א', צעיר ממרכז הארץ, רקד על רחבת הריקודים בפסטיבל בדרום אמריקה כשפתאום איבד את ההכרה ונפל. "עשינו סמים, וגם ג'י", הוא מודה, ומדגיש את השימוש שעשה בסם ג'י – כך נקרא בסצנת חיי הלילה הסם GHB, המכונה גם "סם האונס" - שגרם להבנתו לאירוע החריג. "במנה השנייה של הג'י הייתי מסטול מדי", הוא נזכר, "ואחרים התעקשו למדוד לי את הכמות ולשים לי בכוס. כנראה ששמו לי מעבר לכמות שהייתי צריך לקחת ונפלתי. אני חושב שהייתי במעין 'קומה' במשך שעה וחצי, לא תקשרתי ועד היום אני לא זוכר דבר ממה שקרה באותם רגעים ארוכים. חברים שלי טיפלו בי בזמן הזה והשגיחו עליי עד שהתעוררתי. ברגע שהתעוררתי הרגשתי טוב והמשכתי הלאה".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
השחזור הזה נשמע אולי טראומטי לקוראים שמחוץ לסצנת המסיבות, אבל א' מתעקש שמדובר באירוע שלא מעיד על הכלל. "אני משתמש בג'י כבר כמה שנים במסיבות ונפלתי פעמים ספורות בלבד". אבל א', כמו רבים, הולך על חבל דק.
GHB (גמא-הידרוקסי-בוטיראט) או בקיצור G, הוא סם פסיכואקטיבי שמדכא את מערכת העצבים ונפוץ במועדונים. במינונים נמוכים רעילותו נמוכה והוא גורם לרוגע, לרפיון שרירים, לתחושת אופוריה ולעלייה בחשק המיני, אבל במינונים גבוהים ובשילוב עם אלכוהול הוא גורם לחוסר הכרה ולתרדמת עמוקה של מספר שעות ואפקט של שכחה, ולכן נעשה בו גם שימוש פלילי והוא זכה לכינוי "סם האונס".
"שמו לי מעבר לכמות שהייתי צריך לקחת ונפלתי. אני חושב שהייתי במעין 'קומה' במשך שעה וחצי, לא תקשרתי ועד היום אני לא זוכר דבר ממה שקרה באותם רגעים ארוכים"
א', צעיר ממרכז הארץ
- "כל הגוף נשמט": עדויות קשות מנפגעות סם אונס
- תחקיר: הזינוק בשימוש בסמי אונס בישראל - והנפגעות מדברות
- הצילה צעירה שסוממה בתל אביב: "זה יכול להיגמר כל כך רע"
- אנונימית על פרשת אלון קסטיאל: "משהו רע קרה לי באותו לילה"
התחיל בתור תוסף מזון למפתחי גוף
השימוש ב-GHB בארץ התחיל בתחילת שנות ה-2000, אז זה עוד היה חוקי ואף הוכר כתוסף מזון עבור מפתחי גוף שרוצים לשרוף שומן ולהגדיל את מסת השריר. באותה התקופה הסם היה מגיע כאבקה, והמשתמשים היו נדרשים 'לבשל' אותה כדי להפוך אותה לנוזל ולהשתמש בה, והשימוש בו היה נפוץ מאוד בסצנת המועדונים של התקופה.
ואולם, מה שנחשב בתחילת הדרך כאלטרנטיבה בריאה יחסית לסמים הקשים, מותג ככל שעברו השנים כאחד מסמי האונס המסוכנים ביותר. זה קרה בעקבות העלייה בכמות הדיווחים על מקרי אונס שנעשו באמצעות השימוש בסם. לפי העדויות האנסים מטפטפים את הסם לכוסות האלכוהול של קורבנותיהם ומנצלים את השפעתו המהירה למטרות אונס. לאחר שהקורבנות מנוצלים מינית מבלי שהייתה להם יכולת להתנגד, הם מתקשים לזכור את מה שקרה כמה שעות קודם לכן. לפשע מסייעים גם תכונותיו של החומר, המופיע בדרך כלל כנוזל שקוף ללא טעם או ריח והעובדה כי שרידיו מתפוגגים מהגוף בתוך זמן קצר - דבר המקשה את איתורו בבדיקות מעבדה.
בסוף שנות התשעים הוכרז החומר כסם מסוכן בארה"ב ובאירופה, ולאחר מכן הבינו גם הרשויות בישראל את הסכנות שבשימוש המוני בלי בקרה ב-GHB והחומר הוכנס לפקודת הסמים המסוכנים של ישראל בסוף 2003.
1,800 ש"ח לבקבוקון
20 שנה אחרי התפתחה סצנה שלמה סביב הסם דווקא בקהילה הגאה בארץ, שם משתמשים בסם, המכונה ג'י, באופן תדיר למטרות הנאה ולתחושת אופוריה. זה קורה בזמן שמרבית המועדונים שמארחים מסיבות לציבור מעורב של נשים וגברים מגדירים את הסם כ"סם אונס" ואוסרים את השימוש בו, וכל גבר שנתפס מחזיק בבקבוקון של הסם מוצא באופן מידי מהמקום.
"זה יכול להיות מסוכן אם מערבבים אותו עם אלכוהול או שלוקחים כמות גדולה יותר מהנדרש", אומר א', שמשתמש בסם באופן קבוע. "מה ההבדל בין ליפול מג'י לבין להתמוטט מאלכוהול כשאתה שיכור ומסובב? ראיתי כבר מקרים מחרידים של אנשים שאיבדו את זה מאלכוהול. בעיניי זה בדיוק אותו הדבר, רק שזה חוקי וזה לא. בשבילי שימוש בג'י במסיבה זו דרך לקבל סטלה בלי תופעות לוואי לטווח הקרוב".
כמו א', גם צעירים נוספים שמשתמשים בסם מדי פעם במסיבות ששוחחו עם מגזין N12 טוענים שהם מבינים למה הוא עלול להיות מסוכן, אבל לא מתרגשים מזה יותר מדי.
את אותם משתמשים דווקא המחיר מטריד יותר. בגלל הפופולריות שלו, המחירים נוסקים. "אם פעם בקבוק של 50 מ"ל היה עולה בארץ כ-800 שקלים, עכשיו זה מגיע ל-1,600 ובחלק מהמקרים גם ל-1,800", אומר א'. סגירת השמיים בתקופת הקורונה, הוא אומר, יצרה מחסור.
כדי להתמודד עם הביקוש, חלק מהמשתמשים מבריחים את החומר בעצמם. ל' העיד כי רכש את הסם באירופה והבריח אותו בטיסה לישראל. "שם זה עולה בערך 30 יורו", אמר. "בגלל שזה נוזל שקוף בלי ריח לא מצליחים לעלות על זה".
נפוץ באופן כמעט בלעדי בקהילה הגאה
בדומה לערים גדולות בעולם, גם בתל אביב תרבות הסמים היא חלק מחיי הלילה. למרות האיסור בחוק, היחס לנושא עשוי נע בין התנגדות לכל שימוש, אפילו קטן, ועד גישה מחנכת שקוראת לשימוש נכון ומבוקר, בידיעה שזה ממילא קורה. גישה זאת שאימצו גורמי רפואה וטיפול זכתה לכינוי "מזעור נזקים".
זאת גם אחת הסוגיות המרכזיות שאיתן מתמודד ד"ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל תחום רפואת להט"ב בשירותי בריאות כללית שעוסק בשימוש בסמים בקהילה הגאה. השימוש בג'י, הוא יודע, נפוץ מאוד בקהילה, ובאופן יוצא דופן כמעט "בלעדי" שם.
"יש סמים שזולגים באופן משמעותי מהומואים לסטרייטים ולהפך, ודווקא שימוש בג'י לצורך הנאה נשאר מזוהה עם הקהילה הגאה בלבד", אומר ד"ר צוקר. "הוא אמנם סם שמדכא מערכת עצבים, אבל במינונים נמוכים הוא מייצר חוויה של אופוריה ועוררות מינית. ההבדל בין ליפול מג'י לליהנות ממנו הוא מ"ל אחד, והיכולת למדוד כמויות וזמנים זה מאוד טריקי".
"הוא אמנם סם שמדכא מערכת עצבים, אבל במינונים נמוכים הוא מייצר חוויה של אופוריה ועוררות מינית. ההבדל בין ליפול מג'י לליהנות ממנו הוא מ"ל אחד, והיכולת למדוד כמויות וזמנים זה מאוד טריקי"
ד"ר רועי צוקר, מנהל תחום רפואת להט"ב בשירותי בריאות כללית
"צריך להבין", הוא אומר. "ג'י זה הסם שהכי הרבה מתים ממנו, כי הוא הסם המסוכן ביותר לערבובים. ג'י ואלכוהול יחד זה השילוב המסוכן ביותר. כשמשתמשים בג'י כסם אונס, אז אפשר לשים טיפה או שתיים בלבד בתוך כוסית עם אלכוהול ובזה זה נגמר – יש אפקט של נפילה ושכחה.
שימוש בג'י יחד עם כל חומר שמדכא את מערכת עצבים הוא מסוכן. אלכוהול הוא החומר המסוכן ביותר. גם חומרים מדכאים נוספים כגון כדורי הרגעה, קטמין ואף כדורים לטיפול באלרגיות אסור לצרוך בשילוב אלכוהול.
"אחד הדברים היפים ביותר שהתרחשו בעקבות קמפיין 'מזעור הנזקים' זה שהיום כבר כמעט לא נראה אנשים שבולעים את החומר הזה בלי לדעת זמנים ובלי למדוד", אומר ד"ר צוקר. "הבעיה היא שבמסיבות לפעמים לא שמים לב ועושים קצת יותר מדי ואז אפשר להיכנס לג'י הול – כלומר להרגיש תחושות לא נעימות, להקיא ובמקרים חמורים גם לאבד הכרה. בדרך כלל אם רואים אנשים ששוכבים במסיבות זה בגלל ג'י".
"ג'י מסתמן כסם של כאן ועכשיו, הוא לרוב לא ממכר, אלא אם משתמשים בו המון", מוסיף צוקר. "הבעיה היא שבגלל שהוא מהנה משתמשים בו יותר ויותר גם לא במסיבות, ואז זה מייצר התמכרות שהיא גם פיזיולוגית – שחייבים לקחת את זה כדי לא להיות בקריז. במצבים הקיצוניים של זה המכורים לסם מגיעים למיון במצבים מחרידים".
"הבעיה היא שבגלל שהוא מהנה משתמשים בו יותר ויותר גם לא במסיבות, ואז זה מייצר התמכרות שהיא גם פיזיולוגית – שחייבים לקחת את זה כדי לא להיות בקריז. במצבים הקיצוניים של זה המכורים לסם מגיעים למיון במצבים מחרידים"
ד"ר צוקר
תוכל לפרט איזה לאיזה מצבים קשים ומסכני חיים מביא שימוש לא מידתי בסם?
"קודם כל צריך לזכור שג'י זה סם מדכא מערכת עצבים, שאם לוקחים אותו במינון גבוה מידי, אז לא רק שהוא מוריד דופק, הוא מוריד את מספר הנשימות ולאט לאט יכול לגרום לאיבוד הכרה מלא, כולל איבוד נשימה ודופק. כמובן שזה משהו שאנחנו מאוד מפחדים ממנו, הרבה פעמים זה קורה כשלוקחים ג'י שהוא מדכא מערכת עצבים עם חומר נוסף שהוא מדכא מערכת עצבים כמו אלכוהול, כמו כדורי שינה וכאלה".
"אם לוקחים אותו במינון גבוה מידי, אז לא רק שהוא מוריד דופק, הוא מוריד את מספר הנשימות ויכול לגרום לאיבוד הכרה מלא, כולל איבוד נשימה ודופק. בנוסף, אדם שיש לו נטייה להקאות יכול לשאוף את הקיא שלו - וגם זה יכול לגרום למוות"
ד"ר צוקר
מצב מסכן חיים נוסף שד"ר צוקר מתריע עליו הוא חנק שנגרם במהלך איבוד הכרה. "לחומר עצמו יש נטייה לגרום להקאות", הוא מסביר. "וכאשר מישהו מאבד הכרה ויש לו נטייה להקאות, הג'י יכול לגרום למצב שנקרא אספירציה - שהוא בעצם שואף את הקיא של עצמו ונחנק ממנו, וזה עוד סיבה למוות כתוצאה משימוש בג'י".
תגובת משטרת ישראל
משטרת ישראל רואה בתופעת הסמים המסוכנים תופעה חברתית פסולה ומסוכנת שעלולה להוביל להתנהגות פלילית ובכללה אירועי אלימות קשים.
המשטרה משקיעה באכיפה ובמניעה כלים ומשאבים רבים ומגוונים והיא אוכפת ביתר שאת עבירות סחר והפצת סמים, תוך ביצוע מגוון פעולות גלויות וסמויות במטרה לחשוף את מבצעי העבירה והבאתם לדין, למען ביטחון הציבור ושלומו.
במסגרת המאבק הנחוש והמתמשך של משטרת ישראל וגופים נוספים בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים אנו מקיימים מבצעים רחבי היקף, מיקוד אכיפה בספקי סמים וחומרים מסכנים, שינויי חקיקה ופעילות יזומה ברשת האינטרנט. פעילות זו הניבה הישגים משמעותיים במישור האכיפתי והחקיקתי, לרבות תפיסת חומרים בהיקף עצום, הכללת חומרים חדשים בפקודת הסמים וחשיפת סחר בסמים באינטרנט.
משטרת ישראל תמשיך לפעול תוך שימוש מקיף בכל הכלים והסמכויות העומדים לרשותה, הן בציר האכיפתי והן בציר החקיקתי, בשיתוף פעולה עם כל הגורמים על מנת להיאבק בתופעת ההפצה של חומרים מסוכנים והשימוש בהם, המסכנת את בריאותו של הציבור כולו.