ערב ראש השנה תשפ"ב, 6 בספטמבר 2021, סמוך לשעה 1:30. אירוע תקדימי התרחש מאחורי החומות של בית הסוהר גלבוע. תוכנית הפעולה שרקמו שישה אסירים ביטחוניים, ובהם זכריא זביידי, יצאה לפועל והם יצאו לחופשי – מתחת לאפם של אנשי שירות בתי הסוהר. רק באזור השעה 3:00 קיבלה המשטרה את הדיווח שבעקבותיו התגלה כי ששת המחבלים נמלטו מתוך התא שלהם, באמצעות מנהרת בריחה שחפרו במשך תשעה חודשים באין מפריע.
החל מהרגע הזה כוחות גדולים של משטרת ישראל, השב"כ, אנשי מילואים וגששים עמדו על הרגליים במשך ימים שלמים, תחת החום הכבד. מוקדם באותו הבוקר הגיעה השמועה על הימלטותו של זביידי לג'נין, והיא נחגגה בצרורות של יריות לאוויר, חלוקת ממתקים ברחוב והתאספות של בני המשפחה שייחלו לשובו. פעולות סמליות לכאורה, אלא שהן מראות עד כמה דומיננטי הוא היה במחנה הפליטים שרחש לו כבוד.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"מחויב למאבק"
עם היוודע דבר בריחתם, ראש הממשלה באותם ימים נפתלי בנט קיים הערכת מצב עם ראשי מערכת הביטחון – ובה סימנו מיד את השם זכריא זביידי, מפקד גדודי חללי אל-אקצא בג'נין לשעבר. מי שישב בחדר באותה השעה שמר על דריכות גבוהה על רקע המהומות שפרצו בכלא גלבוע בעקבות הבריחה והחשש שעלולה להיות לאירועים השפעה על גזרות אחרות. ויותר מכך, היה מי שהבין שהאפשרות שזביידי יגיע למחנה הפליטים ג'נין מסוכנת ביותר, עד כדי שהיא הייתה עלולה לקרב אותנו ל"חומת מגן 2".
"אומנם הבריחה הסתיימה בכישלון, אבל היא מציתה את הדמיון של המאבק הפלסטיני", אומר תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר וחבר בתנועת הביטחוניסטים. "היא מראה עד כמה השאיפה לחירות היא חזקה ועד כמה אחד המרכיבים במאבק בטרור הוא העוצמה". לדבריו, "זביידי מחויב למאבק, וכמו כל טרוריסט מוצלח הוא מבין שמאבק זה לא רק הרג של אנשי האויב. הוא יודע להתנהל גם בממד התקשורתי והתודעתי, מה שהפך אותו לאחד הלוחמים המובהקים גם בשדה התודעה".
"זביידי מחויב למאבק, וכמו כל טרוריסט מוצלח הוא מבין שמאבק הוא לא רק הרג של אנשי האויב. הוא יודע להתנהל גם בממד התקשורתי והתודעתי, מה שהפך אותו לאחד הלוחמים המובהקים גם בשדה התודעה"
תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר
ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין שבאוניברסיטת תל אביב, סבור כי הדימוי של זביידי בקרב הפלסטינים אינו כה חיובי: "כנראה שלטיפוס הזה, זביידי, יש דימוי די אינפנטילי". "בקרב הפלסטינים הוא בעיקר זכור בתור מטומטם שירה ב-2012 על הבית של מושל ג'נין קדורה מוסא וגרם למותו מהתקף לב", הוא מדגיש. "הוא היה מעורב יותר בפלילים ובמאבקי 'פאודה' למיניהם מאשר במאבק הלאומי". ויש אף מי שסבור שזביידי ידע במובן מסוים "ליצור שקט" שכבר קשה למצוא שם מהרגע שהטון השתנה – לכזה שעתה מאיים להתפוצץ בדמות אירועי ירי רבים, חיכוכים ובעיית משילות של הרשות הפלסטינית.
"בקרב הפלסטינים זביידי בעיקר זכור בתור מטומטם שירה ב-2012 על הבית של מושל ג'נין קדורה מוסא וגרם למותו מהתקף לב. הוא היה מעורב יותר בפלילים ובמאבקי 'פאודה' למיניהם מאשר במאבק לאומי"
ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב
ככל שחלפו הימים, התברר שלמרות תפיסת זביידי ומחבלי הג'יהאד האיסלאמי שנמלטו – שבועות לאחר הבריחה, מבולבלים ורעבים – הבריחה לא הייתה סוף פסוק, רחוק מכך. למעשה זו הייתה רק שריקת הפתיחה לשינוי העומק שמתחולל בג'נין, המרחב שהופך לחממת טרור – מגמה שמדאיגה את מערכת הביטחון וגרמה לה לרכז בה מאמץ הגנתי והתקפי כדי "לגדוע את הטרור מהשורש".
עימותים בג'נין:
פשיטה בג'נין:
"הצייד והדרקון"
ועדיין, מבט מבפנים למחנה הפליטים ג'נין כעבור שנה – חושף ששמו של זכריא זביידי עודו חקוק על הקירות ובסמטאות הצרות, אף ששחקנים חדשים מזמן תפסו את המושכות. "אנחנו רואים בו סמל למאבק ולהתנגדות מעוררי השראה", מספר מונתצר, תושב המקום, בריאיון למגזין N12. "כמעט אין אירוע בלי התמונות של זכריא ותזכורת לגבורתו. כיום יש לנו עדיין מורל גבוה ואנחנו דבקים בהתנגדות לכיבוש הישראלי", הוא ממשיך.
אף על פי שזביידי שוהה בבידוד ובמעקב צמוד מאז ההימלטות מהכלא, בתחילת יולי העניקה לו אוניברסיטת ביר זית תואר שני והוצגה עבודת הגמר שלו – "הצייד והדרקון", שעסקה במרדף הישראלי אחר המבוקשים הפלסטינים ב-50 השנים האחרונות. "הוא משתמש בדימוי עצמי של דרקון שמתנסה בכל פעם בחוויות שונות. לדבריו, אבא שלו סיפר לו שסבא שלו לחם ב-1948 נגד ישראל ונכלא בכלא שטה, שבו גם הוא היה כלוא", מספר מילשטיין על עבודת המאסטר של זביידי, שבה הוא מתייחס גם לפעילות המבוקשים במחנה הפליטים כאל פעילות שמקבלת גיבוי מהאוכלוסייה.
"אנחנו רואים בו סמל למאבק ולהתנגדות מעוררי השראה. כמעט אין אירוע בלי התמונות של זכריא ותזכורת לגבורתו. כיום יש לנו עדיין מורל גבוה ואנחנו דבקים בהתנגדות לכיבוש הישראלי"
מונתצר, תושב ג'נין
לאורך החודשים האחרונים, משפחת זביידי – שאיבדה את תשומת הלב מאז זכריא אינו נוכח לצידה – מנסה לטפס בסולם המעמדות במחנה. אומנם היא מונתה לראשות הוועדה לשירותים משותפים בג'נין, אך לא חלף זמן רב עד שהיא חטפה סטירה מצלצלת. זה קרה במרץ השנה, כאשר משפחת סאבר שהתחרתה מולה על התפקיד – תפסה את מקומה.
בינואר נקלעו בני משפחת זביידי לאירוע דרמטי שעורר סערה ברשתות החברתיות מהרגע שבו התפשט התיעוד – הרשות הפלסטינית עצרה בשעות הלילה המאוחרות את מוחמד זביידי, בנו של זכריא, יחד עם שני צעירים פלסטינים נוספים שנסעו ברכב גולף. גורם שמעורה בפרטים מציין: "אנשי הרשות סימנו לו לעצור, אבל הוא כמעט דרס אותם ואז פגע בכיכר. מהר תפסו אותו ועל הדרך נתנו לו מכות באלות".
شاهد| مصادر محلية: "الأجهزة الأمنية تعتدي بالضرب على محمد ابن الأسير زكريا الزبيدي وتعتقله في جنين".#فلسطين #نفق_الحرية pic.twitter.com/oypsqrwfcJ
— شبكة قدس الإخبارية (@qudsn) January 7, 2022
לאחר שהתברר כי זביידי ג'וניור הוכה, אחיו דאוד זביידי הוביל מחאה והוציא את ההמון הפלסטיני לרחוב המרכזי, לעבר מתחם המוקטעה של ג'נין. בסופו של דבר שוחרר זביידי ממעצר כעבור שעות – אלא שלמרות האיפוריה שחש דאוד, לא נותר לו זמן רב "לשחק" במגרש.
בחילופי האש הכבדים שהתפתחו ביום שישי, 12 במאי, בפאתי מחנה הפליטים ג'נין, נהרג לוחם הימ"מ רס"ב נעם רז ז"ל. בתקרית הזו נפצע קשה דאוד זביידי; הוא הועבר לבית החולים רמב"ם בחיפה וכעבור יומיים נקבע מותו – בשורה שהגבירה את המתיחות בשטח וגרמה לרעולי פנים לצאת בהמוניהם ובנשקים שלופים תוך שהם משגרים איומים לעבר ישראל.
ובכל זאת, מבחינת הנהגת הרשות הפלסטינית, העידן של זכריא זביידי תם והוא כבר עבר את נקודת האל-חזור – בשל המבוכה המתמשכת שהוא גרם לה כשהוביל פיגועי ירי, ובמקביל סלל לעצמו ציר בריחה סמוך למקום מושבו של אבו מאזן. אולם מי שמכיר מקרוב את מחנה הפליטים ג'נין מאמין כי לזביידי יש היכולת לחזור לבלוט שם ולתפוס את מקומו בחזרה.
הסוגיה שלא יורדת מהפרק
ובפועל, בין מערכות הבחירות למתיחות הביטחונית, נראה כי גם בימים שבהם מחדל הבריחה מגלבוע כבר לא בכותרות – סוגיית האסירים אינה יורדת מהכותרות בחברה הפלסטינית. זביידי אולי לא נח על זרי הדפנה, אך אסירים רבים אחרים שמעמדם רם ממנו בין כותלי הכלא – נוטים לחולל מעת לעת פרובוקציות, ובפרט באמצעות הכרזה על שביתות רעב.
ניצב (בדימוס) שלומי קעטבי, שעמד בראש הוועדה לבחינת תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים ב-2018 וחבר בתנועת 'הביטחוניסטים', טוען שהבעיה טמונה ביחס אל האסירים הביטחוניים: "זו הביצה שמביאה יתושים", הוא אומר. "נוצרו תרבות, מנטליות ואקלים ש'קונים שקט', העיקר שלא יעשו שביתות. קניית השקט הזו מאפשרת להם מרחב חיים, לתקשר בינם לבין עצמם ולתכנן כל מה שהם רוצים. הכליאה שלהם בהפרדה באגפים היא לא נכונה, וזה הופך להיות פיקניק".
"נוצרו תרבות, מנטליות ואקלים ש'קונים שקט', העיקר שהאסירים הביטחוניים לא יעשו שביתות. זה מאפשר להם לתקשר בינם לבין עצמם ולתכנן כל מה שהם רוצים. הכליאה שלהם בהפרדה באגפים היא לא נכונה, וזה הופך להיות פיקניק"
ניצב (בדימוס) שלומי קעטבי, לשעבר ראש הוועדה לבחינת תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים
שנה לאחר מחדל הבריחה מכלא גלבוע, מזהים בישראל את העלייה במחוללי הטרור בג'נין, לצד אובדן המשילות של הרשות הפלסטינית. על כן גובשה אסטרטגיה שמאפשרת לכוחות צה"ל לסכל פיגועים מיד – באמצעות מבצעים מיוחדים למעצרי מבוקשים והכוונה מודיעינית. ברקע היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים פועלת בשום שכל לצד מערכת הביטחון – למען פיתוח הכלכלה הפלסטינית באזור, הנשענת בעיקר על כוח הקנייה של ערביי ישראל, מתוך תפיסה שיציבות כלכלית היא המפתח לשמירה על הביטחון.
כחודש לאחר שנשמע אקורד הסיום של מבצע "עלות השחר" בעזה, שנפתח על רקע מעצרו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי בסאם א-סעדי – נראה ששמו של זביידי ממשיך להדהד כהשראה לטרור. בתוך כך, נראה כי התגברות הטרור ביהודה ושומרון והעלייה במפלס המתיחות כאן כדי להתריע מכך שארגון הטרור עדיין לא אמר את המילה האחרונה. במקביל, הידוק החיבור בין אנשי הג'יהאד האיסלאמי לתנזים מעורר דאגה ומכרסם בהרתעה הישראלית שמנסה להתמודד עם המשוואה המורכבת ומחייבת את מערכת הביטחון לפעול בנחישות ובעוצמה אל מול הנעלמים המשתנים.