בן המשפחה נפטר והשאיר אחריו ירושה של מיליוני שקלים? רק הסוף של המשפט הזה נשמע טוב, אבל יש מקרים שבהם הסיפור הפשוט הזה מתגלגל לכדי טלנובלה רבת יצרים וריבים, עם מתנגדי ירושה שלא בוחלים בשום אמצעי ותנאים בלתי אפשריים לקבלת הכסף. כך קרה במקרה של האם שדרשה מהבת שלה, הרווקה מבחירה, להביא לה נכדים – ולא היא תנשל אותה מירושה של מאות מיליוני שקלים, ובמקרה של האימא המנוחה שהציבה לבן שלה רשימה בלתי אפשרית של תנאים, עד שהוא הבין שהכי פשוט מבחינתו יהיה לוותר על הירושה. יש גם סיפורים על האב שסבל ממחלה נפשית ונישל את ילדיו מהצוואה, ללא ידיעתם, על הנוכלת שהשתלטה על קשישה ערירית וגנבה את כספה ועל הבנים שדורשים את חלקם של אביהם שנפטר בדירה מהאישה השנייה שלו – אף שבכלל לא היו בקשר. עורכי דין חושפים את הסכסוכים היצריים שמאחורי הצוואות.
לא מוכנה להתחתן כי "טוב לה ככה"
ל' הייתה אישה רבת נכסים בשנות ה-80 לחייה. היו לה בניינים בתל אביב, שטחי מסחר ושטח גדול במרכז הארץ והייתה לה גם בת יחידה – רווקה בת 40 שלא מוכנה להתחתן וללדת ילדים כי "טוב לה ככה". ל' פחדה שלא תזכה ליהנות בחייה מנכד או נכדים, וכדי לכפות את רצונה להמשכיות על בתה היא ניסחה צוואה מותנית וגם מסרה לידי בתה עותק מהצוואה. לפי הצוואה, האם הסכימה להוריש לבתה היחידה את כל הנכסים האלה, ששוויים מוערך במאות מיליוני שקלים, בתנאי שתתחתן ותלד ילדים או לפחות ילד אחד במהלך השנתיים הקרובות. אם בתה לא תעשה כדבריה, הירושה תועבר לעמותה למען חיילים בודדים.
"אם בעבר היה טרנד לנשל ילד אחד או יותר מהצוואה, היום הנישול הוא על תנאי", מציינת עורכת הדין והנוטריונית רון זוהר, העוסקת בדיני משפחה ומתמחה בבוררויות וגישורים, "אם לא תעשו כדברי המוריש, תנושלו מהירושה. המורישים שלא הצליחו לכפות את רצונם על ילדיהם בחייהם, רוצים לעשות זאת במותם".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
עו"ד זוהר מציינת שההתניות שהעמידה ל' אינן יוצאות דופן. "יש התניות שונות ומשונות, למשל אם מישהו מהילדים מתכוון להתחתן עם מישהו מסוים שלא מוצא חן בעיני ההורה, ההורה יתנה את הירושה בכך שלא יתחתנו עם אותו אדם", היא מדגימה. "זה קורה לא מעט כשבן הזוג או בת הזוג לא יהודים".
"יש התניות שונות ומשונות, למשל הורים שמתנים את הירושה בכך שהילדים לא יתחתנו עם אדם מסוים. זה קורה לא מעט כשבן הזוג או בת הזוג לא יהודים"
עו"ד רון זוהר
סיפור אחר על ירושה שהסתבכה הוא סיפורה של אם לשלושה שנפטרה לאחרונה והשאירה אחריה ירושה מלאה בהתניות. "יש ירושות שעדיף לוותר עליהן גם אם נייר הצוואה סובל הכול", מספרת על המקרה עורכת הדין אפרת פריימן, העוסקת בתחום משפט וזקנה. "האם נישלה את בתה מהצוואה המפורטת שנוסחה על ידי עורך דין והשאירה אחריה צוואה מלאה בהתניות. מצד אחד היא מורישה את ביתה במרכז הארץ, ששווה מיליוני שקלים, לאחד מבניה, ומצד שני זה בתנאי שהוא לא יחיה לעולם באותו בית, לא ישכיר אותו ולא ימכור אותו. על פי הצוואה יהיה עליו לשכן בו את אחיו עד הגיעו לגיל 120 ואת אחיינו – בנו של אחיו בן ה-7".
"האם הורישה את ביתה במרכז הארץ, ששווה מיליוני שקלים, לאחד מבניה, בתנאי שלא יחיה לעולם באותו בית"
עו"ד אפרת פריימן
אלא שהתנאים לא מסתיימים כאן: "האם קבעה שלאחיו יהיה אסור לחיות עם אישה באותו בית, ובמות אחיו, אם אחיינו כבר יהיה בן 25, האח שירש את הבית על פי אותה צוואה ולא יתגורר בו, יהיה חייב למכור את הבית לאחיינו ב-30% משווי השוק של אותה דירה", מציינת עו"ד פריימן. "אם לא די בכך, בצוואה נכתב בצורה מפורשת שגם לאחר מות אחיו, גרושתו של אחיו, אימו של הילד, לא תוכל לגור בבית הזה עם בנה", היא מוסיפה.
עו"ד פריימן מספרת שהבן שירש את הדירה בצוואה המפותלת ומלאת ההתניות, גבר בשנות ה-60 לחייו, התייצב במשרדה חסר אונים ושאל: "מה אני עושה עם הצוואה הזאת?"
"הצעתי לו להסתלק מהצוואה, מושג משפטי המאפשר ליורש לוותר על חלקו בירושה – או באופן כללי או לטובת אדם ספציפי אחר שהוא בן זוגו או ילדו של המוריש", מספרת עו"ד פריימן. "במקרה זה הצעתי לו כמובן להגיש תצהיר על הסתלקות מהצוואה לטובת אחיו, שהרי מדובר בזכייה שהוא לא יוכל ליהנות ממנה לעולם והיא כנראה רק הייתה מכניסה אותו להוצאות מיותרות". עורכת הדין מספרת שהבן עשה כפי שהמליצה ואז האחות שנושלה מהצוואה ניהלה בבית המשפט קרב עם האח "היורש". "שתריב עם אחיו ולא איתו", היא אומרת.
"ברגע שהוא היה יורש את הדירה, היה עליו לשלם מס עליה, כי מדובר בדירה שנייה. נוסף על זה הוא היה צריך להתמודד משפטית מול אחותו ולהוציא כספים רבים על עורך דין כדי להגן על הצוואה. גם המכירה תמורת 30% כנראה תגרור מיסוי על 100%. בקיצור – שום דבר טוב לא היה יוצא לו מהצוואה. לא כלכלית ולא משפחתית", מסבירה פריימן. "בשורה התחתונה, לעיתים הירושה היא נטל על היורש ורק מטילה עליו התחייבויות וחובות, ובמקרים כאלה הכי טוב 'לברוח' מהירושה, עדיף שלא לרשת".
"הטרנד האחרון בבתי המשפט הוא להטיל הוצאות משפט גבוהות במיוחד בסך עשרות אלפי שקלים נגד מי שמגישים התנגדות לא מוצדקת ולא מבוססת על צוואות", מוסיפה פריימן. "עורכי דין רבים גובים מלקוחותיהם עשרות אלפי שקלים שכר טרחה וגוררים אותם להתנגד לצוואות, גם כאשר אין שום סיכוי שבית המשפט ייענה לתביעתם. עורכי דין אלה אומרים ללקוחות: 'תגישו התנגדות, ובמקרה הכי גרוע היורשים על פי הצוואה יגיעו איתכם לפשרה'. לפעמים הם טוענים שהמוריש היה לא כשיר בעת החתימה על הצוואה או לחלופין שהופעלו עליו לחצים בלתי הוגנים. נראה כי לאחרונה בתי המשפט רוצים לשים סוף לתביעות לא מבוססות כאלה כי זמן שיפוטי הוא משאב ציבורי בחסר".
גילו שהאב נישל אותם לחלוטין מהירושה
י' מאזור המרכז, היום בשנות ה-60 לחייה, הכירה את בעלה לפני 23 שנה. הם התאהבו ונישאו כעבור כמה חודשים. בעלה של י' שיתף אותה עוד בתחילת הקשר ביניהם כי הוא סובל ממחלת נפש שבאה לידי ביטוי בעיקר בדיכאון קשה, אך היא האמינה כי הקשר ביניהם יגבר על כל המכשולים. כעבור כמה שנים נולדו לשניים בן ובת. בני הזוג גידלו את ילדיהם והיו למשפחה מאוחדת, יצאו לטיולים משפחתיים, בילו הרבה יחד וחיו חיים נורמטיביים לכאורה. אך אחת לתקופה היה בעלה נכנס לאפיזודות של דיכאון שבהן היה מסרב לצאת מהמיטה, מתכנס בתוך עצמו ומסרב לדבר עם משפחתו במשך ימים ואף שבועות. בדיעבד התקופות האלו היו צריכות להדליק אצל י' נורת אזהרה, אך היא התעלמה מהסימנים ולא ציפתה למה שקרה שנים לאחר מכן.
י' הסתירה את מחלת האב מילדיהם ונאלצה לשאת לבדה את כל מה שקשור לבית ולגידול הילדים. האב מצידו עבר טיפולים קבועים אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים וקיבל טיפולים תרופתיים, שהשתנו לפי חומרת מחלתו. בשנים האחרונות חלה הידרדרות במצבו הנפשי של בעלה, הוא חווה התקפים רבים יותר והתקשה להתאושש מהם. לאחר שבעקבות התקף הוא אושפז לשבועיים בבית חולים פסיכיאטרי, הוא הפסיק לעבוד ומצבו החריף.
למרות מצבו החל אבי המשפחה לטוס בכל חודש למדינה אחרת. הוא הזמין טיסות ומלונות על דעת עצמו, מבלי ששיתף את אשתו, ובזבז את כל חסכונותיהם. באחד הימים הוא הודיע לאשתו כי מעבידו דרש ממנו בחזרה רבע מיליון שקל לכיסוי הלוואה שלקח ממנו שנים לפני כן. הוא משך את הסכום במזומן מחשבונם המשותף וטען כי העביר אותו למעבידו. כעבור כמה ימים הוא עדכן את י' כי המעביד ביקש סכום נוסף של 60 אלף שקל וכי העביר לו גם את הסכום הזה. אלא שמאוחר יותר התברר כי הסכומים לא הועברו כלל למעביד.
י' גילתה עוד כי בעלה העלים את כל הכסף המזומן ותכשיטי הזהב שלה שנשמרו בבית. בנוסף הוא הוציא סכום של 350 אלף שקל על בניית רכב קרוון שאין לו בו כל שימוש וכן העביר סכום של 130 אלף שקל שקיבל כפיצויים ממקום עבודתו לאחיו, הסובל גם הוא ממחלת נפש.
"מצבו הנפשי של המנוח הביא אותו לפעול בשיקול דעת פגום וחולני, עובדה ההופכת אותו לבלתי כשיר לערוך צוואה. ברור כי הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי"
עו"ד בעז קראוס
באחד הימים, לאחר שבזבז האב את מיטב כספי המשפחה, שב הבן החייל הביתה. הוא נכנס לחדרו ומצא את האב לאחר שזה תלה עצמו למוות על מוט הכושר בחדרו של הבן. לאחר התאבדות האב גילו האישה והילדים כי הוא נישל אותם לחלוטין מעיזבונו ובחר להוריש את כולו, כולל נכסים במיליונים, לאחיו.
הצוואה נכתבה כשמונה חודשים לפני שהתאבד, בכתב ידו של המנוח. האם והילדים עתרו לבית המשפט באמצעות עורכי הדין בעז קראוס וירדן קראוס בבקשה שתבוטל הצוואה, שנכתבה כאשר היה האב במצב נפשי קשה.
"אני לא מאחלת לאיש לחיות חיים במחיצת אדם פגוע נפש", אומרת י' בכאב. "כל האהבה והדאגה שילדינו ואני הענקנו לו לא עצרו בעדו מלתלות את עצמו, ועוד בחדרו של הבן שכה אהב. אם לא היה די בקושי שלנו כמשפחה בחייו, כעת לאחר התאבדותו שוב השאיר אחריו במחלתו מציאות בלתי הגיונית שעלינו להתמודד עימה. אני רק יכולה לקוות שבית המשפט אכן יראה שמה שעשה נבע ממחלת הנפש הקשה שממנה סבל".
"מצבו הנפשי של המנוח הביא אותו לפעול בשיקול דעת פגום וחולני, עובדה ההופכת אותו לבלתי כשיר לערוך צוואה", מוסיף עו"ד קראוס. "ברור כי הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח אלא את רצונו החולני ולפיכך אין לקיים את צוואתו".
שכנעה את הקשישה למכור את דירתה
בני זוג עריריים ללא ילדים חיו יחד במשך עשרות שנים. לאישה לא הייתה משפחה כלל ולבעל נותר רק אחיין, בנו של אחיו. שניהם גרו במשך השנים בדירה שבבעלותם. לימים הידרדר מצבו של בן הזוג והוא הועבר לגור בבית אבות, בעוד אשתו, בעשור השמיני לחייה, נותרה להתגורר בגפה וללא עזרה בביתם. יום אחד צצה מכרה שלהם מהעבר, הביעה דאגה לקשישה והחלה לבקר אותה ולבנות עימה מערך של יחסי אמון. בנסיבות אלו ערכה הקשישה צוואה לטובת הבת של המכרה. בהמשך פעלה המכרה לשכנע את הקשישה למכור את דירת מגוריה בהבטחת שווא לשפר את מצבה הכלכלי ולרכוש לה דירה חלופית ליד בית האבות שבו התאכסן בעלה.
אלא שבאמצע הליך המכירה, עם קבלת הכספים הראשונים, לאחר סילוק משכנתה שהייתה על הדירה, הבינה האישה כי לא ייוותר די כסף לרכישת בית כפי שהובטח לה – והיא פנתה לאחיין של בעלה וביקשה שיתערב. כדי לפייס את הקשישה הציעה המכרה שתעבור לגור בחדר בדירתה, במקום בדירה עצמאית ליד בית האבות של בעלה. בשלב הזה לא נותר בלב הקשישה כל ספק באשר למניעים של המכרה והיא ביקשה מהאחיין שיסייע לה לבטל את הסכם המכר ולהשיב לידיה את דירתה. במקביל היא ביקשה גם לשנות את צוואתה ולהוריש את עיזבונה לבן של האחיין.
בזמן שהתנהל ההליך המשפטי לביטול עסקת המכירה של הדירה, הידרדר מצבה הקוגניטיבי של הקשישה והיה צורך למנות לה אפוטרופוס שינהל את ההליך במקומה. המכרה, שלא הייתה לה כל קרבה משפחתית לקשישה, שכנעה את בית המשפט להתמנות כאפוטרופוסית על הקשישה, ועם מינויה היא משכה את התביעה לביטול עסקת המכר של הדירה ובכך השלימה את הליך המכירה כפי שביקשה לעשות מלכתחילה.
הדירה נמכרה וחלקה של הקשישה בכספי המכירה הועברו לידי המכרה – כמי שמונתה לאפוטרופוסית שלה. המכרה הגדילה לעשות והגישה בשם הקשישה תביעת מזונות נגד בן זוגה המצוי בבית האבות – צעד טקטי כדי לשים יד גם על חלקו של הבעל בכספי המכירה. לימים נפטרה הקשישה, ובנו של האחיין שהיה אמור לרשת אותה גילה כי המכרה החתימה את האישה על צוואה חדשה נוספת לטובת בתה, אף שהאישה הערירית תיקנה את צוואתה לטובת הבן של האחיין.
על פי הצוואה המאוחרת, בתה של המכרה תירש את דירתה ואת כספיה של הקשישה. מאחר שדירת הקשישה כבר נמכרה וכספי המכירה הופקדו בחשבון האפוטרופסות שנוהל בידי המכרה, הוטל צו עיקול על הכספים בחשבון, הוגשה התנגדות לצוואה, ובהליך משפטי זכה בנו של האחיין לחלק מהכספים במסגרת הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
עו"ד מיטל (סרי) עזריאלי, העוסקת בדיני משפחה ומתמחה בגיל השלישי, הוכנסה לתמונה על ידי בנו של האחיין, רק לאחר מותה של הקשישה הערירית, כשהגיש את הצוואה שלפיה הוא היורש וגילה כי המכרה ערכה עם הקשישה צוואה מאוחרת. על פי חוק הירושה, צוואה מאוחרת מבטלת את הצוואה המוקדמת, אלא אם יוכח אחרת. "הגשתי בקשה לאפוטרופוס הכללי לראות את תיק האפוטרופסות ואף לקבל את הגיליון הרפואי שלה בשנים האחרונות", אומרת עו"ד עזריאלי. "רק אז הצלחנו לחשוף את התמונה המלאה ואת כל ההליכים להשתלטות על נכסיה וגופה שנעשו לפני שנפטרה כדי לבסס את ההתנגדות לצוואה המאוחרת".
"כל עוד הגבר או האישה העריריים במצב צלול, כדאי שיכינו ייפוי כוח מתמשך, שבו ייכתב בצורה ברורה איך יתכננו את זקנתם. ניתן לדאוג להערות אזהרה על הנכסים, כדי שנוכלים או בני משפחה לא רצויים לא ישתלטו עליהם"
עו"ד מיטל (סרי) עזריאלי
אלא שבשלב הזה כבר לא נותרו כמעט כספים – כי הבית נמכר והכספים שהופקדו בחשבון האפוטרופוסית התאדו בחלקם. "כל עוד הגבר או האישה עריריים – וגם בעל נכס שאינו ערירי – במצב צלול, כדאי שיכינו ייפוי כוח מתמשך, שבו ייכתב בצורה ברורה איך יתכננו את זקנתם ויתנהלו חייהם, מי ינהל את הכספים, מי יטפל בהם, מי ימונה לאפוטרופוס. אפילו ניתן בשלב זה לדאוג להערות אזהרה על הנכסים, כדי שנוכלים או בני משפחה לא רצויים לא ישתלטו עליהם", מוסיפה עו"ד עזריאלי.
הילדים קיבלו רק שמינית מהדירה
לג', שנישא בפעם השנייה, היו שני ילדים כבני 50 מנישואיו הראשונים ושני ילדים כבני 20 מנישואיו השניים. הוא נפטר ולא השאיר אחריו צוואה. לאחר גירושיו מאשתו הראשונה השאיר לה ג' את הבית ונישא שנית ללא רכוש. כשהתחתן, הוא ואשתו השנייה רכשו בית מההון העצמי של האישה השנייה, ובמשך יותר מ-20 שנה שילמו בני הזוג יחדיו את המשכנתה. "על פי חוק הירושה, אם אין צוואה, האישה השנייה תקבל לידיה מחצית הבית, ואילו ארבעת ילדיו מנישואיו הראשונים והשניים יתחלקו במחצית השנייה", מציינת עו"ד טל כהן תורג'מן, העוסקת בדיני משפחה ומתמחה בירושות ונדל"ן. "יוצא מכך ששני ילדיו מנישואיו הראשונים יקבלו שמינית מהבית כל אחד".
האישה השנייה של ג', שהשקיעה את ההון הראשוני לרכישת ביתם המשותף ועמדה יחד עם בעלה בתשלומי המשכנתה, הייתה משוכנעת כי לילדיו מנישואיו הראשונים לא יהיה כל חלק בירושת הבית. על הרקע הזה התפתח קרב ירושה: שני הילדים מהנישואים הראשונים דרשו את הכסף. בנוסף היו לא מעט כספים בחשבון המשותף של הבעל עם אשתו השנייה. "גם כאן, על פי חוק הירושה, לכל צד יש חלק בכספים אלה, בלי קשר לשאלה מי הפקיד את הכספים באותו חשבון", מוסיפה עורכת הדין טל כהן תורג'מן.
"כשמתפתח סכסוך ירושה הסכינים נשלפות מהר מאוד. כל המתחים שבעבעו מתחת לפני השטח צצים לפתע מעל פני האדמה ובעוצמה רבה יותר לאחר מות האב"
עו"ד טל כהן תורג'מן
"כשמתפתח סכסוך ירושה הסכינים נשלפות מהר מאוד", מסבירה עו"ד כהן תורג'מן. "כל המתחים שבעבעו מתחת לפני השטח צצים לפתע מעל פני האדמה ובעוצמה רבה הרבה יותר לאחר מות האב".
"עולות שאלות כמו עד כמה ילדי האב מנישואיו הראשונים היו בקשר איתו ועם אשתו השנייה, עד כמה הם סעדו אותו בחוליו, אם הגיעו לערבי חג ולארוחות שישי ואם האשה השנייה טיפלה או לא בנכדים של ילדיו מנישואיו הראשונים. שתי הנשים היו כמובן בנתק מוחלט".
"במקום להתדיין בבית המשפט, כל הצדדים החליטו שאני אגשר ביניהם", מציינת עו"ד כהן תורג'מן. "האישה השנייה חתרה לכך שילדיו מהנישואים הראשונים יוותרו על חלקם בבית. הגישור כלל בדיקת הפקדות בחשבון המשותף כדי לבחון מה מקור הכספים. במקרים כאלה, לצד ההיצמדות לחוק, עורכת הדין גם הופכת בחלק מהזמן לעובדת סוציאלית. לבסוף נקבע כי הסכומים יעוגלו כלפי מטה וכל צד יוותר קצת".
"מערכות היחסים בתוך המשפחות, ובטח כשיש משפחה שנייה, מורכבות – וזה נהיה סבוך יותר כאשר קרוב משפחה אהוב הולך לעולמו. לצד הכאב על לכתו, עורכת הדין צריכה לגייס את כל הצדדים כדי שיהיו מוכנים להתפשר. תמיד עולה השאלה אם האב לא השאיר צוואה בכוונת מכוון, אולי כדי לכפר ולו במקצת על כך שעזב את אימם והתחתן עם אישה אחרת ולפצות את ילדיו מנישואיו הראשונים. לעולם לא נדע באמת מה הניע את המנוח ומה נרקם בראשו של אותו אדם. בסופו של דבר, בשעות כאלה כל החוויות וכל מערכת היחסים שבנינו ויצרנו לאורך עשרות שנים מתנקזות למספר שורות בהסכם".