במשך שבועות העולם ניסה להימנע מהמלחמה - שאתמול (חמישי) לפנות בוקר הפכה למציאות עגומה, כואבת וקטלנית. במערב קיוו שהמתיחות תסתיים בכמה עימותי גבול קלים ובאבדות מעטות, אך תוכנית המתקפה המשולבת של פוטין משלוש חזיתות יצאה לדרך - לקול תופי המלחמה. במשך שבועות עקבנו בדריכות אחרי החזית שמתלקחת, שמענו את הקולות מהגבול שהפך לחזית - וגם ראינו בזמן אמת את העמדה הישראלית משתנה: מההערכה של בכירים בממשלה שלא תהיה מלחמה, דרך הזעם של האוקראינים ועד לגינויים שאפילו לא אזכרו את השם של רוסיה. כך אירופה הפכה שוב לחזית בוערת: רוסיה-אוקראינה, יומן מלחמה.
הבדלי הכוחות העצומים בין צבא רוסיה לצבא אוקראינה
מהתפרקות בריה"מ ועד היום: מה עומד מאחורי הסכסוך בגבול אוקראינה-רוסיה?
האוקראינים שנערכים להגן על הבית: "לא אוכל לשבת בחיבוק ידיים"
סוף ינואר - מסך העשן וההערכה שהפכה למציאות
לפני חודש, בימים האחרונים של ינואר, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן סיכם שנה בתפקיד - עם תחזית פסימית: "אני מנחש שפוטין יפלוש לאוקראינה – ושהוא ישלם מחיר כבד שיגרום לו להתחרט על זה. הוא לא יודע עדיין על המחיר שהוא ישלם". עם זאת, הוא ריכך את דבריו ואמר שתגובת ארה"ב תהיה בה תאם לעוצמת הפעולה הרוסית: "אם תהיה חדירה קטנה התגובה תהיה שונה לעומת פלישה רחבת היקף" - ועורר זעם רב.
בימים לאחר מכן החלו מאמצים דיפלומטיים, ורוב האיומים עוד היו מרומזים, אך דיווח אחד ב-CNN חשף את המציאות המרה: לפי אותו פרסום, הנשיא האמריקני הזהיר את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי: "פלישה רוסית היא כמעט עובדה מוגמרת - הכינו את עצמכם לפגיעה ברגע שהאדמה תקפא". בבית הלבן הכחישו אז את הדיווחים: "זה לא נכון".
באותם ימים במערב אספו מודיעין והעריכו כי פוטין יחכה לפחות עד לתום אולימפיאדת החורף ויפעל קרוב לסוף חודש פברואר - כפי שאכן קרה. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב מיהר להכחיש וטען כי מוסקווה "לא מעוניינת במלחמה עם אוקראינה", ודיבר בחיוב על הצעות ביטחוניות שהתקבלו מכיוונה של ארצות הברית. היום התברר עד כמה האמירה הזו הייתה רחוקה מהמציאות, כשהיקף המבצע והתקיפות נחשף.
A Russian invasion is now virtually certain once the ground freezes, Biden said to Zelensky, a senior Ukrainian official told @mchancecnn. Kyiv could be “sacked," Russian forces may attempt to occupy it, “prepare for impact”, Biden said, according to this official.
— Alexander Marquardt (@MarquardtA) January 27, 2022
Had a long phone conversation with @POTUS. Discussed recent diplomatic efforts on de-escalation and agreed on joint actions for the future. Thanked President @JoeBiden for the ongoing military assistance. Possibilities for financial support to Ukraine were also discussed. pic.twitter.com/pAsQLYAuig
— Володимир Зеленський (@ZelenskyyUa) January 27, 2022
בזמן שהמנהיגים עוד ניסו לשווק פתרונות דיפלומטיים, תושבי אוקראינה כבר קלטו את הסימנים - וחלקם כבר תכננו את הצעד הבא. בימים שבהם פוטין עוד שמר את הקלפים קרוב לחזה, בראיונות למגזין N12 סיפרו התושבים על תיקי החירום שהוכנו, הרצון להילחם על ארצם וגם על תוכניות הבריחה של שכניהם. "האזהרות ממלחמה זה כמו קורונה - בהתחלה פחדנו, עכשיו התרגלנו", אמרה דרינה - זמן לא רב לפני שארצה נאלצה להתרגל למלחמה של ממש. חלק מהישראלים שחיים באוקראינה גם לא התביישו להצהיר: "אם יידרש, אקח נשק לידיים".
באותם ימים דרוכים אך מבלבלים, כתבתנו אפרת לכטר פגשה את החיילים האוקראינים שנערכים לקרב חסר סיכוי מול הכוחות של פוטין, עם מקלעים מיושנים וציוד תוצרת בית. "אם צריך – נהרוג אותם עם הנשק שלהם", הצהיר אחד הלוחמים - בזמן שרוסיה כבר טמנה את הזרעים ל"עילת המלחמה": ברשתות החברתיות התנהלה תעמולת פייק ניוז שטענה כי צבא אוקראינה מתכנן לבצע ג'נוסייד בדוברי רוסית - טענה שלימים גם פוטין חזר עליה, לאחר שראה עד כמה המסר הזה יעיל. נשיא ארה"ב שב והדגיש שלא ישלח חיילים אמריקנים לאוקראינה, אך איים כי פרויקט הגז "נורד סטרים 2" יופסק - ופוטין השיב באיום משלו לעצור את אספקת הגז לאירופה.
תחילת פברואר - המלחמה מתקרבת וישראל מסתבכת
במסר לפוטין, בתחילת החודש ביידן הורה לשלוח אלפי חיילים אמריקנים שייפרסו במזרח אירופה, גרמניה, פולין ורומניה. רוסיה הייתה כבר צעד אחד קדימה: צילומי לוויין חשפו כי צבא רוסיה מעבה את כוחותיו סמוך לגבול עם אוקראינה. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון טען: "רוסיה מכוונת אקדח לראשה של אוקראינה" וביטל שיחה עם פוטין, ובקרמלין מיהרו לעקוץ: "הוא מבולבל לחלוטין".
קלף נוסף נחשף ב-3 בפברואר, שלושה שבועות בדיוק לפני תחילת המלחמה: בניו יורק טיימס דווח כי רוסיה תכננה לפברק תקרית שתספק לפוטין עילה לפלוש לאוקראינה. גורמים בממשל ביידן טענו כי רוסיה התכוונה להשתמש בסרטון מזויף כדי להאשים את אוקראינה ברצח עם ולהצדיק מתקפה. בארה"ב הסבירו כי בחרו לפרסם את אותו מידע כדי לרפות את ידה של רוסיה מהרעיון. פוטין המשיך לקדם את תוכנית המלחמה. בחסות העננים, רוסיה הזיזה כוחות קרוב יותר לגבול: בתוך זמן קצר טנקים וכלי ארטילריה רבים הוצבו במרחק של עשרות קילומטרים בלבד מהגבול האוקראיני.
נשיא צרפת עמנואל מקרון נסע לפגישה עם פוטין - זו שהתפרסמה בעיקר בזכות השולחן העצום שהפריד ביניהם. מקרון הביע אופטימיות שיוכל להשיג "פתרון היסטורי" ובקרמלין מיהרו לשפוך מים קרים על היוזמה המדינית: "המצב מורכב מכדי לצפות לפריצות דרך מכריעות כתוצאה מפגישה אחת". בעוד מקרון עוד קיווה לשכנע את פוטין, בארה"ב כבר נפלה ההחלטה לנקוט צעד חדש: ביידן קרא לאזרחים אמריקנים לעזוב את אוקראינה ואמר כי הוא מקווה מאוד לא לראות אמריקנים נקלעים ללחימה.
אמצע פברואר: התרגיל שהפך למלחמה של ממש
ב-10 בפברואר, לפני שבועיים בדיוק, נחשף עוד טפח מתוכנית המלחמה של פוטין - כשרוסיה פתחה בתרגיל חסר תקדים בבלארוס. עשרות אלפי חיילים רוסים, מערכות S-400 ומטוסי קרב רבים נפרסו בבלארוס לראשונה מאז המלחמה הקרה. הבית הלבן הגדיר את התרגילים "הסלמה" במתיחות סביב אוקראינה, ומנגד דווח כי פוטין אמר למקרון כי החיילים הרוסים יעזבו את בלארוס כשהתרגילים יסתיימו ב-20 בפברואר. ימים ספורים לפני התרגיל, שליט בלארוס לוקאשנקו חשף את עמדותיו: "המערב רוצה להטביע את האחווה הרוסית-אוקראינית בדם - חלק מהאנשים לא יאהבו את זה, אבל נחזיר את אוקראינה לחיק הסלאבי שלנו".
התרגיל וההתקדמות הצבאית גרמו לביידן להחריף מסרים. בריאיון לרשת NBC התריע הנשיא האמריקני: "יש לנו עסק עם אחד הצבאות הגדולים בעולם והמצב עלול להתלקח במהירות. זו תהיה מלחמת עולם כשאמריקנים ורוסים יתחילו לירות זה על זה". ביידן גם הזהיר את מנהיגי נאט"ו מהמתקפה הרוסית, וגורמים אמריקנים צפו מערכה "קשה ועקובה מדם" שתיפתח ביומיים של הפצצות אוויריות ולוחמה אלקטרונית, ואחריהן הכוחות הקרקעיים יפלשו לשטח אוקראינה במטרה להחליף את המשטר במדינה. המתיחות כולה התנקזה ל-12 בפברואר, אז קבעו ביידן ופוטין שיחה טלפונית.
במהלך אותה שיחה קשה השמיע ביידן איום על הנשיא הרוסי ולפיו אם יורה על פלישה לאוקראינה, "ארה"ב יחד עם בעלות בריתה יגיבו בחריפות ויטילו על רוסיה עלויות חמורות". ביידן הבהיר לפוטין שמלחמה תפגע בזכויות אדם ותביא לסבל אנושי רב. בקרמלין מסרו בתגובה על השיחה בין המנהיגים: "ההיסטריה בשיאה". עוד טענו ברוסיה: "זו הפצת מידע כוזב רב כדי להסיח את תשומת הלב מהתוקפנות של המערב עצמו".
מדינות רבות קראו לא לטוס לאזור והחלו לפנות שגרירויות, גם בישראל התחילו לשנות את הטון לפני שבועיים: רצף של הערכות מצב הוביל להמלצה לא לטוס לקייב ולאחר מכן גם לאזהרת מסע, כדי לסמן לישראלים באופן ברור: אל תיסעו לאוקראינה, שעלולה להפוך לשטח מלחמה. גורמים מדיניים סיפרו כי האוקראינים "מבקשים שננקוט עמדה מדינית וערכית ברורה".
שר החוץ יאיר לפיד וגם ראש הממשלה נפתלי בנט שבו וקראו לישראלים באוקראינה להתפנות בהקדם האפשרי, אך לא נרשמה הסתערות על הטיסות לישראל. שר החוץ הדגיש כי "חלון ההזדמנויות קצר", ובכיר בישראל ביקר את אלו שהחליטו להישאר: "אם תפרוץ מלחמה, אין ערובה לאף אחד".
לרגע אחד, ב-14 בפברואר, היה נראה שאוקראינה משנה כיוון כדי להימנע מעימות: בתוך שעות המדינה העבירה מסרים סותרים באשר לאפשרות שהיא תיסוג מכוונתה להצטרף לברית נאט"ו, אחת העילות של פוטין ללחימה. השגריר האוקראיני בלונדון, ואדים פריסטאיקו, אמר שמדינתו תהיה "גמישה" לגבי האפשרות לבטל את בקשת ההצטרפות לברית, אך בקייב הכחישו את הדברים ואמרו שאין בכוונתם לעשות זאת. גם השגריר עצמו שינה את גרסתו מאוחר יותר. מנגד, מספר החיילים הרוסים בגבולות רק גדל - ובכיר בממשל הבריטי הזהיר: "לא היינו כל כך קרובים למלחמה 70 שנה".
כשפוטין עקץ - והצהיר: "לא רוצה מלחמה"
לאחר שאוקראינה לא התקפלה, רוסיה המשיכה להתקדם. בכירים בארה"ב קבעו, על סמך תצלומי לוויין, שיחידות של צבא רוסיה עזבו את שטחי הכינוס שלהן בגבול עם אוקראינה - ונעו לעמדות תקיפה. במקביל ארה"ב כבר פינתה את השגרירות בקייב - בצעד נוסף שמסמל את העתיד לבוא. המאמצים הדיפלומטיים של ג'ונסון, מקרון ושולץ לא נשאו פרי וההערכות נהיה פסימיות מרגע לרגע, אך בקרמלין המשיכו להכחיש את הטענות שהם רק מחפשים עילה למלחמה. פוטין אף לעג לארה"ב ושאל בצחוק: "באיזו שעה תתחיל המלחמה?"
ב-15 בפברואר השמיע פוטין בפומבי מסר מרומז, שהיה עשוי להתפרש כניסיון הרגעה: "לא רוצה לראות מלחמה באירופה", אמר במסיבת עיתונאים משותפת עם קנצלר גרמניה שולץ. הוא סיפר כי התקבלה החלטה להסיג חלק מהכוחות, והוסיף: "לדור של שולץ ולדור שלי קשה לדמיין (עוד) מלחמה באירופה, אבל ראינו מלחמה באירופה, שהתחילה מנאט"ו, נגד יוגוסלביה. מובן שלא נרצה מלחמה". באותו נאום למעשה פוטין המשיך לטמון את הזרעים להגדרת נאט"ו כאיום מוחשי על רוסיה, וגם האשים את אוקראינה ב"רצח עם" בחבל דונבאס, הרוסי ברובו - ובכך יצר עילה נוספת למלחמה.
ביידן לא ממש האמין למסר ההרגעה, והצהיר: "יש עדיין אפשרות מוחשית למתקפה רוסית, ארה"ב מוכנה לכל תרחיש". עוד אמר: "נגן על כל סנטימטר של טריטוריה של נאט"ו בכל העוצמה האמריקנית. אם רוסיה תתקוף את אוקראינה - זו מלחמת ברירה. לא נשכח לרוסיה אם היא תפתח במלחמה, היא תתמודד עם מחיר כבד מאוד".
יום לאחר מכן, רוסיה המשיכה לתעתע - עם מסר חדש. השגריר הרוסי לאיחוד האירופי, ולדימיר צ'יז'וב, אמר ביום רביעי שעבר כי מלחמות באירופה "רק לעתים רחוקות מתחילות ביום רביעי". הבכיר הוסיף: "לא תהיה הסלמה גם בשבוע הקרוב, או בשבוע שאחריו, או בחודש הקרוב. כשמעלים טענות חמורות כאלה נגד רוסיה חייבים לגבות אותן בראיות. אחרת, הן אינן אלא לשון הרע". בתוך שמונה ימים בלבד התברר כי לא מדובר ב"לשון הרע" אלא בהערכות מודיעיניות נכונות, ודברי השגריר התגלו כלוחמה פסיכולוגית, שייתכן כי נועדה "להרדים" או לבלבל את המערב בנוגע לכוונות התקיפה.
והעקיצות למערב לא נעצרו: "אני רוצה לשאול אם מקורות של דיסאינפורמציה בארה"ב ובבריטניה יוכלו לפרסם את לוח הזמנים של הפלישות הקרובות שלנו לשנה הקרובה", כתבה דוברת משרד החוץ הרוסי לפני שבוע. "אני רוצה לתכנן את החופשות שלי".
הקרמלין גם הודיע כי בכוונת הרוסים להחזיר עוד ציוד צבאי מחצי האי קרים. זאת, לאחר שסיימו את מה שהוגדר כ"לא יותר מאשר תרגיל צבאי" - ואף פרסמו סרטון של טור טנקים עוזב לכאורה את קרים. אך בברית נאט"ו לא היו רגועים - וטענו כי רוסיה הגדילה את מספר החיילים המוכנים ללחימה בכמה חזיתות. גם נשיא אוקראינה זלנסקי לא האמין לטענה הרוסית על הסגת הכוחות לאחור. אלפי מקלטים נפתחו באותו היום בקייב כחלק מההיערכות. באירופה המשיכו לזהות סימנים לכוונת סיפוח מצד רוסיה והעריכו כי לכל הפחות תתחיל "מערכה מוגבלת".
השבוע הגורלי שקדם למלחמה: זיופים, שקרים והאשמות
ב-17 בפברואר, אור ליום חמישי בבוקר (שבוע בדיוק לפני תחילת הקרבות באופן רשמי), החל שלב שבמערב חששו ממנו: מחוזות פרו-רוסים במזרח אוקראינה טענו כי כוחות אוקראינים הפגיזו אותם במרגמות. בקייב מיהרו להכחיש. הפגזים וחילופי האש הגיעו גם לגן ילדים אוקראיני סמוך לגבול. בכיר אמריקני האשים את רוסיה בהפצת מידע כוזב על המצב, במטרה לייצר עילת מלחמה: "אז אתמול ממשלת רוסיה אמרה שהיא מסיגה את הכוחות מהגבול עם אוקראינה. הם קיבלו הרבה תשומת לב על הטענה הזו, גם כאן וגם ברחבי העולם. אבל עכשיו אנחנו יודעים שזה היה שקר".
רוסיה החלה להפיץ לא רק דיס-אינפורמציה, אלא גם דרישות חדשות: במוסקווה קראו לארה"ב לפנות את כל כוחותיה ממזרח אירופה ולעצור את חימוש אוקראינה, כדי למנוע הסלמה. רוסיה גם גירשה את סגן שגריר ארה"ב. ביידן, בתגובה, טען כי מתרבות האינדיקציות לכך שרוסיה מתכננת לפלוש לאוקראינה, כולל סימנים ל"מבצע הונאה". עוד הצהיר ביידן: "לא אדבר עם פוטין". גם בריטניה פרסמה מפה של המתקפה המתוכננת, על פי המודיעין העדכני - ובתוך שבוע התברר עד כמה המידע היה קרוב למציאות.
הרוסים רק החריפו את הטון, והגישו לארה"ב "רשימה סגורה" של דרישות, בשעה שכ-150 אלף חיילים רוסים כבר הוצבו בסמוך לגבול. מוסקווה איימה כי דחייה של הדרישות תגרור תגובה צבאית. בין הדרישות: אוקראינה לא תצטרף לנאט"ו וארה"ב תפנה את כוחותיה ממדינות מזרח אירופה שנשלחו עקב המשבר. בארה"ב קראו לרוסיה להצהיר שפניה לא למלחמה - בקשה שלא זכתה למענה, וכיום אנחנו יודעים למה.
אחרי עוד טענה רוסית מפוקפקת למתקפה מצד אוקראינה, נרשמה בשישי שעבר הסלמה ראשונה ומבהילה: אזעקות נשמעו בעיר דונייצק, זמן קצר לאחר שמנהיג הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונייצק הודיע על פינוי תושבים המוני לרוסיה. בנאום במסיבת עיתונאים בקרמלין, פוטין העלה האשמות (חסרות ביסוס, על פי אוקראינה) של "הפרה המונית ושיטתית של זכויות אדם" ועיגון בחוק של "אפליה של אוכלוסייה דוברת רוסית" באוקראינה.
בלילה שבין שישי שעבר לשבת ביידן סיפק שוב הערכה עגומה והצהיר: "רוסיה תפלוש בימים הקרובים ותתקוף את הבירה קייב", כפי שאכן קרה. עוד איים: "ארה"ב ובנות בריתה יתמכו באוקראינה, ונדאג שרוסיה תישא באחריות ותשלם את המחיר. המערב מאוחד בעניין הזה. הפתרון הדיפלומטי עדיין קיים. שלא תטעו - אם רוסיה תבחר בצעד של פלישה היא תהיה אחראית לקטסטרופה ולסבל במלחמת ברירה. המטרה שלנו היא למנוע מלחמה".
בשבת בבוקר האוקראינים הודיעו על הרוגים ונפגעים ראשונים בסבב הלחימה הזה. שעות לאחר נאומו של ביידן, רוסיה פרסמה תיעוד של ניסוי טילים בליסטיים (כחלק מתרגיל רחב שעסק גם במוכנות הגרעינית), ובמערב התפרסמו תצלומים נוספים שמעידים על תגבור הכוחות של רוסיה - הפעם בחצי האי קרים. רק בסוף השבוע הוחלף התקשורת המקורבת לפוטין החלה לשנות כיוון: זמן האוויר שהוקדש עד אז לאולימפיאדת החורף הוקצה למתיחות עם אוקראינה.
המסמך החריג שפוטין חתם עליו - והמחמאות מטראמפ
בתחילת השבוע ענני הסערה כבר נראו למרחקים. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון לא חסך במילים ואמר שרוסיה "מתכננת את המלחמה הגדולה ביותר באירופה מ-1945". בשעות שבהן נרשמו אלפי תקריות והפגזות בגבול זלנסקי נאם בוועידת מינכן וזכה לתשואות הקהל: "אוקראינה רוצה שלום, אם לא יגנו עלינו - נגן על עצמנו". רוסיה, למרות איומי הסנקציות, לא נרתעה. המתח גלש גם לאולפני הטלוויזיה: עיתונאי הכה בפנים פוליטיקאי פרו רוסי באוקראינה – כי סירב לגנות את פוטין ולכנות אותו רוצח ופושע.
נשיא אוקראינה שינה את הטון, פנה למערב וביקש עזרה במקרה של פלישה. המאמצים הדיפלומטיים נמשכו וביידן ופוטין אף הסכימו עקרונית לפסגה שתוכננה להתקיים היום - ובוטלה ככל שהצעדים של רוסיה רק הסלימו. האזהרות לפלישה קרבה רק התגברו - כמו גם קצב מתקפות הסייבר.
תפנית מהותית נוספת נרשמה כאשר נשיא רוסיה "נגס" במפה של אוקראינה: מחוזות בשליטת הבדלנים במזרח המדינה דרשו הכרה, ובתוך שעות פוטין "שקל" - והחליט: הוא חתם על הצו שמכיר בהם ופוגע בעצמאות אוקראינה, ובשלב הזה כבר הוסר הספק לגבי כוונותיו. בתוך זמן קצר פוטין הורה לחיילים להיכנס למזרח אוקראינה למשימת "שמירה על השלום".
באמירות שלא משתמעות לשתי פנים הוא הצהיר כי אוקראינה אינה "מדינה טבעית" אלא נמצאת תחת שליטת "ממשל בובות אמריקני", ובכירים בקרמלין הצהירו כי אין לאוקראינה זכות לעצמאות. זלנסקי מנגד הצהיר כי ישמור על גבולות המדינה: "אוקראינה לא תיתן דבר לאף אחד".
גם האיומים וגם הסנקציות הכבדות על בנקים ומקורבים לפוטין לא הרתיעו את רוסיה - וגם לא עצירת פרויקט הענק "נורד סטרים 2". ביום שלישי ארה"ב כבר החריפה עוד יותר את הטון וכינתה את מעשי רוסיה "תחילתה של פלישה", בזמן שפוטין ביקש - וקיבל - אישור לפרוש כוחות מחוץ לרוסיה. בזמן שביידן חמור הסבר איים בעוד ועוד סנקציות והבטיח לעזור להגן על שטחי נאט"ו (שאוקראינה אינה כלולה בהן), קודמו בתפקיד דווקא בחר צד אחר: הנשיא לשעבר דונלד טראמפ החמיא - "תוכנית גאונית, פוטין מבריק".
ובזמן שהמעצמות החליפו מהלומות, הקהילה היהודית באוקראינה התכוננה למלחמה. בעיירה היהודית אנטפקה הסמוכה לקייב נערכו לקלוט כמויות גדולות של פליטים ממוקדי הלחימה האפשריים. הקהילה היהודית רכשה כמויות גדולות של מוצרי מזון, מיטות, מזרונים ואמצעים נוספים שיעזרו להם לשרוד את התקופה הקרובה: "אנחנו מכינים תוכנית שאם תהיה פלישה לכיוון קייב, אז יהודים יוכלו לבוא לכפר שלנו ופה כבר יהיה שלב ב'. כרגע אנחנו לא יכולים לחשוף את כל התוכניות שלנו", סיפרו ל-N12.
ימים ספורים לפני המתקפה המשולבת, ארה"ב הזהירה: "רוסיה מכינה רשימות חיסול ומעצר לקראת הפלישה לאוקראינה". במכתב למועצת זכויות האדם של האו"ם, הזהירו האמריקנים כי רוסיה משלימה בימים אלה רשימה של אוקראינים שיחוסלו או יישלחו ל"מחנות" במקרה של פלישה - ובין המטרות: עיתונאים, מתנגדי משטר ולהט"בים. לפי המכתב, במהלך הפלישה תכננו במוסקווה להשתמש בעינויים, חטיפות ו"סבל אנושי רחב היקף".
השאלה אם רוסיה תבצע את רשימות החיסול נותרה פתוחה, אבל המודיעין המערבי הוכח כנכון: פוטין חתר לא רק להכרה במחוזות הבדלנים, אלא גם למתקפה רבתי עם נפגעים רבים ובשלוש חזיתות. אחרי שניסו למזער את גודל הסכנה, פוטין ובכירים נוספים הודו באמת: מבחינתם, רוסיה לא זכאית לעצמאות - ועל כן יש לצאת למלחמה נגדה. הסרטון שבו פוטין מודיע על המבצע פורסם אתמול (חמישי), אך הטכנולוגיה חשפה את האמת: המטא-דאטא הוכיחה שנאום פוטין הוקלט כבר ביום שני. נתוני הסרטון, שהועלה לטלגרם, הראו כי נוצר עוד לפני שביידן הטיל סנקציות ועדכן ש"הפלישה כבר החלה". ובכך התברר כי עוד לפני שמטוס רוסי אחד יצא לגיחה, מבצע ההונאה כבר השיג את יעדיו.
ומה קרה לעמדה הישראלית - ולהערכות המודיעיניות?
בימים המתוחים של תחילת פברואר, גם ישראל נקלעה לתסבוכת דיפלומטית קשה: שר החוץ יאיר לפיד התראיין ואמר כי הוא מעריך שלא תפרוץ בזמן הקרוב מלחמה בין רוסיה ואוקראינה. לפיד גם הביע דאגה מכך שהמצב בין רוסיה לאוקראינה עלול להסיט את תשומת הלב מהסכם הגרעין המחודש שנרקם בין המעצמות לאירן.
הדברים עוררו סערה גדולה - וגררו מתקפה חריגה בסגנון ובעוצמה. השגריר האוקראיני בישראל יבגן קורינצ'וק אמר ל-N12: "אני מעוניין להזכיר לאדוני השר כי לא מדובר בסתם סכסוך – זוהי מלחמה שרוסיה מנהלת בציניות ואגרסיביות נגד אוקראינה. זו בושה שמר לפיד אינו מכיר בכך שמתנהלת במרכזה של אירופה מלחמה מזה כ-8 שנים. אני מציע למר לפיד לערוך שיחות טלפוניות לא רק עם שר החוץ של הצד האגרסיבי בסיפור, אלא גם עם הצד האוקראיני – כך שיוכל לראות את התמונה המלאה במקום לאמץ רק קלישאות רוסיות".
השגריר הוסיף ותקף את לפיד על הערכתו - שאכן התבררה כשגויה: "לצערי הרב, השר מאמץ רטוריקה רוסית מתלהמת ומתעלם מהמסרים המטרידים שמשגרות בעלות בריתה החזקות ביותר של ישראל – ארה"ב, בריטניה ומדינות האיחוד האירופאי – אשר מעריכות כולן כי קיימת סבירות גבוהה שרוסיה תפלוש צבאית לאוקראינה בהיקף נרחב בשבועות הקרובים". אחרי המתקפה החריפה, השגריר זומן לשיחה במשרד החוץ.
העמדה הישראלית המתחמקת זכתה לביקורת חריפה נוספת באוקראינה. סגנית שר החוץ אמינה ג'פארובה, שביקרה ימים ספורים לפני כן בישראל, אמרה בשבוע שעבר בריאיון ל"אולפן שישי": "אנחנו מבינים את הרגישויות עם אירן, עם סוריה, שאתם צריכים לאזן אל מול רוסיה מבחינת האינטרסים שלכם, אבל אנחנו חושבים גם שחסרה תמיכה, חסרה תמיכה מדינית, ואנחנו עומדים על כך שזה הזמן להפגין נוכחות. הצענו גם לשר לפיד להגיע לקייב, ונוסף לכך, ביקור של ראש הממשלה, מר בנט - שאולי גם הוא יבקר באוקראינה".
למרות שבמערב ראו במלחמה עובדה מוגמרת, שר החוץ יאיר לפיד אמר רק השבוע בריאיון לחדשות 12: "הערכות המודיעין שלנו שונות מבארה"ב, אנחנו מעריכים שסיכויי הפלישה הרוסיה לאוקראינה נמוכים יותר ביחס להערכות האמריקנים". המודיעין האמריקני הצביע על כך שהחיילים הרוסים כבר קיבלו הוראה לפלוש לתוך אוקראינה – ולא רק להתקדם לעבר הגבול, ובעקבות כך ארצות הברית פרסמה אזהרת מסע לאזרחיה: "לא להיכנס לרוסיה, מי שנמצא בה צריך לצאת מיד".
אחרי ימים ארוכים של דריכות ושתיקה יחסית, שלשום פרסם משרד החוץ תגובה ראשונה - שלא הזכירה אפילו במילה את רוסיה: "תומכים בשלמותה הטריטוריאלית ובריבונותה של אוקראינה. חשראל שותפה לדאגה הבין-לאומית מהצעדים במזרח אוקראינה ומההסלמה החמורה שחלה במצב, מקווה שיימצא פתרון דיפלומטי שיוביל לרגיעה ומוכנה להתגייס לכך, אם תתבקש".
בהמשך ההודעה, שנוסחה בקפידה, צויין: "מדינת ישראל דואגת גם לשלומם של אלפי אזרחים ישראלים המתגוררים באוקראינה ולקהילה היהודית הגדולה שבה. ישראל ערוכה להעביר לאוקראינה סיוע הומניטרי מיידי בהתאם לצרכים שיעלו, ומקיימת על כך שיח עם הרשויות במדינה. ישראל ממשיכה בשיח קרוב עם שותפותיה על דרכים להשיב את המאמץ הדיפלומטי למסלולו".
אתמול לפיד החריף את הטון ואמר כי צעדי רוסיה הם "הפרה חמורה של הסדר הבין-לאומי". שעות לאחר מכן בנט בחר לנקוט בקו מתון יותר: "ליבנו עם אזרחי אוקראינה שנקלעו למצב הזה ללא עוול בכפם" - ולא הזכיר אפילו במילה מי אחראי ל"מצב הזה".
בהכנת הכתבה ובדיווחים השתתפו: ערד ניר, עמית ולדמן, אפרת לכטר, קרן בצלאל, ירון אברהם, אוהד חמו, ניר דבורי, אלעד שמחיוף, יונה לייבזון, שני בירנבוים, ניצן שפירא, צוות מגזין N12 ודסק החוץ.