"בערך לפני חמש שנים התחילו לי חלומות אהבה על אלוהים, כאילו אני בתחושה של התאהבות מטורפת", נזכר השף ניר צוק. "באחד הימים הייתי אצל חבר טוב וסיפרתי לו על זה ואז הוא אמר לי 'נו, אולי תתחיל להניח תפילין'? ואמרתי לו 'אתה צוחק עליי? אין לי אפילו תפילין, זה לא.. אפילו בבר המצווה לא היו לי תפילין'. אז הוא אמר לי 'אני אקנה לך תפילין ותניח'. ולאט לאט היה בזה משהו פשוט ממכר וגיליתי שכשאני מתחיל ככה את היום שלי, הוא פשוט יותר יפה".
עד לפני 6 שנים ניר צוק טס במסלול המהיר של עולם הקולינריה: הוא העסיק מאות עובדים וניהל אימפריה של 5 מסעדות, אחת מהן במנהטן: במקביל הקים מפעל ממתקים והיה יועץ קולינרי מבוקש. עכשיו הוא מבשל בעיקר במטבח הביתי שלו ביפו - ארוחות פרטיות לקבוצות קטנות. למדי השף הצטרפה לאחרונה גם כיפה כחולה גדולה, ואלו לא הדברים היחידים שהשתנו בחיים שלו.
"כשאני מניח תפילין בבוקר, זו מין התאזנות כזו בכלל - משהו לחזור למרכז", הוא מסביר. "ואחרי זה אני מרגיש שצינורות נפתחים והדברים מתחברים והאנרגיה מתחילה לזרום דרכך זה הבסיס של היום, זה כיף גדול". התפילין היו רק האפריטיף. 5 שנים אחרי כן, ניר צוק הוא בעיצומו של מסע רוחני כמו שהוא קרא לזה - חובש כיפה ושומר מצוות, למרות שבינתיים עוד לא התחייב לכל התרי"ג, ובעיקר לומד קבלה ויוצא לטבע לעבודה רוחנית.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"זה הזמן הכי טוב בשבילי לנקות את הראש, ללמוד מהטבע, לקבל אינפורמציה וכוחות, להיטען אנרגטית", אומר צוק ומוצא פינה שקטה על סלע, עם ספר של הרב קוק: "הוא גאון. אתה עובד בעולמות התודעה, המחשבות זה מה שמסיט אותנו מהדרך שלנו וצריך לעשות עבודה עד הסוף בשביל באמת להיות מסוגלים להתחבר למקומות עמוקים".
תחנה בדרך אל האור
אז איך זה קרה לו? איך הפך צוק משף תל אביבי חובב שרצים ופירות ים לתלמידו של הרב קוק? מתברר שהדרך אל האור עוברת במקרה שלו בטקס שתיית איוואסקה - שיקוי שמוגדר כסם שמיוצר מצמחים פסיכואקטיביים למטרות פולחן. "איוואסקה זה 'מדיסין' מהאמזונס, שאחד הדברים שהיא עושה - חוץ מריפוי של גוף ונפש - זה לפתוח ממדים", אומר צוק.
זה סוג של טריפ
"כן, כן, לגמרי טריפ. כל אחד מהמקומות שהוא מגיע - יש אנשים שלא רואים כלום, יש אנשים שרואים צבעים ורואים חיות".
מה אתה ראית?
"אני ראיתי את הרבי מלובביץ'. זה התחיל עם הרבי מלובביץ', התגלגל בעולמות של חסידויות למיניהן".
זה משהו שהיית איתו במגע לפני כן בחיים? ידעת מי זה הרבי מלובביץ'?
"מעולם לא, מה פתאום - 'מה לי ולדברים האלה'. גדלתי בבית מאוד אפיקורסי, כשעליתי לתורה ההורים שלי העדיפו שארצה טיול ליוון כמו אח שלי".
אז מאיפה זה בא?
"אתה יודע, הנשמה שלנו... אנחנו לא באמת מחוברים הרי לנשמה שלנו, אנחנו נמצאים פה והכלי שלנו סוחב משהו והנשמה אי שם".
הסרטן וההחלטה המפתיעה
אבל למרות המסרים ממלך המשיח, בשלב הזה החיים הגשמיים שלו עניינו אותו יותר - העסקים, המסעדות, החלומות לכבוש את אמריקה. ואז הקוסמוס זימן לו עצירה מתודית, כשגילה כשסרטן מתפשט בגופו. אלא שכבר בשיחה הראשונה עם הרופאה שלו הוא הבהיר שהחליט לא להתמסר לטיפול כימותרפי. "אני יוצא מהרופאה ואני מתקשר לאותה מרפאה שאצלה שתיתי את האיוואסקה ואומר לה 'תשמעי, גילו לי לימפומה, הטחול מוגדל מאוד, זה המצב. את חושבת שאנחנו יכולים לטפל בזה?' היא אמרה לי 'כן, תבוא נטפל בזה'".
"אני מתקשר למרפאה שאצלה שתיתי את האיוואסקה ואומר לה 'תשמעי, גילו לי לימפומה' והיא אמרה לי 'תבוא נטפל בזה'"
"ואז אנחנו שוב נכנסים לסשן של איוואסקה, מאוד מאוד קשה פיזית - אתה מרגיש שנכנסים אליך דברים, אתה מרגיש שמזיזים, אתה מתעמת עם דברים מאוד מפחידים - אתה רואה יצורים שנכנסים לגוף שלך ועושים דברים, ושוב מתחילים לדבר על הכוחות של הרוח והנפש והנשמה ומה היא באה לעשות ואיך עושים את זה, ואני חוזר אחרי ואומר 'אוקיי, אני הולך להתמסר לדבר הזה ב-100%' ובמקביל אני מתחיל ללמוד את העולם הזה של הקבלה. אני מגיע לרופאה אחרי חודש כשהטחול שלי קטן ב-5 ס"מ ממה שהיה חודש לפני".
אתה רוצה שנאמין שזה היה שילוב של הטריפ והתפילות?
"אני חושב שזה שילוב של העבודה הרוחנית ושל ה'מדיסין', האיוואסקה. בעצם המחלה מתפוגגת אבל יש משבר כשאתה מבין שאתה יכול להיות פה ויכול גם לא להיות פה, חיים או מוות. וזה השלב שאתה בא ואומר - 'קוקו, לא קוקו, זה כבר לא משנה - זה מה שעובד בשבילי ואני הולך על זה בכל הכוח ואני יוצא למסע עם עצמי".
"ואז אנחנו שוב נכנסים לסשן של איוואסקה, מאוד מאוד קשה פיזית - אתה רואה יצורים שנכנסים לגוף שלך ועושים דברים"
סוגר את המפעל
במקביל למסע הרוחני, מבחינה עסקית הוא דווקא נאלץ להתכנס - לסגור את מפעל הממתקים שלא התרומם והשאיר אותו עם חובות, ובעיקר להיפרד מהמסעדות שהיו מפעל חייו וחלק בלתי נפרד מהיום-יום שלו מגיל 20. "חוזה השכירות בעצם הסתיים ולא הייתה אפשרות להמשיך את החוזה על המתחם, וביום אחד סגרתי את שלוש המסעדות המרכזיות שלי".
"זה השלב שאתה בא ואומר - 'קוקו, לא קוקו, זה כבר לא משנה - זה מה שעובד בשבילי ואני הולך על זה בכל הכוח"
"זה היה בום גדול - מאוד התבאסתי, הייתי צריך ממש לחפש מה אני, מה עושים כשקמים בבוקר ואתה לא חייב לעלות על המשאית ולנסוע לקנות ירקות", נזכר צוק, "אבל בדיעבד אני יכול להגיד שזו פשוט הייתה ברכה לחיים שלי, זה עזר לי לגלות את עצמי מחדש".
אתה חושב שיש קשר בין העובדה שהמסעדות נסגרו לבין התהליך שאתה עובר היום?
"אני חושב שבאופן מוזר אם זה לא היה קורה בדרך הזאת, אני את השקט שלי הייתי מקבל. לייעוד שלי ולדרך שלי ולמה שאני עושה היום הייתי מגיע בטוב או בלא טוב, כי זו דרכו של העולם".
מדלג בין העולמות
בינתיים הוא מדלג בין העולמות. גם כשהוא מחליט לקחת על עצמו קיום מצוות זה קורה בשלבים. הוא מניח תפילין ומתפלל בקביעות, המטבח שלו כשר אבל בלי השגחה והוא שומר שבת בדרכו. "היום אני מארח קבוצות בבית, זה מאוד מאוד כיף. אני עושה הכול - מראש עד זנב - אני עושה את הקניות, מפלט את הדגים, בהנאה מאוד גדולה".
"זה היה בום גדול. הייתי צריך לחפש מה עושים כשקמים בבוקר ואתה לא חייב לעלות על המשאית ולנסוע לקנות ירקות"
אבל בדרך היו גם חששות: "הגיע שלב השבת, שזה היה הכי מפחיד בשבילי כי צריך להבין שזה עיקר הפרנסה שלי. אתה יודע, מסעדות עושות את רוב הכסף שלהן בוויקאנד - זה מה שאנחנו יודעים. ויום אחד אתה בא ואומר 'זה הרגע שלי לחתוך את הדבר הזה', ואתה צריך לבטוח בזה שיהיה בסדר. אתה קופץ למים ופתאום הפלא ופלא באמת הכול בסדר".
"אני שלם עם זה"
אלי נחשון צוק הוא בן זוגו של ניר כבר יותר מ-20 שנה. כשהמסעדות פעלו אלי היה המנהל העסקי, היום הוא אחראי על ההזמנות ו"מחלטר" כסו-שף.
אלי, איך קיבלת את השינוי?
"באהבה, בכיף. באמת היה כיף".
זה הפתיע אותך קצת?
"לא, כי זה תהליך. לי הייתה טראומה מאוד גדולה עניין המחלה שהייתה אצלו ואתה מבין כמה החיים שבריריים, וכמה הם ברגע אחד יכולים ללכת. כשאתה מסתכל על האדם שאתה אוהב ואתה רואה שזה עושה לו טוב - אז כל השאר ממש לא מעניין, לפחות לא אותי".
איך זה משפיע על החיים שלכם?
"זה לא משפיע. אין פה מקום שמבקשים ממני לפחות לוותר על עצמי". וניר דווקא אומר: "אני מרגיש שהוא כל הזמן עושה ויתורים בשבילי - הוא לא ישאיר אותי לאכול ארוחת שבת לבד בבית, אז מן הסתם נאכל ארוחת שבת עם או בלי אורחים, עם או בלי משפחה, ואם הוא רוצה לבלות הוא ייצא אחר כך לבלות. אני פחות עושה ויתורים בהיבט הזה כי אני טיפה יותר נוקשה בדרך שלי".
"הגיע שלב השבת, שהיה הכי מפחיד בשבילי כי מסעדות עושות כסף בוויקאנד. ואתה קופץ למים ופתאום הפלא ופלא הכול בסדר"
להבין או לגלות שיש אלוהים זה דבר אחד, ולהיכנס לתוך העולם של היהדות ולקבל על עצמך מצוות זה דבר אחר. איך הדבר הזה מסתדר עם העובדה שמשכב זכר הוא אחד האיסורים החמורים בתורה? אתה מבחינת דין תורה היית צריך להיות נידון לסקילה.
"בסדר, אז כשאני אעלה למעלה - אם בורא עולם צריך לבוא איתי חשבון, הוא יבוא איתי חשבון. אני שלם עם זה. אני מרגיש שאני ברוא בצלם, אם הוא היה רוצה אותי אחרת - הוא היה עושה אותי אחרת. אני בא בתלונות למי שעשה אותי. דרך אגב אני גם מדליק אור בשבת. אני בודק עם עצמי כל דבר שאני מקיים - איפה הוא פוגש אותי, מה מדויק לי, מה אני חושב שנכון וראוי".
איך זה מתיישב הדיסוננס?
"זה מתיישב לי מאוד בקלות, אני חייב להגיד את האמת. אני ממש חי עם זה בשלום, עם הדיסוננס הזה".
במסגרת השינויים בחייו הוא מוביל עכשיו גם שתי יוזמות חדשות - ארגון צדקה שיסייע לאנשים לקנות את הדירה הראשונה שלהם, ובניית מרכז רוחני שבעזרת השם ובעזרת צוק יפיץ את הבשורה. כל הדברים האלה יפתיעו רק את מי שלא מכיר את צוק, שכל חייו לא הפסיק לזוז ולהמציא את עצמו מחדש, עד שהרגיש שמיצה והמשיך הלאה.
יכול להיות שבסוף זו עוד פאזה בחיים שלך ועוד מעט זה ייגמר?
"הכול יכול להיות, ואני חושב שחלק מהקסם בדרך שלי זה שאני נהנה מללכת בדרך ואני באמת לא יודע לאן הדרך מובילה. אני גאה בזה שאני לא יודע מה יהיה מחר, אני גאה בהתמסרות שלי להליכה בדרך ואני בטוח שיבואו דברים טובים".
תחקיר: עמית קמינסקי