"בגיל 15 נכנסתי להיריון לא מתוכנן, מאדם שלא זימנתי לחיי", מספרת יהודית קינג-חקק. "הוא היה לא מתוכנן, אבל רצוי. הייתי בכיתה ט' ולבד, לא היה לי עם מי להתייעץ וההחלטה לשמור את ההיריון הייתה שלי בלבד". יהודית רק בת 24 ואימא לשני ילדים נתנאל (9) ושיר (2), מספרת בצורה גלויה ומטלטלת כיצד נאנסה כילדה חרדית, ואיך הפכה לא רק לאימא, אלא גם לאימא של האימהות הצעירות.
הטלפון של קינג-חקק מצלצל. בצד השני של הקו - נערה שנכנסה להיריון וחשה לבדה. "אני כאן בשבילך, יש לי המון ידע ואהבה לתת לך", היא אומרת לה בטון דואג. "הייתי שם, תני לי לעזור לך".
קינג-חקק גרה בצפון ים המלח ונשואה ליצחק, שממנו נולדה בתה השנייה, שיר. היא נמצאת כעת בין עבודות ומנסה לבנות את עצמה. לצד האתגרים שעימם היא מתמודדת מאז שהחליטה להיכנס לעולם האימהות בגיל הנעורים, נוסף משבר נוסף - הקורונה נכנסה גם לחיי משפחתה. "זה קשה, הייתי חולה לפני שבוע וחצי וחטפתי את זה נורא. עכשיו הילדים יצאו חיוביים ואני איתם בבידוד", היא מספרת.
אך במקרה של יהודית, נראה כי אף וריאנט לא יצליח לשבור אותה, תוך כדי שהיא מטפלת בילדיה, אני תופסת אותה לשיחה גלוית לב ומטלטלת, שבמהלכה מצטיירת בפניי דמות של אימא שמלבד לגדל בחום ובאהבה אין-סופית את שני ילדיה הפכה למנטורית של עשרות אימהות צעירות.
"הוא אנס אותי וקפאתי. האשמתי את עצמי"
תחושת השליחות של יהודית הובילה אותה לחשוף לאחרונה את סיפורה האישי ברשת והיא שילמה על כך מחיר. "הפכתי לאימא בגיל 15", כך נפתח הפוסט שהיא פרסמה בפייסבוק ועורר שיח מרתק וסוער. "אני רוצה לשתף אתכם במה שעברתי כילדה", היא המשיכה. בתוך זמן קצר קינג-חקק הופתעה למצוא את הפוסט שלה גם בעמוד "סטטוסים מצייצים", שם היא זכתה לאלפי לייקים ומאות תגובות - חלקן מפרגנות, אך חלק לא מבוטל מהן גם פוגעניות ושיפוטיות.
מה גרם לך לכתוב פוסט כל כך אישי וחושפני שהגיע לציבור שלם?
"כבר הרבה זמן אני רוצה לחשוף את הסיפור שלי, כי אני שומעת על עוד ועוד נערות שנקלעות למצב כמו שלי ואין להן לאן לפנות. רציתי שידעו שהן לא לבד, שיש סיפור כזה, סיפור הצלחה אפילו. אני מגיעה מהעולם החרדי שבו אם נערה נכנסת להיריון, מעיפים אותה מהבית והחיים שלה נגמרו. רציתי להראות שזה לא חייב להיגמר ככה".
הכול התחיל בחופש הגדול שלפני כיתה ט'. תקופה זאת חקוקה היטב בזיכרונה כחוויה לא נעימה שאין ביכולתה להוציא מהראש. "טסתי עם אחותי הגדולה לחופשה בארצות הברית אצל סבא וסבתא שלי. היינו שם חודש וחצי. הייתי מאוד בודדה והחלטתי לפתוח פרופיל בפייסבוק", היא מספרת. "בחור מישראל התחיל לדבר איתי ומאוד התייחס אליי, זה היה לי אז מדהים. הוא כל הזמן היה אומר לי ניפגש כשתחזרי".
"כשחזרתי לארץ והתחלתי את כיתה ט', הוא ממש התחנן אליי שניפגש וגרם לי להרגיש רע שהוא כביכול עזר לי", היא ממשיכה. "הוא ממש התעקש שניפגש ואחרי הרבה זמן שלא רציתי - נשברתי ואמרתי לו שאפשר להיפגש בקניון שליד בית הספר ושאני צריכה לקנות מגפיים, אז אם הוא רוצה -שיבוא".
"הוא הגיע לקניון ופשוט נכנס לחנות נעליים", היא נזכרת, "וכשבאתי לשלם על המגפיים, הוא הושיט את כרטיס האשראי שלו ושילם. אמרתי לו 'מה אתה עושה?' ולא היה לי נעים. אז יצאנו לדבר בחוץ, אמרתי לו 'קח את הכסף, לא רוצה שתשלם עליי. הוא לא הסכים לקחת ואז התחיל לרדת גשם. הוא אמר לי - 'בואי, אני אסיע אותך הביתה ונדבר על זה'".
"הייתי תמימה", היא אומרת בכאב. "דיברנו כל הדרך והוא אמר שהוא יסכים לקחת את הכסף בסוף, לא רציתי שהוא ידע איפה אני גרה, אז פשוט אמרתי לו שיחנה בחניון של הבריכה השכונתית שבה יש קיצור דרך לבית שלי".
בנקודה זאת אירעה הטראומה שהותירה בה צלקת נפשית: "היה חורף וחשוך. הוא עצר את הרכב, נעל אותו ולא נתן לי לצאת. ואז הוא אנס אותי".
"באותו הרגע האשמתי את עצמי. קפאתי", היא מספרת. "ידעתי שהיה משהו מאוד מוזר. לא סיפרתי לאף אחד אחרי זה, לא רציתי שיגידו לי 'למה נכנסת לאוטו ועשית את זה?'".
ימים ספורים לאחר האירוע הקשה, ליהודית הייתה תחושה שהיא בהיריון. "סיפרתי לאחותי ואז היא פלטה את זה בטעות בשולחן השבת. ההורים לא שמעו, אבל התארחה אצלנו שכנה ששמעה. היא משכה אותי לצד, דיברה איתי ולמחרת הביאה לי בדיקת היריון. עשיתי והיא יצאה שלילית", היא מספרת. "אמרתי: 'אין מצב, אני יודעת שאני בהיריון'".
ואכן, כעבור שבוע, יהודית עשתה בדיקה נוספת שיצאה חיובית. אחותה המתינה לה מחוץ לדלת. "היא ראתה שהייתי חיוורת והתחלתי לבכות, היא פשוט חיבקה אותי ואמרה לי שהכול בסדר".
"אבא שלי דווקא קרא לי לחדר ואמר לי: 'אנחנו לא יודעים למה הנשמה הזו החליטה להגיע לעולם דווקא עכשיו ודווקא דרכך, אבל מי אנחנו שנעצור אותה'"
יהודית קינג-חקק
יהודית שהתנתקה מהעולם החרדי שאליו נולדה, לאחר שמלאו לה 17 - לא הייתה מוכנה נפשית לבשר על כך להוריה בעצמה ונעזרה בשכנה. "לא הייתי מסוגלת, אחר כך ראיתי את אימא שלי בוכה, היה לה מאוד קשה", היא נזכרת ומשתפת בקשיים שהציפו אותה. "אבא שלי דווקא קרא לי לחדר ואמר לי: 'אנחנו לא יודעים למה הנשמה הזו החליטה להגיע לעולם דווקא עכשיו ודווקא דרכך, אבל מי אנחנו שנעצור אותה'".
ומה קרה אחרי שסיפרת להם?
"אימא לקחה אותי ליועצות, פסיכולוגיות ורבניות. לא הכרתי אף אחת מהן ולא הסכמתי עם אף אחת מהן. גם לא עם הרבנית שניסתה לשכנע אותי ללדת ולמסור לאימוץ, וכשהתנגדתי, היא אמרה לי: 'חבל, זה מלא כסף'".
על החלטתה להשאיר את הילד היא מספרת בפוסט שלה: "מה שהכריע בסוף היה אולטרסאונד ראשון, שבו שמעתי דופק והבנתי שהחיים שלי הולכים להשתנות".
"החברות לאט-לאט ניתקו את הקשר"
"לחברותיי סיפרתי רק בחודש שלישי, ובחודש חמישי כבר עזבתי את בית הספר כי הקיץ החל להגיע, וכבר לא יכולתי להסתיר את הבטן עם סוודר", היא מספרת בפוסט שלה.
איך החברות שלך הגיבו לזה שהיית בהריון בגיל 15?
"החברות מהלימודים לאט-לאט ניתקו קשר והחברות מהילדות גם כן התרחקו בטענה שההורים שלהן פוחדים שאקלקל אותן".
לאחר חודשים ארוכים שעברו עליה עם בחילות קשות, הקאות מרובות והצקות ברחוב, הגיע המאורע המרגש. "החלטתי לעבור לידה טבעית ככל האפשר, וכשהתחילו לי צירים הגיעה אליי הביתה מיילדת והייתה איתי. היא עזרה לי, ראתה שאני בשלב מתקדם וישר נסענו לבית החולים", מספרת יהודית וההתרגשות ניכרת בקולה. "אחרי הלידה, ישר באו רופאים ואחיות לראות מי הילדה שילדה לידה טבעית ומהירה בגיל 15".
איך נראו החיים שלך אחרי הלידה?
"הלידה עברה בשלום, הגיעו ההנקה, ההחלמה והלילות הקשים. נתנאל היה הולך לישון באחת בלילה ומתעורר כל שעה לינוק עד גיל שנתיים. הלילות שלנו היו הפוכים, היינו עייפים, הוא לא אכל טוב וירד במשקל. אני הייתי בודדה ולא היו לי שום חברות שיש להן ילדים".
כשמלאו ליהודית 20, היא נישאה ליצחק וכעבור שנתיים - הם החליטו להביא לאוויר העולם ילד משותף. "מהר מאוד נכנסתי להיריון שלא היה תקין ואילץ אותי לעבור הפלה ואחרי חודש. אחר כך נכנסתי שוב להיריון ושיר המתוקה שלי נולדה בשיא הקורונה. היום אני אימא חזקה ויש לי המון ניסיון".
מה החלום הכי גדול שלך?
"אני רוצה להקים עסק שנשען על הניסיון שלי ועל מה שיש לי לתת לצעירות שבדרך להפוך לאימהות. הרעיון הוא לספק להן ליווי, ייעוץ ותמיכה. אני ממש רציתי מישהי כזו שתוכל לייעץ לי ולא הייתה לי מישהי כזאת".
עד שהחזון הזה יקרום עור וגידים, היא מעניקה אוזן קשבת לאימהות צעירות בהתנדבות. "אני לא באה להגיד שהיריון בגיל 15 זה טוב, שכל אחת תחיה את החיים שלה לפי מה שהיא רוצה ובוחרת. מי שנקלעת לזה - שלא תפחד לבקש עזרה והלוואי שתמצא אותי".
"הלידה עברה בשלום ואז הגיעו ההנקה, ההחלמה והלילות הקשים. הוא לא אכל טוב וירד במשקל. אני הייתי בודדה ולא היו לי שום חברות שיש להן ילדים"
יהודית קינג-חקק
היא מספרת על התמיכה הרבה שקיבלה כשפרסמה את הפוסט בפייסבוק, וגם על התגובות השליליות. "מזעזע, איפה היא חיה?", "מרחמת, ילדים זה לא צעצוע" ו"את גוזרת דין של חולי נפש" - הן רק חלק מהתגובות השליליות הרבות שקיבלה. "בהתחלה ראיתי מלא תגובות, וזה לא הפסיק, נבהלתי", היא מודה. "אחרי כמה ימים ירד הלחץ, עברתי על כל התגובות והגבתי. זה נתן לי הזדמנות להראות את הצד שלי - ממקום שלא הבנתם מה באמת עברתי".
"בכיתי ולא עיכלתי, 'נפל לי תינוק'"
מחלון ביתה של ניקה קוסוב, בת ה-21, משתקף נוף פסטורלי ושקט שעושה חשק לקפוץ לביקור בביתה שבעיר הצפונית חריש. למרות גילה הצעיר, קוסוב כבר נשואה לאיליה (24) ואם לשניים - ברינלי בת השנתיים – בתה הבכורה שאותה ילדה בגיל 18 - ונולן התינוק הטרי שטרם מלאו לו 3 שבועות. "אני אימא צעירה שהייתה נערה בסיכון", היא אומרת בחיוך. "אני ובעלי מכירים מאז שהייתי בת 14 וחצי. ברחתי מהבית מאוד מוקדם, והוא היה העוגן שלי".
הרצון שלה להיות אימא צעירה החל בגיל 16, לאחר שעברה חוויה כואבת. "התחלתי לקיים יחסי מין בגיל מוקדם, ידעתי שהזוגיות שלנו רצינית, אז לא נתתי לסביבה לעצור אותי. הכול היה בסוד, כי ידעתי שזה יכול לדפוק אותנו", היא מספרת.
"קרתה טעות, שתיתי פוסטינור והייתי בטוחה שאני מוגנת", היא מספרת. אלא שבדיעבד התברר שניקה הייתה בהריון של 9 שבועות, והפוסטינור גרם לה להפיל. "בחמש לפנות בוקר פשוט חטפתי כאבי בטן מטורפים, הרגשתי שהרחם שלי מתפוצץ. אמרתי לעצמי - 'מה זה? מתחיל לי מחזור ככה?'".
"הלכתי לשירותים וראיתי מלא דם", היא משחזרת. "בהתחלה אמרתי לעצמי: 'וואי, מה זה המחזור הנורא הזה?' - ואז הרגשתי כמו וואקום. ראיתי משהו באורך של האצבע שלי שיש לו ורידים ונקודות שחורות. עשיתי לעצמי חישוב מהיר ואמרתי: 'פאק, זה עובר'. הכול השתלב לי בתמונה אחת".
נלחצת?
"מאוד, לקח לי הרבה שנים לעכל את זה. אבל נבהלתי, לא עיכלתי שזה באמת עובר. הורדתי את המים כמו סתומה. חשבתי מה יש לי לעשות עם עובר בן 9 שבועות?".
מה עשית מיד אחרי זה?
"נכנסתי בחזרה לחדר לאיליה, סגרתי את הדלת, הערתי אותו והתחלתי לבכות ולהגיד לו: 'עברתי הפלה, נפל לי תינוק'. הוא לא עיכל, אני מאוד מתחרטת על זה שלא נתתי לו לראות כדי להבין. הוא היה צריך להיות חלק מהאובדן הזה. הרגשתי ישר חרטה - 'מה הרגתי?'".
במשך חודשים ניקה שקעה בדיכאון ולא דיברה על כך עם איש מלבד חברה קרובה. "אמרתי לה: 'בואי איתי, אנחנו הולכות לקנות דברים של תינוקות'. היא שאלה 'למה?', אמרתי לה 'זה לזכר'. זה היה אמור להיות שלו או שלה. הלכתי וקניתי נעליים ובגד קטן. הלבשתי עם זה פעם אחת את הבת הגדולה שלי ולא שמרתי את זה יותר".
"הרגשתי כלואה כמו ציפור בכלוב, רציתי בית"
המציאות הלא פשוטה שאליה נולדה ניקה, השפיעה עליה וגרמה לה לעזוב את הבית בגיל 17. "הבנתי שאם אני לא יוצאת מהבית, לא משכירה דירה ומתחילה לעבוד - אני לא יודעת איפה החיים שלי יסתיימו", היא נזכרת בגרון חנוק. לקראת כיתה י"א באתי להורים שלי ואמרתי להם - 'תרשמו אותי לפנימייה' והצטרפתי לשם".
אך מהר מאוד היא חשה שהמסגרת הזו לא מתאימה לה, היא החליטה לשכוח מהבגרויות ולעזוב. "בערב אחד ישבתי על גבעה לבד בחושך, הסתכלתי לכיוון השער, הבטתי על האנשים שבחוץ הולכים ומטיילים. ראיתי איך הם יכולים לצאת ואני לא", היא אומרת בתסכול. "החונכים שלי הם כביכול ההורים שלי לכול דבר ואומרים לי מה לעשות, והם רק חמש שנים מעליי. אמרתי לעצמי: 'בא לי לצאת לעיר הגדולה, אני רוצה בית'. הייתי בגיהינום, הרגשתי כלואה כמו ציפור בכלוב".
"ניגשתי לאימא שלי וסיפרתי לה שאני רוצה להיות אימא. היא הגיבה ממש זוועה ואמרה לי 'יהיו לך ילדים מפגרים', 'אסור לך להיכנס להיריון בגיל כזה', 'תהיה לך הפלה'"
ניקה קוסוב
"התקשרתי לאימא שלי והיא ניסתה לשכנע אותי להישאר, כי היא לא הבינה עד כמה רע לי", היא נזכרת.
ניקה עברה לגור עם איליה והבינה שבקרוב יגיע גם הרגע האמיתי שלה להיות אימא - אלא שדווקא מהסביבה שאמורה לתמוך בה, היא חטפה כתף קרה. "לפני מעבר הדירה, ניגשתי לאימא שלי וסיפרתי לה שאני רוצה להיות אימא. היא הגיבה ממש זוועה ואמרה לי 'יהיו לך ילדים מפגרים', 'אסור לך להיכנס להיריון בגיל כזה', 'תהיה לך הפלה'", היא משתפת בגרון חנוק. "ידעתי שאני אשיג את מה שאני רוצה ושאני חייבת לעוף מהבית עכשיו".
ואיך אליה הגיב?
"איליה אמר לי 'אני רוצה להיות אבא'. אני הייתי בת 17 והוא היה בן 19. ממש שמחתי, אבל לקחו לי 8 חודשים להיכנס להיריון. בינתיים, טסנו לפראג, שם הוא הציע לי נישואים ואחר כך טסנו לשם שוב כדי להתחתן. עמדתי מולו והבנתי שזה הבן אדם שאני רוצה להיות איתו כל החיים. פשוט התחלתי לצחוק ולבכות יחד".
שלושה חודשים לאחר מכן, הגיעה הבשורה המשמחת - ניקה גילתה שהיא בהיריון לאחר שהשקיעה בכך מאמצים רבים. "זה אושר של החיים. את יודעת כמה בדיקות היריון עשיתי בחיים שלי? הייתי נראית כמו אישה בת 45 שנואשת לתינוק, זה היה פסיכי", היא מגחכת. "אפילו שמרתי בערך 30 בדיקות רק כדי להראות לבת שלי כהוכחה כמה עשיתי בשבילה".
"סבלתי מרעלת היריון חמורה והגעתי לבית החולים חצי גוססת", היא מספרת על ההיריון הקשה. "אמרו לי שאני עלולה לאבד את החיים שלי ושל הילדה. הלידה הזו הייתה ממש מוזרה, בחרתי ללדת בלי אפידורל - אני מתחרטת על זה עכשיו".
"לא ידעתי לאן אני נכנסת", היא מספרת על התקופה הראשונה שאחרי הלידה. "אני ובעלי היינו ממש לחוצים בהתחלה. אם היא הייתה בוכה בסופר היינו בורחים, פחדתי שאחרים יראו את זה ויחשבו שאני אימא לא טובה. לא רציתי שיחשבו שאנחנו עושים לה משהו. פחדתי בהתחלה גם מההנקה או אם היא תרצה לצרוח באמצע מסעדה".
"אנחנו לא מייצרים עולם ורוד, לא קל להיות הורים צעירים"
אם הצמד ניקה ואיליה קוסוב מצלצל לכם מוכר, אתם כנראה מכירים אותם מהרשת. זה כמה שנים שבני הזוג בוחרים לתעד את חייהם, לספר על הדילמות שניצבות בפניהם בחיי היום-יום ולשתף בחוויית ההורות שלהם ביוטיוב, באינסטגרם ובטיקטוק. הם עושים זאת בגובה העיניים וללא פילטרים, ונראה כי הסטיגמות לא מוציאות אותם מדעתם. "אנחנו לא מייצרים עולם ורוד או נותנים תחושה שזה כזה קל ומושלם להיות הורים צעירים. מבחינתי זה אותנטי".
קיבלת תגובות שליליות?
"בהתחלה היו אומרים לי 'מסכנה הילדה' והייתי ממש בוכה, היום אני כבר שמה על זה פס. אני מקבלת הרבה תגובות מגעילות, כמו 'מסכן בעלך' או 'יצאו לך ילדים דפוקים'. אבל אני מאוד דעתנית, זה לא מתאים לכול אחד".
כשאני שואלת אותה לגבי הטרנד ברשתות של אימהות צעירות, היא עונה לי ש"יש הרבה הומור על זה ויש בנות שמציגות את עצמן בסרטונים כאילו הן אימהות צעירות. אני מאוד מאמינה שמי שלא רוצה, שתיזהר מהבחינה הזו ומי שכן רוצה - שתוודא שתוכל לשאת את זה. מאחורי תמונה יפה עם תינוק יש המון ויתורים".
את לא מצטערת לפעמים שעזבת את בית הספר לטובת האימהות?
"להפך, אני חושבת למה לא עזבתי לפני, איזו סתומה שלמדתי. אני רק עכשיו מבינה שרוב הדברים שאבחר להתעסק איתם בחיים אלו דברים שלא אצטרך בהם בגרות. אני לא סוג כזה של בן אדם. אני יצירתית, אני צריכה עבודה ללב".
"ידעתי שאני לא הולכת להרוג את הילד"
לירון פרץ, בת 18 מטבריה, היא אימא לריף בן השנתיים וגם היא בוחרת לספר את סיפורה בולוג שלה ביוטיוב, בטיקטוק ובאינסטגרם. לירון מצאה את עצמה בהיריון לא מתוכנן כשמלאו לה 16 בלבד. היא נכנסה להיריון בעקבות יחסי מין שקיימה עם בן הזוג שהיה לה באותה תקופה.
"הלכתי לוועדת ההפלות ואמרו לי: 'את הולכת להרוג תינוק', כי היה לי ממש תינוק בבטן. הם אמרו לי שאני אעבור לידה שהיא גרידה. זה היה מטלטל"
לירון פרץ
"הלכתי לבדיקה שגרתית עם אימא שלי אצל רופאת הנשים, אחרי שלא קיבלתי מחזור במשך כמה חודשים. היא עשתה לי אולטרסאונד ואמרה שנבדוק אם אולי יש לי חיידק", משחזרת פרץ. "אני מסתכלת במכשיר ורואה ראש, ידיים, רגליים. אני יודעת מה זה תינוק, אבל לא עיכלתי עד הסוף. אימא שלי לא שמה לב והרופאה ביקשה ממנה לצאת החוצה ואמרה לי: 'את בהיריון'".
"היא אמרה שיש ועדת הפלות אם אני לא מעוניינת ללדת, כי אני קטינה, ושאלה אם אני רוצה לספר להורים. ישר בכיתי. זה מלחיץ ולא משהו רגיל", היא מתארת את הרגע הגורלי. כעבור דקות ספורות, לירון ביקשה מאימא שלה להיכנס בחזרה לחדר ואמרה לה: 'אימא, אני רוצה לעשות הפלה'. "זה היה טרגי, היא אמרה לי לקחת יום-יומיים למחשבה ופשוט יצאנו משם", היא נזכרת.
"ואז הלכתי לוועדת ההפלות וראיתי שם בנות מכל הגילים", היא משחזרת. "נכנסתי לשם ואמרו לי: 'את הולכת להרוג תינוק', כי היה לי ממש תינוק בבטן. לא יכולתי שלא לאכול את עצמי. הם אמרו לי שאני אעבור לידה שהיא גרידה. זה היה מטלטל".
"יצאתי מהחדר ואמרתי שזה לא מה שאני רוצה. הרגשתי שאני הולכת לעבור לידה רק בלי ילד. כמו לידה שקטה, שהיום הרבה אימהות עוברות מבלי שהן רוצות, אמרתי לעצמי 'את הולכת להרוג ילד'. החלטתי שאין מצב שאני עושה את זה".
תחילה, לירון נמנעה באופן מוחלט מלשתף בהיריון שלה: "הסתרתי את זה ולא רציתי שידעו שאני בהיריון, כלאתי את עצמי בבית מה שנקרא. התביישתי בזה".
ברגע שבו בנה הגיח לאוויר העולם, חל בה שינוי מקצה לקצה והיא החליטה להפוך את החולשה לחוזקה. "ריף נולד והכול התהפך. החלטתי שהגיע הזמן לחשוף, כי זה משהו שלא רואים ביום-יום. זה משהו לא שגרתי לעשות", היא אומרת בגאווה. "כל השכבה שלי תהתה אם באמת אני בהיריון והבאתי ילד. שמתי לזה סוף דרך הרשתות החברתיות".
לצד כל אלה, לאחר הלידה ניצב בפני לירון מכשול נוסף: "האבא לא ראה את ריף עד גיל שנה, היה משבר בינינו שגרם לנתק, כמו שקרה לי עם אבא שלי שחזר איתי לקשר רק אחרי ההיריון שלי. בהתחלה האב אמר לי שהוא לא רוצה להיות חלק מהעניין והתרכזתי בהיריון שלי. אחרי שנה הוא עשה בדיקת אבהות וכשגילה שהוא תואם לתינוק, הוא רצה להיות מעורב וניסה גם להחזיר אותי אליו".
"אין מענה ממשלתי כולל לצרכים של אימהות צעירות"
ההתמודדות של נערות-אימהות כרוכה באחריות גדולה שנוחתת עליהן ללא הכנה מוקדמת, צורך להתאים את עצמן לשגרה תובענית ולפתח מסוגלות נפשית וכלכלית.
"האימהות מלווה אתגרים ומטילה נטל כבד על הנערה אשר בשלותה הנפשית והפיזית עוד בהתפתחות", מסבירה עו"ס ועו"ד לירון אשל, היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד.
"מעבר לאתגרים האובייקטיבים שבהורות בגיל צעיר, נוצר גם מצב אבסורדי, כאשר מחד מוטלת על הנערה אחריות הורית כשל אדם מבוגר ומצד שני ישנם חוקים המגבילים את זכויותיה כקטינה", היא מסבירה. "כך לדוגמה, קטינה בהריון אינה רשאית לתת בעצמה הסכמה לטיפולים רפואיים שונים וזקוקה להסכמת הוריה לשם כך".
"כיום ישנן תוכניות שונות הנותנות מענה לצרכים ספציפיים של אימהות צעירות וגם הן בהיקף מוגבל (כמו מאות שקלים בסבסוד שכירות) אולם אין תוכנית אחת המתכללת את הטיפול. לכן לא אחת אימהות צעירות נופלות בין הכיסאות וצריכות לפנות לגורמי מקצוע שונים בבקשת עזרה".
"על מנת לתת פתרון למצב יש למפות את הצרכים והאתגרים הייחודיים להן", היא מסבירה, "באמצעות הגדלת קצבאות ייעודיות, סבסוד רחב יותר של מעונות, הרחבת תנאי קבלת הסיוע, מתן הכשרות מקצועיות ומתן ליווי תמיכתי מתמשך בתקופת ההורות הראשונה".
"כאשר נערה בוחרת בהפלה, הגישה יחסית קלה ונוחה, והיא אף יכולה לעשות את התהליך ללא ידיעת הוריה ובמימון מלא של המדינה", מוסיפה אביגיל חצור סיוון, מנהלת התוכנית לצעירות אימהות במצבי סיכון בעמותת עלם. העמותה מובילה מיזם ארצי, בשותפות השירותים החברתיים בקהילה, שמטרתו לסייע לאימהות צעירות בסיכון ולספק להן רצף של שירותים, שיאפשרו להן להשתלב בחברה ולצמצם מצבי הזנחה. "בישראל חיות כיום כ-10 אלף אימהות צעירות מרקע של סיכון ומצוקה בגילי 26-16, מדובר באימהות של כ-20 אלף ילדים", היא אומרת. "אנו מעניקים להן כלים להתנהלות עצמאית בכל תחומי החיים כדי שהן לא יפלו בין הכיסאות ויישארו לבד".