כשרואים את נגה ארז בחזרות למופע שלה, רוקדת עם הרקדנים, מרגישים מייד שמדובר בחיית במה מיומנת, סופרסטארית בליגה של הגדולים. אבל לא תמיד זה היה ככה. לא הרבה יודעים שמאחורי הכוכבת שהפציעה בחיינו כמטאור בין-לאומי יש שנים של עבודה קשה.
רוב צופינו אומרים: "אני כל הזמן שומע על נגה ארז, מאיפה היא באה בשנייה?" הם טועים?
"כן, אני לא מצפה שהם יעקבו אחרי הכרונולוגיה של החיים שלי. לאנשים מסוימים, בסרט הספציפי של החיים שלהם, צצתי באופן פתאומי. זה לא משנה להם שהזעתי כדי להגיע לשם. אני יודעת שהזעתי, ואני מנסה שזה לא ייראה", היא אומרת וצוחקת.
קשה להיזכר מתי היה כזה באז חזק - גם בעולם וגם בארץ - סביב זמרת ישראלית. בשנה שעברה היו שבועות שבהם צמד המילים נגה ארז לא ירד מהכותרות.
ואז הגיעה וונדר וומן
ההייפ החל כשאחת הזמרות המצליחות בעולם, בילי אייליש, היללה פומבית את השירים של נגה. במקביל, פיניאס, אחיה של אייליש, והמפיק המוזיקלי שלה, העלה פוסט ובו כתב שהאלבום השני של נגה "KIDS" הוא אחד הטובים שאי פעם שמע.
בילי אייליש ואביה מדברים על נגה בפודקאסט שלהם:
ואז זה קרה: שבועיים אחרי צאת אלבומה השני, נגה ובן זוגה ושותפה ליצירה אורי רוסו קיבלו טלפון מתוכנית הלייט נייט האמריקנית המצליחה של ג'ימי קימל.
נגה מספרת שהזמינו אותה להצטלם לתוכנית, אבל "לא יכולנו להגיע לשם, היינו בפריז", היא אומרת. "אז שאלו 'מה אתם יכולים לעשות בשבילנו?' הדד ליין היה עוד 3 ימים". אז נגה ואורי שלחו להם קליפ שצילמו קודם לכן לשיר "Views", "שאלנו אתם רוצים את זה? איך זה?", משחזר אורי בחיוך. "אז הם אמרו 'וואי, זה די יפה', ואז לקחו את זה".
קימל הציג בטוק שואו שלו את גירסת הוויניל של התקליט, ואת הקליפ. והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.
"הגיבו לזה בלי סוף", מספרת נגה, "אבל אני חייבת להגיד שהטלפון לא התפוצץ כמו שגל גדות רקדה ל'End of the Road'. אף פעם לא חוויתי כזה דבר", היא אומרת על התגובות על הסרטון שהוונדר וומן הישראלית פרסמה באינסטגרם, באפריל האחרון, ובו היא נראית רוקדת בסלון הביתי לצלילי שירה של נגה עם בטן הריונית.
View this post on Instagram
אם כל זה לא מספיק, נגה גם קיבלה חיקוי ב"ארץ נהדרת", כשהדמות שלה, בגילומה של ליאת הר לב, הצטרפה למלחמת ההסברה הישראלית, עם גרסה שמשלבת פטריוטיות ונונסנס לשיר "Views". "זה היה מעולה", היא אומרת. "רציתי את סמו", מוסיף אורי בהתלהבות על הדמות שגילמה אותו.
העלייה לקיסריה
ההופעה הגדולה הראשונה של נגה הייתה ביוני האחרון. היא נחתה ישר בקיסריה, והכרטיסים היו סולד אאוט. מעבר למוזיקה המצוינת והייחודית שלה הסטייל שלה עם הז'קטים הגדולים הוא סימן ההיכר שלה. כשהיא נשאלת על הבחירה בז'קט הגדול, היא אומרת: "הייתי רואה את אבא שלי הולך לעבודה ושם חליפות, ואז הייתי שמה את החליפות שלו".
כמו "הבנות שהיו שמות את השמלה של אימא", היא ממשיכה, "אני הייתי שמה את החליפות של אבא, ובגלל שהייתי קטנה זה היה נראה נורא גדול עליי. אז עכשיו בגלל שאני כבר לא קטנה, אז אני צריכה ז'קט גדול".
"כמו הבנות שהיו שמות את השמלה של אימא. אני הייתי שמה את החליפות של אבא, ובגלל שהייתי קטנה זה היה נראה נורא גדול עליי"
ליהוק מפתיע ללהקה צבאית
נגה בת ה-32 גדלה בקיסריה, 3 דקות הליכה מהאמפי. בצבא, המוזיקה תמיד בערה בה והיא הלכה ללהקה צבאית. "הסיפור של עם להקה צבאית זה שהתקבלתי לשם לא על בסיס השירה המדהימה שהייתה לי", היא נזכרת בחיוך במה שעשוי היה להפוך אצל מישהי אחרת לטראומה.
"אמרתי שמשהו פה לא בסדר, כי אני יודעת איך אני שרה, וראיתי באודישן שאנשים אחרים שרים הרבה יותר טוב ממני". חוסר ההבנה שלה בנוגע לליהוק המפתיע שלה ללהקה הצבאית גרם לה לעשות צעד קיצוני. "בסוף שבוע של שמירות פרצתי למשרד של מדור הפקות", היא מספרת.
איך פורצים?
"בקלות, יש חלון. לא היה צריך איזה חוש קרימינלי מטורף. נכנסתי, ופתחתי את הקלסר. ושם כתוב 'זמרת בינונית, שמחה לחייל'".
"אמרתי משהו פה לא בסדר, כי אני יודעת איך אני שרה, וראיתי באודישן שאנשים אחרים שרים הרבה יותר טוב ממני. אז בסוף שבוע של שמירות פרצתי למשרד וראיתי מה כתוב עליי"
מה הבנת ממה שכתוב שם?
"הזמרת לא זמרת מדהימה, אבל יהיה כיף לחיילים להסתכל"
העליב אותך?
"מאוד, אבל זה עשה מוטיבציה. פשוט בכל הגזרות התחלתי לתת בראש". במשך כמעט עשור היא לקחה שיעורי פיתוח קול, הייתה זמרת ליווי וקלידנית, עד שסוף סוף ב-2017 יצא אלבומה הראשון "Off the Radar".
למה כל כך הרבה זמן?
"לא פגשתי את אורי עדיין", היא מחייכת. אורי הוא המפיק המוזיקלי אורי רוסו, שאותו פגשה לפני 5 שנים ומאז הם יחד. את אלבומם הראשון הם יצרו בחדרון קטנטן באבן יהודה שבו גרו בתחילת הקשר.
אז איך נפגשתם?
"הייתי המורה שלה לתוכנת "Ableton", מספר אורי. "והתחלתי עם כל התלמידים והתלמידות שלי, ואיתה זה עבד משום מה", הוא צוחק.
אתה מבין שלערבב זוגיות וקריירה יחד זה לא חכם?
"היה לי עניין עם זה, איזה חצי שנה לא הסכמתי שזה יהיה ביחד, אבל עם השנים הבנתי שזה מושלם, שיש על מה לדבר. יש לי חברים שהולכים עם בנות הזוג שלהם לאירופה לחופשה, אז אני אומר לחבר 'על מה אתם מדברים?'"
הם מספרים שהמשפט המקורי בשיר "Views" לא היה "People buy views", אלא "People like boobs". "הסתכלתי על איזה צלם", אורי משחזר וצוחק, "ואז ראינו שככל שיש ציצים בפריים, אז יש יותר לייקים, אז אני פשוט ציינתי עובדה".
"הוא אמר שאנשים ממש אוהבים ציצים", מספרת נגה, "ואני אמרתי לו: 'it's old news'"
"ובאיזה שלב אמרנו, יש פה גברת רצינית, ששרה על דברים רציניים בשירים שלה", אומר אורי וממשיך לצחוק ואז השיר הפך ל-"People buy views", שכולנו מכירים היום.
צונאמי תקשורתי
- נגה ארז החמיאה ל-BDS ונמצאת תחת מתקפה ברשת
- אחרי סערת ה-BDS – נגה ארז מתנצלת: "לא הבנתי כמה בחירת המילים קריטית"
במהלך הקיץ נחת על נגה צונאמי תקשורתי. ריאיון של הזמרת, שפורסם בחודש מרץ של השנה שעברה במגזין תרבות בריטי העונה לשם huck, שבו הביעה את מה שהתפרש כתמיכה מסויגת ב-BDS, עלה לכותרות, בעקבות פוסט של "הצל". בראיון נגה אומרת שהיא חושבת שה-BDS עשו עבודה מעולה בנושא העלאת המודעות לנושא הסכסוך, אבל עדיף שהארגון ישקיע את הכסף ואת האנרגיה שלו בשיח ובחיבור בין אנשים.
יצאה כותרת: "נגה ארז אומרת שה-BDS עושה עבודה מעולה".
"קודם כל זה לא נכון, המשיכו וקראו את הטקסט המלא", היא אומרת.
את חושבת שה-BDS עושה עבודה מעולה?
"דיברתי עם עיתונאי ששאל אותי את השאלה הזאת ובנימה שלי הרגשתי שהעברתי את המסר של 'וואו, תודה רבה שאתם עושים עבודה כזאת טובה. למה אתם לא עושים את העבודה החשובה של לייצר דיבור, לייצר שיח, לייצר גשרים?", זה מה שחשבתי שאמרתי.
כשהיא אומרת "וואו, תודה רבה שאתם עושים עבודה כזאת טובה", נדמה שבנימה שלה היא סרקסטית, שהיא אומרת את זה בהפוך על הפוך. אבל במתכוון או שלא במתכוון נגה לא סותרת את מה שאמרה באופן מפורש.
איך אנשים הגיבו?
"שלחו לי אלפי הודעות מאוד מאוד מאוד קשות, קללות על כל הקשת של הקללות והאיומים".
איומים? איומים פיזיים?
"כן, כן, נרצח אותך, אנחנו יודעים איפה את גרה".
"אמרתי משפט שמתחלק לשני חלקים, זאת טעות", היא ממשיכה בניסיון להסביר. "סייגתי את זה במשפט הבא. אבל המשפט הבא - איש כבר לא קרא אותו".
מאיפה נולד המשפט: "We don't need bombs, we got fire kites" בשיר "Fire Kites"?
"מהתבוננות אומנותית על המציאות. אני יודעת שאנשים שמעו את זה בצורות שונות".
את מדמיינת את עצמך כאותו פלסטיני בעזה שזורק עפיפוני תבערה?
"לא, אני מדמיינת עפיפוני תבערה וזה ציור מאוד מוחשי, וגם אני באמת חושבת שבוא רגע ננמיך את המשמעות שיש בלהגיד דברים בשירים, שירים לא התחילו מלחמות. זה לא באמת שיש בכוח זה שאני כותבת שיר, שיש בזה כוח לשנות או להזיז משהו".
"הייתי מקיאה לפני הופעות"
הסערה נרגעה בספטמבר, פארק הירקון מלא עד אפס מקום, ונגה חוזרת למקום שאמור להיות ביתה השני – הבמה. היא מתוודה שבמקור היה לה "פחד במה קשוח. הייתי מקיאה לפני הופעות, הקול שלי היה רועד, במשך הרבה שנים. זה לא כל כך עבד".
את העניין הזה היא פתרה בדרך יצירתית: "המצאתי אלטר אגו שקוראים לה דאשה סנואו. קראתי שגם מדונה וגם ביונסה, היו להן אלטר אגו יש לה תכונות אחרות. התכונות האחרות הן כאלה של 'על ה*** שלי כל הסיטואציה הזאת'".
כלומר דאשה סנואו עולה להופיע ולא נגה ארז?
"עכשיו זה נגה ארז עולה", היא אומרת בנחרצות, כמי שכבר יצאה לסיבוב הופעות מוצלח בארה"ב והופיעה מול המונים באיצטדיונים ובפסטיבלים, היא כבר לא נזקקת לדאשה סנואו. "סיבוב הופעות זה חיים על סטרואידים", היא אומרת.
הטור היה מלווה בחששות גם מהקורונה וגם מטראומת סיבוב הופעות שערכה באירופה לפני 4 שנים. "היינו בניוקאסל", היא מספרת, "הגענו למועדון שיכולים להיכנס אליו 50 איש. בר פיצי. והופענו לברמן ולסאונדמן".
סיבוב ההופעות הנוכחי היה לדבריה "הרבה מעבר למצופה - היה טוב בכל סקאלה". במהלך הטור האמריקני המוצלח היא הוחתמה על ידי חברה בין-לאומית גדולה, אבל לבקשת הלייבל היא עוד לא יכולה לדבר על כך.
ההיעדרות הארוכה מהארץ והפוקוס הבינלאומי קצת הרגיעו את ההייפ המקומי סביבה, אבל בחודש הבא היא תקיים את המופע הישראלי הכי גדול שלה עד כה בהיכל מנורה בתל אביב.
"היה איזשהו חשש שאנחנו נוסעים ומשהו שבנינו פה טיפה יתפרק", היא אומרת. "היו רגעים שהייתי נוסעת שם במרחבים המטורפים של ארה"ב ורק חושבת, היי, מעניין אם מישהו כאילו בכלל זוכר, מישהו זוכר אותי בבית, בארץ. ואז עשינו את הדבר הקיצוני הזה - והלכנו על הופעה עם 7,000 כרטיסים".
יכול להיות שבכל השנה הזאת וההייפ והטירוף את חושבת 'מתישהו אני אקבל את הכאפה, מתישהו יעירו אותי'?
"כן, אני גם חושבת שכאפות באות בצורות שונות ומשונות, ואני בטוחה שאני אקבל עוד כאפות".
כאילו יש כאן איזה בלון אדיר שנבנה, האם את חוששת שהוא אולי מתישהו יתפוצץ?
"אני חוששת שהוא יתפוצץ, אבל הוא לא בלון. אם הייתי מוצאת את עצמי בסיטואציה שאני נמצאת בה עכשיו באופן פתאומי - היה בי פחד הרבה יותר עמוק. אבל כרגע אני יודעת בדיוק איפה אני נמצאת, ואני יודעת שאני בשלב בדרך".