כשהמילים "איש לא חזר אל קו ההתחלה, זוהי רק משאלה" מתנגנות ברדיו - חולפות בראשו של אל"ם לירון בטיטו בן ה-42 מחשבות על רס"ן חגי ביבי ז"ל, חברו הטוב שנפל בשנת 2003 בתקרית ירי באזור כיסופים. "אני מתגעגע לקול שלו בקשר, לשמוע את הביטחון שלו ולהיכנס איתו ללחימה", מספר קצין אג"ם של פיקוד הדרום בריאיון ל-N12. "אני מתגעגע לחיבוק שלו ולחגי המפקד שהוא חד ובגובה העיניים, חסרים לי בנוף מפקדים כמוהו".
"חגי חתר למגע מאוד מהר, אבל המחבל הפתיע אותו – והוא נהרג"
יותר מ-18 שנים חלפו מאז הטרגדיה שבה נהרג מפקד פלוגת החוד בגבעתי, רס"ן ביבי, לצד סגנו סגן ליאונרדו ויסמן ז"ל, ששילם אף הוא בחייו על הגנת המולדת. "התצפית זיהתה מחבל שמגיע לכיוון הגדר וחגי שנמצא באזור חתר למגע מאוד מהר", נזכר בכאב אל"ם בטיטו. "הוא חצה את הציר עם סגנו ויסמן כדי להרוג את המחבל, אבל הוא הפתיע אותו מטווח קצר. חגי חטף פגיעות קטלניות ונהרג במקום בגיל 24 בלבד", הוא ממשיך לשחזר. "ליאונרדו ניסה להגיב, אך המחבל פגע גם בו".
בטיטו ששירת באותה העת כמ"פ הפלוגה המסייעת בגדוד, חש כי אירע משהו לא כשורה והזדרז לעלות מול רס"ן ביבי בקשר, אלא שבצד השני - לא היה כל מענה. "אני שומע שיש איזושהי היתקלות, אנחנו עולים מול חגי והוא לא עונה בקשר", הוא מספר. "אני מגיע ורואה את החבר'ה בחפ"ק צועקים שהם נתקלו וחגי נפצע. עליתי בגובה, מיד זיהינו את המחבל והרגנו אותו מהר".
כשאתה נזכר בתקרית הקשה, איזו תמונה מרצדת לך מול העיניים?
"חגי שוכב עם הווסט כשהפנים אל הקרקע. אני קורא לו, הוא לא עונה ומנסה למשוך אותו מהווסט. החופ"ל שלי ניסה לטפל בו, אבל הבנו מהר מאוד שהוא ללא רוח חיים. פתאום הקשר אומר לי: 'גם ליאונרדו פה והוא נפצע קשה מאוד'. הוא פונה במסוק עם דופק, ועם העלייה לשם - לצערי קבעו את מותו".
"אין לך זמן להתאבל, יש לך אחריות גדולה ורק אחרי שנה זה נפל עליי"
כמה זמן לקח לך לעכל את גודל הטרגדיה הזו?
"אני חושב שסחבתי את זה איתי לא מעט זמן. מיד אחרי האירוע, בלי קלישאות, אתה מבין שיש לך אחריות מאוד גדולה. זו תקופה של הרבה ניסיונות של מחבלים לחדור ליישוב ורכבי תופת, אז אין לך זמן בכלל להתאבל. רק אחרי שנה כשסיימתי את התפקיד וטסתי לדרום אמריקה לפני שהתחתנתי - זה נפל עליי. אני זוכר את עצמי יושב בערבים, חושב ומעבד עד שזה חלחל אצלי".
כשאל"ם בטיטו נזכר בחברו הטוב שחירף את נפשו, נראה כי הוא מעריץ את הציונות שהייתה מושרשת בו, לצד המסירות הבלתי נלאית שלו לחייליו כאב הדואג לבניו. "חוץ מזה שחגי היה מפקד עם אומץ לב יוצא דופן, מנהיגות והקרבה למען אחרים - הוא היה חבר אמיתי. זו חברות שקשה להבין ונצרבת באש. חגי מאלה שלא עניין אותם מה יחשבו עליו ואמר תמיד את מה שהאמין בו".
כמי שאמון כיום על הגזרה שבה איבד את חברו הטוב, אל"ם בטיטו חולף לא אחת בציר שבו הוא נהרג ועולה בו צמרמורת. "פתאום אתה מסתכל, רואה את הציר הזה מול העיניים שלך ומבין איפה הוא נהרג. זה מלווה אותי כל הזמן", הוא אומר. "אני בטוח שאם חגי היה בחיים - הוא היה מתקדם בצבא והיינו קולגות. חלק מכך שאני בצבא היום זה כדי להמשיך את מה שהוא לא הספיק, חלק מהקריירה הצבאית שלי גם בשבילו".