למרות שאיבדו את הדבר היקר להם מכול, משפחות שכולות רבות בוחרות לציין את ימי ההולדת של בניהם, על אף לכתם. אז איך שרים ביום הולדת בלי הילד? לשכול יש פנים רבות, אבל יום הולדת כולם מציינים. מילים שמרסקות את הלב עם לחן של מוזיקה שגורמת לרקוד - זה אולי השילוב הכי מדויק של מציאות החיים הקיימת. או כמו שאימו של טל יפרח ז"ל, אביבה, אומרת: "אימא לא מפסיקה להיות אימא - גם כשהבן שלה לא פה".
סגן משנה פז אליהו ז"ל נפל בקרב ב"מבצע צוק איתן" ביולי 2014, כשהוא בן 22 בלבד. הוא הותיר אחריו הורים, שני אחים, בת זוג ועשרות חברים. "יום הולדת בלי ילד, בלי לשמוע אותך, בלי לחבק אותך, בלי להריח אותך. כל כך הרבה בלי. אני כמעט מרחפת כאן בין החברים שלך. הם מגיעים ומחבקים, מחבקים אותנו, אולי במקומך. ורק לרגע, לשבריר שנייה, יש לי קצת ממך", מקריאה אימו של פז, רחל, מילים שכתבה בעבר.
"היום זו התרגשות מיוחדת כי פז בן 30 היום, אבל אני גם מעורבת בתוכי", היא מספרת ומתארת על איך בכל שנה בחודש אפריל, בלי ילד אבל עם עוגה ועם נרות - המשפחה חוגגת לפז יום הולדת: "אנחנו החלטנו שאנחנו ממשיכים בחיים, ממשיכים לחיות וכשאתה ממשיך לחיות את החיים הרגילים שלך. היינו קמים בבוקר ביום ההולדת שלו והיינו מכינים לו שולחן, והיינו מכינים עוגה. וגם היום קמתי בבוקר והכנתי את העוגות. הוא הפך אותי להיות אימא פעם ראשונה, ואני חושבת שאני תמיד אציין לפחות את היום הזה".
סמל ראשון רז מינץ ז"ל נורה על ידי מחבל בנובמבר 2001 בעת ששימש כמפקד מחסום פתע בין עופרה לבית אל - זמן קצר לפני שהיה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-20. השנה, הוריו, אורה ויואב מינץ, חגגו לו את יום הולדתו ה-40. "הורים עושים ילדים שימשיכו אותם ואני מרגישה צורך להמשיך את הילד שלי בעולם", מתארת אורה את תחושותיה. את ימי ההולדת שלו לאורך השנים היא מציינת ביער הכרמל בחיפה, עם עשרות אנשים זרים ששמעו על החגיגה בטבע ומגיעים לחגוג לרז.
"עם השנים זה גם ללמוד מה עושה לי טוב. להבין שהטבע והאנשים נותנים לי אנרגיות. אני יודעת לקחת מאנשים אנרגיות, אני לוקחת מפה המון אנרגיות. אני תופרת לי גלימה מכל החיבוקים". האנשים שהחליטו לבוא ונהנים מהטרמפולינה או מצמר הגפן המתוק, לא יודעים עד כמה ההנאה שלהם משנה עבורה.
סמל ראשון טל יפרח ז"ל נפל בקרב בשג'אעיה ב"מבצע צוק איתן" ביולי 2014, כשהוא רק בן 21 בנופלו. אימו, אביבה, הייתה בטוחה אז שתמות גם היא, ושלא תצליח לעמוד בבשורה שאף אמא לא יכולה להכיל. עם הזמן היא הבינה שהיא נידונה לחיות חיים של זיכרונות מטל. "אני לא יכולה לזכור אותו רק עצוב, טל חי חיים שלמים ואני לא יכולה להתעלם מזה. אי אפשר לזכור אותו רק מת במלחמה, היה לי ילד, ששר, מחבק, רוקד, קופץ. מה זה? ככה להעלים? רק נבכה? לא, אני לא אתן לזה לקרות", היא מספרת.
"הוא היה אומר לי: 'וואלה, אימא, תפתחי איזה בירה, אפילו שאת לא אוהבת לשתות, תחגגי, תשירי, תרקדי, כמו פעם'. אבל אני לא יכולה לרקוד כמו פעם. אבל אני יכולה קצת לתת הנחות לעצמי. מותר לי, זה למענו - כל דבר שאני עושה זה למענו".
טל נהרג בפעילות מבצעית ביחד עם חברו לצוות, סמל ראשון יובל דגן. חברם לפלגה, אביחי הולנדר, חגג איתם ערב קודם לכן, את יום ההולדת שלו. "באתי עם לחן לשיר ועם המשפט 'איך שרים ביום הולדת?', מספר אביחי. "כל מי שהכיר אותם יודע להגיד שהם היו אנשים שמרימים את האווירה ונעים להיות לידם. פתאום איבדנו אותם, והדבר הזה נהיה כל כך כואב ועצוב. מאוד הפריע לי שהדמויות האלה שלפני רגע היו פה הפכו להיות דבר קודר ועצוב".
שמונה שנים אחרי מותם, אביבה, אביחי והחברים הרבים יצרו קליפ יום הולדת לילד שאיננו. "יום הולדת כולם מציינים. בפרח, בבלון או בשוקולד שהוא אהב. אימא לא מפסיקה להיות אימא - גם כשהבן שלה לא פה".