ביטוי מעניין נשמע השבוע במהלך עוד דיון במשפט נתניהו. הדס קליין סיפרה על תכשיט יקר במחיר של עשרות אלפי דולרים, שלא קלע לטעם משפחת ראש הממשלה לשעבר. "לימים היא ביקשה ממני להחליף אותו כי מר נתניהו אמר שזה 'תכשיט רומני'", העידה הגברת קליין. רומני? מה מסתתר מאחורי הביטוי הזה? למה התכוונו נתניהו או רעייתו? והאם יום אחד גם את הביטוי הזה לא נוכל להגיד מטעמי תקינות פוליטית?
התקשרנו לשניים כדי לענות על החידה: פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, בלשן מהאוניברסיטה העברית, וד"ר רוביק רוזנטל, סופר וחוקר שפה (הבעלים והכותב של האתר "הזירה הלשונית"). הפנינו אליהם שאלה זהה – למה הכוונה בצירוף "תכשיט רומני"? אליצור שקל את מילותיו ואמר: "אני חושב שזה קיטש, משהו מוגזם עם הרבה זהב, לא?" כשנשאל הפרופסור אם מדובר בביטוי נפוץ, השיב: "הרומני – זה שם תואר חופשי – בדומה לגרוזיני, לפולני, לאירופי, לאמריקני, לרומני – אלו מושגים שמדביקים לאובייקט. משהו 'אירופי' הוא משהו אנין טעם, ואילו 'רומני' – ויש לי קרובים רומנים, אז אני קצת מסתכן פה – זה קיטש".
ד"ר רוזנטל מחדד: "מה שמעניין בשמות התואר האלה הוא שהעמים עצמם לא מכירים אותם. אנחנו מדביקים תואר כמו 'מהפכה רוסית' או 'חולצה רוסית', ואילו ברוסיה קוראים לזה, או קראו לזה, 'מהפכה' או 'חולצה' – למשל החולצות הרקומות של זמרי הגבעטרון עם פתח בצורת וי. יש הרבה מאוד כאלה ברוסיה. גם ה'רולטה הרוסית' – היא לא בדיוק רוסית".
ד"ר רוזנטל אומר על ה"תכשיט הרומני": "אומנם זה עדיין לא ביטוי – אולי ביטוי בהוויה, עדיין משהו מאוד ספציפי ונקודתי – אבל הצירוף הזה יכול להיכנס להווי ומשם להתקבל כביטוי. להבנתי, זה עשוי ברומניה. שם התואר 'רומני' בדרך כלל מתקשר לגנבה, אבל אני לא בטוח למה הכוונה כאן, צריך לשאול את נתניהו. יכול להיות שהוא התכוון לקיטש. במדרג העדוֹת – הרומנים במקום נמוך, שלא בצדק, אבל כשאומרים 'רומני', זה אולי כמו שאומרים 'מתוצרת סין' על מוצר באיכות לא גבוהה".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
איך נולדו הכביש ההולנדי והמבחן האמריקני
אתגרתי את הבלשן בר-אשר סיגל והזכרתי את ה"שביתה האיטלקית", שביתת האטה, למשל זו שעליה דווח השבוע בזכות טייסי אל על. סיפרתי לו שזוגתי, שגדלה ברומא, שמעה השבוע לראשונה את הצירוף ואמרה לי, "זו שביתה לבנה". הפרופסור בר-אשר סיגל הפנה אותי למקור: מה איטלקי בשביתה איטלקית? ובכן, הסיפור המקובל הוא שבזמן שלטונו של הרודן בניטו מוסוליני, אותה שביתת האטה הייתה הדרך של העובדים להתמודד עם גזרותיו של הרודן הפאשיסט, שדרש תנאי עבודה לא הגיוניים – במיוחד אחרי שביטל את זכותם של איגודים מקצועיים להתקיים ובוודאי לשבות באיטליה תחת המשטר הרודני.
הצירופים "רולטה רוסית", "מאהב לטיני", "שטיח פרסי", "אולר שוויצרי", "נשיקה צרפתית" או "גבינה צרפתית" הם תיאורים מוכרים בכל העולם, מתברר – אבל "אימא פולנייה"? פחות. רק כאן בישראל כולם יבינו למה הכוונה (אולי מלבד הפולנים). למה? הפרופסור בר-אשר סיגל מדגיש: "ה'פולני', כמו ה'גרוזיני' וה'רומני', עומדים בפני עצמם, יש להם תואר משלהם עם סטריאוטיפים שמודבקים להם". המעבר שה"גרוזיני" עשה בשנים האחרונות מעניין: הגיאורגי מגיאורגיה מספר בימינו בגאווה על מוצאו, הזהה לגמרי לזה של הגרוזיני, שעד לפני מספר שנים העדיף להצניע את המקור הגיאוגרפי שלו.
יש עוד כמה צירופים דומים שיש להם מקור היסטורי – ביטויים שמבוססים, לפחות לכאורה, על סיפור אמיתי. חברי שי בן ארי גדל בסן פרנסיסקו וחזר לישראל בבגרותו. שאלתי אותו אם הוא יודע מה הוא "מבחן אמריקני". הוא סיפר שאת השיטה הוא הכיר היטב – קראו לזה multiple choice test ("מבחן ברירה") – אבל את התואר "אמריקני" על אותו מבחן סגור שמע בפעם הראשונה כאן בישראל. הפרופסור בר-אשר סיגל סיפר לנו שהמקור הוא באמת מאמריקה.
הכול התחיל כשקצין בצי האמריקני המציא את מבנה המבחן, שבו הנבחן מתבקש לסמן את התשובה הנכונה מתוך כמה אפשרויות. שי חשב שמדובר בהתנשאות מסוימת – "מבחן לעצלנים" – אך תיקנתי אותו וציינתי שבילדותי כאן בישראל, שם התואר "אמריקני" ציין "גדול, טוב" – כמו הגלידה האמריקנית של חברת קרוול והחולצות האמריקניות שחלפו להן מהעולם בינתיים.
את הרחוב ההולנדי, או הסמטה ההולנדית, לא הכרתי. בר-אשר סיגל הסביר שאם נציג לפני ההולנדי את הצירופים האלה לא יהיה לו מושג במה מדובר. אבל בישראל ביקשו להחמיא לשיטת הבנייה שבה הבתים צמודים והרחוב מרוצף באבנים קטנות, ולהעניק לה תווית איכות "הולנדית", מה גם שאבי השיטה הוא באמת אדריכל הולנדי.
ואיך הנורווגים קוראים לחוק שבו חבר פרלמנט הופך לשר ומעביר את מקומו בבית הנבחרים למישהו אחר, במהלך שנראה לעיתים כתפירת ג'ובים? האם הם קוראים לזה "החוק", בהיותו נורווגי ממילא במדינתם? ד"ר רוזנטל משיב: "פעם אמרו 'בדיחה אנגלית' על בדיחת קרש. גם החוקים האלה שמאמצים או לא מאמצים כאן – החוק הצרפתי והחוק הנורווגי – נראים לפעמים כבדיחות קרש".
לא כל תושבי העולם יבינו על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מזכירים את "הסכין היפנית", הסכין שהלהב שלה (או שלו) נשלף בעזרת כפתור מלווה. מתברר שאת הכלי הזה המציאה ושיווקה חברה יפנית (אולפה), אבל אם נדבר עם יפני על הסכין "שלו", הוא יחשוב שהיא סכין משובחת רק מפני שהיא קיבלה את התואר "יפנית". אגב, בשנות ה-60 עד שנות ה-80 של המאה הקודמת נחשבו מוצרים יפניים לבעלי איכות ירודה – אך גם המצב וגם התואר הזה השתנו לחלוטין בעשורים האחרונים.
גם באוכל: איך שותים "קפה טורקי" בטורקיה?
והסכין מיפן לא לבד: יש עוד תיאורים מקצועיים – "מפתח שוודי" בעברית ישראלית הוא "המפתח האנגלי" בעיני הפורטוגזים והגרמנים. אגב, הגרמנים מבקשים לעלוב בבריטים וקוראים לעם שנחשב בעינינו אדיב, "הקופים מהאי". כמובן יש מושגים שמתקשרים ומחמיאים למזון – וופל בלגי, גבינה צרפתית או שווייצרית (שווייצית). את ד"ר רוזנטל מצחיק ששמים "גבינה בולגרית" ב"סלט יווני", וכמובן גם הקפה הטורקי, שבטורקיה הוא סתם קפה שחור.
לטורקיה, שבתחילת השנה שינתה את הכתיב של שמה באותיות לועזיות (מ-Turkey ל-Türkiye) – יש חיבור מעניין בהרבה שפות. תרנגול ההודו המוכר שלנו הוא Turkey באנגלית האמריקנית. ד"ר רוזנטל אומר: "לגבי תרנגול ההודו – המראה המוזר שלו הוא שמדביק לו את הכינוי. הוא נקרא על שם ארץ אחרת בשפות רבות – בערבית הוא נקרא יווני או אתיופי. מכיוון שהוא נראה כל כך מוזר, עמים רבים אמרו ש'הוא מוזר כל כך – כמו עם זר'".
טורקיה מככבת גם בביטויים אחרים: הביטוי "להרוג טורקי ולנוח" משמעותו לסיים משימה מסוימת ולעצור לפני המשימה הבאה; ומי שהיה בתנועת הצופים מכיר היטב את "הראש הטורקי" – ענף עץ יבש שהצופה הכין בעצמו כדי להדק את קצוות העניבה. האיטלקים אומרים על אדם שעובד קשה שהוא "מזיע כמו טורקי", והפרופסור מהאוניברסיטה העברית מדגיש: "רק ישראלי יבין בדיוק למה מתכוון אדם שאומר 'היום הזה היה ממש סרט טורקי' – יום עמוס רגשות. ואם אדם דובר עברית אומר שמישהו 'כמו שעון שווייצרי', ברור שמדובר באדם מדויק, דייקן".
וככל שהשפה מוזרה ורחוקה יותר, כך נוח לנו יותר להשתמש בה כדימוי, לדברי הבלשן ומומחה הסלנג ד"ר רוזנטל. העליתי בשיחה את הדימוי "מדברים סינית" כהמחשה לדיבור שאינו מובן או שתוכנו אינו מובן, והפרופ' בר-אשר סיגל קטע את דבריי: "יש המון דברים שקשורים לסין בשפה, ובהם 'הצמה הסינית' וכמובן 'העינוי הסיני'". הוא סיפר שאחד הדברים היפים בהקשר הזה הוא שהצרפתים אומרים באותו מצב של חוסר הבנה "זה כמו עברית בשבילי". הנקמה העברית בצרפתית הגיעה בדמות "המקלחת הצרפתית", צירוף שהוראתו התבשמות במקום מקלחת.
"ביידיש אומרים 'הוא מדבר טורקית' כשהזולת לא מבין על מה אתה מדבר. האנגלים אומרים 'זה יוונית בשבילי', זה מצוי אפילו בכתבי שייקספיר. בספרדית אומרים 'מדבר כמו יווני', ובערבית אומרים 'הוא מדבר בסנסקריט', השפה ההינדית העתיקה", מציין ד"ר רוזנטל, שמעריך שהמילה "גְרינגו" היא כינוי גנאי לאמריקנים משום שמדברי הספרדית באמריקה הלטינית לא הבינו את השפה של האמריקנים מהיבשת הצפונית, ולכן אמרו שהם גרינגו – "יוונים", בגרסה כזו או אחרת. הסיבה שהמקומיים ביבשת אמריקה הם "אינדיאנים", או בתרגום חופשי "הודים", גם היא תולדה של טעות בזיהוי.
"העבודה הערבית כבר יצאה מהשימוש"
ומה לגבי "עבודה ערבית" ומקבילותיה? "כששיפצנו את הבית, אמרו לנו 'זה רק נראה טוב, זה סיני'", משחזר בר-אשר סיגל. "זה יכול להיות ממקום אחר בפועל, אבל אם זה רק נראה טוב, זה נחשב 'סיני'. זה לכאורה 'בסדר' כי אנחנו לא פוגשים סינים. בשם התקינות הפוליטית 'העבודה הערבית' כבר יצא מהשימוש, והצירוף 'ערבי מחמד' בכלל אסור ליהודים בשם הפוליטיקלי קורקט".
במהלך השיחה אני מתפעל ואומר "אמריקה!" – אך אילו הייתי קורא "אסיה", "אירופה" או "אפריקה" זה היה נשמע מוזר. הפעם זה פועל כמו שעון שווייצרי. הד"ר רוזנטל: "אנו רואים כאן שעם או ארץ מסוימים הופכים לסמל – אמריקה היא המקום הכי טוב, הכי בלתי מוגבל, ברזיל זה חד-משמעית כדורגל, אפריקה מתקשרת לכישלון בדרך כלל, אירופה היא קלסית, ה'יקים' שלא אהבו את תושבי פלסטינה שקיבלו אותם אמרו 'אזיאתים' בזלזול".
אז האם כוכב השבוע – "התכשיט הרומני" – יתפוס? פרופ' בר-אשר סיגל מספר על זוג חברים שלו, יוסי ועמיר. כאשר יוסי מבקש להחמיא לעמיר, הוא אומר לו שהוא "תכשיט רומני שלי". עכשיו, יוסי חושש שהמחמאה תתפרש אחרת והוא לא יוכל להשתמש בה עוד. "אז זה כנראה תפס", אני אומר, והפרופסור עונה: "התשתית מונחת – כולם הבינו בדיוק למה התכוונה קליין בעדות שלה". אם כך, ביטוי חדש נולד השבוע – אבל אל תספרו לרומנים.