכזב? "צריך להסתכל על ההתנהגות של צרכני התוכן, צריכת התוכן צריכה להיות אותנטית", אומר שוורץ, שמכנה את N12 "תוכן שמופץ בצורה אותנטית" בתוך זירה שמלאה ב"תוכן שמופץ בידי גוף שיש לו אינטרס, שרוצה להתנגח במשהו. בעזרת זיהוי של ההתנהגות כזו אפשר להבין שמדובר במשהו בעייתי".
במזרח אירופה משתוללת מלחמה בעייתית מאוד בשנה האחרונה, וסופה עדיין לא נראה באופק. איליה יאשין היה אמיץ מספיק כדי להתייצב מול הפייק, שבמקרה הזה הגיע מתוך הממשל, מתוך מוסקווה של פוטין. "אמרנו את האמת על פשעי מלחמה וקראנו להפסיק את שפיכות הדמים. היום אני יכול רק לחזור ולהגיד – אני לא מפחד, ואסור לכם לפחד. השינוי נמצא מעבר לפינה", הצהיר. אך מעבר לפינה יש גם לא מעט תוכן שקרי שנועד להשפיע על האזרחים, על המנהיגים ועל העולם כולו – וגם במלחמה הזו על התודעה עדיין לא התברר מי המנצח.