בחדר יושבים כ-30 גברים סביב כמה שולחנות. כל אחד מחזיק בידו חוברת דפי A4 קטנה עם תרגילי פיזיקה (מכניקת ניוטון) למיניהם – הרבה חצים ואותיות יווניות. הם מדיינים בלהט על הפתרונות של השאלות, חלק אף נעזרים בלוח מחיק קטן בשביל השרבוטים וההמחשות. וכולם חרדים, בלבוש קלאסי, מלבד שניים-שלושה שכבר בשלב הטי-שירט.
ברוכים הבאים לכיתת הלימוד של "מפתחים", מיזם עסקי להשמת חרדים בהיי-טק שפועל די בשקט מאז 2018, וכבר השים (מלשון "השמה" – שיבוץ למשרה) עשרות חרדים להיי-טק, לחברות גדולות ובמשכורות גבוהות. מתי התחלתם, אני שואל את התלמידים: "בחשוון", עונה אחד מהם. ולמה דווקא פיזיקה? "כי זה מפתח את יכולת החשיבה", משיב לי תלמיד בשם ישראל. זו נקודה חשובה דווקא: פיזיקה נלמדת לא כי צריך, אלא כי נדרש להרחיב את הדעת. זו גישה ששונה מאוד מרוב מסלולי הבוטקאמפ להכשרה להיי-טק, שבהם לומדים אך ורק את מה שהוא חיוני כדי לתכנת, וכמה שיותר מהר. ואיפה המורה אני שואל? "אנחנו לא קוראים לזה מורה, אלא מנטור, והוא מסתובב. כרגע לא כאן".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"מפתחים" הוא סיפור ייחודי בהיי-טק. מיזם לשילוב חרדים בהיי-טק, אבל כזה שמבוסס על מודל עסקי ולא על פילנתרופיה. תוכנית לימודים מרוכזת של שנה וחצי ולא איזה ספרינט מהיר, וגם שיטת לימוד יוצאת דופן. וכן, כפי שבטח הבנתם מהתמונה בראשית הכתבה - גם הפרסונות המעורבות במיזם, אפעס, מפתיעות.
"הם לומדים פיזיקה כי זה מתרגל היטב את החלק התיאורטי של לימודי המתמטיקה. זה ה-STEM פוגש את המציאות", מסבירה הפאונדרית של "מפתחים" וסמנכ"לית הפיתוח העסקי בחברה, עדי נוימן. STEM הוא כינוי כללי ללימודי מדע וטכנולוגיה לסוגיהם – או בקיצור, המקצועות הרלוונטיים להיי-טק. ועדי נוימן, ובכן – זו עדי נוימן.
בואו ניישר על זה קו מראש: כן, אנחנו מדברים על אותה עדי נוימן: הדוגמנית לשעבר, משתתפת האח הגדול VIP לשעבר, אחות של יזם WeWork אדם נוימן. איך הגיעה דוגמנית העל למיזם היי-טק עבור חרדים? שמעו סיפור.
"בשנים שהייתי מוקפת בהרבה אנשים שהם Woke אז האינסטינקט היה שהפלסטינים מסכנים אבל החרדים הם מניאקים נצלנים. זה חרה לי. הבנתי שאני רוצה לעשות משהו למען האחדות. דניאל מצידו היה מודאג ממצב היי-טק בישראל – שאיבדנו את חוד החנית"
עדי נוימן, מנכ"לית משותפת וסמנכ"לית הפיתוח של "מפתחים"
כילדה, נוימן מספרת, היא לא הייתה במסלול המהיר לדוגמנות. אם כבר, במסלול המהיר לדוקטורט. "הייתי ילדה מחוננת ולמדתי בתוכנית המחוננים של אוניברסיטת תל אביב. דניאל (קרמר, שותפה לעתיד – א"ז) היה שם מורה והיינו סוג של גרופיז שלו, כל הילדים". אלא שבגיל 15 חל המפנה הגדול בחייה, או כפי שמתואר בדברי ימי ויקיפדיה: "בסמוך ליום הולדתה ה-15, ב-1997, התמודדה נוימן ביוזמתה האישית בתחרות 'נערת השנה' של מעריב לנוער, וזכתה בתואר".
מאותה זכייה מפתיעה מסלול חייה השתנה במהירות. היא חתמה חוזה עם סוכנות דוגמניות, טסה לפריז ומשם ללונדון ולבסוף השתקעה בניו יורק שם חיה 19 שנים עד לפני כשנתיים, אז חזרה ארצה בעקבות הקורונה. "לא עשיתי בגרות כי עברתי לארה"ב ועסקתי בדוגמנות", היא מספרת. "אבל אחרי שנים שלא היינו בקשר, דניאל פתאום יצר איתי קשר בפייסבוק. הוא התחיל לדבר איתי על שיטת חינוך חדשה שהוא פיתח, שמאפשרת לגשת לבגרות בפיזיקה בשבועיים, והוא הציע שאני אהיה ההוכחה".
קרמר הוא מרצה לשעבר למתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, והיה ראש התוכנית למצוינות אקדמית לנוער באוניברסיטת תל אביב. שיטת הלימוד שהמציא מכונה "Spoken". כך הוא מסביר את הרעיון: "יצורים אנושיים יכולים לתפוס שפה מהאוויר – כמו שלומדים שפת אם – לא מלמדים ילד אותיות וניקוד, פשוט מדברים ומדברים ואז קורה נס. דקדוק אתה מתחיל ללמוד רק בכיתה ח'. אצלנו, מלבד בהצגת נושא חדש, אין שיעורים פרונטליים. אני חושב שלשבת ולשמוע את המרצה באוניברסיטה זה כמו לעשות שיעור כדורגל כשיושבים ביציע ורק המאמן בועט. גם הסטודנטים באוניברסיטה מבינים את זה מהר מאוד. מעטים מגיעים לשיעורים ובסוף הם יושבים ללמוד ביחד לפני המבחן".
"הדבר האחרון שהעולם רוצה לשמוע זה שעוד נוימן המציא משהו חדש"
אז אם אין שיעורים, מה יש? סוג של שיטת לימוד שהולכת אחורה: מתחילים למשל מערך שיעורים במשוואה עם שני נעלמים. מסובך מאד עבור קהל היעד, אבל אז מתחילים לגזור אחורה איך פותרים את התרגיל. "אי אפשר להגיד למישהו 'תבנה גלגל מושלם', כי אז הוא אולי יבנה אותו משיש", מסבירה נוימן, "צריך לבקש ממנו לבנות גלגל לאוטו". ישראל התלמיד משלים את דבריה: "אתה צריך להבין לבד, מתוך הפרקטיקה".
נוימן מוסיפה: "גם בעבר זה היה ככה: ילד היה נכנס לשולייה, מסתכל על המאסטר, מדבר, מקבל משימות קטנות, מנסה להפוך את עצמו ליעיל וככה לומד", ואז היא עוצרת רגע ומחייכת במודעות עצמית: "הדבר האחרון שהעולם רוצה לשמוע זה שעוד נוימן המציא משהו חדש". נוימן מתייחסת כמובן לסיפור הסוער של אחיה והקמת WeWork, שהיה מיזם עצום ויומרני שהתרסק ברעש רב וכיום מפרנס כמה וכמה סדרות מצליחות ורבי מכר. בשם ההגינות נוסיף ש-WeWork אומנם לא עמדה בשוויים האסטרונומיים שאדם נוימן צפה שתנסוק אליהם, אבל זו כן חברה בת-קיימא שנסחרת היום בבורסה בניו יורק בשווי של למעלה מ-3.5 מיליארד דולר.
WeWork שזורה גם בסיפורה של נוימן עצמה: מבחן הפיזיקה המדובר שהתנדבה לעשות לא יוצא לפועל, אבל בין קרמר לנוימן נוצר כבר ניצוץ, התחלה של משהו לא מוגדר. קרמר הביא את השיטה, נוימן הביאה את היהדות. "הייתי בניו יורק 12 שנים כדוגמנית ואז התחיל העשור של WeWork", היא מספרת. "באותם שנים עבדתי אצל אדם בהשקעות, ב-Family office. אגב, אף פעם לא עבדתי ב-WeWork, זה בלבול. הייתה ביחידה הזו גם המון פעילות פילנתרופית של אדם, שהרבה ממנה היא בקהילה היהודית. התחלתי להכיר את הקהילה הזו והיא הייתה שונה מאוד בפתיחות שלה מהקהילה החרדית כאן. הסתובבתי הרבה בעולם והרגשתי בכל מקום בבית. רק בארץ אם אני אומרת גוד שאבעס לחרדי הוא מזדעזע ומסיט את המבט".
"אני חושב שלשבת ולשמוע את המרצה באוניברסיטה זה כמו לעשות שיעור כדורגל כשיושבים ביציע ורק המאמן בועט. גם הסטודנטים באוניברסיטה מבינים את זה מהר מאוד. מעטים מגיעים לשיעורים ובסוף הם יושבים ללמוד ביחד לפני המבחן"
דניאל קרמר, מנכ"ל משותף והמדען הראשי של "מפתחים"
בהדרגה נוימן נמשכה לפעול למען מה שהיא מכנה כעת "איחוד חרדים וחילונים". "בשנים שהייתי מוקפת בהרבה אנשים שהם Woke אז האינסטינקט היה שהפלסטינים מסכנים אבל החרדים הם מניאקים נצלנים, וזה תמיד חרה לי, האנטי הזה. הבנתי שאני רוצה לעשות משהו למען האחדות, וזה עלה גם בשיחות עם דניאל", מספרת נוימן. "הייתי בדיוק בבית בחופשת לידה והתאים לי לקחת את הזמן ולהתעמק. דיברנו בסקייפ, שזה סופר רטרו, 3–4 שעות ביום. דניאל מצידו היה מודאג ממצב היי-טק בישראל – שאיבדנו את חוד החנית".
קרמר, איש החזון והשותף של נוימן להקמת החברה, מוגדר גם בתור המדען הראשי של החברה. הוא גם ממציא שיטת הלימוד ואחראי הסילבוס של "מפתחים". "במשך שנים הייתה מדיניות ממשלתית של 'להביא חרדים לאקדמיה' וזה נשמע על פניו הגיוני, כי יש מערכת השכלה גבוהה מעולה, ויש חרדים שרוצים להגיע להיי-טק ויש היי-טק שרוצה אנשים", מסביר קרמר. "אבל מתישהו צריך להתעורר ולהגיד: הניסוי הזה לא הצליח. הוצאנו על זה מיליארדים של שקלים אבל המספרים זעומים. לפני כמה שנים ישבתי עם איציק כהן (חבר כנסת לשעבר מש"ס שהיה סגן שר האוצר – א"ז) וספרנו חרדים. הגענו ל-36 בכל לימודי המדעים בכל האוניברסיטאות. 'היינו יכולים בכסף הזה לקנות לכל אחד מהם שלושה בתים', אמר לי כהן".
אז ב-2017, ככה במפגש שבין שיטת חינוך ייחודית, דאגה להיי-טק ושאיפה לאחדות בעם – קמה "מפתחים", ובינואר 2018 נכנס מחזור ראשון של תלמידים. החברה גייסה הון ראשוני של 1.3 מיליון דולר ונוימן (האח), בין המשקיעים. "עוד משקיעים הם יהודים אמריקאים שהנושא קרוב לליבם", אומרת נוימן. "גייסנו 1.3 מיליון דולר אבל בעצם היינו בוטסטראפ (חברה הממנת את עצמה מהפעילות – א"ז), כי בהון הזה השתמשנו כדי לתת מלגות לתלמידים החרדים". כן, בתחילת הדרך "מפתחים" הייתה צריכה לסבסד את התלמידים בסכום שקרוב למה שהם היו מקבלים ב"כולל" מהמדינה, כ-2,000 שקל בחודש. היום היא כבר לא נדרשת לזה.
"עוד משהו שהם לא מפסיקים ללמוד מהשבוע השני בתוכנית ועד השבוע האחרון זה אנגלית", מסבירה נוימן. "עובדים בחברות גלובליות כמו פאלו אלטו נטוורקס לא יכולים אפילו לכתוב מייל בעברית ל-HR כדי לבקש עוד יום חופש באסרו-חג כי אין מעונות לילדים (כל התכתבויות בחברה גלובלית, אפילו לצרכים אישיים, נעשות באנגלית – א"ז). יש לנו תלמידים שלא ידעו להבדיל בין אות גדולה לאות קטנה במבחן הקבלה, אבל בתוך כמה חודשים הם עומדים מול הכיתה ומנסים להעביר מצגת באנגלית, גם אם זה לוקח חמש דקות להוציא ארבעה משפטים. העיקר להיות בתנועה כל הזמן".
מלבד פיזיקה, מתמטיקה ואנגלית לומדים גם מערכי נתונים, לומדים פייתון כשפה ראשונה אבל אחר כך גם C ו-C++. לומדים ג'אווה, לומדים רשתות, אפילו נוגעים בבינה מלאכותית ומונחים בסייבר. המודל העסקי של מפתחים, בדומה למודל הבוטקמפס, הוא השמה: התלמידים לומדים ללא עלות במשך שנה וחצי אבל אז מועסקים דרך "מפתחים" בחברות היי-טק למשך שלוש שנים, ו"מפתחים" גוזרת את חלקה מהשכר. "אנחנו חברה למטרת רווח כדי שתהיה לנו מוטיבציה גבוהה להשים את הבוגרים בעבודה, זה Paid for Success קלאסי", טוען קרמר. אחרי התקופה הזו התלמידים משוחררים מכל התחייבות ועוברים להעסקה ישירה בחברה במשכורת מלאה, ויש כבר כמה נחשונים מהמחזור הראשון של הפרויקט, שכעת מועסקים ישירות על ידי החברות.
אבל כל זה קורה בהדרגה לאורך משפך סינון ארוך. בהתחלה צריך להביא את המועמדים. "אני מפרסמת בלא מעט כסף בחדרי-חרדים, ב'משפחה' ובפשקוולים", מסבירה נוימן על שלב גיוס התלמידים. "את המיון מתחילים בין 800 ל-1,000 מתעניינים אבל כבר בסינון הטלפוני נופלים חצי. הרבה סתם פונים כי זה היי-טק וזה הדיבור עכשיו ברחוב החרדי מבחינת אפיק פרנסה. במסגרת השיחה הטלפונית שואלים גם חידה, לא מאד מורכבת, אבל נופלים בה לא מעט. אחר כך אנחנו עושים ימי מיונים למי שעבר ומתוך 400 נשארים עם 30 במחזור. הכיתות הראשונות היו באמת בפינצטה, בהתחלה עבדנו עם חברות מיון חיצוניות אבל גילינו שזה לא מתאים לנו והוספנו לתהליך המיון גם שאלות על התעסוקה העתידית, למשל: האם תסכים להיות בחדר עם שתי נשים? כי זה יכול לקרות לבוגרים שלנו. אם ביום מיונים מישהו מסיט ממני את המבט אני ישר שואלת אותו אם הוא בטוח בעצמו, כי העבודה היא באתר הלקוח ויש שם נשים".
מה שיעור הנשירה בתוכנית ומה שיעור ההשמה?
"יש לתוכנית 33% נשירה, רובם ככולם בשלושת החודשים הראשונים, ושיעור השמה של 90%. מעל ל-60 בוגרים שלנו הושמו עד כה בחברות כמו פאגאיה, פלייסר, סימילאר ווב, רפאל, פאלו אלטו נטוורקס ועוד. יש לי בוגר שהשתכר קודם לכן שכר מינימום בחנות במרכז קניות בבני ברק ועכשיו הוא מרוויח 40 אלף שקל בחודש. ויש עוד הרבה כאלו עם שכר 32–34 אלף שקל".
זו נקודה חשובה, גם אם היא נאמרת ברמיזה. הרבה מתוכניות ההשמה של חרדים וחרדיות מסלילים אותם לשכר נמוך יחסית להיי-טק, בבתי תוכנה או כאנשי ונשות QA. "מפתחים" מנסה לבדל את עצמה מזה. "אנחנו עובדים רק עם חרדים, אבל 'מפתחים' היא גם תוכנית פמיניסטית", טוענת נוימן, "כי בחברה החרדית גם עבודות הבית וגם נטל הפרנסה הוא בדרך כלל על האישה. אנחנו מפנים לה זמן פיזי ופנאי מנטלי".
"הכיתות הראשונות נבחרו באמת בפינצטה. בהתחלה עבדנו עם חברות מיון חיצוניות אבל גילינו שזה לא מתאים לנו והוספנו לתהליך המיון גם שאלות על התעסוקה העתידית. למשל: האם תסכים להיות בחדר עם שתי נשים? כי זה יכול לקרות לבוגרים שלנו. אם ביום מיונים מישהו מסיט ממני את המבט אני ישר שואלת אותו אם הוא בטוח בעצמו, כי העבודה היא באתר הלקוח ויש שם נשים"
עדי נוימן, מנכ"לית משותפת וסמנכ"לית הפיתוח של "מפתחים"
אנחנו מבקרים את "מפתחים" בבניין משרדים על הכביש הראשי של בני ברק, ציר ז'בוטינסקי, אבל לאחרונה נפתח מרכז מפתחים שני: "פתחנו סניף בירושלים עבור חרדים מירושלים והסביבה, עם התחייבות לפתוח עוד חמש כיתות, כ-150 איש, לאורך השנתיים הבאות", מסבירה נוימן.
בלי להיגרר לרכילות וחיים פרטיים, את בעצמך מה שנקרא "מתחזקת"? אומרים שאחיך מתחזק.
"שנינו עברנו תהליך של של התחזקות לפני אי אלו שנים כשחיינו בארה"ב והקהילה מסביבנו הייתה יותר דתית. מאז זה נשאר יציב ואפילו קצת דועך. כיום אני חיה באורח חיים חילוני במרכז תל אביב והילדים שלי הולכים למערכת החינוך הממלכתית. כשחזרנו לארץ, אחרי שבועיים בגן, הבת שלי חזרה בוכה ואמרה 'הילדים הישראלים מבקשים משהו ואז הם לוקחים לפני שהספקתי לענות'. אחרי כמה ימים היא חזרה ואמרה: 'Everybody in Israel forgot about HASHEM'".
"בסופו של דבר אנשים צריכים להתפרנס"
תעסוקת חרדים בהיי-טק מעסיקה את המדינה ועמותות מספר כבר כמה שנים. על פי דוח טרי של זרוע העבודה במשרד הכלכלה, על פניו מספר החרדים בתעשייה גדל והוא עומד על 6,000 מועסקים ב-2019 מול 2,000 חרדים ב-2005. אבל אם מסתכלים לתוך הנתונים רואים שהרוב זה נשים, שלומדות לימודים שדומים ללימודי ליבה וכך נמצאות בנקודת זינוק יותר טובה להשתלב בהיי-טק. הן מהוות שני שליש מהמועסקים החרדים בהיי-טק. עוד יותר מדכאת ההערה הזו מהדוח: "75% מהגידול במספר החרדים והחרדיות בהיי-טק מקורו בצמיחה הדמוגרפית הגבוהה יחסית של אוכלוסיה זו, ולא בשינוי בשיעורי התעסוקה בהיי-טק בקרב הצעירים החרדים".
נוימן: "בדיעבד זאת הייתה טעות לנסות 'להביא את החרדים לאקדמיה כי ככה הם יגיעו למקצועות עם המשכורות הגבוהות'. ראשית, יש התנגדות גדולה בחברה החרדית לאקדמיה מעצם היותה אקדמיה. הדבר השני הוא שלקחת חרדי שלומד כל היום בחברותא ולהרגיל אותו להרצאות פרונטליות זה קשה. זה קשה גם למי שיצא ממערכת החינוך החילונית. ואחר כך שולחים אותם לעשות שיעורי בית, אבל בבית יש ארבעה ילדים. אחרי כמה שנים הם ינסו להתקבל לעבודה להיות ג'וניורים בהיי-טק בלי רשת תומכת. ובכל זאת דחפו את זה כל כך חזק שהיום אנחנו צריכים לשכנע את התלמידים שהם יהיו בסדר גם בלי תעודה".
גם "מפתחים" צריכה להתמודד עם התנגדויות, ברור. "יש משפחות שהן יותר פתוחות ויש זרמים שהם יותר מוכווני עבודה כמו חב"ד", מפרטת נוימן. "אבל תלמידי גור, אסור להם להביא מסכים הביתה. היה לנו תלמיד כזה שבחצי השנה האחרונה ללימודים לקח מסכים הביתה כדי להתאמן, בלי להתחבר לאינטרנט. אבל כשהילד סיפר בגן שיש לו מסכים בבית הגננת אסרה על ילדים אחרים לבוא אליו. אגב, ברגע שיש עבודה מחשב זה בסדר, זה פרנוסה, אבל השלב שבו הם לומדים הוא יותר בעייתי".
מה לגבי לימודי קודש?
"הם לומדים פה שנה וחצי, 9 עד חמש כל יום, או כמו שאני אומרת להם: יש חופש ביום כיפור. אבל אחרי שהם מסיימים יום לימודים הם הולכים הביתה, עושים הרדמות ובתשע בערב הולכים ללמוד תורה עוד כמה שעות על חשבון זמנם הפנוי. כמו שיהיה כשהם יעבדו בהיי-טק".
מלבד זה, "מפתחים" מותאמת לקהל היעד. אין תמונות על הקירות, הנשים בצוות עם שרוולים ארוכים. את ארוחת צהרים מביאים התלמידים מהבית בקופסאות, וגם התפילות נעשות במשותף בחלל הלימוד: "הדבר האחרון שאני רוצה הוא שיחשבו שאנחנו דוחפים לאורך חיים חילוני. אנחנו חילונים בקהילה חרדית, אז אנחנו אקסטרה זהירים. כשאני מחוברת פה ל-WiFi של העבודה חצי מהאתרים לא נפתחים", היא מספרת.
גם מצד הביקוש זה לא תמיד הולך בקלות. "בהתחלה הסתמכנו על קשרים אישיים של דניאל ושלי כדי להשיג ראיונות עבודה. בהרבה מקומות היינו שומעים תשובה כמו 'אין לנו כרגע משרה לחרדים'. ואז הייתי צריכה להסביר: 'לא, זה לא משרה לחרדי, זה ראיון לתפקיד רגיל'. ואז הם אומרים, 'אה אבל אין לו תואר'. אז אתם רוצים גיוון אבל לא מוכנים לתת הזדמנות. לאט לאט, חבר מביא חבר, ראשי צוות ממליצים לקולגות בחברות אחרות. ככה גדלנו". זו העבודה של נוימן והיא נלחמת על זה: "עכשיו בדיוק התחלנו לעבוד עם חברה ביטחונית גדולה, והתלמיד הראשון שם מאחר כבר שלושה ימים ברצף ואני מוצאת את עצמי צריכה למשמע גבר בן 27".
"לקחת חרדי שלומד כל היום בחברותא ולהרגיל אותו להרצאות פרונטליות זה קשה. זה קשה גם למי שיצא ממערכת החינוך החילונית. אחר כך שולחים אותם לעשות שיעורי בית, אבל בבית יש ארבעה ילדים. אחרי כמה שנים הם ינסו להתקבל לעבודה להיות ג'וניורים בהיי-טק בלי רשת תומכת. ובכל זאת דחפו את זה כל כך חזק שהיום אנחנו צריכים לשכנע את התלמידים שהם יהיו בסדר גם בלי תעודה"
עדי נוימן, מנכ"לית משותפת וסמנכ"לית הפיתוח של "מפתחים"
ישראל (לא אותו אחד שאיתו דיברתי מקודם) מספר על החוויה ב"מפתחים": "אני בן 30 מפתח תקווה, הגעתי לכאן מפה לאוזן, אני מכיר בוגר של התוכנית. לפני כן הייתי אברך כולל שמונה שנים אבל נולדו לי ילדים והמשכורת לא הספיקה".
היו לבטים או קשיים ללכת ללמוד? התייעצת עם הרב?
"יש אנשים שמתייעצים עם הרב, אבל הקהילה נפתחת לזה בהדרגה: בסופו של דבר אנשים צריכים להתפרנס וזה מקום שמותאם לחרדים. ביררתי שני דברים: רמת הלימודים ורמת ההשמה, ושניהם גבוהים. יש לי חברים שעושים תואר אבל כשאני משווה דברים שלמדנו באלגברה לינארית, אני שולט בחומר שהם לומדים".
