זה קרה בחמישי שעבר אחרי הצוהריים. שני גברים בשנות החמישים לחייהם מגיעים לחדר הכספות של חברת "רותניום". הם הגיעו למקום אחרי שתיאמו פגישה שמטרתה, כך אמרו במבטא צרפתי, לשכור כספת. כשהם נכנסים למתחם שבו נמצא מאבטח אחד בלבד, הם שולפים אקדח ואומרים לו: "לא באנו לפגוע בך, שב ואל תפריע". הם כופתים את ידיו ורגליו ומתחילים באמצעות לום לפרוץ בקלות מפתיעה את הכספות.
"סבירות גבוהה שהיה מידע פנים", מסביר חיים פנחס "שוגון", לשעבר ראש מחלק בילוש ביחידה המרכזית (ימ"ר) במשטרת תל אביב. "מישהו בדק היטב מה המיגונים שקיימים, ידע מה הוא הולך לעשות וידע שברגע שהשומר כפות המקום שלהם.
"זה היה פשוט וגאוני. פשוט וגאוני", אומר עו"ד ניסים דאודי-דור, סנ"צ בדימוס. "הרבה פעמים אנחנו חושבים בגדול על אמצעים וטכנולוגיה וכל הדברים האלה, ולפעמים אנחנו לא מסתכלים מתחתינו על הדברים הכי פשוטים שיכולים להיות. אם שמת שומר אחד שם, ואם אני משתלט עליו ואני יכול לעבור את מעגלי האבטחה האלה, אז מה עשיתי בכל האמצעים הטכנולוגיים האלה?".
שוד הכספות בתל אביב - סיקור נרחב:
שוד נועז בת"א: כפתו את המאבטח ושדדו עשרות כספות
הצמדת האקדח לראשו של השומר והפרט שעשוי להוביל לתפיסת החשודים
הלקוחות מודאגים: מה עלה בגורל הרכוש יקר הערך?
כמה כספות נפרצו ומה נגנב? הפרטים מתבהרים
"אם שמת שומר אחד שם, ואם אני משתלט עליו ואני יכול לעבור את מעגלי האבטחה האלה, אז מה עשיתי בכל האמצעים הטכנולוגיים האלה?"
עו"ד ניסים דאודי-דור, סנ"צ במשטרה בדימוס
ודאודי מבין דבר או שניים בפריצות לכספות. הוא פענח בתפקידו כחוקר משטרה עשרות מקרים כאלו, אבל יש תיק אחד שרודף אחריו עד היום - הפריצה לבנק דיסקונט. "זה עשרים שנה תיק שמלווה אותי, ואני מניח, ברמה האישית, זה ילווה אותי... אני לא יודע אם עד סוף החיים אבל זה ילווה אותי", מודה דאודי. "היו פה עשרות אנשים שצבאו על הבנק. אנשים פשוט בכו. בכו על מר גורלם. זה התיק היחיד בקריירה שנשאר בליבי ויישאר בליבי. לא בגלל כמות הכסף שהם גנבו שם, אלא בעיקר בגלל התעוזה, החוכמה, אורך הרוח שלהם - אני יכול להגדיר אותו כפשע מושלם".
"נשים התקשרו לספר שהגרוש זה השודד"
השוד בבנק דיסקונט, סניף יהודה הלוי בתל אביב, שבוצע ביולי 2002, תוכנן בקפידה. השודדים הצליחו לחדור למרתף הבנק דרך מערכת האוורור, ובמשך מספר שבועות קדחו באין מפריע בקיר בעובי 50 סנטימטר, שצמוד לחדר הכספות. ואז, בתוך סוף שבוע אחד הם הצליחו להוציא רכוש ומזומנים בשווי 25 מיליון דולר, מבלי להשאיר עקבות.
אילו אנשים מסוגלים לעשות עבודה כזאת?
"הלוואי שהייתי יכול להגדיר אותם. אני רק יכול בעצם להגיד להם שאפו על העבודה, כי לא היו חסרים פה אמצעי אבטחה", אומר דאודי. "היו פה הרבה אמצעי אבטחה. אני יכול להגיד שיש ממצא פורנזי חד משמעי אחד, שזה DNA שנמצא על אחד הגלאים שם, אבל לצערי, עד היום לא הצליחו להשוות אותו לשום חשוד במאגר. וזה רק מעלה את רמת המיומנות והמקצועיות של אותה חבורה".
"זה התיק היחיד בקריירה שנשאר בליבי ויישאר בליבי. יש DNA שנמצא על אחד הגלאים אבל, לצערי, עד היום לא הצליחו להשוות אותו לשום חשוד במאגר"
עו"ד ניסים דאודי-דור, סנ"צ במשטרה בדימוס
"אני מכיר אותך, אתה השודד ששדד פה!", עוקץ אותו בוקי נאה כתב הפלילים, ואז מצהיר: "אנחנו יום אחד נשב בבית משפט ביציע הקהל, בדיון בהארכת המעצר הראשונה של האנשים שעשו את האירוע פה". "בוקי, תגיד לי, באמת אכפת לך שזה יהיה בבית משפט, או אפילו פה על המדרגות? לא צריך בבית משפט", שואל דאודי, ונאה משיב לו: "לא יודע, לראות את הבן-אדם! יש לנו (לו ולדאודי, א.ל.) הורות משותפת על השוד של הבנק הזה. אף אחד במשטרה כבר לא קיים ואף אחד כבר לא זוכר שהיה פה שוד".
40 שנה היה בוקי נאה כתב פלילים, והתחביב שלו, שלא לומר האובססיה - פריצות לכספות. גם אצלו, כמו אצל ניסים דאודי, במקום הראשון תמיד נשארה הפריצה לדיסקונט. "יש פה שאלות שגם מומחי הבנייה של מרכז הבנייה הישראלי ומומחי המוסד והשב"כ והפקולטה לבנייה באוניברסיטת תל אביב לא מצליחים להבין", טוען נאה. "את החור קדחו פה במרחק מסוים, שנכנס שם אולי 25 סנטימטר. איך מכניסים פנימה מקדח שקודח 50 סנטימטר, כשאין מקום להכניס אותו. הרי אין מקדח שקודח בצורת רי"ש, אין שום פטנט בעולם שיכול להגיד לי..."
עובדה שיש. עובדה שהיה.
"אז אף אחד לא יודע מה זה. עד היום לא יודעים. את יודעת כמה נשים התקשרו אליי בהיסטוריה של הסיפור הזה לספר לי שהבעל שלהן, הגרוש שלהן, זה השודד?"
מחיר הסכמי הסודיות: "החזרנו רכוש לגנבים"
עורך הדין דרור חטר-ישי ייצג עשרות מהמשפחות שנפגעו בשוד בדיסקונט ורצו לתבוע פיצויים מהבנק. את הפיצויים הם קיבלו בסוף בהסדר שנחתם בדיסקרטיות מחוץ לכותלי בית המשפט. "אין ספק שהבנקים לא רצו שהעובדות האלה תתבררנה בבית משפט, ולכן הם אמרו 'בסדר... התגברנו על שלב האחריות, בואו נדבר על שלב הנזק'", הוא נזכר.
הסודיות של הבנק התאימה גם ללקוחות, שרבים מהם במקרה פריצה אפילו לא מתלוננים במשטרה, כמו במקרה האחרון בתל אביב. ול"שוגון" יש הסבר מוכן גם לזה: "אנשים צוברים בימי חייהם, או ההגונים או הלא הגונים, כספים מזומנים, תכשיטים ויהלומים - ורשויות המס והרשויות האחרות לא יכולות להגיע לזה".
ואם עכשיו נפרצת לך כספת ואתה החזקת דברים שאתה לא הצהרת עליהם לפי החוק?
"אתה בבעיה. בבעיה גדולה מאוד. וזה רוב האנשים, לדעתי, שפרצו להם שם את הכספות".
אז בעצם יכול להיות מצב שתפסתם את הפורץ אבל אין לכם מה לעשות עם הכסף?
"אתה תופס רכוש - אתה יודע שהוא גנוב, אבל אתה לא יודע ממי הוא נגנב, כי אין הצהרה. והחזרנו רכוש לגנבים שלא הצלחנו להוכיח שהרכוש הוא גנוב".
"אנשים צוברים בימי חייהם, או ההגונים או הלא הגונים, כספים מזומנים, תכשיטים ויהלומים - ורשויות המס והרשויות האחרות לא יכולות להגיע לזה"
חיים פנחס "שוגון", לשעבר ראש מחלק בילוש בימ"ר תל אביב
בשנים האחרונות, אחרי מעשי פריצות לבנקים, חלחלה אליהם ההבנה שלא שווה להחזיק יותר חדרי כספות. העלות גבוהה ופוטנציאל ההסתבכות גדול מדי. לוואקום הזה נכנסו החברות הפרטיות. "הבנק מתעסק בפיננסים. הכספות זה עניין בכלל של ביטחון", מסביר יורם כהן, מנהל בחברת חדרי הכספות בריקסטון. "ביטחון, דיסקרטיות, אמינות - זה מה שמייצרים אצלנו. זה לא משהו שהבנק יודע לייצר". בבריקסטון בחנו בעניין את הפריצה למתחם של הקולגות שלהם בתל אביב.
איך זה יכול להיות שבעצם הם הצליחו להכניס אקדח?
"אני נוטה להאמין שאם הגיעו למצב שנוגעים במאבטח, אז משהו שם לא עבד", משיב כהן. בכניסה למתחם הוא מדגים את האבטחה אצלם: "צריך לעמוד מול המכשיר ולזהות ביומטרית. רק אחרי אישור, מקבלים אישורון בפנים, אפשר יהיה להיכנס. הכניסה בעצם היא למשהו שנקרא תא סינון. הוא מבוצר ומשוריין. המאבטח נמצא מאחורי זכוכית משוריינת. אנחנו נמצאים בעצם בתוך כספת מבוטנת, מבוצרת ומנוטרת מכל כיוון, למעלה, למטה – כן, גם מתחת"
אני רואה פרקט. מה יש למטה?
"טוב שאת רואה פרקט, שאת לא רואה מה עוד הלאה למטה".
כמה עולה לבנות חדר כספות כזה?
"לבנות חדר רציני ומאובטח היטב זה עניין של מיליונים".
מנגד, החוקר "שוגון" מזהיר מהחיסרון: "כשאתה שוכר כספת בבנק זה מופיע בספרי הבנק. נכון להיום אין מידע. זה גופים פרטיים, אלה חברות פרטיות, אנונימיות. ואני מעריך שרוב האנשים לא מחזיקים את זה גם על שמם, אלא על שם כל מיני אנשי קש, בהחלט זה נותן יותר אפשרות להעלמות ולכאלו דברים".
במשטרה אומרים לנו שהתמונה מורכבת אפילו עוד יותר. לדעתם, חייבים להסדיר את נושא הכספות הפרטיות, שמהווה בעיה כפולה - גם מקום שבו ניתן להעלים מס ואפילו נשק וסמים, וגם יעד לפריצות שכפי שראינו בשבוע שעבר, לא תמיד מאובטח כנדרש.
הטעות שעשו הגנבים עם המבטא הצרפתי
בחברת רותניום אומרים לנו שהם מגבים את פעילותו של המאבטח, שמחים שלא נגרם לו נזק גופני, ושבסופו של דבר רוב הרכוש לא נגנב, אלא נשאר בקופסאות על רצפת חדר הכספות. הם גם אומרים שכעת הם מעדכנים את מערכות ההגנה שלהם. רק חבל שלא עשו זאת קודם.
"הם לא ידעו שאם הם נשארים בחדר הכספות יותר מ-5 דקות, כל מערכות האבטחה של הבניין הזה וגם האזעקה עובדת", מספר נאה. "ואז הם אומרים לו 'תכבה את האזעקה, תכבה את האזעקה'. הוא לא כיבה את האזעקה. הוא הסביר להם ש'זה לא מכאן, זה מבפנים'". כתב הפלילים הוותיק חורץ בפסקנות: "הם לא עשו מספיק שיעורי בית. מגיע להם ציון בבית הספר לשודדים פחות 10 נקודות - לדעת שזה נמשך 5 דקות".
"הם לא עשו מספיק שיעורי בית. מגיע להם ציון בבית הספר לשודדים פחות 10 נקודות"
בוקי נאה, כתב פלילים
אבל את הציון האמיתי לשודדים של רותניום נוכל לתת רק כשנדע איך זה ייגמר - האם, כפי שהמשטרה אומרת, הם ייתפסו בקרוב, או שהם יהיו כמו השודדים של דיסקונט ויצליחו לחמוק מידי החוק?