יותר מ-2,000 טייסים סיימו את קורס הטיס מאז הוקם חיל האוויר, רק 70 מתוכם היו נשים. והשאלה המרכזית היא מדוע? והאם חיל האוויר רוצה לשנות המצב ואם כן כיצד.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
27 שנה חלפו מאז קיבל בג"ץ את עתירתה של אליס מילר וקבע באופן תקדימי שאין הצדקה להבחנה בין גברים לנשים - הבחנה המונעת מנשים להגיש מועמדות לקורס טיס בצה"ל. מילר, שהייתה סטודנטית לאווירונאוטיקה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית עתרה לבג"ץ בעניין אי קבלתה למיונים לקורס טיס בשל היותה אישה - וניצחה.
לאחר שהגישה את העתירה נתקלה מילר ביחס מזלזל אפילו מצד נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן, שלפי עדותה אמר לה: "תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב". למרות היחס השוביניסטי, עתירתה של מילר התקבלה ב-1995, אך היא עצמה לא עברה את המיונים בשל מה שנחשב בזמנו כ"מוטיבציית יתר".
מאז לא רק שנשים התקבלו לקורס טיס, גם הוויכוח האם נשים מתאימות לקורס הזה הסתיים מזמן. ולמרות זאת גם היום רק 3-5% מכלל המסיימים קורס הטיס הם נשים - וחיל האוויר נחוש לשנות את המצב. בחיל מנסים להעריך מהם החסמים העיקריים העומדים בפני גיוס נשים לתפקיד היוקרתי והקימו לשם כך צוות מיוחד שהכין שורה של המלצות שמטרתן להגדיל את מספר הנשים. "יש פה עניין של תחושת מסוגלות של הבנות בנוסף למנגנון מיון לא מתאים מספיק - ואת זה משפרים", אומרת רס"ן ר', סגנית מדריך ראשי בבית הספר לטיסה של חיל האוויר, שיזמה את הקמת הצוות.
"המפקד הבין שיש פה פוטנציאל"
רס"ן ר' התגייסה לקורס טיס ביולי 2012 בתור נווטת קרב בטייסת F-16, ועכשיו היא מאיישת תפקיד מסווג ב"מחלקת מיוחדים" (אחראים על המבצעים המיוחדים) בקריה.
"בזמן השהות שלי בביס"ט (בית הספר לטיסה), סביב חגיגות ה-25 שנה לבג״ץ אליס מילר, כשבאותה תקופה עוד נשים הגישו בג"ץ בנושא התקבלות נשים לסיירות הנושא עלה לשיחה אצלנו בין המדריכים בבית הספר לטיסה", היא מספרת. "בעקבות השיחה פניתי למפקד בית הספר לפני שנתיים, וככה הצוות נולד. שאלתי אותו האם זה לא מוזר שאנחנו הנשים מהוות 51% מהאוכלוסייה ורק 3-5% ממסיימי הקורס הן נשים. הוא ביקש שאציג תוכנית. עשיתי שיעורי בית. חשבתי מה יכולות להיות הסיבות לכך שזה המצב. הצגתי לו מצגת והוא הבין שיש פה פוטנציאל", מסבירה רס"ן ר'.
"יש כשלים מובנים בתפיסת המערכת", היא מצביעה על אחת הסיבות העיקריות לאחוז הנמוך של הנשים בקורס. "התחלנו את העבודה בצוות ממקום של שאלה, לא באנו בהצהרות או אמרנו שצריך לקדם נשים ושיהיה שוויון. אמרנו בזהירות מוחלטת שכל שינוי שנעשה יש לו השפעות עתידיות על טייסי ונווטי מדינת ישראל".
"שאלתי את מפקד בית הספר לטיסה האם זה לא מוזר שאנחנו הנשים מהוות 51% מהאוכלוסייה ורק 3-5% ממסיימי הקורס הן נשים. הוא ביקש שאציג תוכנית"
אירוע מורכב ורב משתנים
"הדבר העיקרי שהבנו כשחקרנו את הנושא הוא שמדובר באירוע מורכב ורב משתנים", היא מסבירה. "אין סיבה אחת שיש אחוזים נמוכים של נשים שמסיימות. חילקנו את הנושא לשלושה מקטעים: יש את שלב האיתור עוד לפני הגיוס, יש את המיונים לפני הקורס ויש את קורס הטיס עצמו ולכל שלב יש את המאפיינים שלו".
"כבר בשלב האיתור יש בעיה מובנית", היא מצביעה על ממצאי הבדיקה, "נשים לא ששות להגיע, כי זה מפחיד, כי זה אי וודאות, וחלקן מעדיפות תפקידים אחרים ברמת ידיעה וודאות גבוהה יותר. זאת אותה אוכלוסייה שמתמיינת לאמ״ן והן מעדיפות שלא לקחת סיכונים".
באחרונה הציג צוות שהוקם בחיל האוויר שורה של תובנות והמלצות למפקד חיל האוויר, כיצד ניתן להגדיל את מספר הנשים המסיימות את קורס הטיס, ולא ממניעים של אפליה מתקנת אלא מתוך צורך מבצעי בלבד.
"יש גם את עניין ההבניות החברתיות ומה שקשור למוטיבציה נמוכה", אומרת רס"ן ר'. "נשים שחתמו ויתור במהלך השלב הזה של האיתור ונשאלו למה, ציינו שלא רצו לשרת כל כך הרבה זמן ושקיבלו תפקידים טובים יותר שייתנו להן משהו בכיס".
אצל נשים זה סזיפי
"הדבר הכי משמעותי שגילינו ועמלנו לשנות אותו זה תהליך המיון", ממשיכה ר'.
את מתכוונת להשוואה במדדים ולדרך שבה זה מתנהל?
"כן, בעיקר, כי שלב המיון אורך זמן רב מדי וכמות המיונים גדולה ומתישה. היום גבר שחייב להתמיין לקורס טיס מקבל צו ראשון ועובר את כל השלבים, ואם הנתונים שלו מתאימים הוא מתמיין לקורס טיס ומחויב להגיע לכל המיונים עד לגיבוש. ככה אנחנו מרוויחים אנשים כי הם כבר מתגלגלים לגיבוש".
"אצל נשים זה הרבה יותר סזיפי. יש את יום המא"ה (יום שבוחן את יכולות המתגייסים במגוון מיומנויות על מנת להתאים להם שיבוץ מיטבי) ותקופת ההמתנה אחרי יום המא"ה יכולה לקחת חודשים. תחשוב על צעירה שאין לה ודאות שתתקבל והיא רוצה שיהיה לה משהו ביד", היא אומרת. "אנחנו ממרום גילנו לא מבינים את המצוקה שלהן, צריך להנגיש להן את המידע. צריך לעבוד בשיווק של הדבר הזה וחוץ מיום המא"ה יש עוד שלבים במעלה הדרך".
"אנחנו ממרום גילנו לא מבינים את המצוקה שלהן, צריך להנגיש להן את המידע. צריך לעבוד בשיווק של הדבר הזה"
מכשול מובנה נוסף הוא שנשים יכולות לחתום ויתור - וזה חוק במדינת ישראל שאי אפשר לחייב נשים להגיע להתנדבות בלוחמה. אך הנקודה שבה אחוז הנשירה של הנשים הוא הגבוה ביותר היא בשלב האיתור והמיון - עוד לפני פתיחת הקורס בכלל.
התהליך שהניע הצוות של ר' יצא לדרך מתוקף ההבנה שיש פה פוטנציאל לא ממומש. "אין פה כוונה לפגוע בסטנדרט", היא מדגישה. "מי שלא עומדת בסף לא עוברת את המיונים. אנחנו רוצים שהאנשים שמסיימים קורס טיס יהיו האנשים הטובים ביותר. אנחנו עושים את זה כי אנחנו יודעים שיש פה פוטנציאל שלא מתממש בגלל הכשלים המערכתיים".
ומה עם אלמנטים יותר עמוקים כמו למשל תחושת המסוגלות?
"תחושת מסוגלות זה דבר שקשה להשפיע עליו. זה דברים שנשים יונקות מגיל צעיר. אין לי דרך לשנות את צורת החשיבה של ילדה בת 7 שחושבת שהיא לא צריכה להיות טייסת. אני לא חושבת שנכון ללכת ראש בקיר ולהשתלב בכל מקום באשר הוא".
"תחושת מסוגלות זה דבר שקשה להשפיע עליו. זה דברים שנשים יונקות מגיל צעיר. אין לי דרך לשנות את צורת החשיבה של ילדה בת 7 שחושבת שהיא לא צריכה להיות טייסת"
"ספציפית בקורס טיס אין שום סיבה שלא נתקדם לעבר המקום הזה. יש דברים שקשה לנו להשפיע כמו נגיד הבניות חברתיות, אבל גם שם אנחנו מנסות להשפיע. מנסים להראות סרטונים ולהראות את הדמויות של הטייסות, לא עם פנים מטושטשות כמו בטלוויזיה".
מודל לחיקוי
רס"ן ר' מדגישה את התפקיד שלה כמודל לחיקוי: "חשוב לי שיראו אותי כאישה עם חיים רגילים", היא אומרת ומצביעה על בעיה נוספת שעולה בקורס עצמו. "כל הרעיון של נשים בקורס טיס זה לא כזה חדש, אבל אולי המדריכים לא בהכרח מכירים את זה. יש כל מיני מדריכים מילואימניקים מבוגרים שרגילים למשהו מסוים. לכן אנחנו צריכים לחנוך אותם. אני העברתי הדרכות על ההבדלים ואיך נכון לפנות אל הנשים בקורס".
"כל הרעיון של נשים בקורס טיס זה לא כזה חדש, אבל יש כל מיני מדריכים מילואימניקים מבוגרים שרגילים למשהו מסוים. לכן אנחנו צריכים לחנוך אותם"
למה לא להביא עוד מדריכות?
"נגעת בנקודה רגישה. כדי להיות מדריך בית ספר צריך לסיים קורס טיס. יש מדריכות, אבל לא מספיק. אנחנו כל פעם מנסים להביא עוד ועוד מדריכות. השנה הראשונה של קורס טיס היא מאוד קרקעית, יש ניווטים בזוגות ויש כל מיני תכנים של חי"ר שהרבה פעמים נשים מוצאות את עצמן בנחיתות. השאלה היא אם מסבירים להן את הדבר הזה, כי אתה מתחיל לאסוף בתוך הבטן תחושה של כשלון וזה מתפתח להחלטה לחתום על ויתור".
התמהיל הזה גורם לנשים פחות להבהיק ולפרוח
"האמת שאחרי שנשים מתחילות את הקורס אחוזי החתימה על ויתור נמוכים", היא אומרת. "אבל התהליך לאורך הקורס יותר מורכב. יכול מאוד להיות שגברים אולי מרגישים שאם אישה עושה את זה והיא אישה אז מה זה אומר עלי? אולי זה פחות קרבי. בשנה הראשונה בקורס הדברים העיקריים שמשפיעים ובאים לידי ביטוי זה היכולות הפיזיות והתפקוד בצוות - והתמהיל הזה גורם לנשים פחות להבהיק ולפרוח. הן לא מצליחות לבטא את התכונות האלה".
"חשוב לי רגע לעשות זום אאוט ולהגיד שאני חושבת שחיל האוויר סופר מתקדם במה שקשור לארגון שעובד עם נשים וגברים יחד, לא רק בקורס טיס", היא מצהירה. "אני כרב סרן תמיד מרגישה שווה בין שווים ומרגישה שמעריכים אותי לפי התפוקה שלי. כן חשוב להגיד שזה מה שאני חווה. אבל אם עכשיו אני מסתכלת אחורה בצורה טיפה יותר בוגרת ושואלת אם הצלחתי להיות חלק מהחבר'ה - אז יש פעמים שלא. זה משהו שלמדתי לחיות איתו ולהבין שזה חלק מהמחירים בארגון צבאי משולב שמתפקד כצוות או יחידה".
"אני חושבת שחיל האוויר סופר מתקדם במה שקשור לארגון שעובד עם נשים וגברים יחד, לא רק בקורס טיס. אני כרב סרן תמיד מרגישה שווה בין שווים"
"אם עכשיו יש לאחד החברים מסיבת רווקים, אז אני חושבת פעמיים אם ללכת. האם ארגיש בנוח? יש את הנקודות האלה שההבדלים באים לידי ביטוי וזה בסדר גמור וזה לא צריך להשתנות. השוני בין גברים לנשים זה דבר מעולה ומבורך".
"צריך להבין שיש הבדלים ואחרי זה לראות איך מתמודדים איתם", היא ממשיכה. "יש מקומות שמנסים להגיד שכולנו אותו דבר ואין הבדלים ואני לא מסכימה עם זה. אני תמיד הרגשתי בנוח ורק כשהתבגרתי הבנתי שיש דברים שאני לא עד הסוף חלק. למשל במהלך שלב לימודי התואר בקורס הטיס, הבנות יותר טובות מהבנים בדרך כלל".
לשנות למדריכים את העולם
"לגבי נפילה מקורס טיס", היא עוברת לנקודה נוספת שמבדילה בין נשים לגברים, "היום גברים יודעים שאם הם לא עוברים, הם יגיעו למקומות טובים אחרים. גם נשים צריכות לדעת שיש להן תפקידים אחרים איכותיים פתוחים בצבא, למשל באמ"ן. הדבר המרכזי הוא כבר בתוך קורס הטיס - ההדרכות של המפקדים והממיינים בקורס, להסביר להם איך למיין. כבר קרה שבאו אליי מדריכים ותיקים ואומרו לי ששיניתי להם עולם".
יש לך דוגמה להבדלים בגישה בין גברים לנשים שאת מציגה למדריכי הטיסה?
"למשל נגיד ועכשיו בחור ובחורה יורדים כועסים שמשהו לא הלך להם. הגבר יכול להתעצבן ולהיות מכונס בעצמו והאישה תתבאס. התגובה לכל אחת מהביטויים שונה לחלוטין. כשאנחנו רואים את הגבר מתעצבן, אנחנו לא מרחמים עליו, אנחנו אומרים הוא ילמד. כשאישה יורדת מטיסה עם אותה תחושה בדיוק ובוכה, אז התחושה היא חומלת. זה בדיוק המיצוי של ההבדל בין גברים לנשים. הם יכולים להרגיש בדיוק אותו דבר, אבל הדרך להראות את זה החוצה היא שונה. אנחנו רגילים שיש לנו שטנץ ותכונות מסוימות שמחפשים בפרחי טיס וכשמישהו מזיז את הגבינה קשה לנו לעשות התאמות".
"אנחנו רגילים שיש לנו שטנץ ותכונות מסוימות שמחפשים בפרחי טיס וכשמישהו מזיז את הגבינה קשה לנו לעשות התאמות".
"אני משתדלת להיות המבוגר האחראי ולא להילחץ כשדברים לא מתקדמים. אני יודעת שתהליכים לוקחים זמן. בהנחה וננסה ונראה שדברים לא משתנים משמעותית, אני אגיד שעשינו את שלנו. אני רוצה לתקן אם יש מה לתקן", היא מוסיפה.
במוסד אחוז הנשים מאוד גבוה
"כשהתחלנו את התהליך עשינו איזושהי סקירה. הסתכלנו על הצבאות הגדולים והסתכלנו על האחוזים של נשים שמסיימות והופתענו שהאחוזים לא כאלה גדולים. בארצות הברית יש כ-10% נשים שמסיימות קורס טיס, בחיל האוויר הישראלי רק כ-3% נשים יסיימו. דווקא בנאס"א ראינו שהאחוזים של נשים אסטרונאוטיות הרבה יותר גבוהים כי זה מתקבע כיותר אינטלקטואלי"
"יש גם ארגונים בישראל שלמדנו מהם. במוסד אחוז הנשים מאוד גבוה. הם עושים תהליכים מאוד מתקדמים בכל מה שקשור להבנת ההבדלים ושימוש נכון ההבדלים לטובת הארגון. בסוף תהליכים כאלה יצליחו רק אם הארגון מאמין שהשילוב הזה, גם בתפקידים מפתח ובשטח, יועיל לארגון. אם מקבלי ההחלטות יחשבו שהתהליך חשוב רק בגלל הפוליטיקלי קורקט זה לא יצליח. רק כשהם יבינו שהם זקוקים לנשים בעמדות מפתח זה יקרה יותר טוב".
יש איזה תובנה שאימצתם בהמלצות מהמוסד?
"תהליך המיון של נשים במוסד שונה אצל נשים וגברים. הם מבינים שיש פה שוני והם עומדים על השוני ועושים מיפוי של תכונות שמעניינות אותם אצל נשים וגברים, וזה משפיע על הליך המיון שלהם. אבל כל שינוי שאני אעשה עלול לפגוע בתפוקות שלי ולכן זה משהו שאנחנו עוד לא נוגעים בו. בסוף זה מיון שאמור לנבא את ההצלחה של אותו טייס או טייסת. יכול להיות שיש פה איזה שהיא אנומליה, אנחנו כן רואים לאורך הקורס נשים שבמיונים שלהם הציונים היו איקס ואחרי זה בקורס השתנו".
"אני סיימתי את שירות הקבע והחלטתי לחתום עוד, אני רוצה להמשיך בחיל האוויר", היא מספרת על ההתנסות שלה ועל השאלות שהיא מעלה: "אבל איך אנחנו משמרים נשים בתפקידי ליבה ומאפשרים להן לשרת ולהתקדם? משפרים את התנאים והופכים את השירות ליותר נוח".
רס"ן ר' אומרת שהפתרון הם "יותר ברמת הפרקטיקה", ומדגימה: "לראות שיש תוכנית סדורה לחופשת לידה. אפילו ברמת הפרקטיקה בחדרי טיסה - לראות שיש להן חדרי הלבשה לנשים. היום כבר יש. לגרום לנשים להרגיש שצריכים אותן".
"בסוף שפה מייצרת מציאות", היא מסכמת. "המונחים שנשתמש בהם ישפיעו על איך שהדברים יתפתחו בהמשך. מושגים כמו קידום נשים ושילוביות נשים זה דברים שמה שעומד מאחוריהם הוא חשוב. בסוף אנחנו רוצים לממש את הפוטנציאל. כשהבנו שצריך לממש את הפוטנציאל ויש קשיים במערכת ואנחנו רוצים לממש את זה, אז צריך לעשות מעשה, כי אם יהיו עוד נשים הארגון יהיה טוב יותר".