אמרנו שנתחיל עם משחק אסוציאציות
"וואו, לזה לא התכוננתי"
בידודים?
"בידודים זו מילה שאסור להגיד"
בנט?
"אני ממש מצדיעה לו"
את יודעת מי האיש הבא - בנימין נתניהו
"אני חושבת שהדבר הגדול שהוא עשה זה החיסונים. כל השאר - החרדות שהוא הכניס בנו - זה גרם לנזק. אם נדבר על לונג קוביד עכשיו, שם זה התחיל"
שרון אלרעי פרייס?
"אני לא מקנאה בד"ר אלרעי פרייס. אנחנו שונות בדעות שלנו"
פרופ' גמזו?
"מנהיגות"
פרופ' יורם לס?
"לא מסכימה עם אף מילה שלו"
עידית מטות?
"עידית היא עידית, על כל המורכבות שלה. אני חיה איתה 61 שנה"
אנה ארונוב?
"איזו תותחית על, וואו"
עוד נחזור להרפתקה החדשה של עידית מטות עם אנה ארונוב על רחבת הריקודים, אבל קודם ל"דיי ג'וב" של הפרופסור - בבית החולים איכילוב. "עברנו תהליך, אני חושבת שזו המילה הנכונה", היא אומרת. "הייתי רוצה להגיד צניעות אבל זה לא. אנחנו עדיין עוברים את התהליך, אני מקווה שאנחנו יודעים טוב יותר עכשיו"
אם היית יכולה ללחוש על אוזנה של פרופ' מטות לפני שנתיים, מה היית אומרת לה?
"תתמידי להיות מי שאת"
"מספיק כבר, חייבים להתחיל לחיות"
דוגמה טובה למי שהיא קיבלנו רק לפני חודש, בפוסט שכולם דיברו עליו. "הפוסט הזה, שיצא במוצאי שבת, רתח בי ורתח בי ואמרתי 'עידית תכתבי, זה פוסט'".
תקפת את "טירוף הבידודים" וקראת "לשחרר לחופשי" את כל מי שמרגיש טוב. מאז נפטרו לא מעט
"ומאז שחררו לחופשי. גם לפני זה נפטרו וגם אחרי זה נפטרו ועוד ימשיכו. אבל אנחנו צריכים לחשוב שזו מגפה שההעברה שלה היא כל כך מהירה, אנחנו מדברים על מיליונים כעת שהם מאומתים או היו מאומתים. ויש נפטרים. יש נפטרים כל חורף אפרופו שלא מתעדים אותם"
הפוסט הזה הרי עורר סערה גדולה במשרד הבריאות, שכתבו: "ההתנהלות של פרופ' מטות והשפה שבה בחרה להביע את הביקורת מעלים חשש שתאוות הפרסום גוברת על האחריות"
"כן, המילה תאווה היא מאוד מעניינת".
סקסיסטית?
"אני חושבת שיש משהו בזה שיש פה אישה שאומרת את דעתה, שדעתה - אפרופו - משקפת את מה שהציבור חושב ואת מה שהרבה רופאים חושבים".
אבל יכול להיות שמי שעומדת מאחורי התגובה הזו היא אישה, ד"ר אלרעי-פרייס
"נוח לי לחשוב אחרת. בעקבות הפוסט ההנחיות השתנו, בואו נשים את זה על השולחן - קוצר מ-14 יום ל-10, המליצו על 7 וזה התקצר ל-5".
חלק מהעובדה שפחתו הבידודים זה בגלל הפוסט הזה?
"אני לא יודעת. עובדה שהדברים האלה שינו. עניין הבידודים היה הכי חשוב. בעניין החינוך אני זוכרת שכתבתי לשאשא ביטון 'אני הולכת לכתוב את זה כי מספיק כבר, חייבים להתחיל לחיות'. זה ה-New Normal, צריכים לעשות ריסט ולהחליף דיסקט. אנשים יהיו בבית 6-5 שנים? כבר הבנו. בחצי שנה ראשונה אמרנו 'בקטנה, נאכל אותה והנה הווירוס הזה חולף'. אין וירוס חולף, זהו. יש וירוס בהווה ובעתיד ואלו החיים החדשים ואנחנו צריכים לחיות עם זה. זה דבר נורא, מה שקורה בציבור עכשיו, וכולנו חשופים לזה - המגפה הנפשית שקורית. זה מה שקורה לילדים שלנו - הם לא מקבלים מיומנויות, הם לא לומדים, הם לא חיים. הם עם חרדות איומות, טיפולים בריטלין - תשמע, זה אין-סופי".
יכול להיות שאומיקרון יהיה סוף המגפה, חיסון העדר שדיברו עליו פעם?
"אני מטילה בזה ספק. אני חושבת שלא כדאי שנשגה ונתחיל לפתח לנו פנטזיות כאלה. יכול להיות שכן אבל יכול להיות שלא, יכול להיות שיהיו גלים נוספים בחורפים הבאים וזה יהיה חלק ממכלול של מחלות ויראליות. לכולם ברור שההגבלות כבר לא יחזרו, צריכים לתת לעם ולמדינה לחיות".
"מפחידים את העם הזה ומוציאים אותו מדעתו"
רק שנתיים אחורה הדברים נראו אחרת לגמרי, כפי שמשתקף בסרט של הוט 8 "מעשה בשתי מגפות" שליווה את בית החולים איכילוב כשהקורונה רק החלה. בסרט אומרת מטות: "אני לא מכחישה שיש קורונה, אני כל הזמן אומרת שיש קורונה. מה זה מכחישה? אני גם לא חושבת שזו מחלה פשוטה, זו מחלה איומה ואני לא מכחישה - אבל האייטם שנקרא קורונה שודר לנו ועדיין משודר לנו במשך 4 חודשים על ידי המשרדים"
גם היום היא מבהירה: "לא, אף פעם לא הכחשתי. עוד לא היה גל שני, אז היינו כולנו בסגר. חולים מתו בבית, כן? אנחנו ישבנו בחוסר מעש. מה הייתי אמורה לעשות, לחכות? אני לא הבעתי את דעתי בכל הפעמים שהופעתי, הבעתי את דעתי ואת דעתם של המון אנשים".
"אתם מפחידים את העם הזה ומוציאים אותו מדעתו, זו לא דרך", היא הצהירה בסרט, "אני לא מאמינה בלהפחיד. צריכה להיות יראה למצב, כבוד למצב, הבנה של המצב אבל אי אפשר להגיד לנו כל הזמן 'יהיו אלפי מתים', זו לא דרך לטווח ארוך".
אז מתו אלפים. האם זה לא היה מוקדם מדי?
"עברו שנתיים. בתוך השניים האלה עברנו כל כך הרבה מאומתים שהיו סביבנו וכמו שאמרתי התמותה היחסית היא מזערית אבל אני לא מזלזלת בה, שלא יהיה ספק. אבל זה רק מוכיח - אז אמרתי 'חבר'ה תפתחו את הבידוד הנוראי הזה שסגרנו אותנו כולנו בבתים וגרמו לאנשים למות בבית כי הם לא יקבלו טיפול אחר'. רק חולי קורונה קיבלו טיפול, בואו נזכור איפה היינו - זו טעות קשה. בעוד אנחנו סופרים את ה-9,000 האלה, אני לא סופרים את כל אלה שלא קיבלו טיפול".
ובסרט היא הייתה תקיפה לא פחות: "כישלון, כישלון מוחלט של הנהגה. זו לא תקלה אפילו, זה כישלון. זו ממש אחריות של ההנהגה על תמותה. הם יכולים אחרי זה להגיד המון דברים, כן? אבל חוסר קבלת החלטות ראויות בזמן נכון - הכישלון הזה מוביל לדברים שבהמשך יגררו תמותה".
בסרט את אומרת ש"יש תחושה שמישהו מנסה לספר סיפור אחר". זה כמעט קונספירטיבי להגיד דבר כזה
"הציבור רואה דבר אחד. אתה נמצא בתוך בית החולים ואתה רואה דבר מסוים והמפקדים רואים דבר שלישי אז בגלל זה אמרתי חבר'ה בואו לבתי החולים ותראו מה קורה, תסתכלו על העם, מה קורה בתוך העם. האם זה קונספירטיבי? אנשים באמת היו מונעים מחרדה, הייתה חרדה והייתה היסטריה. כשאתה נמצא בפנים ואתה רואה ויודע מה הכלים שלך, אתה פחות היסטרי. כשאתה נמצא בשטח אתה פחות היסטרי כי אתה נמצא עם הרגליים על הקרקע, אתה מתכונן, אנחנו התכוננו מאוד כל בתי החולים"
הקורונה ליוותה אותנו במערכות בחירות בלתי נגמרות ואת אומרת בסרט שהפוליטיקה ניצחה
"אחד הדברים שהיה מאוד מאיים זו העמידה האיתנה הזו של הממשלה ולהגיד לנו כל הזמן, להפחיד", היא אומרת בהתייחסות לנאומי נתניהו, שנהג להצהיר: "זה עניין של חיים ומוות". מטות סלדה מכך: "עוד מסיבת עיתונאים ועוד מסיבות עיתונאים והחשיבות הזו של הנוכחות וההפחדה הייתה מרכיב מאוד מאוד חזק וזה נטמע ונצרב ברבים מאיתנו"
הגישה המחמירה של משרד הבריאות התאימה לפוליטיקה?
"היא לא הייתה מחמירה, היא הייתה טרגית. המילה מחמירה היא מילה עדינה - היא הייתה טרגית"
וזה מה שהתאים לפוליטיקאים?
"כן, מן הסתם. דיברו ואיימו על סגר, ובא בנט ולא שם סגר ואמר 'בשביל מה צריך סגר?'"
בסרט אמרה מטות: "זה נשמע לא טוב אבל חבל שאין מדינת איכילוב". מול מדינת איכילוב עמדה בשנתיים האחרונות מדינת שיבא ומשרד הבריאות עם גישה הפוכה ומחמירה יותר. מול מטות ייצגה את הגישה הזו פרופ' גליה רהב.
פרופ' רהב, את מכירה אותה יותר מ-40 שנה
"גליה ואני חברות כבר שנים. כשבאתי ללדת - הייתי ילדה, התחתנתי בגיל 17 - הסתכלו עליי ואמרו לי' היי גליה' ואמרתי 'אני לא גליה, אני עידית'
זה בגלל שבעלך היום היה לפני זה בן זוג שלה
"כן, כן, 40 שנה הוא מחזיק מעמד. הם למדו ביחד בבי"ס לרפואה. הייתי ילדה כשהוא התחתן איתי, הוא היה כבר זקן. אנחנו ביחד 41 שנה"
וכך התחילה ההיכרות איתה?
"כן, אנחנו חברות - אנחנו לא 'חברות'. אין לנו זמן אבל אני מאוד מעריכה אותה. היא בחורה יוצאת דופן, ממש יוצאת דופן אבל היא חרדתית ברמות".
כשאתן מדברות ביניכן, מה קורה שם?
"היא פשוט חושבת אחרת. אני נמצאת בצט"מ, יש לה ידע שהוא בלתי רגיל אבל כל אחד יכול לבוא ולהגיד 'בואו נסתכל על המגפה ועל חולי הקורונה' ואני אומרת שאי אפשר להסתכל רק על חולי קורונה, צריך להסתכל בצורה הרבה יותר רחבה. כולנו רואים את אותה תמונה אבל חושבים אחרת"
את מרגישה שהגישה שלך ניצחה?
"זו לא הגישה שלי רק, אני אמרתי אותה. זה יהיה יומרני להגיד שזו הגישה שלי, זה לא נכון. הגישה הזו ניצחה"
עכשיו היא מתכוננת לעלות על רחבת הריקודים ב"רוקדים עם כוכבים": "אני רואה את ההזדמנות להתגבר על הקושי, וזו באמת הזדמנות ענקית".
איך הרגשת שם? את אוהבת לרקוד?
"אני מאוד אוהבת לרקוד"
היית טובה?
"אני לא חושבת שאני טובה, אני חושבת שזה עושה לי כיף. אני לא חושבת שאני טובה, אבל יש בזה כל כך הרבה חדווה ואני חושבת שאני מוארת יותר מאז. אני לא רקדתי כל היום כי אני עובדת אז בשלהי היום הייתי תוספת שעתיים, שעתיים וחצי ולא ביום רביעי כשאני עם הילדים ולא בסוף שבוע, אז לא יכולתי להקדיש לזה הרבה זמן אבל גם המעט שזה נתן - זו חוויה בלתי רגילה"
ומה תגידו לאלו שאומרים 'פרופסורית נחשבת, מה היא ככה הולכת לריאליטי?'
"אז שיגידו"
כשראית את פרופ' גרוטו בזמר במסכה...
"אם זה מה שהוא רוצה לעשות - אני לא יודעת למי זה מציק בכלל? אדם רוצה לעשות משהו שהוא 'פאן' לו, מי זה שיגיד שהוא לא יכול לעשות את זה? אני לא הייתי מוותרת על מה שאני עושה עכשיו, בחיים שלא"
ואלו שיעקמו את האף?
"בסדר, יעקמו את האף. זכותם. מה הבעיה?"
יגידו "הנה ההוכחה, היא אוהבת את אור הזרקורים, רוצה להיות מפורסמת, זה העניין שלה. בגלל זה היא אומרת את האמירות הקיצוניות האלה בנושא הקורונה"
"בסדר, מותר להם להגיד. אני לא מתנצלת על זה. אנשים אומרים הרבה שטויות, יכולים גם להגיד את זה"
איך את רוקדת?
"רוצה לרקוד סלסה? אתה מת לרקוד סלסה", היא עונה בצחקוק - והריאיון הופך לשיעור בריקוד.
אבל מה עושים? אני עכשיו בלחץ
"מה שאתה צריך לעשות זה ללכת אתה עם צד שמאל שלך, אני אעשה את הצעד שלך קודם, קדימה, אחורה לסגור. אתה צריך לעשות את הקופי שלי"
מזל שלא הייתי שותף שלך, זה נראה כאילו אני הורג ג'וקים
"לא, אתה הורג ג'וקים אבל יפה. אין עליך"
הסרט "סיפור על שתי מגפות" משודר בהוט 8 ובהוט VOD. "רוקדים עם כוכבים" עם עידית מטות תעלה כאן בקשת 12 ביום ראשון הקרוב