חילופי דורות הם עניין טבעי, כמעט שגרתי. התהליך הזה מתרחש בחיים כשילד נולד, כשאדם מת, אין מה לעשות. בשבוע שעבר קרה בליכוד דבר מעניין. חילופי הדורות קרו, אבל אף אחד לא מת, אלא היו כמה שנדחקו אחורה אל ירכתי הרשימה, בבחינת מתים-חיים, וכוח צעיר יותר ירש את מקומם. אמיר אוחנה הוא אחד מהם. האיש שנכנס לכנסת בשנת 2015 ושכיהן כשר המשפטים וכשר לביטחון הפנים בזמן מבצע "שומר החומות", קפץ, יחד עם רבים מ-Team נתניהו בליכוד, גבוה גבוה: מהמקום ה-18 למקום השישי.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"היה מאוד מותח לפני התוצאות, ולפי הסקרים הייתי מקום שני או ראשון", הוא נזכר בימים שלפני ההכרעה. "ואני באמת היחיד מהחמישייה הראשונה שלא היה בדילים: לא של התעשייה האווירית וחיים כץ ולא קבליסטים בפתח תקווה. ידעתי שאני פופולרי אצל המתפקדים החופשיים, לא ידעתי מה יהיה משקל הדילים ועד כמה זה ייקח אותי אחורה".
דילים. מילה שחוזרת על עצמה הרבה מאוד בתחילת השיחה שלנו, וניכר שאוחנה לא מתלהב מהרעיון. "טבעי שאם אתה לא בדילים אז אתה יודע שנגרעו ממך כמה אלפי קולות, אבל יש בזה משהו אפילו חיובי, אני לא בכיס של אף אחד. כשמישהו שמחזיק מפקד גדול תמך בך, אז אתה מחויב לו בכל מיני נושאים: חוקים שהוא רוצה שתתמוך בהם או שתקדם ולא תמיד תואמים את השקפת עולמך. אני מחויב למתפקד החופשי".
הפריימריז בליכוד | מי שודרג, מי נפלט למקומות לא ריאליים – וכיצד נתניהו רואה את הרשימה החדשה?
נתניהו התקשר לברך אותו על ההישג, אולי כפי שעשה לעוד כמה ממקורביו. זה לא סוד שאוחנה נמנה עם נאמניו, והיה גם בתמונה המפורסמת בצילו של היו"ר בבית המשפט. "אני מאוד גאה בתמונה המפורסמת! לא מתבייש בה לשנייה", הוא מדגיש. "אין לי ספק שביום מן הימים התמונה הזאת תיזכר בספרי ההיסטוריה בכבוד ובגאווה. אם הייתי האדם היחיד לצידו של נתניהו הייתי עוד יותר גאה. אני יודע, כעורך דין פלילי, שכתבי האישום הללו הזויים, מופרכים, והנה אני אומר לך את זה, תפורים".
עורך הדין שהפך לפוליטיקאי ממשיך בשצף: "יצרו פה קונסטרוקציות משפטיות שלא היו ולא נבראו והחליטו להחיל את החוק הפלילי על מעשים שאינם פליליים כלל. הדברים הללו בוצעו אגב סחיטה באיומים של עדים, אגב הפרות קשות מאוד של זכויות אדם, אגב חקירה שנוהלה בלי אישור מראש של היועמ"ש כנדרש בחוק היסוד".
"הרשימה החדשה לא מרכינה ראש"
אף שהיעד, לשיטת אוחנה, הוא נתניהו, המטרה שסומנה אחרת לחלוטין: "זה לא נתניהו האיש, זה נתניהו ראש הממשלה, זה נתניהו ראש המחנה הלאומי. אנחנו היעד של התיקים הללו. אנחנו! לא נתניהו, אנחנו מבינים את זה, אנחנו חיים את זה, אנחנו רואים את זה. אם היה ראש אחר למחנה הלאומי, זה היה מתנהל נגדו, אחרי שלא הצליחו שוב ושוב ושוב להביס אותו בקלפי ולהרחיק אותו מהשלטון". הוא עוצר לרגע, ונותן דוגמה: "אמר פעם היועמ"ש מיכאל בן יאיר על שר המשפטים יעקב נאמן: 'אני עוד אתפור את הפשיסט הזה'. ואכן, תפר והגיש כתב אישום – שהסתיים בזיכוי, אבל כמובן אילץ את נאמן לפרוש מתפקידיו".
"ולא רק הוא: רפאל איתן, אביגדור קהלני. אני חושב שיש דוגמאות נוספות של אישי ציבור, שזוכו זיכוי מוחלט מהתיקים אבל זה לא עזר להם כי הם היו צריכים להתפטר מתפקידיהם. זה עיוות. הטרללת הזאת שאנחנו חווים פה בשלוש השנים האחרונות – של חרמות ונידויים ושנאות ודגלים שחורים וקיטוב ופילוג ושיסוי – יציר כפיה של מערכת המשפט".
ואוחנה ממשיך: "אם תשים על כף אחת של המאזניים את כל האמירות הכי קשות ומשסות ומפלגות שנתניהו אמר על יריביו הפוליטיים, ובכף השנייה של המאזניים תשים את כל האמירות הכי קשות ומשסות ומפלגות שיריביו אמרו עליו – הכף השנייה תעיף את הכף הראשונה לחלל החיצון, לא פחות מזה. אז אתה שואל אם יש לנו חלק בזה? לא, בסדר? אני לא אומר לך, 'תראה, אולי גם אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש', לא! התשובה היא לא".
נפגשנו בביתו של אוחנה שבתל אביב, הקשיו היה נהדר. הוא חי שם עם בן זוגו אלון, אלה ודוד הילדים, וגורי, שנדמה שנובח בכל פעם שהמילה "שמאל" נזרקת לחלל האוויר. אין אצלו "ריאיון בנעלי בית". הוא מופיע בחליפה ובעניבה, סיכת הכנסת על דש החולצה ("זו סיכת הכנסת, יש לי גם של לח"י, אצ"ל, זו יכולת להגיד משהו גם בלי לעשות קעקוע").
הוא מספר בגאווה על כך שהגיע למקום השני בקלפי הגדולה בירושלים, "שרבים מהמצביעים בה חרדים", וזאת אף על פי שהוא בזוגיות עם אלון, אולי ביטוי מסוים לזיהוי התהליכים שעוברים על הליכוד. "הרשימה החדשה מבטאת היטב את הרגש הליכודי שרוצה שינוי: רשימה צעירה, רעננה, מוצלחת ובוטחת, שאיננה מרכינה עוד את ראשה לפני האליטות והאוליגרכיה המשפטית והתקשורתית. רשימה של לוחמים שיודעים להיאבק".
והרשימה עד כה לא הייתה כזאת? היא הרכינה את ראשה?
"הרשימה הייתה שונה בכך שהלוחמים הגדולים בריקבון במערכת המשפט לא היו בעשירייה הראשונה, חוץ מיריב לוין. עכשיו הרבה יותר מהם נמצאים בעשירייה הראשונה".
"לא מכבד את שלטון המשפטנים"
את ה"מאבק הקשה מאוד בריקבון שפשה במערכת המשפט" אוחנה זוקף בין היתר להצלחתו בפריימריז. "כשר המשפטים כשראיתי את הריקבון במח"ש והחלטתי להקים ועדת בדיקה", הוא צוחק ומוסיף: "היועמ"ש קם ואמר 'רבותיי, סליחה, סטופ, פוס משחק, אסור לכם, יש מניעה משפטית'. הנימוק היה שממשלת מעבר מוגבלת בסמכויות שלה, ולכן אנחנו לא יכולים להצביע על ההצעה הזאת", הוא נזכר. "אמרתי שעד כמה שאני יודע, אני פועל כחוק, מכבד את החוק ואת שלטון החוק, אבל אני לא מכבד את שלטון המשפטנים".
בנקודה הזאת אוחנה שכח את הממשלה האחרונה של בנט, או אולי בחר להחמיא לה, כשהוציא אותה מהחשבון הכולל: "נוצר פה מצב באשמת כל הממשלות, מבן-גוריון ועד נתניהו, שהיועץ הפך לפוסק העליון. יועץ! אפשר לקבל את עצתו, אפשר שלא לקבל את עצתו, הוא לא הפוסק העליון. אמרתי ליועץ כך: 'אדוני, הולך לקרות פה דבר חסר תקדים, שלא קרה מקום המדינה ועד היום, אנחנו הולכים להצביע נגד חוות הדעת שלך'. זה לא קרה מעולם! תמיד הממשלות קמו והצדיעו".
אוחנה ממשיך לתאר לפרטי פרטים את הדברים שהטיח בשיחה עם היועמ"ש מנדלבליט: "אתה צודק שיש פה מניעה, אבל היא שלך. אתה בניגוד עניינים! אתה ראש התביעה הכללית, אתה האחראי למח"ש. ועדת בדיקה כזו, לו תקום, תבדוק אותך! ולכן היית צריך לומר שאתה בניגוד עניינים ולהציע שמשפטן אחר ייתן חוות דעת, אבל לא עשית את זה".
עוד צד ב"ריקבון" זכור לאוחנה מימיו כשר לביטחון הפנים: "אחת הרעות החולות שזיהיתי במשטרה היא שהיא מסורסת מאז ועדת אור, דרך מח"ש, בתי המשפט, הפרקליטות והיועמ"ש. יצרו לנו משטרה שמפחדת לא מהעבריינים או מהטרוריסטים אלא ממה יעשו לה אחר כך. לכן היה לי חשוב לחזק את השוטרים, לתת להם גב. בשבוע הראשון שלו בתפקיד, עמר בר-לב שומע ששוטרים השתמשו בנשק בדיר אל-אסד. בתגובה הוא דורש בתוך 24 שעות תחקיר למה השוטרים ירו בנשק. בדיוק הפוך ממה שצריך לעשות! איזו משטרה בעולם הייתה נוהגת כך? איזו משטרה הייתה מרשה שינהגו כך בשוטריה?"
וכעת חבר הכנסת מטעם הליכוד מסמן מטרות: "צריך לנקות את הריקבון שאנחנו רואים שיש. אני יודע את זה לא בגלל החשיפות של משה סעדה ועמית סגל, אלא כי אני רואה שגרף אמון הציבור במערכת המשפט בשפל חסר תקדים. באתי לראשי המערכת ואמרתי להם, 'תראו את הנתונים!' זה לא הליכוד עשה סקר, זה המכון לדמוקרטיה וזה גלובס ועוד. אז מה הם עושים? מפנים את האצבע אליי ואומרים שבגלל שאנחנו מדברים ככה על מערכת המשפט, הציבור לא מאמין".
"האמירה הזו מבליעה בתוכה את התפיסה שהציבור הוא עדר חסר תבונה וחשיבה, שמספיק שאוחנה או נתניהו יגידו לו מה לעשות – והוא מיד יציית. ולא היא", פוסק אוחנה. "אי אפשר להגיד על הציבור שהוא לא ידען, חכם, קורא ושומע והוא צורך את המידע באופן בררני. מי שמותח את הביקורת עליי לא מבין שדברים שאמרתי על מערכת המשפט לא יצרו את דעת הקהל, הם מבטאים את דעת הקהל. הם חושבים שאם אנחנו נסתום את הפה, וזה מה שהם מנסים לעשות לנו, פתאום הציבור יאמין במערכת המשפט", הוא תוקף ומוסיף בציניות: "'הציבור, אין לו עיניים ואוזניים. הוא לא רואה ולא חושב' – זאת התפיסה שלהם, ואני מתנגד אליה נחרצות ולכן ממשיך".
"שינוי לא יקרה בלי שישחירו אותנו"
אוחנה מספר שגם בסוגיית מתן החיסון נגד קורונה לסגל בתי הסוהר לפני האסירים הנחה בניגוד לעמדת היועץ. "קם קול צעקה והייעוץ המשפטי לממשלה אמר שחרגנו מסמכות, שהשר לא יכול להחליט ושגורמי הבריאות והיועצים הם שיחליטו. זה לא מנע מבית המשפט העליון, השופט מזוז, אחרים, והיועמ"ש לכתוב מכתבים חריפים על איך השר לא מבין את תפקידו. מה תפקידי לשיטתם? 'תהיה כספומט, תביא כסף למשרד, וזה הכול. אה, אתה יכול גם להתראיין. תהיה יפה ותתראיין, אבל לנהל את המשרד? את זה תשאיר לנו. זה תפקידו של שר בעיניהם'. אני חושב אחרת ואני גם נוהג אחרת".
"אתה מאמין שהיועצים והשופטים יצרו מצב שהפקיד שממונה בידי הממשלה יכול לכתוב חוות דעת ובהבל פיו לכבול את ידיה של הרשות הדמוקרטית? של הממשלה? זה לא יעלה על הדעת, זה פסיכי!", תוקף אוחנה. "מה שאני רוצה להגיד לך הוא שברור לי ששינוי לא יקרה בלי מאבקים ובלי שיכתימו אותנו וישחירו אותנו כאויבי שלטון החוק, מחוללי קץ הדמוקרטיה. יאמרו שאנחנו רוצים להרוס, לנתץ, לשבור, לשרוף ולהבעיר, ולא היא".
נשמע שאתה לוטש עיניים חזרה למשרד המשפטים.
"לא, קודם כול דיברתי איתך על שני משרדים. אני יכול להבטיח לך שבכל תפקיד שאהיה בו אני אמשיך להיאבק. אמרתי בעבר בפומבי: 'אני רוצה להיות השר הראשון שפועל בשונה מחוות הדעת של היועץ המשפטי'. לא באופן קטגורי – אני לא אומר שאני רוצה לפעול בניגוד לעמדת היועץ, זה לא 'דובי לא לא!', אבל אני רוצה להיות מסוגל כשר להחליט החלטות גם כשהן שלא מתיישבות עם עמדת היועמ"ש". בשלב הזה אוחנה מצטט את הרבי מקוצק, אני מוכרח להגיד שאפילו כדתל"ש לא בטוח שהצלחתי לרדת לסוף דעתו בעניין הזה: "מכיר את הרבי מקוצק? יש לו אמירה מאוד מפורסמת: 'אם אני אני כי אתה אתה ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני ואתה אתה כי אתה אתה, אז אתה אתה ואני אני'". עניתי "אמן" והמשכנו הלאה.
"אנשים קיבלו סטירה לפנים שהעירה אותם"
את מי היית רוצה לראות בשריונים?
"תראה, אני לא יודע מה המחשבות של ראש התנועה, כי הוא מסתכל ממעוף הציפור. יש כמה מחויבויות, מישהו כמו שיקלי שמהרגע הראשון לא נתן את ידו לממשלת העוועים הזאת, ובדיעבד התברר שצדק, אז בוודאי שהוא צריך להיות מתוגמל. באיזו דרך? אני לא יודע. אולי שריון, אולי לא משהו אחר. אני מאמין שיש סיכוי טוב שהוא ישוריין, אולי גם סילמן".
"אגב, מספרית יש לנו יותר נשים מאשר בכל רשימה אחרת, אבל אחוזית לא", הוא מסביר – ומציע שינוי דרמטי: "למה לא לאפשר לכל אחד להילחם ולשפוט את האדם על פי סגולותיו, תכונותיו, מעשיו ודבריו ולא על פי המין שבו הוא נולד או וואטאבר, תכונות שאינן תלויות בו. אם אתה שואל אותי מהו התיקון לטווח הארוך? להפסיק עם כל הסיפור הזה של שריון נשים".
- המכתב הזועם של בכירים בליכוד לנתניהו: "שריין נשים שנדחקו החוצה"
- הלחץ על נתניהו גובר גם מצד נשות המפלגה: "להגדיל את מספר הנשים ברשימה"
איך תגיעו ל-61? המספרים לא שם.
"אנחנו לא נגיע ל-61, אנחנו נגיע ליותר מזה, להערכתי. הייתי רוצה שהליכוד יביא 61 מנדטים ושלא נצטרך קואליציה בכלל. אבל אנחנו חיים את הציבור, אנחנו לא נבחרים על ידי אדון יאיר לפיד או אביגדור ליברמן כמו פיונים שרק צריכים להסתכל עליו. אנחנו צריכים להסתכל על המתפקדים שמחליטים אם ובאיזה מקום נהיה ברשימה הבאה. אפילו ראש התנועה הוא אחד מ-140 אלף. אני שומע שהציבור, שהיה אולי אדיש במידת מה במערכות הקודמות, מאוד-מאוד נחוש לבוא ולהצביע".
אוחנה מוסיף ומעריך: "אנחנו נראה שיעורי הצבעה גדולים יותר, בהכרח גם לימין. לצד השני אין סיכוי להקים ממשלה שלא נסמכת על רע"ם והתנועה האיסלאמית ומועצת השורא וגם הרשימה המשותפת: איימן עודה, סאמי אבו שחאדה, עופר כסיף. כל ממשלה אחרת תיתקל באותן בעיות שהממשלה הזו נתקלה בהן. יגיעו תקנות יו"ש, מה יקרה? כל דבר שקשור בחיילים, ובצה"ל, מה יקרה? סאמי אבו שחאדה זה בל"ד, זה אויב ישראל! עליו תקימו ממשלה? זה לא איזה שמאלן, זה אויב ישראל. אני חושב שעכשיו האנשים קיבלו סטירה לפנים שהעירה אותם, ולכן אני מאמין שיחזרו להצביע".
יש סיכוי שהחרדים ילכו עם גנץ להרכיב ממשלה?
"אין סיכוי שהחרדים ילכו עם מישהו אחר זולת נתניהו. אפילו גפני, שהיו לו אמירות שנתונות לפרשנות, הבהיר את עמדתו. הוא פוליטיקאי מאוד ממולח ומאוד ותיק ומנוסה. הוא אומר על עצמו שהוא לא איש ימין גדול. להפך, בעמדותיו הוא קרוב יותר לשמאל, אבל הציבור שלו אוהב את הליכוד ואת נתניהו. הדיבורים הללו נועדו אולי לעמוד על המקח כשתגיע עת ההסכמים הקואליציוניים, הוא יכול להגיד 'אני לא בכיס של אף אחד, לא חתמתי ברית דמים'. אני מציע לגדעון סער, שאמר אמירה דומה, להמשיך לחלום".
"סופו של איזנקוט? כמו שאר הגנרלים"
ולאוחנה יש עוד מסר ברור לחברי הממשלה היוצאת: "כל מי שאומר לנו 'תזיזו את נתניהו ותהיה ממשלה': תזיז את ליברמן ואז תהיה ממשלה. מה ההבדל בין נתניהו לליברמן? אני מציע שליברמן יירד מהבמה הפוליטית ואז תהיה ממשלה בתוך שנייה. תזיזו את גדעון סער! תזיזו את ליברמן! הם לא נבחרו על ידי 140 אלף איש. שהם יזוזו".
גנץ ראשון ברוטציה, על הפרק?
"נפסל על הסף", הוא מבהיר. "אני חושב שזה היה רעיון לא טוב גם כשהוא עלה. אנחנו לא רוצים לחזור למנגנון הפריטטי. אחרי השנה הזאת כל ראש מפלגה של 6 מנדטים יבוא ויגיד, 'אני רוצה ראש הממשלה, אל תספור אותי במחנה שלך. אני מוכן להסתפק בשנה'. זה לא יכול לעבוד ככה, דמוקרטיה לא יכולה לעבוד ככה. תשאל אותי: 'מה החוק שהיית מחוקק?' – שראש הממשלה או מלאכת הרכבת הממשלה תוטל על אחד מראשי שתי המפלגות הגדולות. זהו".
"אני חושב שכמעט אף אחד לא העלה על דעתו שבמדינת ישראל ראש ממשלה יהיה עם 6 מנדטים, שאחר כך הפכו ל-5 ושאחר כך גם הם יתפרקו. אני מצטט את מילותיו של נפתלי בנט. הוא עצמו אמר לפני הבחירות, 'אני לא אהיה ראש הממשלה עם פחות מ-15 מנדטים'. אחר כך הוא ירד ל-10, אם אני לא טועה, כי הוא ראה שהוא יורד בסקרים, אז הוא היה צריך לעדכן את המספר. זה לא דמוקרטי וזה לא לגיטימי, ולשם שינוי אני מסכים איתו. את הדבר הזה צריך לתקן".
"סער איש שמאל. הוא בוודאי לא יציג את עצמו ככזה, אבל מי שישב בממשלה והכתיר כשרים בממשלה את תמר זנדברג ואת ניצן הורוביץ ואת בר-לב ואת מרב מיכאלי ואת סגן השר יאיר גולן ואת יושב ראש ועדת הפנים ווליד טאהא – איננו איש ימין. הוא יכול לקרוא לעצמו 'איש ימין', אבל הוא לא איש ימין. לכן אין במפלגת 'המחנה הממלכתי' אנשי ימין, כולל גדעון סער וזאב אלקין, ואם לשפוט לפי זה, אז בוודאי שגדי איזנקוט הוא איש שמאל. בכל אופן, רמטכ"לים שנכנסים למערכות בחירות זה באמת דבר שלא ראינו, זה חזון מדהים, ואני מעריך שסופו יהיה כמו הגנרלים האחרים. אם הוא ממש-ממש יצליח, הוא יהיה ראש מפלגה קטנה של 6 או 8 מנדטים".
"בן גביר? מעריך שנתניהו שינה עמדה"
ממשלה שנשענת על רע"ם?
"סליחה? שלנו? חס וחלילה, לא יקום ולא יהיה. כשהקימו את הממשלה הזאת, מיד קפצו כולם להגיד שהליכוד הכשיר את רע"ם כי הליכוד ניהל את המגעים להקמת ממשלה". אוחנה עובר לטון תקיף ומפתיע, מצביע על ידו ומבהיר: "האצבע הזאת לא תקום על הקמת ממשלה עם רע"ם, זו שאתה רואה עכשיו".
"למה רע"ם פסולה? בגלל שזו מפלגה שתומכת בטרור. ולכל הפחות גם אם לא תסכים שהיא תומכת בטרור, היא לא יכולה להיאבק בטרור. אנחנו הוצאנו מחוץ לחוק את התנועה האיסלאמית, הם מסוגלים לעשות את זה? ברור שלא. לכן אנחנו לא יכולים לשבת בממשלה עם רע"ם. זה לא טוב למדינה, זה לא טוב לתנועה, זה לא טוב בשום מובן שהוא. האם רצח של חיילים הוא מעשה טרור? אתה תשמע אצלם התחמקות. ואם אתה שואל אותי, גם זו דרך לתמוך בטרור, לא לקרוא לו בשמו ולא להיאבק בו עד חורמה. תומך טרור זה איש פוליטי שבאופן עקבי ושיטתי מסרב לקרוא לילד בשמו ולטרור בשמו ולגנות אותו גינוי חמור".
נתניהו אמר אצלנו באולפן שבן גביר לא יהיה שר, אתה עומד מאחורי זה?
"אני אומר לך בשמי שאני חושב שאין עם זה בעיה, ולהערכתי גם נתניהו שינה את עמדתו בעניין הזה. בן גביר יותר ליברל מכל חברי הכנסת של השמאל שמתהדרים בליברליזם, אבל אני חושש שאין בהם הרבה פתיחות. הקמנו את 'גאווה בליכוד' ב-2011. אמרו לנו, 'תראו, הליכוד מפלגה שמרנית, מסורתית, יהיה לכם קשה'. התקבלנו בחיבוק אדיר וחם מכל מי שפגש אותנו. לעומת זאת, מהרגע ששברנו את המונופול הלהט"בי שהיה שייך לשמאל? נאצות, גידופים, שנאות מקרב השמאל הלהט"בי".
"אני כהומו מחוץ לארון שחי בזוגיות ועם שני ילדים מתקבל פי 1,000 יותר טוב בבני ברק ובכל התנחלות שתיקח אותי עכשיו מאשר בגן מאיר בתל אביב", מצהיר חבר הכנסת. "זה בא להוכיח לך שהימין הרבה יותר סובלני, פתוח ופלורליסטי מאשר השמאל עם הדוגמות שלו. אני עומד מאחורי המילים האלה".
"לא עובר יום שאני לא חושב על האסון"
אוחנה לא יכול לשכוח את האסון הגדול שקרה כשישב על כס השר לביטחון הפנים: אסון מירון. "זה כאב שיישאר איתי כל החיים. אני מגדיר את זה כמו מפקד שאיבד לוחמים ומאמין שהקדוש ברוך הוא לא מעמיד אותנו במבחנים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. לא עובר יום שאני לא חושב על האסון ועל המשפחות", הוא מדגיש, אבל יש לו גם ביקורת בעניין הזה. "ברשתות כל הזמן רוקדים על הדם. אני חושב שלצד הכאב האדיר והאמיתי והעמוק על האובדן באסון מירון, יש ריקוד בזוי ומטורף על הדם מקרב מחנה – נקרא לו 'רל"ב' (רק לא ביבי) – שהוא פוליטי נטו".
לאורך השיחה שלנו הרגשתי שאוחנה במשבר זהות עמוק: יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, והיד עוד נטויה. "כשיהודים נרדפים ונדקרים כי הם יהודים, אז אני קודם כול יהודי. כשנערה נדקרת במצעד הגאווה, אז אני קודם כול הומו, וקצת אחרי האירוע של השרפה בדומא, כששורפים תינוק ערבי כי הוא ערבי, אם זה מה שהיה כמובן, 'וואלה, יא איחוואן, אנא מעכום', אני איתכם, בערבית. הכול משתנה לפי הנסיבות, הזמן והמקום. אין פה שום משבר זהות אלא זהות מורכבת. אני רואה בקרב רבים מחבריי ב'גאווה בליכוד' הלימה בין העמדות הליברליות לבין השאיפות שלהם בנושא הלהט"בי".
"אנחנו לא מבקשים לחנך את העולם, אנחנו רק מבקשים חירות, זה הכול", מבהיר אוחנה. "אני ממש לא רואה שום קשר בין חירות להט"בית לבין השאיפה להקים מדינה ערבית, ה-22 במספר, על יהודה ושומרון. אני לא רואה שום קשר בין תמיכה בשוויון חירויות להט"בי לבין כלכלה סוציאליסטית נחשלת והזויה שלא פעלה בשום מקום בעולם. בגלל שאני הומו אני צריך להזדהות עם העמדות האלה שהן רחוקות ממני שנות אור? למה?"
"צר לי על מי שמסתכל על העניין מבעד למשקפיים ורודים. אני גם השר הלהט"ב הראשון, והינה, תראה לאיזה מקום הגעתי בפריימריז במפלגה ה'שמרנית' הזאת. נכון הדבר שבקואליציה עם מפלגות חרדיות קשה מאוד לקדם נושאים להטב"יים, אבל השנה הזאת לימדה שהינה, גם בממשלה בלי חרדים, אי אפשר להעביר דבר חקיקה להט"בי אחד. היו השר הורוביץ השרה זנדברג, השרה מיכאלי – יש איזה דבר חקיקה להט"בי אחד שעבר בממשלה הזאת? התשובה היא לא. במה מאשימים אותי? שאני יושב עם החרדים? אז הינה, הם ישבו עם 'החרדים המוסלמים', נקרא להם, רע"ם, שאמרו 'לא ניתן את ידינו לסוטים האלה'".
אתה אומר לי בעצם שהיותך הומו לא עומד בראש סדר העדיפויות והוא לא קנה המידה שלך למה אתה שואף לקדם ומה לא לקדם?
"זה אפילו לא חלק דומיננטי. אני 100% הומו, אבל ישראל היא לא מקום שבו הומואים נרדפים. אם זה היה כך, אני מניח שהייתי נותן לזה חלק הרבה יותר מרכזי באישיות שלי ובעיסוק שלי. ישראל היא מקום טוב לחיות בו. האם אין מה לעשות? יש מה לעשות, אבל ברוך השם אנחנו חיים פה חיים נהדרים עם אלה החמודה ועם דוד ועם אלון ועם הכלב".