הן נבנות במיוחד לפי הדרישות המבצעיות של ישראל, והיכולות שלהן מסווגות מאוד: כמעט אף אחד לא יודע מה הן מכילות. זה אחד הפרויקטים החשאיים ביותר של ישראל, שמעורר שמועות וסקרנות רבה בקרב גופי ביון במזרח התיכון ולא רק - והוא מתרחש בכלל בגרמניה.
אדם שביקר בקו היצור של הצוללות, שנבנות בימים האלה במספנת טיסנקרופ בגרמניה, מתאר אותן כמערכת הלחימה המתקדמת והמיוחדת ביותר שיוצרה אי פעם עבור חיל ים כלשהו. הצוללות, מדגם "דקר", נבנות במיוחד עבור הדרישות של חיל הים. רק צוות המפתחים הישראלי וצוות מצומצם של עמיתיו בגרמניה יודע אילו מערכות נשק, תקשורת ומודיעין יותקנו בה.
ללמוד את מהלכי האויב מבלי להתגלות כלל
יתרונותיה המובהקים של הצוללת נעוצים בחשאיותה: באמצעותה ניתן לשהות במרחק רב מגבולות המדינה וללמוד את מהלכי האויב מבלי להתגלות כלל. יתרון ייחודי זה לא קיים באף כלי מלחמה אחר של צה"ל, שכן רציפות הפעילות שמאפשרת צוללת אינה מתאפשרת באמצעות אף כלי לחימה אחר. ובצוללות החדשות שישראל רכשה ההבדל בולט עוד יותר.
כדי להבין מה מיוחד בצוללות החדשות, ומדוע כל אחת מהן תעלה 1 מיליארד אירו, ננסה בעזרת מומחים מן העולם לפענח את הסוד. כל מה שמתפרסם כאן מגיע ממקורות גלויים: המידע, שפרסומו אושר על ידי הצנזורה, נסמך על ניתוח של תמונות, שרטוטים והתבטאויות של גורמים זרים. בישראל אף אחד לא מוכן לשתף פעולה ולחשוף טפח מהיכולת הייחודית שנבנית עבור ישראל.
שלוש צוללות ה"דקר" החדשות יהיו שונות בתכלית מכל מה שהיה לחיל הים עד כה. הצוללת הראשונה, זו שכבר נמצאת בבנייה על קו הייצור, תגיע לישראל ב-2030. מדובר בשלוש צוללות חדשות שהעסקה על קנייתן נחתמה לפני חודש, והן יגיעו רק בעוד 9 שנים. כשיתקבלו בחיל הים, הן יחליפו 3 צוללות מדגם "דולפין" שנקנו בשנות ה-90'. חיל הים מחזיק סדר כוח של 6 צוללות וכך גם יהיה אחרי העסקה, אבל עם כמה הבדלים, שאחד מהם ניכר לעין - וכבד משקל.
- "אושרה עסקת הצוללות עם ישראל"
- אושרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות
- ועדת החקירה לפרשת הצוללות יוצאת לדרך - כך זה יעבוד
נשק על ותת-ימי
הצוללות הישראליות החדשות יהיו, לפי הפרסומים, ארוכות יותר - במשקל של 3,000 טון ובאורך של כ-70 מטר. לשם השוואה, צוללות הדולפין המקוריות שרכשה ישראל לאחר מלחמת המפרץ, ומיועדות להחלפה בידי הצוללות החדשות, שוקלות 2,400 טון ובאורך של 59 מטר בלבד. תוספת המשקל נועדה, לפי פרסומים זרים, לאפשר התקנה של מערכות נשק ומודיעין נוספות, ומערכת הנעה משופרת. הצוללות מצוידות בנשק תת-מימי מתוחכם, כמו טורפדו משוכלל, בנשק על-מימי - וגם במערכות גילוי והתגוננות ייחודיות.
שלוש הצוללות החדשות של חיל הים יהיו הגדולות ביותר שנבנו אי-פעם בגרמניה. הדמיה שלהן שפרסמה טיסנקרופ מגלה מבנה ייחודי עם גשר ארוך מהרגיל, שיכול להסתיר בתוכו טילים בליסטיים. גשר הצוללת, החלק העליון בכלי השייט, משמש בדרך כלל לנשיאת ציוד קשר ומודיעין ולביצוע תצפיות והאזנות. אולם לפי פרסומים בגרמניה, יותקן בצוללות החדשות רכיב חדש בשם VLS.
מדובר ברכיב שפותח במקור עבור צוללות שהזמינה דרום קוריאה מטיסנקרופ. היכולת הזו מאפשרת שיגור טילים באופן אנכי מתוך גוף הצוללות. בעבר פורסם שהצוללות הישראליות יכולת לשגר טילי שיוט מתוצרת רפאל, "פופאי", טילים נושאי ראש קרב גרעיני - גם מצינורות שיגור הטורפדו שלהן, באופן מאוזן. ייתכן שבעתיד דגם ה"רוקס" המתקדם של רפאל הוא זה שיחליף את ה"פופאי" בתוך הצוללת.
הגדלת הגשר והצבת קני שיגור אנכיים בו מאפשרת לשדרג את טיל ה-Popeye Turbo, מה שייתן לו יכולת לפגוע במטרות בטווחים ארוכים יותר של מאות קילומטרים. לפי פרסום ב"דר שפיגל" הגרמני, טילי "פופאי" טורבו הם בעלי ראשי נפץ גרעיניים במשקל של 200 ק"ג. טילים אלו עשויים להיות ארוכים מכדי לאחסן אותם בצורה מאוזנת בגוף הצוללת ולכן נבנתה יכולת השיגור האנכית.
הטילים של "רפאל" הן לא הפרטי היחיד שמקורו כחול-לבן: התעשיות הישראליות הן שותפות מרכזיות בפיתוח האמל"ח ומערכות נוספות: רפאל מייצרת גם טילים וגם מערכת ליירוט טורפדו, "טורבסטר", שכבר נמצאת בשירות מבצעי. חטיבת אלישרא של אלביט מייצרת מערכות לוחמה אלקטרוניות ימיות. ואלביט מייצרת מערכות סונאר לכלי שיט.
חשאיות שמושגת באמצעות מערכת הנעה היברידית
לצוללת נפח פנימי נוסף והיא הוגדלה בכמעט 20 מטרים, גם כדי שתוכל לאכלס כוח מבצעי מיוחד כמו כוחות של הקומנדו הימי או יחידות מיוחדות אחרות - לצד מקום לציוד ייעודי מתקדם. המדורים הפנימיים יכולים להתאים לאורחים ולכוחות נוספים שניתן לשגרם למשימות איסוף או תקיפה. שטח פנימי נוסף יהיה שימושי גם עבור מתקני פיקוד ובקרה מורחבים: יכולות תקשורת, לוחמה אלקטרונית והאזנה.
החשאיות של הצוללת "דקר" החדשה בפעולה מתרחשת בעיקר בזכות מערכת ההנעה שלה - מערכת היברידית שבה קיימת מערכת הארכת טווח, המבוססת על מימן, ובה לצד מנועי דיזל לצוללת. מדובר בטכנולוגיית תא דלק שמאפשרת לייצר חשמל מהמימן, כך שהצוללות יכולות לשהות זמן רב יותר מתחת למים מצוללות דיזל רגילות - והצוללת יכולה לשהות כמה שבועות רצופים מבלי לעלות מעל פני הים.
הזירה הימית גדלה והתרחבה מאוד מבחינת חיל הים, ואלה לא רק המים הכלכליים – זירת קידוחי הגז – של ישראל בים התיכון. חיל הים הישראלי פועל בים האדום ועל פי פרסומים זרים גם במפרץ הפרסי, אוסף מודיעין ומיירט הברחות נשק. פועל מול חופי תימן וסודאן ועוקב מקרוב אחר גורמים איראניים שפועלים באזור. לשם כך צריך יכולות שהייה רחוק מהבית ולפרקי זמן ארוכים ומערכות מודיעין ונשק להתמודד עם האיומים הרבים הקיימים במרחב הפעולה החדש והזר.
בימים אלה ישראל רואה כיצד מדינות האזור מצטיידות בצוללות חדשות, מצרים ואיראן למשל אבל לא רק הן . בשל כך היא נדרשת ליכולת גילוי ותקיפה מתחת למים וכמובן מעל פני הים - וליכולת "המכה השנייה", אותה אניגמה לגבי יכולות הפעלת נשק גרעיני שיש לפי פרסומים זרים בידי ישראל.
צוללות ה"דקר" הן אחד הכלים הכי חשובים והכי מרכזיים בהפעלת הכוח של צה"ל, הזרוע הארוכה של ישראל בימים. והן נחשבות למכונות מלחמה מהמתוחכמות בעולם. זהו כלי התקיפה המשוכלל, המורכב והיקר ביותר בצה"ל: בזכות המפרט שתיארנו, לצוללות יש יכולות השמדה של כלי שיט עוינים, שליטה במבואות נמלים, פעילות ריגול חשאית וסיוע לכוחות קומנדו פושטים. הן מאפשרות לישראל להוציא לפועל מבצעים רבים שתרמו לשימור עליונות ישראל באזור - גם בתקופה האחרונה.
"אחד ביום": ועדת החקירה לצוללות - והרכש החדש