נאומו של ראש הממשלה בנט בוועידת האקלים בגלזגו אפיין את היחס הישראלי לאקלים. ישראל היא מדינה קטנה, ראש סיכה על המפה, ולכן אין סיבה שהעולם יפשפש במה קורה בחצר הגרוטאות האחורית שלה. "אנחנו מהווים פחות משליש מגודלה של סקוטלנד" - תירץ בנט בנאומו, והוא צודק: אנחנו אולי קטנים בשטח אבל גדולים בזיהום.
בשנת 2019 הפליטה לנפש בישראל עמדה על 8.9 טונות - גבוהה ב-82% מהממוצע העולמי, וב-36% מהפליטה לנפש באיחוד האירופי. משמע - ישראל אולי קטנה אבל מזהמת כמו מדינה בינונית. הקו המרכזי של בנט היה שישראל צריכה להיות גדולה ב"גרין-טק" בתעשיית חדשנות האקלים. לדבריו, התרומה הייחודית של ישראל תתבטא בגיוס "המוח היהודי" לטובת פתרון הקסם שיציל את העולם מההתחממות הגלובלית.
אפשר להבין את קו המחשבה שלו - עד היום כדור הארץ הצליח להתאים את עצמו לפיצוץ האוכלוסין בזכות טכנולוגיות חדשות כמו דישון שמאפשר להאכיל מיליונים. אבל בנט לא המציא את הגלגל: בעולם מנסים כבר שנים למצוא פתרון טכנולוגי שמשתלם כלכלית, ללא הצלחה. ההכרה שהפעם אסור לסמוך על הטכנולוגיה הולכת ומחלחלת, וחייבים לפעול מהר כי מחיר הטעות גדול מדי.
האמת היא שכבר יש טכנולוגיות מדהימות שיכולות להציל את המצב. על אנרגיה סולרית שמעתם? על נטיעת עצים? המציאו אותם מזמן, עכשיו רק צריך לבצע, גם אם זה עולה קצת. העובדה שמדינה שטופת שמש כמו ישראל הגיעה רק ל-6% ייצור מאנרגיות מתחדשות היא בדיחה עצובה.
נכון, זו ממשלה חדשה וכשלי העבר אינם באחריותה, אבל בנט צריך להחליף דיסקט - הוא זה שצריך לתבוע מהעולם תשובות ולא להפך. לא מדובר בעוד נושא מדיני שבו ישראל צריכה להוריד את הקהילה הבין-לאומית מהגב שלה - היא צריכה להיות הנודניקית שמבקשת תשובות. הסיבה היא שישראל מתחממת פי שתיים יותר מהר משאר העולם. היא נחשבת "hot spot" שפגיע במיוחד לנזקי מזג האוויר.
סיקור N12 על ועידת האקלים:
• ביקורת על נאום בנט בגלזגו: "קשה לעבוד בישראל"
• יותר מ-100 מדינות התחייבו להפסיק את כריתת היערות עד סוף העשור
• מנהיגים התחייבו: צמצום פליטת גז המתאן ב-30% עד 2030
זה האינטרס שלנו שמדינות העולם, קטנות כגדולות, ייכנסו למשמעת אקלים ובהן גם השכנות שלנו. אנחנו רוצים לנשום אוויר נקי, לחיות במזג אוויר נסבל ולא לעמוד שעות בפקקים כי יש לנו תחבורה ציבורית מפותחת. כמו בקורונה - ישראל לא צריכה לעטות מסכה כי יבוא פקח, אלא כדי לשמור על החיים שלה.
יש עוד תחום אפור למדי שעליו בכלל לא נואמים בוועידות נוצצות - ההיערכות להתחממות הגלובלית שכבר בגדר עובדה מוגמרת. בדיוק כשם שבקורונה ידענו כמה חולים קשים מצפים לנו אחרי שבועות עם תחלואה גבוהה, כך גם באקלים. גם אם הטמפרטורות יתייצבו או יירדו לפני זה עוד יהיה הרבה יותר חם.
גלי חום, שיטפונות ושרפות צפויים להיות מנת חלקנו בשנים הקרובות וישראל צריכה להיערך אליהם בדיוק כפי שהיא נערכת לאירועים ביטחוניים. אלה ואלה הם דיני נפשות. ממשלת בנט העבירה השבוע את התקציב ל-2021. ברוב הסוגיות שיעלו עכשיו על השולחן היא ממילא מפולגת ומשותקת, זה אחד הנושאים היחידים שבנט יוכל לקדם כמעט בלי מחלוקות פנימיות. הוא גם עשוי לגלות שיש קהל גדול וצעיר שהנושא הזה קרוב לליבו.
בוריס ג'ונסון, שאותו פגש השבוע והיה הרוח החיה מאחורי ועידת האקלים, הוא שמרן ימני שהרים את הכפפה האקלימית. אקלים הוא לא עניין של ימין ושמאל - הוא תכתיב של המציאות. בנט לא חייב את זה לביידן או לג'ונסון, הוא חייב את זה לנו, ובעיקר לילדים שלנו.
