"לא בא לי עכשיו ללכת, אני מעדיף בישיבה", אומר בועז שרעבי בתחילת הריאיון. אני מציע לו בכל זאת בוא נעשה הליכה קטנה. "למה אתה קרצייה?", הוא צוחק.
- בגלל כסף: עדן בן זקן לא אירחה את בועז שרעבי
- "תביאו, תביאו לו הליכון, הזדקן הבחור"
- בועז שרעבי מגיב לתקרית בהופעה
עוד חודשיים אתה בן 75.
"בעזרת השם בלי נדר".
גיל שכבר צריך לשמור על עצמך.
"תשמע, יש אנשים שלא מעשנים ולא שותים, וכשאני שואל מה המצב הוא עושה 'לא הכי טוב'. יחסית לגילי מצבי לא רע בכלל. עכשיו תוציא לי את הכיף של הסיגריה", הוא אומר, והקסם וההומור שלו נמזגים בעשן הסיגריה שהוא מדליק.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 - לחצו כאן
"יש אנשים שלא מעשנים ולא שותים וכשאני שואל מה המצב הוא עושה 'לא הכי טוב'. יחסית לגילי מצבי לא רע בכלל. עכשיו תוציא לי את הכיף של הסיגריה"
"הודיעו שאני מופיע, אחרי זה הם מתקשרים"
כבר מעל 50 שנה שהוא מופיע על הבמות, אבל דבר כזה מעולם לא קרה לו. באמצע הופעה, בתחילת השנה, אחד מהאנשים בקהל זרק לו הערה מכוערת: "תראו תראו את הזקן הזה, תביאו לו הליכון".
"יש לי בעיה עם הגב", הוא מסביר. "שתי חוליות, שזה מגביל אותי בהליכה".
אבל הליכון זה משהו שאתה צריך?
"לא", הוא עונה בלי להסס. "על הבמה, גם בגלל שיש חושך מאחורי הקלעים אני נזהר ממדרגה או מחוטי חשמל כי אני יכול למעוד, אז אני הולך ויוסי תומך בי להגיע פחות או יותר לכיסא, כי אני נזהר מאוד. מפחד ליפול, משתי סיבות: זה שנופלים בגילי זה לא טוב; וזו פאדיחה".
"על הבמה בחושך, תומכים בי להגיע לכיסא, כי אני נזהר מאוד. מפחד ליפול. משתי סיבות. סיבה ראשונה זה שנופלים בגילי זה לא טוב, סיבה שנייה זה פדיחה"
כשהאיש בקהל צעק לעבר בועז את הקריאה המכוערת, ישבה בקהל הסופרת מרסל מוסרי והזדעזעה. מיד אחרי כן היא פרסמה פוסט שהפך ויראלי ועורר סערה.
"ההופעה מתחילה, בועז קם בעצלתיים מהכיסא", היא מספרת, "ואז איזה בחור מהקהל זורק שם 'תראו תראו את הזקן הזה, תביאו לו הליכון' ופתאום יש שקט, זה שרף לי את הלב. משפחת פילוס הזאת, של הישראלים", היא אומרת ומחייכת, "זה התת של התת, וזה בער בי, אז כתבתי".
"בוא אני אגיד לך משהו, אני עניתי ישירות, שגם אלה שלא אוהבים אותי, אני אוהב אותם. מה אני אקרא לו מניאק? אני עברתי את הגיל של הקללות. פעם הייתי אולי נכון לקרב פיזי, אבל היום לא. הוא כנראה אני לא יודע מה, אולי היה שתוי".
"אני עניתי ישירות, שגם אלה שלא אוהבים אותי, אני אוהב אותם. מה אני אקרא לו מניאק? אני עברתי את הגיל של הקללות. פעם הייתי אולי נכון לקרב פיזי, אבל היום לא. הוא כנראה אני לא יודע מה, אולי היה שתוי"
אבל מה המחשבה הראשונה שעולה לך כשמישהו אומר לך "קח הליכון יא זקן"?
"בגילי כבר לא נפגעים אם מישהו מדבר. תשמע, יש רוח היא חולפת, יש גשם הוא חולף, כל דבר חולף".
אחרי תקרית ההליכון המכוערת הזמרת עדן בן זקן הכריזה שהיא תארח את בועז בהופעה שלה, אבל בסופו של דבר בועז לא שר ביחד עם עדן על הבמה.
"האחראים של עדן החמודה עוד לא סיכמו מחיר", הוא אומר. "עוד לא כלום והודיעו שאני מופיע איתה. אחרי זה הם מתקשרים, הם לא הסכימו על המחיר. עכשיו מה אנשים יחשבו 'בועז לא הגיע להופעה'. הייתי מוכן להופעה פה קרוב לבית, קל"ב, חדרה".
"האחראים של עדן החמודה עוד לא סיכמו מחיר, עוד לא כלום והודיעו שאני מופיע איתה. אחרי זה הם מתקשרים, הם לא הסכימו על המחיר. עכשיו מה אנשים יחשבו 'בועז לא הגיע להופעה'"
אבל לא רצית לשיר עם עדן?
"אני לא אומר שאני לא רוצה, מה אני אבוא בחינם?"
הם רצו שתבוא בחינם?
"לפי מה שאני הבנתי, גם חצי חינם זה חינם. הבנת? אני כבודי במקומו מונח".
"פרס ישראל? זה הפרס – החיים"
כבוד גדול הורעף על אביהו מדינה שיקבל את פרס ישראל ביום העצמאות. "חידה את לי" הוא שיר שבועז ואביהו יצרו ביחד. הבחירה של ועדת הפרס במדינה היא עדיין בגדר חידה עבור בועז.
אביהו מדינה קיבל פרס ישראל.
"כן אני ידעתי שתשאל את השאלה הזאת. תשאל את הוועדה שבחרה בו, אני לא מהוועדה".
אבל זה מאכזב אותך?
"תשמע, תשאל בצורה ישירה, למה תלך סחור סחור".
בסדר.
"דרך אגב אם אני מתקיף אותך בבית שלי, אני אצא זכאי, תיזהר", הוא אומר וצוחק. "אני לא מהוועדה, לא מגיב לא לשמאל לא לימינה, לא קדימה ולא אחורה".
התקשרת לאביהו מדינה לאחל לו מזל טוב?
"אמרתי לך תשובה קורקטית, קח את התשובה שלי קורקטיבית", הוא ממשיך להתלוצץ. "הוא ביקש ממני לשיר את השיר שלו 'חידה את לי', שרתי שיר אחד-שניים שלו ומאז דרכנו נפרדו".
בריב?
"אני אף פעם לא רב, כשאני אומר שלום למישהו, אני אומר שלום עם אקו שלום שלום שלום", הוא עושה קולות של שלום מתפוגג כמו הד.
לא התקשרת אליו?
"למה שאני אתקשר? הוא לא חבר שלי. אני מאוד מפרגן למי שאני מרגיש צורך לפרגן. בחרו בו שיהיה לו בהצלחה. אני חי את החיים שלי".
מגיע לך פרס ישראל?
"אני לא חשבתי על זה אפילו, אני חושב שאני פרס בפני עצמי, שאני יושב איתך עכשיו, תראה את השמש, תראה איזה אווירה, זה הפרס, החיים".
"פתאום אורי ברבש צועק 'קאט', שמעתי גת אמרתי סרט בשבילי"
כשעושים סיכום ביניים של פועלו עד כה בועז מספר שיש שיר אחד שאהוב עליו במיוחד. במהלך מלחמת יום כיפור כשבועז כבר היה זמר מצליח הוא פגש חייל צעיר ואלמוני שכתב את המילים היפות לשיר "מי ידע שכך יהיה". "עוזי חוטמן שאהבתי הערצתי, בן אדם מדהים", הוא אומר בעיניים נוצצות, ומספר: "בין נסיעה לנסיעה, מצפון לדרום וחוזר חלילה".
במלחמה?
"במלחמה. היינו 4 חברה בחדר, היינו יושבים עם הגיטרות עד הבוקר. פתאום הוא שר את 'מי ידע שכך יהיה'. בהתחלה זה לא היה 'מי ידע שכך יהיה', זה היה 'זה לא עבר, זה לא נגמר'", הוא מספר ושר את המילים הראשונות שהתלוו למנגינה. אמרתי לו אני רוצה להקליט את השיר הזה".
אחד השירים הכי יפים שלו, "תני לי יד", נוצר עבור הסרט הבלתי נשכח "מאחורי הסורגים", שלפני 40 שנה כמעט, היה מועמד לפרס האוסקר עבור הסרט הזר הטוב ביותר.
"היה לי חלום להיות שחקן קולנוע בהוליווד, שטיח אדום", הוא אומר ומתחיל לדבר באנגלית, כמו ג'נטלמן אמיתי. "יום אחד אני מקבל טלפון מאורי ברבש, אתה משתתף בסרט קולנוע, יא וואלי מתחיל החלום להתגשם".
"אני מגיע ליפו", הוא נזכר. "התפאורה, ואני רואה שמה מסילה של רכבת של הצלם, לא יודע מה זה, והכל, פתאום אורי ברבש צועק 'קאט', שמעתי גת אמרתי סרט בשבילי".
"היה לי חלום להיות שחקן קולנוע בהוליווד, שטיח אדום. יום אחד אני מקבל טלפון מאורי ברבש, אתה משתתף בסרט קולנוע, יא וואלי, החלום מתחיל להתגשם"
"אנחנו כולנו קודם כל בני אדם"
"הלוואי" נכתב על ידי אהוד מנור ז"ל עבור בועז לתחרות הקדם אירוויזיון 1986. בועז הגיע למקום האחרון וקיבל מהשופטים נקודה אחת בלבד ואז השיר הפך נצחי. בשבוע שעבר בועז הוציא ביצוע מחודש לשיר - דואט בעברית ובערבית יחד עם הזמרי ואלרי חמאתי.
ההשקה של הדואט התקיימה באווירה מתוחה יום, אחרי פיגוע הירי הנורא בחדרה. "אנחנו כולנו קודם כל בני אדם", אומר בועז בהשקה. "היא ערבייה נוצרייה שגדלה בארץ ויתמזגו מזרח ומערב, הלוואי שאיש אחיו יאהב".
"פשוט נורא כואב לי", מסכמת ואלרי חמאתי את התחושות שליוו אותה כשביצעה את השיר מלא התקווה יום לאחר הפיגוע. "עליתי על הבמה, ואני התאפקתי, ממש החזקתי את עצמי לא לבכות, כי אתמול בכיתי מספיק, כי זה נקודות מאוד רגישות ועמוקות אצלי בלב. כמו שבועז הגדיר". היא אומרת ומתייחסת למילות השיר שבועז ציטט. "אני יודעת שזאת המציאות, אני יודעת שזה קיים ההלוואי שיתמזגו, זה קיים".
"אני לא חי עם מישהי קבוע, אבל יש לי ידידות מקסימות"
הוא גר לבד בדירת גן צנועה בקיסריה. לפני 20 שנה הסתבך כלכלית ואפילו הודה שהוא סובל מבעיית שתייה, אבל בשנים האחרונות הוא נהנה מהשקט של קיסריה, חזר למלא אולמות והוא מתפרנס יפה.
"אני אוהב לשתות, אבל יש דבר במידה ויש דבר שלא במידה", הוא אומר. "אני, חלק מההוויה שלי שבאים חברים, פותח כמה בקבוקי בירה יושבים צוחקים. מוציא מאזטים גבינה מלוחה, וזה הכיף שלי. כשאתה הולך לחתונה, מה תשתה מים מינרלים?"
אני לא.
"גם אני לא".
שנינו צוחקים.
"אני אוהב לשתות, אבל יש דבר במידה ויש דבר שלא במידה. חלק מההוויה שלי שבאים חברים, פותח כמה בקבוקי בירה יושבים צוחקים. זה הכיף שלי, כשאתה הולך לחתונה, מה תשתה מים מינרלים?"
"אני קם בבוקר מה אני שותה? אני שותה ערק? אני שותה 2 כוסות קפה בבוקר ואני שותה המון מים, אבל איזה מים אני שותה?"
וודקה?
"לא, אתה עכשיו לכלכת".
צוחק, אמרת מותר הומור.
"תיזהר, איתי לא צוחקים תיזהר", הוא ממשיך לעשות צחוקים.
כשהוא מופיע נשים מביאות לו פרחים לבמה וזורקות לו הערות. "זה נפלא", הוא אומר.
עדיין יש את הצ'ארם הזה?
"אוף קורס", הג'נטלמן מציץ שוב, בקריצה.
בועז היה נשוי 3 פעמיים והוא אבא לעדי שר-אל בן ה-17. עדי גר עם אמא שלו באילת ובועז מרבה לרדת דרומה.
"אני לגמרי לא בודד, אני לא חי עם מישהי קבוע, אבל יש לי ידידות מקסימות".
חברה?
"יש לי חברות – חברות, אל תיקח את זה במובן לא מובן. יש לי ידידה - אחת יותר, אחת פחות, אבל כולן בחורות מקסימות".
מי טו?
"מי זה מי טו, שמעתי על החברה הזאת, אבל מה ההגדרה של מי טו?"
אתה חושש להגיד דברים שפעם היית אומר בקלות, או לעשות.
"אני אף פעם לא חששתי להביע את דעתי, אני בחור חמוד, אני ג'נטלמן".
מחשבות על מוות זה משהו שנכנס?
"אין בן אדם שלא חושב על מוות".
נכון.
"המוות זה נושא שעובר לך ביעף פתאום, אתה קם בבוקר למקלחת, פתאום אתה רואה את השיער המלבין, אתה אומר אל תשכח אתה עוד מעט בן 75. אני מתקלח, מסתרק ושוכח"
"זה נושא שעובר לך ביעף פתאום, אתה קם בבוקר למקלחת, פתאום אתה רואה את השיער המלבין, אתה אומר אל תשכח אתה עוד מעט בן 75, אני מתקלח, מסתרק ושוכח", הוא אומר וצוחק. "אני אצא מתוך הנחה שאני אחיה עד 90, בעזרת השם".
תימנים.
"זה לא, אנחנו התימנים השתכנזנו כבר, אז אני מבקש לגבי הבן שלי, לזכות להיות בחופה שלו, כי היום הדור הצעיר לא ממהר להתחתן".
בועז שרעבי משיק בימים אלה סיבוב הופעות חדש במסגרת friends, מיזם תרבותי חדש מבית ההסתדרות שכל מהותו להביא תרבות לפריפריה. במסגרת המיזם שופצו מבני הסתדרות נטושים שהיו בעבר אולמות מופת וחודשו לאולמות תרבות בכדי לאפשר את התרבות בפריפריה. שרעבי יופיע יחד עם ואלרי חמאתי באולמות friends בירוחם ב-12.5 ובראשון לציון ב-14.5. אחר כך ימשיך בסיבוב הופעות ברחבי הארץ.