"אתם העיתונאים הראשונים שהולכים להיכנס למנהרה", הלוחמים מודיעים לי רגע לפני ה"צלילה" לעומק. "אתה הולך לרדת ירידה ארוכה - צפוף בפנים, האוויר דליל, דחוס, מאובק. אני מכין מראש, חם בפנים. אם אתה אומר לי: 'נתקעתי', אנחנו פה למעלה מסדרים שתוכל להמשיך לרדת". כשהמנהרה הזו התגלתה, המנהרה הכי נועזת והכי עמוקה של חמאס, הוזנקו מיד הלוחמים של פלוגת הקומנדו התת-קרקעית של יחידת יהל"ם. השבוע הם חזרו יחד איתנו לזירה וחשפו בפנינו לראשונה את המבצע המורכב של גילוי ונטרול המנהרה הזו.
גל הטרור ששטף השבוע את המדינה לא יצא מעזה, לפחות לא ישירות משם, אבל גורמי הביטחון משוכנעים שהדלק לתבערה הזו בחודש הנפיץ של רמדאן מגיע מעבר לגדר הזו, מעבר למכשול שצה"ל הקים בגבול הרצועה. "אנחנו על הגבול, 800 מטר מהגבול. אנחנו מכאן ניכנס עם ציוד מיגון, זה בשבילך", מודיע לי סא"ל מ', מפקד פלגה ס1' ביהל"ם. "בעצם עברנו מהמרחב האזרחי למרחב הצבאי - עזה זה ממש מולנו. זו הגדר החדשה, המכשול הביטחוני החדש שהוקם".
גבוה, עמוק, משוכלל ובעיקר יקר מאוד: המכשול התת-קרקעי שבנייתו הושלמה לפני כשנה וחצי, נועד למטרה הזו - להתמודד עם טרור המנהרות של חמאס. הכול מרושת במכ"ם עם מצלמות וחיישנים ואיתם חיילים שעוקבים אחרי כל חפירה או דפיקה בקרקע. "כל עזה מוקפת בדבר הזה - זה הרבה מעבר למה שאנחנו רואים בכלל", מדגיש סא"ל מ'. "כל מערכת המכשול הזו היא זו שבזכותה גילינו את המנהרה באוקטובר 2020, כשהיא נחפרת ונחפרת".
"תפסנו אותם לגמרי באמצע העבודות"
זו הייתה הפעם הראשונה שהמכשול הוכיח את עצמו: בזכותו התגלתה מנהרת הענק - 70 מטר עומקה, כמעט כמו מגדל של 30 קומות לתוך האדמה. היא בנויה מבטון ותוכננה כחלק מהמערך ההתקפי של חמאס כדי להוביל מחבלים מדרום הרצועה הישר אל בתי הקיבוצים שמעבר לגדר.
זה כמו פרויקט הגרעין של חמאס.
"זה הניסיון שלו, זה ה-35-F שלו", מסכים סא"ל מ'. "זו המנהרה הכי עמוקה שמצאנו של החמאס, והיא נכס בשבילו. הם לא התכוונו לצאת פה. הם התכוונו להגיע למוצבים, הם התכוונו להגיע אולי ליישובים, אני רק מניח. תפסנו אותם לגמרי באמצע העבודות".
ואז אתה צריך להטיל את המשימה - מי נכנס ראשון
"חד משמעית, מי היה הראשון? זה היה המפק"ץ"
המפקד אומר לך, אתה נכנס. מה עובר עליך?
"ברור שלפני זה יש קצת התרגשות", משיב סגן ת', - סגן מפקד פלוגת צורים ביהל"ם - והראשון שנכנס דרך המנהרה הזו לבטן האדמה. "אתה חושב מה אתה הולך לראות בפנים, אבל אוטומטית ברגע שאתה נכנס לשם הכול הכול הופך לריכוז מאוד גדול, להתחדדות של חושים. זה פשוט מקום שהחוקים בו עובדים קצת אחרת, בתת קרקע".
סגן ת' הוא גם זה שלוקח אותנו עכשיו לבטן האדמה - "אם אנחנו נמשיך קדימה, נגיע עד לח'אן יונס". הפתח שממנו נכנסנו לפני רגע נראה עכשיו כמו איזו נקודת אור קטנה ורחוקה. חם כאן מאוד ומחניק וכאמור מאוד קלאוסטרופובי.
"זה עולם אחר בתוך תת קרקע"
אתה בעצם הראשון שיורד לכאן - כמה דופק?
"דופק גבוה, אבל בעיקר בעיקר דריכות", הוא מודה.
הולך עם הנשק?
"הולך עם הנשק קדימה. בעצם דרוך מאוד, חושים חדים. זה עולם אחר בתוך תת קרקע, יש פה ממד אחר, יש פה קדימה-אחורה ויש פה את מי שאיתך בפנים. זה בעצם היה אמור להוביל את לוחמי העילית של חמאס, והם יכולים אפילו לשהות בתוך המנהרה הזאת כמה ימים בעצם כדי להתכונן, להכין ציוד. ובגלל זה יש להם כוכים קטנים כאלו שהם יכולים לנוח".
כשהגעתם לפה היו עוד כלי עבודה? ראו שאנשים עדיין עובדים?
"כן, היו כלי עבודה למטה".
כלומר, הפתעתם אותם כשבאתם לפה?
"נכון. זה קצה החפירה של המנהרה הזאת - מעבר לזה מה שיש לנו פה זה המכשול התת-קרקעי, ומאחוריו כבר מדינת ישראל".
תשמע, זה הרבה השקעה.
"המון עבודה, המון המון".
אתה יכול לומר, להעריך כמה זמן עבדו עליה? כמה כסף הושקע בה?
"לא יודע להגיד כמויות מדויקות, אני יודע להגיד שעובדים עליה כבר שנים, שכמויות משאבים מטורפות..."
אני חייב לומר את ההרגשה שלי - כמה מאמץ וכסף וסכנה הם השקיעו כדי לבנות את המנהרות האלו... מיליונים, במקום להשקיע בחינוך, בבריאות, בצמיחה. איזה טמטום.
"המנהרה הראשונה שניסתה לאתגר את המכשול"
ביציאה האוויר של עזה מרגיש כמו האלפים. אחרי שהסדרנו נשימה, כשכל עזה לפנינו, אנחנו פוגשים את מח"ט הגזרה, אל"ם טל אשור, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה: הוא זה שאחראי על כך שגם בימים הנפיצים האלו לא תיפתח עוד חזית מדרום.
עד כמה המכשול באמת יכול לחסום כל אפשרות של מנהרה?
"זה ברצף הלמידה או בקו הלמידה, וזאת המנהרה הראשונה שבאה בעצם להתכתב עם המכשול שלנו ולנסות לאתגר אותו", משיב אל"ם אשור.
אפשר להניח שגם הם רואים אותנו עכשיו?
"בוודאי, השומרים על האופנועים כבר התייצבו בעמדה הרלוונטית".
כן, אתה רואה? איפה?
"משמאל לבטונדות".
משמאל לבטונדות יש תצפיתנים של חמאס שמסתכלים עלינו עכשיו?
"אלה האופנועים שלהם, התצפיתנים נמצאים בתוך העמדה".
אז אולי נעביר להם מסר של שלום ודו קיום... פעם אחרת.
השבוע ביום האדמה ערך חמאס אירוע של אלפי אנשים בקריאה להמשיך את הפיגועים. כשהסתכלנו שוב על עזה, הבנו שוב שבמציאות המטורפת של חיינו מעל ומתחת לאדמה - ברור לגמרי שהשקט היחסי כאן יכול להסתיים בכל רגע. "עזה היא חבית נפץ מתמדת, היא לעולם לא תפסיק", מזהיר מפקד הגזרה. "ועל כל דבר בתוך המזרח התיכון, התירוץ הוא רק מעבר לדלת".