רחלי: "שלום, אני מדברת עם ...?"
"כן".
רחלי: "היי, שלום. יש לי שיחה חשובה שאני רוצה לדבר איתך, יש לך כמה דקות?"
"כן".
רחלי: "אני שנים, שנים, שנים מחכה לשיחת טלפון הזאת, נראה לי שהגיע הזמן".
ואכן, 25 שנים שרחלי מחכה לשיחה הזו. היא לא חשבה שתעשה אותה, אבל משהו השתנה - ולפני חודשיים, ברגע אחד, החליטה להתקשר.
"אני בהלם שאת מתקשרת".
רחלי: "למה אתה בהלם?"
"כי את מזכירה לי דברים ישנים, כמובן שאני זוכר אותם ואני חושב עלייך הרבה".
"משהו בסיפור שלי פתאום התעורר"
רחלי גוטליב רושגולד היא פעילה חברתית שחוללה מהפכה ביחס של החברה החרדית לפגיעות ולתקיפות מיניות. היא ייסדה את ארגון "לא תשתוק" שנותן מענה לנפגעי עבירות מין בציבור החרדי. היא גדלה בחסידות גור ובבגרותה הקדישה את חייה להפצת הידע בנושאי פגיעות מיניות בתוך החברה החרדית וחשיפה של פוגעים, בהם גם יהודה משי זהב והסופר חיים ולדר.
"היה משהו בסיפור של יהודה משי זהב. אני ישבתי שעות עם נפגעים וליוויתי אותם ואז הוא התאבד", היא נזכרת. "ואחד הדברים שהיו הכי קשים להם זה שהוא פגע בהם עכשיו שוב, כי הוא לקח מהם את האופציה לסגור מעגל. משהו בסיפור שלי פתאום התעורר".
רחלי: "אני רוצה שתדע, אני רוצה שתדע שאתה הרסת לי את החיים. אני בגיל 9 הפסקתי להיות ילדה בגללך. אני רוצה שתדע את זה, שיש מחיר למה שאתה עשית בי. אתה מצטער על זה, תגיד לי?"
"אין לך מושג כמה. אין יום שלא עובר עליי בלי שאני חושב על תוצאות המעשים שאני גרמתי, אין לך מושג".
"את לא מדמיינת, זה באמת קרה"
"באותה שיחת טלפון יש רק בן אדם אחד בעולם שיכל להגיד לי שזה קרה, שזה באמת קרה. וזה הוא", מסבירה רחלי לאחר השיחה. "הוא נתן לי את האישור, את התיקוף, 'את לא מדמיינת, זה באמת קרה, אני זוכר הכול'. זה קצת מוזר לומר אבל באיזשהו מובן מי שהרס לי את החיים נתן לי גם אפשרות לבנות אותם בחזרה". שבועיים אחרי השיחה המטלטלת עם הפוגע שלה, רחלי החליטה שהיא רוצה להיפגש פנים אל פנים. היא לא תיארה לעצמה מה תגלה שם בשיחה הזו בארבע עיניים.
"איך להתחיל? אני מחכה הרבה זמן כבר, מאוד מאוד רציתי לפגוש אותך. אין לי מקום לשים את עצמי מהידיעה שאני גרמתי לזה, אין לי מקום פשוט. אין לי יום ואין לי לילה"
רחלי: "אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני היחידה שפגעת בה?"
"לא. באותה תקופה היה גם את האחיות שלי. בגלל שנודע לי מהאחיות שלי מה שזה גרם להן, אז הלכתי פשוט לטפל בעצמי, ללמוד למה עשיתי".
רחלי: "ויש לך איזה הסברים למה זה קרה?"
"הסברים... (בוכה) לא סיפרתי את זה לאף אחד, רק המטפל שלי יודע מזה. אני בעצמי עברתי פגיעה מינית. בגיל 7 עברתי פגיעה מינית מתמשכת. לא ידעתי להסביר את זה, לא ידעתי שזו פגיעה מינית, לא ידעתי מה זה אומר".
רחלי: "אני מצטערת לשמוע"
"הרב אמר שחשוב לא ללכת למשטרה"
ולאחר הפגישה היא מדגישה: "ההבנה שיש פה שרשרת, שמישהו נפגע, לא מטופל כמו שצריך, הופך לפוגע, זה לא מטופל כמו שצריך, נפגעים עוד - זה גמר אותי. זה הסיפור בעצם. פשוט פתאום הבנתי - הממדים האכזריים והנוראיים של פגיעות מיניות, זה גידול פרא".
רוב הפגיעות המיניות אינן מדווחות. בקרב ילדים, הפוגע לרוב הוא אדם קרוב או בן משפחה והם חוששים לספר. 34% מהילדים, מהאוכלוסייה היהודית שמטופלים ברווחה בשל פגיעה מינית הם חרדים - כמעט פי שניים מחלקם באוכלוסייה - כך לפי מחקר שבוצע עבור תנועת "נאמני תורה ועבודה".
"כשאני עברתי פגיעה מינית הייתי בטוחה שאני הילדה היחידה בעולם שזה קורה לה", רחלי מספרת. "הדבר היחיד שידעתי - שזה לא צנוע. אני נפגעתי ממישהו שהיה בן בית. כשאימא שלי פונה לרב, כל מה שמעניין אותו זה השידוכים ושאני לא איפגע".
מה הוא אומר לאימא שלך כשהיא מגיעה אליו?
"שחשוב לא ללכת למשטרה ולא לעורר שום עניין. הוא בעצם, במילים הכי פשוטות, משתיק את הסיפור - ורק שההורים כמובן ידאגו שהפגיעה תיפסק. אז הפגיעה נפסקה, אבל אף אחד לא דאג לי. אף אחד לא נותן לאימהות כלים איך לשמור על ילד מפני פגיעות מיניות".
"זכיתי לכתוב סוף אחר לסיפור הכי קשה"
וזו בדיוק המלחמה שרחלי מנהלת היום - לפרוץ את מעגל ההשתקה שיוצר שרשרת נפגעים שלא עוצרת. רק שעכשיו היא מבינה על בשרה בצורה הכי כואבת שיש כמה טיפול נכון בפוגעים יכול להציל חיים.
"אני בדרך כלל לא מדברת עם פוגעים, אני מדברת עם נפגעים ונפגעות. ואני רוצה גם כאן להגיד לפוגעים - יש אפשרות לתקן, יש אפשרות להתחרט, יש אפשרות לבקש סליחה", היא אומרת. "אני לא בטוחה שהנפגעות יסלחו, או הנפגעים, אבל זאת התקדמות מסוימת".
ולגבי המקרה שלה, רחלי מצהירה: "אני זכיתי לכתוב סוף אחר לסיפור הכי קשה שעברתי בחיים. הלוואי וזה ייתן כוח - זאת המשמעות שלי לחיים כיום, אין לי שום משמעות אחרת".