58 שנים לאחר הקמתו, ארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף) נמצא בגסיסה. המוסד העליון של האומה הפלסטינית, שהוכר כ"נציג החוקי היחיד של העם הפלסטיני", אשר בשמו נחתמו הסכמי אוסלו ונספחיהם עם ישראל ובמסגרתו פועלות כל עשרות הנציגויות הדיפלומטיות של אש"ף בעולם, מגיע עכשיו לקצה דרכו. הסיבה: פת"ח, בהנהגת אבו מאזן, מוצא את עצמו בימים אלה ללא אף אחד משותפיו הפלסטיניים. בכך מתרוקן אש"ף מתוכנו כמי שמאגד את רוב גוני הקשת הפוליטית הפלסטינית.
הסיבה העיקרית להתפתחות זו: חמאס הגיע למסקנה שמאמציו הגדולים ב-20 השנים האחרונות לחדור לתוך אש"ף כדי להשתלט עליו בהדרגה מבפנים אינם צולחים. משכך, מעדיף חמאס לנפץ את אש"ף ולשלול ממנו כל מראית עין של לגיטימיות.
הדברים התגלגלו במהירות בשבועות האחרונים. אבו מאזן ביקש לכנס את "המועצה המרכזית" של אש"ף, גוף שבו כ-100 חברים מהפלגים השונים אשר מכונס לעיתים רחוקות ולצורך קבלת החלטות יוצאות דופן בחשיבותן. כוונתו של אבו מאזן הייתה לקיים את הכינוס כבר ב-20 בינואר, כדי לבקש אישור של המועצה ולשאוב ממנה סמכות להוסיף לאיים בהתכחשות להסכמים עם ישראל, לשיתוף הפעולה הביטחוני ואפילו להצגת דרישה זו: שהבסיס לכל משא ומתן על כינון שתי מדינות יהיו הגבולות שנקבעו בהחלטת החלוקה של האו"ם ב-1947, ושהעניקו למדינה הפלסטינית 54% משטח ארץ ישראל - לרבות באר שבע, אשקלון ונהריה. ירושלים כולה תהפוך לאזור בניהול בין-לאומי.
ארצות הברית הפעילה מאחורי הקלעים לחץ כבד על אבו מאזן לבטל את הכינוס, או לפחות לדחות אותו למועד בלתי ידוע. אבו מאזן אמנם כועס מאוד על ממשל ביידן, שאינו מקיים את הבטחתו לכינון קונסוליה בירושלים, ועל כך הוא דוחק את העניין הפלסטיני לשוליים - אבל בסופו של דבר קיבל את העצה של וושינגטון.
אבו מאזן מציג בשיחות פרטיות את הדברים כמחווה מצידו כלפי הממשל האמריקני, אבל האמת היא אחרת לגמרי. ארגון "החזית העממית", כפי שכתבנו כאן, הפך באחרונה לגרורה של חמאס והביע תמיכה במתווה שהציג חמאס לראשי המודיעין המצרי כדרך לפיוס בזירה הפלסטינית. המתווה של חמאס מדבר על "בנייה מחדש" של אש"ף בהשתתפותו, בלא שחמאס יקבל על עצמו לכבד את ההסכמים שחתם אש"ף עם ישראל. בימים האחרונים הצטרפו אל חמאס רוב הארגונים החברים באש"ף.
אבו מאזן שיגר את ג'יבריל רג'וב לדמשק כדי לשדל את מנהיגי הפלגים היושבים שם, כמו החזית הדמוקרטית, סאעיקה, חזית המאבק העממי וארגונו של אחמד ג'יבריל, להסכים לקחת חלק בכינוס של המועצה המרכזית. רג'וב נחל כישלון מוחץ במאמצי השכנוע שלו, וכך קרה גם לשליחים ששיגר אבו מאזן לביירות.
התוצאה היא שבאש"ף נשאר בעצם הפת"ח לבדו. אין זו עוד מסגרת לאומית רחבה כפי שנתפסה בעבר, ומתגבר הסיכוי שחמאס ייגש עם שותפיו הזוטרים להקמת מסגרת מתחרה שתקבור את ההכרה המסורתית באש"ף כנציג יחיד של הפלסטינים. אין סיבה להתאבל על אש"ף, מפני שצריך להתרכז במה שחשוב פי כמה: מי ישלוט בגדה המערבית אחרי לכתו של אבו מאזן? הסיכוי שהאישים שאבו מאזן רוצה שיירשו אותו בבוא היום אכן יצליחו איננו גבוה כלל וכלל.