לפי הביטוי הידוע "הצבא צועד על קיבתו", אך בצה"ל כבר ברור שאי אפשר לצעוד למערכה בלי מקור כוח אחר – כוחות המילואים. בזכותם הצבא צועד קדימה: לא מדובר רק באתוס של המדינה, אלא בצורך מבצעי שקיים בכל שנותיה – צורך שניצב כעת מול אתגר בקנה מידה היסטורי. בעבר אחד מכל חמישה אזרחים עשה מילואים – עובדה שנתנה משמעות עמוקה למושג "צבא העם", אבל מאז התמונה השתנתה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אם המינוי לא יתעכב באופן חריג, האלוף הרצי הלוי ייכנס לתפקיד הרמטכ"ל בינואר – וכעת הוא מתפנה לתכנן את תוכנית העבודה האסטרטגית של צה"ל לשנים הבאות, גם בהיבטים של הפעילות המבצעית וגם מבחינת בניין הכוח: איפה לשים את המשאבים של צה"ל? ואיך לשמר את אלו שעדיין מגיעים?
הדרך הנכונה לטפל בכוח המילואים
אחד האתגרים הכי גדולים שהלוי יצטרך להתמודד איתם הוא עניין כוח האדם. במרכזו לא עומד הוויכוח על אנשי הקבע ואיך משמרים את הטובים ואת המוטיבציה לגיוס, אלא השאלה איך מטפלים נכון בכוחות המילואים של צה"ל. היה זה האלוף ישראל טל (טליק) ז"ל שאמר פעם כי המילואים הם "היצירה הקולקטיבית החשובה ביותר של העם היהודי בעת החדשה", אבל בימינו אופי הסכסוך והמלחמות הוא אחר – צה"ל לא מתמודד עם צבאות אלא עם ארגונים.
השינויים בצבא בשנים האחרונות החלו לדחוק את כוחות המילואים החוצה וה"סדירניקים" לקחו את ההובלה בעוד המילואים הגיעו רק ככוח מסייע. גלי הטרור הביאו את הצבא הסדיר לשאת בעול, וזה קרה על חשבון המוכנות למלחמה, וכך הלוחמים הגיעו פחות מוכשרים וכשירים למלחמה כאשר נקלטו במערך המילואים בתום השירות הסדיר. לכן גם פחות נקראו למילואים – כ-1% בלבד כיום – וזה הוביל לפגיעה בכשירות, בלכידות היחידתית ואחר כך גם לפגיעה באמון ובנכונות להפעיל אותם. במחשבה הצבאית, במילואים משתמשים אחרונים, רק כשאין ברירה, ונזהרים איתם.
חשוב להבין: כיום המילואימניקים נקראים בעיקר למשימות ביטחון שוטף. את האימון הגדול שמדמה את התרחישים שצה"ל ייתקל בהם הם מבצעים רק אחת לשלוש שנים, ובכל שאר הזמן הם מזומנים כדי להחליף כוחות צבא סדירים ולאפשר להם להתאמן.
בצבא טוענים שההתייצבות לתעסוקה המבצעית של אנשי המילואים היא טובה ומלאה, אך כיום לאימונים יש רק 70% התייצבות. זה נובע, לדברי גורמים בצה"ל, בשל מודל אימונים דיפרנציאלי חדש משנת 2021, אשר קיצר את משך ימי המילואים בכל קריאה אך העלה את מספר הקריאות בשנה, והמשרתים טרם הספיקו להתרגל אליו.
"מקריבים את שגרת חייהם"
"אנשי המילואים הם אנשים עם ברק בעיניים, הזדהות ומחויבות", הצהיר רק השבוע הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, יממה לאחר שפורסמה זהות מחליפו. "הם מקריבים את שגרת חייהם בידיעה איזה מחיר הם משלמים. לאחרונה התרשמתי מאוד מפעילות גדודי המילואים ותרומתם הרבה לתעסוקה המבצעית כחלק ממבצע 'שובר גלים'". בערב הצדעה מיוחד למערך המילואים אמר: "המבחן האמיתי של כל אדם הוא השאלה אם הוא עושה את הדבר הנכון, החשוב והחיוני ואם הוא לוקח אחריות. התשובה במקרה שלכם היא חד-משמעית כן – העשייה שלכם תורמת רבות לצה"ל ולחברה בכלל".
כיום רק 1% ממדינת ישראל עושה מילואים, בעוד פעם עמד הנתון על 20%. המדינה נדרשת כיום להחזיק מספיק כוחות מילואים מאומנים והיקף סד"כ שיספיק לכמה זירות בו-זמנית, מכיוון שהצבא הסדיר לא יחזיק זאת לבד. אם לא תיצור מדינת ישראל עכשיו מענה מתאים, הוא לא יהיה שם בזמן אמת: לא ניתן להסתפק באימון של שלושה שבועות אחת לשלוש שנים לכוחות המילואים, ועוד לא דיברנו על הוקרה ועל תגמול ראוי.
את המודל הזה הרמטכ"ל הבא צריך לבחון: הוא מבין שהוא חייב את מערך המילואים, לחדד ולהשחיז אותו. הם יצטרכו להיות בכשירות ובזמינות גבוהות יותר. כבר כעת, עוד לפני המינוי, הוא בוחן שינויים בהיבט המודל הקיים, וניתן להעריך שהרוח נושבת לכיוון של יותר מילואים, בעיקר ליחידות החוד, בדגש על התמקצעות – אם כי קשה להעריך מה מתוך זה אכן יתאפשר.
הבחירה בהרצי הלוי לרמטכ"ל – סיקור נרחב:
- התרחישים אחרי החלטת בג"ץ על הוועדה למינוי בכירים – והמשמעויות לגבי מינוי הרמטכ"ל
- הרצי הלוי ניצב מול משימה כמעט בלתי אפשרית, הצלחתו תקבע את גורלנו | האלוף (בדימוס) יצחק בריק, פרשנות
- דרמה בבג"ץ: צו על תנאי למינוי מני מזוז, שצריך לאשר את הבחירה בהרצי הלוי
- פיקד על סיירת מטכ"ל, השתתף בחטיפת דיראני: הדרך של הרצי הלוי לרמטכ"לו
בזמן האחרון הציג תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, את הנתונים המעודכנים לוועדת החוץ והביטחון בכנסת. תא"ל ודמני הדגים את הביטוי "נבחרת" דרך נתוני המשרתים במילואים – 490 אלף המשרתים הם 5% מכלל אזרחי המדינה ו-17% מהאוכלוסייה בגילי השירות. 120 אלף מהם מוגדרים משרתי מילואים פעילים, והם מהווים 4% מהאוכלוסייה בגילי השירות ואחוז אחד ויחיד מכלל אזרחי המדינה.
עוד עולה מהנתונים כי 11% ממערך המילואים ממשיכים לבצע את המילואים בהתנדבות, לאחר שכבר עברו את גיל הפטור ממילואים. עוד עולה כי נרשמת מגמת עלייה בשירות נשים במילואים – מגמה שהיא נגזרת של המערך הסדיר, שבו אנחנו רואים עלייה בשירות הנשים במקצועות הליבה של צה"ל. תא"ל ודמני ציין כי כיום נשים הן 17% ממערך המילואים, לעומת 13% בשנת 2010. הוא הוסיף כי שיעור זה צפוי להמשיך לגדול, היות שהיום נשים הן 18% מכלל המערך הלוחם הסדיר בצה"ל.
"אנשי המילואים, או יותר נכון נבחרת המילואים, הם מכפיל כוח של צה"ל, הכוח עצמו, מרכיב משמעותי ביכולותיו של צה"ל לעמוד במשימתו ולהכריע את האויב. כל אחד ואחד מאנשי ונשות המילואים הם חלק משמעותי במשימה של צה"ל והם נמצאים בכל מקום בצה"ל גם בזמנים אלו ובכלל, בכל עת כשנדרשים הם נקראים לדגל", אמר הקצין.
"נבחרת המילואים של צה"ל נושאת על כתפיה, מעבר למשימות האזרחיות שלה, את משימת המילואים – ובהתאם לכך, צה"ל, מערכת הביטחון וכלל החברה הישראלית צריכים לעסוק בלהוקיר ולתגמל את אנשי ונשות המילואים כפי שהם ראויים לכך. לצד כל בשורת ההטבות והזכויות שאושרו, והיא אכן בשורה משמחת שקידמנו במסגרת התוכנית הרב-שנתית 'מילואים בתנופה', עדיין יש פערים שאנחנו צריכים להשלים, ונמשיך לפעול ולעסוק באנשי המילואים כדי שיזכו לתגמול הראוי להם".
תא"ל ודמני התבקש גם להתייחס לפעולות אשר נעשות למיצוי יכולות אנשי מערך המילואים, והסביר שהוקם מנגנון להשמה במילואים בהתאם למקצוע האזרחי, דרך קבלת מידע ממוסדות אקדמיים ומשרדי ממשלה על אודות המשרתים. כך, למשל, שובצו מאות מהנדסים בפיקוד העורף שצה"ל לא ידע על היותם מהנדסים, כי הם לא הוכשרו לכך במסגרת הצבא.
הפער בין הסדיר לבין המילואים
האם יחידות המילואים "חלולות"? מצד אחד המערך הסדיר מתוחכם יותר היום – באיכות האנשים, באיכות האמל"ח ובטכנולוגיה המתקדמת – וזה מעמיק את הפער בינו לבין המילואימניקים. אנשי המילואים מתייצבים פעם בשנה והם לא מצליחים להדביק את הפער שנוצר – וכך הם פחות מוכנים ללחימה, פחות מקצועיים ומוכנים למערכה בשדה הקרב העתידי.
העובדה הזו מטילה משקל רב מאוד על לוחמי הסדיר, שעוסקים רבות בביטחון שוטף (בט"ש), הכנות למלחמה ועוד. התהליך הזה פוגע בעיקר בתמרון היבשתי – היכולת של צה"ל להוציא לפועל מהלך קרקעי נרחב ואפקטיבי, וכך למעשה מחליש את צבא היבשה כולו. כשצה"ל מנהל "מבצעי בוטיק" בעזה כמו "שומר החומות" או "עלות השחר", עוד ניתן להחזיק מעמד כך – אך מה יקרה במלחמה בצפון?
המשמעות היא ברורה: צריך להגדיר מחדש את תפיסת הביטחון של ישראל, וכחלק ממנה לקבוע אילו כוחות מילואים צריך צה"ל היום. המדינה תצטרך להגדיר לעצמה מול מה להיערך ומה המטרות שהצבא צריך להשיג בכל סוג של מערכה בצפון ובדרום. ומול המפרט הזה לבנות את הצבא – מותאם למשימותיו המעודכנות. לשם כך יש להגדיר מה הוא פוטנציאל האיום ומולו לבנות את המענה – אלו פרויקטים עתירי תקציב וארוכי שנים.
בצה"ל שוקלים אם נכון להחיות מושגים מימי דוד בן-גוריון – הגמ"ר – הגנה מרחבית: הגנה על בסיס כוחות התושבים בגבולות, לצד אימון ותקצוב וחימוש הכוחות האלה לאורך כל השנה. מדובר למעשה בכוח מילואים טריטוריאלי שמגויס מהר למשימות הגנה בגזרה שבה הוא גר: זו שכבת הגנה שיכולה למשל לתת מענה ראשוני לחדירה של חיזבאללה או חמאס עד הגעת הצבא.
תרחיש המבחן: מלחמה רב-זירתית
התחושה בקרב חיילים ומפקדים במילואים היא שמרבית כוחות המילואים אינם בכשירות המתאימה. בחלק מן היחידות הרמה טובה, באחרות סבירה, אבל ישראל תיבחן בתרחיש הקשה – מערכה רב-זירתית, שייתכן שגם תכלול "זירת פנים", כלומר מהומות אלימות ואתגרים ביטחוניים בתוך הגבולות. צה"ל צריך להיערך לאופן הגיוס במקרים האלה, להבין מה הכשירות הנדרשת – ולדעת אם חיילי המילואים יעזבו את העורף (המשפחה) המופגזת וייצאו להילחם.
בקרוב יתחיל יישומו של רעיון שעלה מקרב אנשי מילואים – הקמת "לוח דרושים", שבו יחידות יפרסמו אילו בעלי תפקידים דרושים להן, ואנשי מילואים במקצועות הרלוונטיים יוכלו לבקש להשתבץ אליהם. במקביל, שאלת התגמול עדיין מרחפת – והרמטכ"ל כוכבי הצהיר: "עלינו לאמץ וליישם את העיקרון שמי שתורם יותר, מקבל יותר. בתחום ההוקרה והתגמול נעשה לא מעט בחודשים האחרונים – רכשנו אמצעים, הצטיידנו בפלטפורמות שונות ופיתחנו יכולות".
חטיבות המילואים שמוגדרות "חוד" מתאמנות כל שנה, אבל אצל חלק מהמפקדים שם קיימת התחושה שזה לא מספיק אל מול הכשירות שנדרשת מול תרחישי הייחוס. עם זאת, חשוב להם להסביר לציבור שהמשימות שמערך המילואים עושה היום הן של כוחות סדירים ברמת יחידות איכותיות ושתקופת "גבעת חלפון" חלפה לה כבר – ומדובר במיתוס שצריך לשבור.
צה"ל מעדכן את תפיסת הביטחון שלו ומסדר מחדש את כוחות הסדיר והמילואים. ולמעשה עולה השאלה מתי להשתמש בכוחות המילואים: האם נכון להכניס אותם לאזורים שבהם יש קונפליקט? כך או כך, הצבא לא יכול בלעדיהם. למרות הירידה החדה במספר המילואימניקים, הם ייקראו בכל מקרה חירום – מהיחידות הלוחמות ועד כיפת ברזל ופיקוד העורף.
השאלות הבוערות
שאלת הטיפול במילואימניקים מורכבת מכמה סוגיות יסוד: איך משמרים את אנשי המילואים הנכונים, איך מכשירים אותם, מאיזה תקציב מציידים אותם, איך שומרים על הכשירות שלהם – ואיך שומרים על הלכידות היחידתית שלהם, שמשפיעה על המוטיבציה להתייצב לשירות המילואים. מה הסד"כ הנחוץ במילואים שצריך לשמר ומה רמת הכשירות המבצעית שתידרש ממנו, ולאילו משימות הוא נועד?
גורמים במערכת הביטחון מעריכים שצה"ל צריך לבנות מודל מילואים חדש שיידע לתת מענה אפקטיבי ממש כמו שיודע לעשות זאת הכוח הסדיר במלחמה. במקביל יידרש גם שדרוג הימ"ח (יחידת מחסני חירום) בציוד ברמה גבוהה, בכלים לוגיסטיים ובכוח אדם ראוי, מקצועי ומתוגמל שיפעיל את הימ"ח וידאג שיהיה מוכן לשעת חירום.
פני החברה הישראלית משתנים. אבל צה"ל לא יוכל לנצח במערכה רב-זירתית ללא מערך המילואים, ולכן יש להרחיב את הסיוע הניתן להם מצד אחד ואת המוכנות שלהם מצד שני. בשנת 2021 הוכפלו אימוני המילואים בצה"ל: זהו חלק משמעותי במסגרת התוכנית הרב-שנתית "מילואים בתנופה", שבה שם הצבא דגש בכשירות הפרט, בכשירות המפקדים ובכשירות האוגדות הלוחמות. בצה"ל מרוצים מההתייצבות המלאה של אנשי המילואים ביהודה ושומרון במסגרת מבצע "שובר גלים", אבל מבינים שכדי שנוכל לשמר את איכות המשרתים והמפקדים במילואים, צריך להוקיר אותם ולתת תגמול הולם. פעולות רבות שנוגעות בתגמול כלכלי עבור אנשי המילואים בכלל והמפקדים במילואים בפרט יוצאות לפועל, אבל יש עוד מה לעשות, וכדאי שזה יקרה בהקדם.