בשעת לילה מאוחרת נחת מטוס תובלה עמוס במנחת מאולתר בלב המדבר של מזרח תימן. מבטן המטוס מיהרו לצאת ארבעים לוחמים מצוידים במיטב מערכות הנשק, הקשר והלוחמה האלקטרונית הקיימות. סמוך למנחת כבר המתינו להם טנדרים ובהם משתפי פעולה מקומיים.
כך החל בחודש שעבר מבצע של אחת מיחידות העילית הבריטיות SAS לחיסול מי שעמד מאחורי ירי המל"טים המתאבדים לעבר ספינת המכולות "מרסר סטריט" המופעלת על ידי חברה בריטית בבעלות איש העסקים הישראלי אייל עופר. הירי הביא למותם של שניים מאנשי הצוות.
המצוד עדיין נמשך. הלוחמים הבריטים, שקיבלו מידע מודיעיני ממדינה ידידה, פועלים באזור הזה מתוך ידיעה שמי שביצע את הירי היו המורדים החות'ים, הנתמכים בידי אירן, ושאנשיהם מוצאים מסתור באזור ההררי מחשש לפגיעת בעלות הברית - הקואליציה, הפועלת נגד החות'ים בתימן.
בשנים האחרונות הפכה תימן, ובעיקר חופי תימן, ליעד מודיעיני עבור ישראל. לפני כחצי שנה זכו 4 לוחמי קומנדו ימי בצל"ש על מבצע עלום. ייתכן ויש קשר בין צל"ש זה ובין פרסומים זרים שלפיהם צללו לוחמי השייטת והצמידו מטעני נפץ שפגעו בספינת הביון האירנית "סאביז", ששימשה "ספינת אם" של משמרות המהפכה של אירן בים האדום ועגנה מול חופי תימן. לפי פרסומים, הפעולה הגיעה בהמשך לסדרת פעולות נגד ספינות אירניות בים התיכון ובים האדום.
בתקשורת הערבית דווח על כך שישראל מפעילה ספינות טילים וצוללות באזור הזה כדרך קבע, כחלק ממערכה ימית הולכת ומתגברת שהיא מנהלת נגד אירן. וכך זכתה המדינה הענייה, השבורה והמסוכסכת בהתעניינות הולכת וגוברת מצד קהיליית המודיעין הישראלית.
פיראטים, טרור ומעצמות
הים האדום חווה שינוי מהיר במהלך העשור האחרון. זאת, כתוצאה מתחרות ומהתעצמות צבאית מוגברת. בסומליה, בסודן ובתימן אפשרו התנאים לתנועות איסלמיסטיות קיצוניות, לרבות דאעש, א־שבאב, החות'ים ואל־קאעידה, להכות שורש ולהתבסס. ומצד שני, אפריקה מספקת הזדמנויות כלכליות כבירות שמושכות השקעות ונוכחות צבאית של שחקנים חדשים. תהליכים אלה משפיעים גם על האינטרסים ועל מרחב הפעולה של ישראל.
אזור הים האדום, שמשתרע מקרן אפריקה ועד מפרץ עדן, הוא בעל חשיבות עצומה עבור הכלכלה העולמית. הוא משמש כעורק ראשי של נתיבי מסחר בין הים התיכון והאוקיינוס ההודי, ששווי הפעילות בהם מוערכת ב-700 מיליארד דולרים בשנה.
הפיראטים והטרור השיבו את האזור לאור הזרקורים של הפוליטיקה הבינלאומית בשנות האלפיים. ארצות הברית, האירופים, רוסיה, סין ומדינות אחרות הגבירו את פעילות ספינות המלחמה שלהן במרחב במטרה להילחם בטרוריסטים ובפיראטים, מה שיצר צורך בהקמת בסיסים צבאיים ימיים בו.
סין, לדוגמה, מיהרה להקים בסיס צבאי בג'יבוטי. המתקנים שהציבה בבסיס מעידים שניתן יהיה להוציא ממנו משימות של כוחות מיוחדים, לוחמה אלקטרונית ולוחמת סייבר, וזה מדאיג את האמריקנים שרואים באזור חלק מדרך המשי החדשה של סין.
גם רוסיה החלה בשנים האחרונות לחזק את השפעתה באפריקה. למרות המשאבים הפיננסיים המוגבלים שלה, מוסקבה מצליחה לבסס קשרים מהותיים עם מדינות היבשת באמצעות עסקאות נשק, ותמיכה פוליטית במשטרים ומחזיקה כוח ימי בנמל פורט סודן.
ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר הגבירו את פעילותן באפריקה. הרחיבו את השפעתן באמצעות "מזוודות כסף" - כשתיווכו בסכסוכים מקומיים באמצעות הבטחת סיוע והשקעות במסגרת "הסדרי השלום" ובמקביל התבססו צבאית באזור.
אירן זיהתה את המצב ופעלה להשיג לעצמה מאחזים צבאיים לאורך נתיבי השיט בים האדום, כמנופי לחץ נגד ארצות הברית ומדינות המפרץ. טהרן משקיעה בעיקר בחות'ים בתימן, אחרי שנהדפה מסודן בזכות הלחץ הסעודי.
גם מצרים מחזקת את נוכחותה הצבאית בים האדום. בינואר 2020 החל לפעול בסיס צבאי אווירי וימי עצום ממדים בעיירה ברניס בדרום המדינה, לחופי הים האדום. הבסיס נחשב כגדול ביותר במזרח התיכון.
נתיב הנשק מאירן
בנאום שנשא בכנס המכון למדיניות נגד טרור בספטמבר השנה, חשף שר הביטחון בני גנץ את שם הבסיס שבו מכשירה אירן פעילי טרור להטיס כטב"מים: "מדובר בבסיס 'קשאן' הנמצא צפונית לעיר איספהאן שבאירן". לדברי גנץ, "הבסיס הוא אבן הראשה של מערך ייצוא הטרור האווירי האירני באזור. מדובר ב'מערך של נשק קטלני, מדויק, שכמו טיל בליסטי או מטוס מסוגל לחצות אלפי קילומטרים. האירנים מייצרים ומייצאים את כלי הטיס האלה לשליחים, ואלה פועלים בתיאום איתם ובהובלת חיל האוויר של משמרות המהפכה וכוח קודס'"
שר הביטחון אמר אז כי "בתימן מחזיקים החות'ים עשרות רבות של כטב"מים מתקדמים ששימשו בשבועות האחרונים למתקפות בסעודיה. בעירק מחזיקות המיליציות עשרות כטב"מים שכבר שוגרו לעבר כוחות אמריקניים ואחרים באזור ובלבנון מתבצעים ניסיונות בלתי פוסקים להבריח כטב"מים מתקדמים לידי חיזבאללה. לאחרונה החלו האירנים להעביר ידע לייצור כטב"מים לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי".
גורמי ביון שעוקבים אחרי ההתפתחויות באזור מצביעים על אישים וגופים רשמיים הקשורים לאירן שמספקים נשק רב לחות'ים. מידע שהתקבל במערב הצביע על קבוצת אנשים שמאז 2015 טסה הלוך ושוב מעומאן לאירן במסגרת מה שהוגדר כ"טיסות הומניטריות". אחד מהם הצהיר מאוחר יותר כי זכה לאימון צבאי בעיר בנדר עבאס, בדרום-מזרח אירן, ובהמשך שימש כמבריח ימי עבור החות'ים. לדבריו הוא הבריח בעיקר טילים בליסטיים ומל"טים מתאבדים.
הנשק והציוד מועברים בספינות דרך השטח הימי של עומאן וסומליה, ומשם בכלי שיט קטנים יותר לנמלים בחוף הדרומי של תימן ובדרך היבשה לאזורי החות'ים. במארס 2021 האחרון שיגר ארגון טרור תימני "אנסאר אללה", המוכר יותר תחת השם המורדים החות'ים, מטח טילים לעבר מתקני הנפט של חברת Aramco בראס בערב הסעודית. המתקפה הזו הדהימה את ארה"ב, סעודיה וישראל. לכולם נפל האסימון שמשהו כאן התפתח מתחת לאף של כולם והפך איום משמעותי, כזה שלא בטוח שיש לו מענה מיידי.
מיד לאחר התקיפה איימו משמרות המהפכה האירניים על ישראל באמצעות יצירת קישור מרומז בין המתקפה החות'ית לבין האפשרות למתקפה על אילת. טהרן משתמשת בחותי'ם כקלף מיקוח במאבק נגד ישראל, תוך התייחסות לארגון התימני משל היה אחד מיחידת הטילים בחיל האוויר של משמרות המהפכה.
איום על הסחר העולמי
המאבק בתימן הוא בעל פוטנציאל נפיץ עבור כלכלת העולם. מאז החל המשבר בתימן החות'ים, בהוראה מטהרן, יכולים אם יחליטו להשתלט על מיצרי באב אל־מנדב שנמצאים בשליטה חלקית של תימן ולשבש שם את התנועה הימית.
המייצרים מחברים את תעלת סואץ עם הים הערבי ומשמשים מעבר ימי רב־חשיבות לתנועת הסחר העולמית. דרך באב אל־מנדב עוברות כ־4 מיליון חביות נפט ביום בדרכן לאירופה. מדי שנה עוברות בו כ־25 אלף ספינות - כ־7 אחוז מתנועת הסחר הימית העולמית. פגיעה במייצרים תוביל מידית לזעזועים בשוק הנפט העולמי.
בינתיים הופכים האירנים את תימן לבסיס חשוב ומחומש היטב. האיום המוחשי ביותר על ישראל מצד החות'ים הינו תקיפה ארוכת טווח באמצעות טילי שיוט ומל"טים תוקפים ובאמצעות הטילים הבליסטיים. עם זאת, האפשרות לממש איום מהסוג הזה לעבר ישראל מצומצמת למדי, מפני שכדי לפגוע בישראל, נדרשים החות'ים לעשות שימוש בטילים או כטב"מים המסוגלים להגיע לטווח של 1,600 ק"מ לפחות. מדובר בטווח המינימלי הנדרש לפגיעה מאזור מג'ז הצפוני ביותר בתימן לאזור אילת, הקרוב ביותר בישראל.
לחות'ים גם טילי שיוט ממשפחת Soumar האירנית, בעלי טווח פגיעה של כ-2,000 ק"מ ורש"ק (ראשי קרב) של כחצי טון - מדובר בטיל שיוט בעל יכולת מעוף בניווט נמוך, המקשה על איתורו ויירוטו.
הגנרל קנת' מקנזי, מפקד פיקוד המרכז האמריקני, התייחס לאיום הטילים, והביע דאגה מפריסת הכוחות והמל"טים של אירן ותומכיה באזור. בכתבה נרחבת של הניו יורקר, העוסקת בסיכוי למלחמה גרעינית עם אירן, התייחס הגנרל למתקפה של משמרות המהפכה על בסיס חיל האוויר עין אל-אסד בעירק, לפני שנתיים, ואמר כי "הלקח הנלמד מאל-אסד הוא שהטילים של אירן מאיימים כרגע הרבה יותר מתוכנית הגרעין שלה".
"במשך עשורים, הטילים והרקטות של אירן סבלו מחוסר דיוק רב. באל-אסד הטילים פגעו איפה שהתכוונו שהם יפגעו", אמר מקנזי והוסיף כי כיום הטילים של אירן "יכולים להכות ביעילות לרוחבו ולעומקו של המזרח התיכון - הם יכולים לפגוע בצורה מדויקת והם יכולים לפגוע בעוצמה".
נציג מודיעין בכיר בפיקוד המרכזי, שהתראיין לכתבה, הוסיף שלאירן יש כעת טווח טילים עצום בכמה כיוונים, והיא יכולה להגיע לשטחים שונים בעירק, בתימן ובסוריה - ושכל השטחים האלה חופפים, ומהווים טווח כיסוי רחב מאוד.
חיל הים הישראלי בשטח
איום נוסף שכבר מומש הוא פגיעה בספינות השטות בנתיבי השיט לאורך מיצרי באב אל-מנדב, לחופי הים האדום או במפרץ עדן. אם ירצו יכולים החות'ים לשבש את האספקה העולמית בנתיבי הסחר הימיים דרך תעלת סואץ, ולפגוע במערך הובלת הנפט ולהעלות את פרמיות הביטוח.
החות'ים מפעילים צי של ספינות סיור על מנת לאתר ולזהות מטרות ימיות איכותיות. מערכות המכ"מ המופעלות לאורך חופה המערבי של תימן מסייעות בגילוי ובזיהוי נכסים ימיים באזור ואף תאפשרנה לתקוף אותם באמצעות טילים.
לישראל אינטרסים כבדי משקל במרחב ים סוף, מאחר שחלק ניכר מהמסחר שלה עם הודו והמזרח הרחוק מתנהל בנתיבי השיט העוברים בו. אירן ושלוחיה התבססו לאורך נתיבי השיט האלה, גם כדי לקדם הברחות נשק לחמאס ולחיזבאללה וגם כדי לפגוע בספינות ישראליות או בבעלות ישראלית.
ולכן הרחיב חיל הים את פעילותו בים האדום והוא אוסף מודיעין מול החות'ים והאירנים, ועל פי פרסומים זרים גם תקף בכמה מקרים. תקיפה חות'ית על ישראל או צבירה של מאגרי נשק שיאיימו על ישראל יכניסו את מקבלי ההחלטות בישראל לדילמה, האם ומתי לצאת למהלך התקפי כנגד הארגון.