"מדינה זרה מתכוננת להתערב בבחירות בישראל, והיא תתערב". האזהרה הזו, שחור על גבי לבן, מטרידה את מערכת הביטחון כולה. ראש השב"כ הקודם נדב ארגמן גם אמר את זה בפומבי ב-2019, לפני ארבע מערכות בחירות. רגע לפני שהישראלים הולכים שוב להצביע, ההתרעה מתחדדת: בשב"כ חוששים - וגם מפנים אצבע מאשימה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
כפי שפרסמנו ב"אולפן שישי", בשב"כ מודאגים מכך שגורמים איראניים ורוסיים ינסו להתערב בבחירות. החשש הוביל ליציאה ל"מבצע למען הדמוקרטיה", שמתמקד בעיקר בגורמים איראניים ורוסיים שמנסים לפי החשד לייצג כאוס וקיטוב בישראל. השיטה - פעילות שמתמקדת בעיקר ברשתות החברתיות.
הזירה המרכזית שדרכה מנסים להשפיע על הבחירות היא פעילות של בוטים ומשתמשים מזויפים, שמנסים להביא לתסיסה בתוך החברה בישראל. בבחירות הקודמות, לפני יותר משנה, הסירו בשב"כ 140 אלף בוטים איראנים. לקראת הסבב הנוכחי, המאבק מתחדש: בשב"כ החלו כבר לטפל בחלק מהגורמים הזרים שמנסים להטות את הבחירות.
ההשפעה של השיח המקוטב היא לא רק על מה שמתחולל בתוך המדינה, אלא גם על המסר שעובר למבקשי רעתה של ישראל. לאחר שבמערכת הביטחון ניסו לבחון את המניעים המרכזיים של הטרוריסטים שיצאו במטרה לפגוע בישראלים ונתפסו בחיים, הם שמעו מאותם גורמים קיצוניים שהם רואים את "ההיחלשות של החוסן של החברה הישראלית", ומבחינתם זהו הזרז העיקרי לפעולה.
בשנים האחרונות עוקבים בישראל אחרי הניסיונות להשפיע על השיח הפנימי במדינה, לא רק בבחירות: איראן ורוסיה משתפות פעולה בתחום הסייבר ההתקפי, ולכן נערכים לאפשרות שלקראת הבחירות הקרובות, יתרבו מאמציה של איראן להוציא לפועל מבצעי השפעה דרך מרחב הסייבר.
ההודעה החריגה - שנכונה גם היום
"למדינת ישראל ולקהיליית המודיעין יש את הכלים והיכולות לאיתור, ניטור וסיכול של ניסיונות להשפעה זרה, אם יהיו כאלו. ביכולתה של מערכת הביטחון הישראלית לאפשר קיומן של בחירות דמוקרטיות וחופשיות במדינת ישראל", כך נכתב בהודעה חריגה שהוציא השב"כ בינואר 2019. זה קרה אחרי שראש השב"כ אז, נדב ארגמן, אמר בכנס סגור שהוא חושש מ"מהלך שעלול להשפיע על תוצאות הבחירות" שנערכו באותם ימים והזהיר מפני "התערבות של מדינה זרה בהליך הדמוקרטי".
ארגמן התריע כמפני התערבות של "מדינה זרה", מבלי לנקוב בשם. "אני לא יודע לטובת מי או לרעת מי", הוסיף. "אני לא יודע בשלב זה לזהות את האינטרס הפוליטי - אבל היא תתערב ואני יודע על מה אני מדבר". עוד אמר כי אותה מדינה "תנסה לעשות זאת באמצעות אמצעים סייבריים - פצחנים, האקרים וכו".
"מדינה זרה מתכוננת להתערב בבחירות בישראל והיא תתערב. אני לא יודע לטובת מי או לרעת מי, אבל היא תנסה לעשות זאת באמצעות אמצעים סייבריים - פצחנים, האקרים וכו'"
ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן
בשב"כ חוששים הפעם גם מאיום פנימי: 10 ישראלים הוזהרו לאחרונה בשל אמירות קיצוניות ונקראו לשמור על זהירות לפני שייעצרו ויינקטו נגדם צעדים חריגים יותר. ראש השב"כ רונן בר נפגש לאחרונה עם שורה של רבנים משפיעים ומובילים כדי להסביר להם את המסוכנות של השיח ואת האופן שבו צריך להתנהל בתקופה הרגישה. במקביל למבט פנימה, בישראל עוקבים בדריכות אחרי מה שטהראן מנסה להוציא לפועל.
המבצעים האיראניים נועדו להשפיע על תוצאות הבחירות בכמה אמצעים: באמצעות שיבוש ופגיעה במערכות המחשוב שתומכות בהם, באמצעות השפעה על תודעת הבוחרים על ידי מניפולציה המונית, ובאמצעות פרסומים ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט.
- מי שומר על הציבור הישראלי מ"הנדסת בחירות"
- מתקפת סייבר איראנית על בכירים בישראל
- האופוזיציה באיראן מדווחת: פריצת סייבר נרחבת
- כך שולטים בתודעת הגולשים ברשת
- מערכת הבחירות בשיאה והבוטים חוגגים - כך תזהו אותם
מטרת האיראנים היא לאו דווקא כדי להשפיע על זהות ראש הממשלה העתידי, אלא בעיקר לשתול מסרים מפלגים. כך למשל, לפני הבחירות באפריל 2019, חשפה פייסבוק ניסיונות השפעה איראניים על מערכת הבחירות, שכללו ביקורות פיקטיביות על פוליטיקאים ישראלים.
מידע שגוי או מסולף בעייתי במיוחד בתקופות של אירועים כמו מלחמה או בחירות, תקופות שבהן יש שיח תקשורתי גבוה ואמצעי התקשורת נוטים להפיץ מידע באופן מהיר וללא בדיקה מעמיקה טרם פרסומו. לכן הציבור פגיע במיוחד בתקופות אלה לניסיונות השפעה, מכיוון שהוא אינו טורח או אינו מסוגל לבדוק לעומק את העובדות.
גורמים בתוך ומחוץ לישראל פועלים באמצעים דיגיטליים להפצה של פייק ניוז ומידע מטעה ומוטעה. השב"כ אינו מנטר בוטים שמופעלים על ידי מפלגות בישראל, אבל הוא כן עוקב אחר בוטים הפועלים מחוץ לגבולות הארץ ועל ידי מדינות זרות.
מניפולציות מתוחכמות
באמצעים הדיגיטליים אפשר לפעול להכפשת מועמדים ופגיעה בשמם הטוב, תוך יצירת פרופילים פיקטיביים או דפי פייסבוק שנחזים כשייכים ליריב; הקמת קבוצות פייסבוק שנראות תמימות וצוברות אלפי חברים במטרה להריץ פוליטיקאים; הקמת פרופילים מזויפים, כלומר אנשים אמיתיים המקימים פרופילים בזהות בדויה – אוואטרים - ורשתות בוטים ושימוש בהם להדהד מסרים והשמצות אנונימיות. כל אלה מאפשרים מניפולציות על התודעה ועל תהליכי הבחירה.
הנדסת התודעה משתמש בטכניקות שיועדו למכירה של מוצרים ושירותים, ומנסה להשפיע על דעות ואמונות כחלק מבחירות דמוקרטיות. מכונות אלגוריתמיות מעבדות מידע כדי למצוא קהלים מתאימים ולהעביר להם מסרים מותאמים אישית. המציאות הדיגיטלית מזמנת לנו חופש מידע ובחירה, אך למעשה אנו הופכים לכלי שרת למניפולציות מתוחכמות שנועדו לפתות אותנו להתמסר ולהיות מושפעים מגורמים חיצוניים שאין אנו יודעים כלל מי הם.
זה קורה למשל במלחמה באוקראינה. המלחמות החדשות כבר לא קורות רק ביבשה, אלא גם בחזית נוספת —הדיגיטלית. לא רק תקיפות סייבר הפכו לחזית מאבק, אלא גם קרבות ברחבי הרשתות החברתיות.
התפתחותה הטכנולוגית המתקדמת של מדינת ישראל ומרכזיות הרובד הדיגיטלי במדינה מובילים לכך שתקיפות סייבר או מבצעי תודעה עלולים להוביל לנזקים משמעותיים ברמה הלאומית, במישור האזרחי והצבאי. הקרב ברשת משנה את המשמעות של "מלחמה" - ניצחונות בקרבות המקוונים הם ניצחונות של ממש גם בעולם האמיתי, וכך כל מה שאנו צופים בו, אוהבים (לייק!) אותו או משתפים אותו, מייצג אדווה זעירה בשדה הקרב על התודעה בארץ ובעולם.
"מידע דיגיטלי - מכרה הזהב של ימינו"
"בעזרת הטכנולוגיה אפשר להשפיע על האדם מבלי שהוא יידע שהוא מושפע", מסבירה ד"ר לירז מרגלית, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, מתמחה בהתנהגות צרכנים, עיצוב התנהגות, הרגלים וקבלת החלטות. "הטכנולוגיה מאפשרת לנו לאבחן מה משפיע על אינדיבידואל ומה מפעיל אותו ולפנות אליו בשפתו ולשלוח לו מסרים מדויקים שישפיעו על החלטותיו".
"בעזרת הטכנולוגיה אפשר להשפיע על האדם מבלי שהוא ידע שהוא מושפע. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לאבחן מה משפיע על אינדיבידואל ומה מפעיל אותו ולפנות אליו בשפתו ולשלוח לו מסרים מדויקים שישפיעו על החלטותיו"
ד"ר לירז מרגלית, מומחית להתנהגות בעידן הדיגיטלי
לדברי ד"ר מרגלית אנו משאירים "אותות דיגיטליים" ברשתות החברתיות ובאינטרנט שמהם ניתן להסיק מהי תפיסת עולמנו, מהן דעותינו בשלל נושאים, מה מעצבן, מפחיד ומרגיז אותנו. לדבריה, העובדה שאנו חיים בעולם דיגיטלי באה לידי ביטוי בכך ש"כל הקלקה שלנו מתועדת ומנותחת. העקבות הדיגיטליים הללו הם מכרה הזהב והיהלומים של ימינו".
"כריית מידע מאפשרת לחברות שעוסקות בעיצוב תודעה והשפעה לבנות פרופיל של כל משתמש, באמצעות אלגוריתמים המספקים מודיעין פסיכולוגי אין־סופי, ולשלוח לו מבול של מסרים התואמים את אישיותו, ובכך להנדס בו כל פעולה, תחושה ומחשבה בלא צורך באינטראקציה ישירה עמו. מדובר בפעולות הסמויות מן העין שנעשות על ידי מעצבי תודעה שמטרתם העליונה היא ללכוד להשפיע על האופן בו אנחנו בוחרים ומקבלים את החלטותינו לתועלתם".
"כל הקלקה שלנו מתועדת ומנותחת. העקבות הדיגיטליים הללו הם מכרה הזהב והיהלומים של ימינו. כריית מידע מאפשרת לחברות שעוסקות בעיצוב תודעה לבנות פרופיל של כל משתמש, ולשלוח לו מבול של מסרים ובכך להנדס בו כל פעולה בלא צורך באינטראקציה ישירה עמו"
ד"ר מרגלית
איום ההשפעה הזרה על התהליך הדמוקרטי אינו חדש, אבל בשנים האחרונות, ולאור מספר מערכות בחירות בעולם, בראשן התערבות רוסיה בבחירות בארה"ב ב- 2016 , הוא הופך לאיום אסטרטגי על דמוקרטיות. הוא מצטייר ככזה שתכליתו לערער את יסודות הדמוקרטיה ולא רק לפגוע בהליכים דוגמת בחירות לראשות הממשלה והכנסת.
קהילות מודיעין במערב עוסקות באיום הזה, הן כחלק מהערכות המודיעין שלהן ובהיערכות למניעה של התערבות חיצונית בבחירות. כך למשל קבע דו"ח קהילת המודיעין האמריקאית שפורסם לאחר הבחירות ב-2016 וטרם כניסת טראמפ לתפקידו כי רוסיה התערבה בבחירות. גם דו"ח ועדת המודיעין של הפרלמנט הבריטי התייחס לנושא והצביע על כשלים מהותיים בהתארגנות קהילת המודיעין נוכח האתגר.
זה נקרא "אפקט הפריימינג" - אנשים מקבלים החלטות בהתבסס על הדרך שבה הוצגו בפניהם האפשרויות השונות, בסמנטיקה חיובית או שלילית, מבלי להיות מודעים להשפעה עליהם. התפיסה מסייעת בפיתוח הבנה ומסגור בתוך תנועות חברתיות וכן בגיבוש דעות פוליטיות. "עיצוב תודעה" משמעותו היא לגרום לקהל היעד שלך לקבל מסרים בצורה עקיפה על מנת להשפיע על הדעה שלו ובכך גם להביא אותו לשינוי פעולה. מי שיודע לעשות זאת הוא יהיה השליט.
כאשר אתה יודע מה מעניין את האדם מולך, ואתה יודע מהם המאפיינים האישיותיים שלו אתה יודע בדיוק איזה מסרים לשלוח לו. אם אתה, לדוגמה, מוחצן או מופנם תקבל מסרים בהתאם. מופנם ידאגו שייחשף למסרים שעשויים להפחיד אותו לצייר עבורו מציאות שחורה, כי אלה הם המסרים שיפעילו אותו. אדם מוחצן יזדקק למסרים הפוכים.
אותם אנשים מייצרים "בוטים" - פרופילים מזויפים שנבנו בהשקעה עצומה שהאלוגריתמים שלהם יודעים לנהל איתנו שיחה כמעט כמו בני אנוש "טבעית". כך בוחן הבוט את תכונות האישיות של המשתמשים לפי המילים שבהן בחרו להשתמש. לאנשים שונים דרכי ביטוי שונות. כך גם מנותח האופי של כל אדם ומזהים את נקודות התורפה וההשפעה עליו. הבוט יודע לעשות זאת מול מאות אלפי גולשים.
"הבוט מייצר קשר רגשי ומבין מה אנחנו צריכים"
לאחר הזיהוי והקטלוג מתחיל תהליך ההשפעה: הפניית מסרים מגורמים שהגולש כלל אינו יודע שפועלים כדי להשפיע על החלטותיו ודעותיו. הגורמים שולחים לו מסרים המתאימים לאופיו, לחששותיו ופחדיו, בניסוח המתאים לו אישית. חשיפה לשיח הזה ולמסרים האלה פעם אחר פעם מתחילה לעשות את שלה.
"זה עובד מבלי שאנשים מבינים עד כמה זה עובד", אומרת ד"ר מרגלית. "פוליטיקאים השקיעו שנים סכומי עתק בקמפיינים וזה מביא להם אפס השפעה. זה לא פורט על הנימים הנכונים ומביא לבזבוז תקציבי פרסום. עיצוב תודעה הוא הרבה יותר אפקטיבי. לפעמים מול אנשים מסוימים יש לייצר גם כנסים פוליטיים או חוגי בית, אבל למרביתם מספיקים המסרים המדויקים ברשת. הבוט מייצר קשר רגשי ומבין מה אנחנו צריכים וזה מאוד משפיע".
"יש אנשים בעלי פתיחות לחוויה, ואת זה מזהה הבוט בשיח איתנו, להם מתאימים מסרים מסוימים", היא מוסיפה. "אחרים מוגדרים 'סגורים לחוויה', לא אוהבים שינויים ונתפסים כשמרנים, וכך מפעילים עליהם גירויים אחרים מבהילים או מפחידים ומאיימים. אם יודעים מהם התכונות של כל אחד, קל להשפיע עליך ואפשר לדעת מי אתה בדיוק של 70% ויותר".
גם סוג ההתקשרות שלך מנותח - איך נכון להעביר לכל אדם את המסר. יש כאלה שמחפשים שורות תחתונות ואחרים צריכים מסרים ארוכים ומתפלפלים. "היהלומים" שכל אחד משאיר מאחוריו מאפשר למנהלי הבוטים להבין מי מועד לפורענות, עליו ניתן להשפיע - ובניצול נכון של הסיטואציה יכולת ההשפעה היא עצומה.
כך למשל פעלו סוכנויות ביון על גולשים ברשתות החברתיות באיראן. זה היה ניסיון להפעילם לצאת למחות ברחובות נגד משטר האייטולות. גורמי ביון במערב זיהו את התסיסה והמחאה ברשת החברתית באיראן, שהחלה לעלות ולגאות מול המצב הכלכלי, הקורונה המשתוללת ויד הברזל שהפעילו השלטונות. הגורמים הזרים החלו לזהות ולמפות "קונקטורים" – משפיענים", אבל כאלה שגם מחוברים להרבה אנשים מהרבה דיסיפלינות כי אז השפעתם על הסביבה גדולה ונכון להעביר דרכם את המסרים. המשפיענים כלל לא יודעים מי הדמות האמיתית מאחורי המסר.
התוצאות היו ברורות: המסר עבר בצורה אמינה מאוד, שנוסכת ביטחון ב"קונקטור". לכל קונקטור מעבירים מסר אחר וכך יוצרים כאוס. באופן זה השפיעו סוכנויות הביון על המצב הפוליטי והחברתי באיראן, אך עיצוב התודעה יכול לפעול בכל מדינה בעולם - והעוצמה שלו רק מתחילה להתגלות. וכעת - איראן מנסה להפוך את הקערה ולהיות זו שמשפיעה על המצב הפוליטי במדינה אחרת.